המערכת הבנקאית היום נמצאת במהפיכה לא באבולוציה

פרופ' חת היה המפקח על הבנקים השלישי במספר ובמידה מסוימת בנה ופיתח את הפיקוח על הבנקים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. אגב, בכל יום שאני יוצא מהמשרד אני רואה את תמונתו תלויה על הקיר לצד יתר הנשים והגברים שמילאו את התפקיד החשוב והמאתגר הזה. חלק מהתהליכים, היחידות והתוצרים שנקבעו בתקופתו מלווים אותנו עד היום. לדוגמה, בספרו "כך היה" מתאר פרופ' חת שהפרק בדוח בנק ישראל המתאר את התפתחות ענף הבנקאות היה מצומצם ולכן החל משנת 1972 מפרסם הפיקוח על הבנקים סקירה שנתית רחבה ומקיפה על הנעשה במערכת הבנקאית. בחודש הקרוב נפרסם את הסקירה לשנת 2021 ובעוד שנה נחגוג את סקירת הפיקוח ה- 50 במספר. זוהי רק דוגמא אחת לדברים שפרופ' חת עשה בתקופתו כמפקח, שנותנים את אותותם עד היום בפיקוח על הבנקים, בבנק ישראל ובמערכת הבנקאית כולה.

למרות שפרופ' חת היה המפקח השלישי במספר ואני המפקח השלושה עשר ויש בנינו יותר מ- 50 שנות פיקוח ובנקאות מתחילת כהונתו כמפקח, זה מדהים עד כמה חלק מהנושאים והאתגרים שהיו אז עדיין קיימים ורלוונטיים גם היום.

גם כשקראתי את הפרקים הראשונים של ספרו האוטוביוגרפי של פרופ' חת לא יכולתי שלא להזדהות עם מספר נושאים שהיו מונחים על שולחן העבודה של המפקח אז ונמצאים על השולחן שלי גם היום. לצערי חלקם ממש לא השתנו עוד מתקופתו של פרופ' חת - די אם נזכיר כדוגמא להמחשה את נושא ביטוח הפיקדונות. מנגד, בהחלט יש נושאים חדשים ומאתגרים שאנחנו מתמודדים איתם היום שפעם לא היו רלוונטיים -אני מניח שפרופ' חת לא היה צריך לקיים ישיבות רבות בנושאים כגון אפליקציות תשלום, ארנקים אלקטרונים, סיכון סייבר, מטבעות קריפטוגרפים ועוד.

בדקות הקרובות אנסה לעמוד על מספר נושאים הממחישים את הדומה והשונה בשולחן העבודה של המפקח על הבנקים, אז והיום.

פרופ' חת עסק רבות בקידומה של תשתית חקיקה מתקדמת בתחום הבנקאות וראה נכוחה את החשיבות של תשתית חקיקתית שלמה ומתקדמת להתפתחות של ענף בנקאות בריא ומפותח במשק הישראלי. האתגר בקידום תהליכי החקיקה שהיה מנת חלקו של המפקח השלישי נשאר ברמה כזו או אחרת לאורך השנים וגם בתקופתי מהווה את אחד האתגרים המשמעותיים. 

ראשית, המשמעות של חוסר ההצלחה בחקיקת חוק בנקאות מתקדם, כפי שמתואר בספר, משפיע על המערכת הבנקאית והפיקוח הפיננסי עד היום. גם אנחנו היום מתמודדים ומתקשים, לעיתים עד מאד, ולא אחת גם נמנעים בשל כך, מביצוע שינויים בחקיקה הקיימת למרות שיש וחלקה מאוד מאוד ישנה ולא בהכרח תואמת את הסביבה העסקית ואת מאפייני הפעילות. רק לאחרונה היו שטענו בפנינו כי בנקים לא יכולים לתת שירותים במטבעות קריפטוגרפים כי הדבר לא נאמר במפורש ברשימת העיסוקים המותרים המופיעים בחוק הבנקאות רישוי משנת 1981. בהחלט אנו נעים ונדים בין ניסיון לתת פרשנות התואמת את תכלית החקיקה בשילוב עם השתנות ומאפייני הסביבה העסקית, ובו בעת להציג חשיבה ואתגר, ליזום חקיקה חדשה שגם לה אתגרים ומחירים. ניסיון זה מאתגר במיוחד היות ואנו גוף שאינו מחוקק.

לצד זאת, ענף הבנקאות מאופיין כיום במגמות רבולוציוניות, יש שיאמרו מהפכניות, זאת בשונה ממאפיינים אבולוציוניים שמאפיינים בדרך כלל מערכות גדולות כדוגמת המערכת הבנקאית. היבטים רבולוציוניים של פתיחת השוק לתחרות, פריקות של מוצרים ושירותים, מונטיזציה של מידע וכניסתם של שחקנים וחברות טכנולוגיה לעולם הפיננסי האבולוציוני, מחייבים, בין היתר, תשתית ופרשנות משפטית התומכת והמאפשרת את התפתחותו של עולם זה ובהחלט ניתן לומר שאיננו מצויים בשיווי משקל המאפשר זאת, ואף ניתן לחשוב שאין זה מצב טבע שניתן להגיע אליו.

בהחלט יתכן, שהשונות המרכזית בין התקופות הפיקוחיות דאז והיום, מתמקדות בקצב השינויים ובמנעד שלהם, שלחלקם כאתגרים הפיקוחיים המצויים על שולחן העבודה אתייחס בתמצית בהמשך דברי. 

ומאתגרי חקיקה נעבור לחשיבותו של מתן שירות בנקאי נאות ותהליכים של המשכיות עסקית ורציפות תפקודית שיבטיחו את רמת השירות גם בעת אירועי חירום ומקרי קיצון. חשיבותה של ההמשכיות העסקית הייתה ברורה אז וברורה לכולנו גם היום. האירועים והתרחישים אולי השתנו אבל המהות נותרה דומה. בתקופתו של פרופ' חת המערכת הבנקאית גילתה יכולות אלתור מרשימות כאשר נדרשה להתמודד עם אירוע קשה מאוד של גיוס המוני לנוכח מלחמת יום כיפור. היה קושי באיוש הסניפים, ננקטו צעדים לדחיית תשלומי הלוואות ונעשתה הרחבה של מסגרות אשראי לחברות. ואילו אני נכנסתי לתפקיד המפקח על הבנקים במאי 2020, ביום בו יצאנו מהגל הראשון (לא ידענו אז שהוא רק הראשון). בתקופת הקורונה, קצת בדומה לתקופת מלחמת יום כיפור, המערכת הבנקאית התמודדה עם מחסור בעובדים למתן שירות, פעלה לדחיית תשלומי הלוואות בהיקפים חסרי תקדים ונדרשה להתמודדות משמעותית על מנת להמשיך ולספק שירות נאות וראוי ללקוחות, על אף המגבלות והקשיים. נכון הוא, שבתחילת שנות השבעים היכולת הממשית לתת שירותים דיגיטליים כלל לא הייתה, זאת לעומת המצב כיום, לפיו למעלה מ-80% מהפעילות הבנקאית של משקי הבית, מתבצעים באופן דיגיטלי. ראוי להדגיש שבשנתיים האחרונות, חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשימושיות בערוצים אלה, כמו גם, באוריינות הפיננסית והדיגיטלית של אוכלוסיות שהתרחקו מכך עד התפרצות הקורונה.

כבר בימיו של פרופ' חת התמודד הפיקוח עם מגמה של מיזוגים בין מוסדות בנקאיים. בזמנו בנק ישראל והממשלה אף העמידו הלוואות בתנאים נוחים במטרה לעודד ולאפשר מיזוגים אלו. אין ספק שמדובר היה בענף בנקאות שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כיום וכמות המוסדות הבנקאיים הייתה גדולה, כאשר חלק מהמוסדות היו תאגידים מתמחים בעלי היקף פעילות קטן ביותר. חלק גדול מהמיזוגים נעשה בשל איתנותם הגבולית של חלק מהבנקים. קוריוז משעשע הוא שאחת המטלות הראשונות שהיו על שולחנו של פרופ' חת היה הטיפול במיזוג של בנק המזרחי ובנק הפועל המזרחי. באופן אנקדוטלי, גם אני עוסק מיום כניסתי לתפקיד במיזוג של בנק מזרחי, הפעם עם בנק אגוד. בשנים האחרונות ראינו בענף הבנקאות העולמי וזה המקומי מגמה של מיזוגים ורכישות בין בנקים. מגמה זו בדרך כלל נעשית פחות על רקע נפילה של בנקים ויותר לנוכח היתרון לגודל המובנה שקיים בענף הבנקאות לצד האתגרים העסקיים, רגולטורים, טכנולוגים ואחרים החושפים את החסרון לקוטן של התאגידים טרם המיזוג. אגב זאת, בעידן הנוכחי של השקעות עצומות במערכות מידע, פיתוח מודלים, ניהול סיכוני אבטחת מידע וסייבר, מתחדדת החשיבות של היתרונות לגודל. מגמת הקונסולידציה הבנקאית מאוד בולטת בשוק הבנקאות האמריקאי שם זו נעשתה ממש לתופעה.

וראוי לציין ששעשע אותי במידת מה לקרוא את התיאור בספר על כך שראש הממשלה דאז הגב' גולדה מאיר שאלה אם אין הגזמה בכמות סניפי הבנקים החדשים שנפתחו באותן שנים. כיום, כפי שציינתי, למעלה מ-80% מכלל הפעולות הבנקאיות של משקי הבית נעשות באמצעים ישירים ודיגיטליים, מגמה שמסבירה ומלווה בסגירת סניפים, פעילות שבפני עצמה מעוררת ביקורת ציבורית רבה, שמזה מספר שנים מוטלת עלינו חובה לבחון כל בקשה לסגירת סניף ובמקרים רבים אנו דורשים דרישות ומציבים תנאים בטרם נאשר את הסגירה.

ומה שנכון דאז והיום – קיים שיח ציבורי נרחב וער על הפעילות הפיקוחית, שמלווה לא אחת גם בביקורת. אני רואה בכך משהו חיובי וחשוב. אנו קשובים לשיח הציבורי, למדים ממנו ואף משתפרים בזכותו. כמובן שהנסיבות, הסיבות ואמצעי הביקורת, יש בהם שונות מסוימת. כיום, הדיגיטציה הרשתות החברתיות וקצב התפתחות הדברים, יש בהם בכדי לאתגר ומחייבים את הצורך בתגובה מיידית.

לא בכדי ציינתי את נושא הטכנולוגיה. אין ספק שזהו תחום בו ניכר הפער המשמעותי בין תקופת הפיקוח על הבנקים בראשית שנות השבעים לבין הפיקוח על הבנקים כיום. המערכת הבנקאית מיישמת היום טכנולוגיה מתקדמת לצורך ניהול הפעילות וכן לצורך מתן שירות מתקדם ויעיל לקהל לקוחותיה שמבצעים היום את מרבית הפעילות בערוצים ישירים ובדיגיטל ולא באמצעות ערוצי השירות המסורתיים – הסניף והמוקד הטלפוני. מאפייני שימוש אלו מחייבים יישום של פרקטיקות מיטביות לניהול סיכוני טכנולוגיה, אבטחת מידע, מיקור חוץ וסייבר. החשיבות של ניהול סיכונים אלו מצד הבנקים אינו פחות, ולעיתים אפילו עולה, על החשיבות של ניהול סיכונים מסורתיים כגון סיכוני אשראי, ריבית ושוק. ועל מנת שלא נקל ראש באתגר הטכנולוגי, נדגיש את הפעילות המשולבת של הבנקים המסורתיים בין מערכות הליבה הבנקאיות, אותן מערכות המשרתות את המערכת בעשרות השנים האחרונות, לבין מערכות הקצה, אותן מערכות התומכות באפליקציות ומסעות הלקוח, מערכות המחויבות בעכשוויות, מהירות, גמישות, אג'יליות וכן, האפשרות לפעילות של מערכות בנקאיות בענן. 

כל אלו מחייבים גם את הפיקוח על הבנקים להמשיך להתאים את פעילותו העצמית, כמו גם את פעילותו הפיקוחית, בין אם באסדרה ובין אם בהערכה, ביקורת ואכיפה. ראוי להדגיש כי הפיקוח מיישם מערכות מידע הקולטות עשרות מיליוני נתונים בכל שנה מהמערכת הבנקאית ואלו מהווים נדבך משמעותי בניטור ובמעקב של הפיקוח אחר פעילותם של התאגידים הבנקאיים ולאמידת הסיכונים להם הם חשופים.

ובמעמד מכובד זה, אני רואה לעצמי חובה וזכות לאמר מספר מילים בדבר השינויים והאתגרים בסביבת הבנקאות בימים אלה. כמובן שאין באמירות אלה בכדי להצביע על אי עשיה והתמקדות בנושאים אלה בתקופות אחרות.

סיכון המודל העסקי וסביבת התחרות המשתנה. זהו הסיכון לצד הסיכוי הנלווה לרבולוציה. הטכנולוגיה והדיגיטציה שיש בהם בכדי להסיר חסמים, התפתחותם של הפינטקים וחשיבותם הרבה של פלטפורמות הביגטקים, מייצרות "מגרש משחקים" חדש, מגרש המצריך לבחון את גיוון מקורות ההכנסה, שיתופי פעולה, פריקות שירותים ומוצרים ועוד ועוד.

הוגנות ואמון הציבור. אנו משקיעים רבות בנושא זה בראי החשיבות לצרכן ולמערכת העסקית. פיתחנו מתודולוגיה למדידת הוגנת; אנו פועלים רבות להנגשת ופישוט מוצרים;  מתן מענה ושירות איכותיים בכל הערוצים והמגעים; מניעת אפליה במוצרים ושירותים ויצירת ערך ללקוח.

הרחבתי די בעולם הטכנולוגי. בהיבט זה קיימת חשיבות לציון נוסף של עולם המידע. אנו מצויים בעידן בו הכוח עובר ללקוח, וברור שנכס המידע הבנקאי הינו נכס בבעלותו של הלקוח. רפורמת הבנקאות הפתוחה הינה רפורמה משמעותית שיש בה למעשה בכדי למנף את נכס המידע לטובת הלקוח באמצעות העברתו לצד שלישי בהסכמת הלקוח. מינוף זה יש בו בכדי ייצר פריקות מוצרים ושירותים, כמו גם, להביא לשינוי הרגלי ומאפייני הצריכה. אנו בפתחה של רבולוציה זו שמייצרת הזדמנויות רבות לצד אתגרים. הנושאים המצויים על שולחן העבודה הינם: מה המשמעות של הסכמת לקוח?; למה הוא מסכים?; מהי השימושיות המותרת?; אתגר השימושים הנלווים לשימוש במידע; יכולות פיתוח מודלים על בסיס המידע; סיכוני אבטחת מידע והגנה על הפרטיות ועוד.

ובימים אלה ממש, ניתן וראוי לתת דגש ותשומת לב לסיכונים הפיננסיים ולהתפתחות סיכונים אחרים. אלה מן הסתם, על המאפיינים שלהם, קיימים בכל תקופה באשר היא אך משתנים ומתפתחים בהתאם לסביבה הכלכלית העולמית. כיום יש לתת התייחסות להשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה; למשבר רוסיה-אוקראינה צפויות להיות משמעויות כלכליות קצרות וארוכות טווח; נוהגים לאחרונה אף לשאול האם משבר זה מביא לסוף עידן הגלובליזציה; אנו מצויים לאחר שנים רבות של סביבת אינפלציה וריבית נמוכות ומבחינים בעליית סביבת האינפלציה ולתחזיות לעליית סביבת הריבית, שינויים שיצריכו הערכות מתאימה; אגב גלובליזציה, רבולוציה, טכנולוגיה וקצב זרימת המידע, אנו עדים, בין היתר, לתנודתיות גבוהה מאד בשווקים, שגם לה יש את ההשלכות שלה.

ולפני שאסיים, אינני יכול שלא להתייחס להיבטי סביבה וחברה. נושא זה משמעותי עבורי גם ברמה האישית כאזרח וגם ברמה המקצועית כמפקח ואני מקדיש לו תשומת לב רבה מאז כניסתי לתפקיד. קיימת חשיבות רבה לתפקידה של המערכת הבנקאית-כלכלית למרקם החברתי במדינה. אנו בפיקוח, פועלים על מנת "לחזק שרירים" בנוגע לפעילויות אלה. הדבר מתבטא, בין היתר, בטיפול של הפיקוח באסדרת סיכוני הסביבה והאקלים; חיזוק הפעילות של המערכת הבנקאית בעולם ה-ESG; מתן משקל ומשאבים משמעותיים לעולמות ההכלה הפיננסית; לעולמות החינוך הפיננסי; לקחת חלק משמעותי יותר באחריות החברתית של התאגידים; בפעילות אקטיבית של גיוון, הכלה ושוויון הזדמנויות ועוד ועוד. 

הפיקוח על הבנקים פועל לקידום בנקאות אחראית ומשפיעה ומעודד את הבנקים לראות את עצמם כשותפים לעיצוב המרקם הכלכלי-חברתי של המשק.

חשוב לציין ולהדגיש כי רווחים המופקים תוך כדי מתן ערך חברתי הם בעלי ערך אסטרטגי גבוה יותר.

ומכאן, עסקים נכון, ואף חובה, שייקחו אחריות וישפיעו באופן חיובי על סביבתם האנושית והפיזית – זה למעשה שקול ל"רישיון לפעול".

למימוש מוצלח של תהליכים אלו עשויה להיות השפעה חיובית על איכות החיים והחברה בישראל, ובמסגרת זו בתפקידי, אשתדל לתרום את תרומתי הצנועה.

לסיכום, חשוב לי לציין, וכנראה שיש די מעט אנשים במדינה שמבינים באמת, את רוחב היריעה והמורכבות שהפיקוח על הבנקים, והמפקח בראשו, מתמודדים כדבר שבשגרה. זר לא יבין זאת. מיציבות המערכת הבנקאית, דרך הגנת הצרכן הבנקאי ועד להיבטי תחרות ודיגיטציה. המנעד כה גדול עד כי נראה שהוא אין סופי. וכל סוגיה חשובה ומהותית יש בה בכדי להשפיע רבות על המערכת הבנקאית ועל לקוחותיה – מרבית אזרחי המדינה. 

מאיר, ככל שאוכל להרשות לעצמי לקרוא לך בשמך הפרטי, אני מאחל לך בריאות ונחת ומקווה שתמשיך בעשייתך הפורייה והברוכה ולהחכים אותנו בספריך המעניינים עוד שנים ארוכות.

תודה רבה על הזכות שנתתם לי לשאת דברים באירוע חשוב זה.