שירות התעסוקה - שיעור כוח העבודה של נשים ערביות בגילאי העבודה העיקריים מצוי בעלייה עקבית

שיעור כוח העבודה של נשים ערביות מצוי בעבודה, אך אינה מספקת: שיעורן עלה ב- 6.1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב- 2019, קודם לפרוץ משבר הקורונה. אך שיעורן עדיין רחוק משל קבוצות אחרות בחברה הישראלית, כאשר בקרב הנשים הצעירות יותר מדובר בשיעורים נמוכים משמעותית – 35.8%. 

דורשות עבודה ערביות הן בעלות קצב חזרה נמוך לעבודה, ומספרן הנמוך יחסית לשאר הנשים מעיד על שיעורי השתתפות נמוכים יותר בעבודה מאשר של נשים יהודיות: שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה הערבים נמוך במקצת משיעור הנשים היהודיות (כ- 55% לעומת כ- 56%), אך הדבר הוא תולדה של שיעורי השתתפות נמוכים יותר בעבודה וכתוצאה יש גם פחות דורשות עבודה. מעבר לכך, דורשות עבודה ערביות חוזרות בקצב נמוך יותר לעבודה. 

התפלגות דורשי העבודה מקבוצת 550 לפי סוג תביעה – קיץ 2022: 62.4% מדורשי העבודה מקבוצת 550 (ערבים שאינם דרוזים, בדואים מהדרום או ערביי מזרח ירושלים) הם תובעי הבטחת הכנסה, לעומת כ- 39% שמהווים בקרב כלל דורשי העבודה. נשים מקבוצת 550 שוהות באבטלה בממוצע 102 יום לעומת 129 אצל הגברים מקבוצה זו, ואילו בהבטחת הכנסה שוהות בממוצע 5 שנים לעומת 5.4 שנים אצל גברים מקבוצה זו.  

תובעות הבטחת הכנסה - יהודיות לעומת ערביות, וערביות 550 לעומת יתר הקבוצות הערביות: מצבן של נשים ערביות חמור משמעותית משל נשים יהודיות, בעוד רק 20.7% מדורשות העבודה היהודיות שוהות בהבטחת הכנסה, הרי ששיעור תובעות ההכנסה בקרב נשים ערביות גבוה משמעותית – 64.2% אצל נשות 550 וכ- 85% בקרב נשים ממזרח ירושלים ובדואיות מהנגב. הדרוזיות נמצאות באמצע בין יהודיות לערביות, כש- 53.2% מדורשות העבודה הדרוזיות שוהות בהבטחת הכנסה 

הבטחת הכנסה וגיל בקרב נשים מקבוצת 550: ככל שעולה הגיל, כך עולה השיעור של תובעות הבטחת הכנסה וממילא גובר הקושי בחזרתן לעבודה ככל שהן מבוגרות יותר – כ- 82% מדורשות העבודה בגילאי 51 ומעלה לעומת כ- 30% בקרב כאלה שמתחת לגיל 34 

השכלה, משלח יד ומיומנויות בקרב דורשות עבודה מקבוצת 550: שיעור האקדמאיות בקרב דורשות העבודה הערביות מקבוצת 550 נמוך בכפי 3.8 משיעור האקדמאיות בקרב דורשות העבודה היהודיות (5.7% בלבד לעומת 21.4%), זאת שעה ששיעור האקדמאיות בכלל בחברה היהודית גבוה בכפי 2 משיעורן בחברה הערבית. 

דורשי העבודה מקבוצת 550 בהתפלגות לפי יישוב, אשכול חברתי כלכלי ומגדר: במרבית היישובים הערביים, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה מכלל דורשי העבודה ביישוב הם תובעי הבטחת הכנסה, קרי שקועים בעומק אבטלה. בחלק מהיישובים, כאום אל פחם ואיכסאל, שיעורם הוא בסביבות ה- 70%. 

חסמים תעסוקתיים עיקריים של נשים מקבוצת 550: שילוב של שיעור גבוה של דורשות עבודה ללא השכלה, היעדר שליטה מספקת בעברית, חסמים תרבותיים, נגישות תחבורתית ועוד מהווים אתגר משמעותי בפני דורשות עבודה מקבוצת 550 לשוב למעגל העבודה

המלצות מדיניות: חיזוק ההון האנושי תוך התייחסות לשונות הנרשמת בין קבוצות שונות לפי אופי והיקף החסמים; העמדת מענה הוליסטי לקבוצות מוחלשות, לרבות סיוע בשירות סוציאלי, פסיכולוגי ומיצוי זכויות; רגישות למאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים כחלק מאסטרטגיית קידום השתלבות בעבודה; מענה ייחודי לסוגיות תחברותיות; ועבודה למול הקהילה על מאפייניה וסוכניה 

בלא קשר להמלצות המדיניות, שירות התעסוקה הפעיל מאז 2014 את תכנית מעגלי תעסוקה המסייעת לתובעי הבטחת הכנסה בעלי חסמים מרובי לשוב למעגל העבודה: תכנית אקטיבציה של שירות התעסוקה המסייעת לתובעי הבטחת הכנסה בעלי חסמים תעסוקתיים מרובים ומורכבים להתמודד איתם, להתגבר ובאמצעות שורה של כלים לסייע לשוב  למעגל העבודה. כל תובע הבטחת הכנסה עובר תהליך של מיפוי יסודי של החסמים עימם הוא מתמודד, מגובשת עבורו תכנית שיקום תעסוקתי אישית ומלווה על ידי צוותים מקצועיים של שירות התעסוקה הכוללים פסיכולוגים תעסוקתיים, עובדים סוציאליים, יועצי קריירה ומאמנים אישיים. המדובר הוא באחת מתכניות האקטיבציה הטובות והיעילות ביותר בישראל, אשר עם ראשיתה עמד מספר תובעי הבטחת ההכנסה על כ- 117 אלף וערב פרוץ משבר הקורונה עמד על כ- 60, משמעות הדבר היא שבשירות התעסוקה הצליחו להשיב למעגל העבודה כמחצית מתובעי הבטחת ההכנסה השרויים בעומק אבטלה ומתמודדים עם חסמים תעסוקתיים מרובים ומורכבים. יצוין, כי אף שמספר תובעי הבטחת ההכנסה עלה במהלך משבר הקורונה, עם היציאה מהסגר השלישי הצליחה התכנית להשיב למעגל העבודה עוד ועוד תובעי הבטחת הכנסה, ובאוקטובר היה מספרם לנמוך ביותר אי פעם ועמד על כ- 54.2 אלף.  

שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (ראשון) דוח מיוחד על תעסוקת נשים ערביות מיישובים ערבים וערים מעורבות ברבעון השלישי לשנת 2022, שכתבה מחלקת המחקר והמדיניות של השירות. בדוח זה, ביקשו במחלקת המחקר והמדיניות להתחקות אחר אוכלוסיית היעד של החלטת הממשלה 550, וביקשה בין היתר להגביר את שיעורי התעסוקה של נשים וגברים ערבים מיישובים ערביים ומערים מעורבות, להוציא את ערביי וערביות מזרח ירושלים, בדואים ובדואיות מהנגב וכן דרוזים ודרוזיות (להלן: "קבוצת 550"). 

כך או כך, שיעור כוח העבודה – היינו שיעור הנשים שעובדות בתוספת שיעור הנשים שאינן עובדות אך מבקשות אקטיבית להשתלב במעגל העבודה (מחפשות עבודה) בתקופת הזמן שנבחנה - של נשים ערביות, כפי שהוגדרו בהחלטת הממשלה 550 (להלן: "נשים 550"), בגילאי העבודה העיקריים (25-64) מצוי בעלייה עקבית בשני העשורים האחרונים ועמד בקיץ 2022 על 45.1%, גבוה בכ- 6.1% בהשוואה לזה שנרשם בקרבן ב- 2019, קודם לפרוץ משבר הקורונה. אולם, כאשר בוחנים את שיעורי כח העבודה באוכלוסייה זו בגילאי 20-24 עולה כי עמד בקיץ 2022 על 35.8% בלבד, ומחקרים מראים כי למעלה ממחציתן מוגדרות כ- NEET, כלומר אינן בשוק העבודה, אך גם אינן במסלולי השכלה או הכשרה.

ככלל, בקיץ 2022 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ- 152.7 אלף, כאשר שיעורם של קבוצת 550 עמד על 18.8% שהם 28.7 אלף, נמוך משיעורם בינואר 2020 וקיץ 2019, ערב וקודם לפרוץ משבר הקורונה, בהתאמה, שעמד על כ- 18%. משמעות הדבר, שקצב החזרה לעבודה באוכלוסייה זו נמוך יותר מזה של כלל האוכלוסייה, וכתוצאה עלה חלקם היחסי בקרב דורשי העבודה. כאשר בבחינה לפי מגדר, עולה כי שיעור הנשים באוכלוסייה זו עמד על 55% (לעומת 56.1% של כלל הנשים) לעומת 45% גברים (לעומת 43.9% של כלל הגברים), עדות לשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה הנמוכים יותר של נשים ערביות ביחס לנשים יהודיות, חרדיות ושאינן. 

אולם, כאשר בוחנים את ההתפלגות המגדרית בקרב דורשי העבודה מקבוצת 550 לפי קבוצות גיל עולה כי הפער בין שיעור דורשות העבודה לדורשי העבודה גבוה משמעותית בגילאי 35-50 (56.8% לעומת 43.2%) מאשר בגילאי 51 ומעלה (52% לעומת 48%). כאשר, יצוין שעיקר דורשי העבודה הערבים הם בגילאי 51 ומעלה, 14.8 אלף בסך הכל, כאשר 7.9 אלף הן נשים ו- 6.9 אלף הם גברים. 

נתון זה בולט עוד יותר כאשר משווים את שיעור בנות 51 ומעלה מכלל דורשות העבודה מקבוצת 550 לשיעור דורשות העבודה בגילאים אלו בקרב דורשות העבודה היהודיות. בעוד בקרב קבוצת 550 מהוות בנות 51 ומעלה 50.3% מכלל דורשות העבודה בקבוצה זו, הרי שבקרב יהודיות שיעורן עומד על 33.7%, בדומה לקבוצות הגיל העיקריות. אולם כאשר משווים את התפלגותן הגילאית של דורשות העבודה מקבוצת 550 לקבוצות ערביות אחרות עולה כי שיעור בנות 51 ומעלה בקרב ערביות ממזרח ירושלים עומד על 60.5%, אך שיעור קבוצת הגיל הזאת בקרב דרוזיות ובדואיות מהנגב נמוך יותר מאשר שיעורן בקבוצת 550, עם 45% ו- 34%, בהתאמה. 

בשירות התעסוקה ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של דורשי עבודה – תובעי דמי אבטלה, תובעי הבטחת הכנסה וכאלה שאינם תובעים. דמי אבטלה הם רשת ביטחון המוגבלת בזמן וקרובה יותר לגובה השכר אותו הרוויח דורש העבודה קודם שנפלט ממעגל העבודה, ואילו דמי הבטחת הכנסה הם רשת ביטחון מינימלית שמשך מימושה לרוב ארוך יותר. ממילא, מצבם התעסוקתי של תובעי האבטלה טוב יותר משל תובעי הבטחת הכנסה וסיכויי החזרה שלהם לעבודה גבוהים יותר. 

ככלל, שיעור תובעי האבטלה גבוה משיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב דורשי העבודה, ובקיץ 2022 עמד שיעורם על 57% לעומת 39% שהיוו תובעי הבטחת הכנסה ו- 4% שהיוו דורשי העבודה שאינם תובעים כל קצבה. אולם, כאשר בוחנים את ההתפלגות לפי סוג תביעה בקרב דורשי העבודה מקבוצת 550 עולה כי 62.4% מהם הם תובעי הבטחת הכנסה ורק 35.4% מהם תובעי אבטלה ו- 2.2% מוגדרים כמי שאינם תובעים. שיעורם הנמוך של תובעי האבטלה מקבוצת 550 משקף את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה הנמוכים מאוד בקרב נשים מקבוצת 550, שככלות הכל זכאות לדמי אבטלה נגזרת מתקופת אכשרה של 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים. מנגד, השיעור הגבוה של תובעי הבטחת ההכנסה מעיד גם הוא, רק מהצד השני, על מרחקן של נשות קבוצת 550 משוק העבודה ועל שהייתן בעומק אבטלה. 17.9 אלף תובעי הבטחת הכנסה בקיץ 2022 באו מקבוצת 550, למעלה מ 56% מהם נשים ופחות מ- 44% הם גברים. 

סיכויי החזרה לעבודה בקרב דורשי העבודה מקבוצת 550 בהתפלגות מגדרית ולפי סוג תביעה: 

על פי נתוני שירות התעסוקה עולה כי נשים מקבוצת 550 שהן תובעות אבטלה שוהות מחוץ למעגל העבודה בממוצע 102 יום, לעומתן גברים מקבוצה זו שוהים בממוצע 129 יום. בדומה, כאשר בוחנים את משך השהייה בהבטחת הכנסה בקבוצה זו, עולה כי נשים מקבוצת 550 שוהות בממוצע 5 שנים מחוץ למעגל העבודה לעומת 5.4 שנים של גברים. משמעות הנתונים היא שקצב החזרה לעבודה של נשים מקבוצת 550 גבוה יותר מאשר של גברים, הן כשמדובר בתביעת אבטלה והן כשמדובר בתביעת הבטחת הכנסה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שיש יותר נשים מאשר גברים, הן באבטלה והן בהבטחת הכנסה, לא זו אף זו אלא שככלל שיעורי התעסוקה של נשים מקבוצת 550 נמוכים דרמטית משיעורי התעסוקה של גברים בקבוצה זו, כך שמצבן התעסוקתי של הנשים חמור משמעותית מזה של גברים, חרף קצב החזרה לעבודה הגבוה יותר, באופן יחסי. 

הדברים מתחדדים עוד יותר כאשר בוחנים השוואתית את מספר תובעי האבטלה מקבוצת 550 בקיץ 2022 לעומת קיץ 2019. בעוד מספרן של הנשים מקבוצה זו ירד ב- 2.3% (מ- 5.45 אלף בקיץ 2019 ל- 5.32 אלף בקיץ 2022) הרי שמספר הגברים ירד ב- 21% (מ- 6.14 אלף בקיץ 2019 ל- 4.85 אלף בקיץ 2022). משמעות הדברים היא שחרף השהייה הנמוכה יותר באבטלה של נשים מקבוצת 550 לעומת גברים, הרי שמספרם האבסולוטי של תובעי האבטלה ירד משמעותית יותר מאשר מספרן של הנשים. 

בקיץ 2022 מספר תובעות הבטחת ההכנסה עמד על כ- 32 אלף, רק כ- 37% מהן היו נשים יהודיות וכל היתר נשים ערביות או דרוזיות – 11.8 אלף יהודיות לעומת כ- 20.2 אלף שאינן יהודיות, מתוכן 10.09 אלף (כמחצית) מקבוצת 550, 6.5 אלף בדואיות מהנגב, כ- 2.5 אלף ממזרח ירושלים וכ- 1 אלף דרוזיות. בבחינת ההתפלגות לאורך שלוש השנים האחרונות עולה כי מספר תובעות הבטחת ההכנסה עלה במהלך משבר הקורונה, בעיקר סביב הסגרים, אך העליות היותר משמעותיות נרשמו בקרב יהודיות, כאשר מנגד גם הירידה המשמעותית יותר לאחר היציאה ממשבר הקורונה נרשמה בקרב יהודיות. משמעות הדבר היא שנשים ערביות שוהות יותר בעומק אבטלה ומתקשות יותר לשוב למעגל העבודה. 

מסקנה זו מתחדדת כאשר בוחנים את שיעור תובעות הבטחת ההכנסה מכלל דורשות העבודה בכל אחת מהקבוצות, כאן עולה כי בעוד שיעור תובעות הבטחת הכנסה עמד על 20.7% בלבד בקרב נשים יהודיות, הרי שאצל הקבוצות הלא יהודיות הן היוו הרוב המשמעותי – 64.2% בקרב נשות קבוצת 550, וכ- 85% בקרב ערביות ממזרח ירושלים ובדואיות מהנגב, כאשר גם בקרב הדרוזיות היוו תובעות הבטחת ההכנסה רוב אך הרבה פחות משמעותי מאשר שלוש הקבוצות הערביות, 53.2%. מנגד, בעוד 75.5% מדורשות העבודה היהודיות הן תובעות אבטלה, בקרב הנשים הערביות השיעורים נמוכים משמעותית – כ- 34% בקבוצת 550, כ- 13% בקרב ערביות מזרח ירושלים ובדואיות מהנגב וכ- 44.5% בקרב הדרוזיות. נתונים אלו מלמדים על ריחוקן המשמעותי יותר של נשים ערביות, מכל ארבע הקבוצות, משוק העבודה בהשוואה לנשים יהודיות, חרדיות ושאינן. 

כאמור, השהייה בהבטחת הכנסה מספקת אינדיקציה משמעותית לעומק אבטלה, למרחק משוק העבודה וכתוצאה לסיכויי החזרה למעגל העבודה. מפילוח גילאי של התפלגות דורשות העבודה מקבוצת 550 לפי סוג תביעה עולה כי מרכיב הגיל מהווה פקטור משמעותי על סיכוייה של דורשת עבודה מקבוצת 550 לשהות בהבטחת הכנסה, וממילא על מרחקה משוק העבודה. בעוד בבחינת ההתפלגות לפי סוג תביעה בקרב כלל דורשות העבודה מקבוצת 550  עולה, כאמור, כי מרביתן שוהות בהבטחת הכנסה. אך פילוח גילאי מלמד על תמונה מורכבת יותר, לפיה הגיל הוא המרכיב המשמעותי. כך, בעוד כ- 82% מכלל דורשות העבודה בגילאי 51 ומעלה (12,128 מתוך 14,831) הן תובעות הבטחת הכנסה, הרי שרק  כ- 30% מדורשות העבודה בגילאי 34 ומטה הן תובעות הבטחת הכנסה (1,831 מתוך 6,038). 

השפעתו של הגיל ניכרת גם כאשר בוחנים את התפלגות תובעי הבטחת ההכנסה מקבוצת 550 לפי סטטוס משפחתי. מהנתונים עולה כי שתי הקבוצות העיקריות בקרב תובעי הבטחת ההכנסה הן נשים וגברים ללא ילדים מתחת לגיל 18, שהיוו 34% ו- 23% מכלל 17.9 אלף תובעי הבטחת ההכנסה מקבוצת 550 בקיץ 2022. עם זאת, חשוב להבהיר כי פקטור ההורות לילדים מתחת לגיל 18 משמעותי יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים – בעוד מספר הנשים תובעות הבטחת ההכנסה ללא ילדים מתחת לגיל 18 עמד על 6.17 אלף הרי שמספר הנשים עם ילדים מתחת ל- 18 עמד על 3.82 אלף, זאת לעומת 4.16 אלף גברים ללא ילדים מתחת לגיל 18 ו- 3.6 אלף עם ילדים מתחת לגיל 18. כלומר, הפער בקרב נשים עמד על כ- 61% בעוד שבקרב גברים על קצת יותר מ- 15%. 

רק כ- 5.7% מכלל דורשות העבודה מקבוצת 550 שהיו רשומות בקיץ 2022 בשירות התעסוקה היו אקדמאיות, זאת לעומת כ- 21.4% שהיוו האקדמאיות בקרב דורשות העבודה היהודיות – פער של כפי 3.8. מנגד, הפער בין שיעור האקדמאיות של נשים יהודיות לשאינן יהודיות עומד על פחות מפי 2 – 35.6% בקרב יהודיות לעומת 18.2% בקרב שאינן יהודיות. משמעות הדבר היא שהשכלה אקדמית משמעותית יותר עבור נשים ערביות מאשר עבור נשים יהודיות, כלומר מסייעות יותר להשתלבות במעגל העבודה לערביות מאשר ליהודיות. נתונים עלו עקביים גם בקרב דורשות עבודה מקבוצות ערביות אחרות, הן הדרוזיות (5.4%) וביתר שאת בקרב ערביות מזרח ירושלים (3.9%) ובדואיות מהנגב (0.7%). 

השפעת איכות ההכשרה על סיכויי ההשתלבות במעגל העבודה עבור נשים מקבוצת 550 באה לידי ביטוי גם כאשר משווים את התפלגות דורשות ודורשי העבודה מקבוצה זו לפי משלח יד. בבחינה זו עולה כי דורשות העבודה מקבוצת 550 הן בעיקר ממשלחי יד שאינם מקצועיים או מענפי המכירות והשירותים (כ- 3.8 אלף וכ- 3 אלף, בהתאמה), בעוד בקרב גברים עיקרם מענפי התעשייה. משמעות הדבר היא, כי הכשרה, בוודאי אקדמאית, מסייעת יותר לנשים מקבוצת 550 להתמיד בעבודה. 

גם כאשר בוחנים השוואתית את התפלגות משלחי יד של דורשות העבודה בין היהודיות לקבוצות שאינן יהודיות עולה כי התגוונתן התעסוקתית של דורשות העבודה היהודיות משמעותית בהרבה משל דורשות העבודה שאינן יהודיות. בנוסף, שיעור בעלות ההכשרה התעסוקתית, האקדמאית ושאינה, גבוה יותר בקרב יהודיות מאשר בקרב הקבוצות הערביות. משמעות הדבר היא שהכשרה תעסוקתית משמעותית יותר עבור נשים ערביות, אך גם מלמדת על שיעור נמוך יותר של הכשרה, השכלה ומיומנויות גבוהות בקרב ערביות מאשר בקרב יהודיות. 

אם איכות ההכשרה מסייעת לנשים מקבוצת 550 להתמיד במעגל העבודה, הרי שפילוח השוואתי של רמת המיומנויות של דורשות ודורשי העבודה מקבוצת 550 לעומת דורשות ודורשי העבודה היהודיים מלמדת שרמת המיומנויות של היהודים גבוהה משמעותית משל קבוצת 550. ללמדנו, השכלה, הכשרה ומיומנויות מסייעת לעובדים ועובדות מקבוצת 550 להתמיד בעבודה, אך אלו שכבר נפלטים ונפלטות ממעגל העבודה יתקשו יותר לשוב אליו מאשר היהודים והיהודיות וזאת בשל רמות נמוכות יותר של מיומנויות תעסוקתיות. משמעותית הדברים מחריפה עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את תנאי שוק העבודה המשתנה, הדורש כיום מיומנויות עבודה דיגיטליות, כמותיות, יצירתיות, גמישות ועוד, מיומנויות אשר רמותיהן נמוכות משמעותית בקרב קבוצת 550 מאשר בקרב היהודים. כפי שניתן לראות בתרשים 16 קבוצת 550 מאופיינת ברמות גבוהות יותר רק במיומנויות של בנייה, תיקון והתקנות, ואילו בכל היתר, בוודאי במיומנויות הנדרשות לשוק העבודה המודרני והמשתנה (כ- טכנולוגיות, ניהול, חשיבה אנליטית, יצירתיות וכיוצא בכך) דורשות ודורשי העבודה היהודיים מחזיקים ברמות גבוהות יותר של מיומנות. משמעות הדבר, כאמור, שאף שההכשרה מסייעת יותר לקבוצת 550 להתמיד בעבודה, הרי שהעובדה ששיעור בעלי ההכשרה והמיומנויות המודרניות גבוה יותר בקרב יהודים ויהודיות הרי שייקל עליהם לשוב לעבודה מאשר בקרב קבוצת 550, גברים כנשים.  

בכל עשרת היישובים הערביים בהם נרשמה כמות דורשי העבודה הגבוהה ביותר בקיץ 2022 היו יותר דורשות עבודה מאשר דורשי עבודה במספרים מוחלטים, אולם הפערים המשמעותיים ביותר היו באום אל פחם, נצרת וסח'נין. 

בבחינת שיעור תובעי הבטחת ההכנסה לפי יישוב, עולה כי במרבית היישובים למעלה מ- 50% מדורשי העבודה מקבוצת 550 תבעו הבטחת הכנסה, כאשר בלא מעט יישובים שיעורם התקרב ובחלקם אף חצה את גבול 70% (!), פי כמה וכמה משיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב יהודים. 

בבדיקה שערכה מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה של התפלגות דורשות העבודה לפי אשכול חברתי כלכלי וקבוצת אוכלוסייה עלה כי 86.2% ו- 61.3% מכלל דורשות העבודה הבדואיות מהנגב וערביות מזרח ירושלים, בהתאמה, הן מאשכול 1. באורח דומה, אך מתון יותר, נמצא אמנם כי רק 1.6% מדורשות העבודה בקבוצת 550 מגיעות מאשכול 1, אך למעלה מ- 85% מהן מגיעות מאשכולות 1-3. זאת, בעוד בקרב יהודיות חלוקת האשכולות הייתה מגוונת בהרבה, כפי שניתן לראות בתרשים 19. משמעות הדבר היא כי נמצאה הלימה בין האשכול ממנו מגיעה דורשת העבודה לבין דירוגו הסוציו אקונומי של היישוב בו היא מתגוררת, יישובים ערביים הם מוחלשים יותר וכוח העבודה בהם מיומן פחות ובעל סיכון תעסוקתי גבוה יותר. לפיכך, לשם שילובן המיטבי של נשים ערביות, בוודאי דורשות עבודה שבהן, בשוק העבודה נדרשת השקעה מרובה בחיזוק מיומנויות של הנשים בפרט ושל היישוב בו הן מתגוררות בכלל. 

מעבר לניתוח כמותי של דורשות העבודה מקבוצת 550 בשלל התפלגויות, כפי שנוכחנו לעיל, מחלקת המחקר והמדיניות ערכה ניתוח איכותני שעלה מראיונות וסקירות שערכו מתאמי ההשמה, יועצי הקריירה והמאמנים התעסוקתיים בלשכות התעסוקה של שירות התעסוקה עם דורשות עבודה מקבוצת 550. מניתוח זה עולה כי דורשות העבודה מקבוצה זו מתמדדות עם שורה ארוכה של חסמים תעסוקתיים המקשים עליהן לשוב למעגל העבודה, בוודאי בתנאים של שוק עבודה משתנה התובע שורה של מיומנויות, כאמור לעיל. 

בין החסמים הבולטים שמיפתה מחלקת המחקר והמדיניות בניתוח החומרים האיכותניים, עלו: 

חסם ההשכלה וההכשרה: עלה כי רבות מדורשות העבודה מקבוצת 550 נשרו מהלימודים בשלבים מוקדמים והן נעדרות השכלה בסיסית, חלקן אף אינן יודעות קרוא וכתוב, לא בערבית ובוודאי שלא בעברית. אי ידיעת השפה מהווה חסם משמעותי מאוד בפני חזרה לעבודה, לא רק בהיבט של הכשרה תעסוקתית בסיסית אלא גם בהיבט של מוטיבציה תעסוקתית וביטחון עצמי, מה שמקשה עוד יותר על סיכויי ההשתלבות בהכשרות ובחיזוק מיומנויות. 

אי מודעות לזכויות: בין בשל מיומנויות שפתיות נמוכות, בעיקר בעברית, ובין בשל חסמים תרבותיים לרבות מדורשות העבודה מקבוצת 550 ישנה מודעות נמוכה מאוד לזכויותיהן הסוציאליות מה שמונע מהן או למצער מקשה עליהן להיעזר בשירותים הסוציאליים המדינתיים. 

החסם התרבותי באשר לתפקידן של נשים בחיי המשפחה: מהעדויות האיכותניות עולה כי החלוקה המגדרית המסורתית של משק הבית מוסיפה להתקיים בחברה הערבית, ולפיה נשים הן אלה המצופות יותר לעסוק בגידול הילדים ותחזוקת הבית, בעוד שגברים מצופים יותר להשתלבות בשוק העבודה. חלוקה תרבותית זאת מקשה על דורשות העבודה מקבוצת 550 להשתלב מיטבית במעגל העבודה, וזאת בשל הציפייה החברתית תרבותית וחשש מפני סנקציות קהילתיות.

נגישות תחבורתית: מעבר לחסמי ההכשרה, הכישורים והתרבות, עולה כי ישנה נגישות תחבורתית נמוכה יותר למוקדי תעסוקה אשר מקשים על רבות מדורשות העבודה להשתלב בעבודה. בין אם בהעדר תשתיות תחבורתיות, בין אם בהעדר רשיונות נהיגה ובין אם בציפייה חברתית להימנעות מחיכוך בין מגדרי בתחבורה הציבורית, רבות מדורשות העבודה מקבוצת 550 מתמודדות עם קשיים תחבורתיים המקשות עליהן להגיע למוקדי תעסוקה. 

ממשלת ישראל קבעה שיעור של 53% תעסוקה של נשים בחברה הערבית, לא רק מקבוצת 550, לשנת 2030 כיעד תעסוקתי רצוי. ניתוח מאפייני דורשות העבודה מקבוצה זו מעלה כי רובן מצויות בעומק אבטלה, בעלות מיומנויות תעסוקה נמוכות, בעיקר מיומנויות טכנולוגיות, ורבות מהן מחוסרות השכלה, הכשרה מקצועית ואף אוריינות שפתית. חלקן בעלות מוטיבציה להשתלבות בתעסוקה, אך נעדרות ביטחון לרכוש השכלה או הכשרה מקצועית, כאשר אחרות מתמודדות עם חסמים תרבותיים וחברתיים במימוש שאיפתן זו. 

נוכח זאת, ממליצה מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה על כיווני הפעולה הבאים: 

חיזוק ההון האנושי: זאת על ידי שיפור האוריינות השפתית (עברית), רמת אוריינות דיגיטלית, השלמת השכלה ושילוב בהכשרות מקצועיות. יודגש, כי על המענים להיות רגישים לשונות הדיפרנציאלית בחברה הערבית – מחד, הקבוצה מרובת החסמים, זו הנעדרת מיומנויות, בעלת אוריינות שפתית עברית נמוכה, ללא השכלה אקדמית, ללא הכשרה מקצועית ועם ניסיון תעסוקתי מוגבל. מאידך, קבוצה עם חסמים מצומצמים, כדוגמת בעלי השכלה, הכשרה ומיומנויות דיגיטליות אבל נעדרי אוריינות שפתית בעברית ובעלי ניסיון תעסוקתי מוגבל.   למעשה, על המענים להיות מותאמים לצרכי דורש או דורשת העבודה ולא אוניברסליים. מעבר לכך, נמצא כי מסלולי ההכשרה המקצועית המוצעים כעת על ידי המדינה עשויים שלא לעודד השתלבות נשים ערביות בהם (כדוג' קורסי מלגזנות, רתכות וכיוצא בכך), וממליצה לגוון את מסלולי ההכשרה ולהוסיף כאלה שעשויים יותר לעודד השתלבות של נשים ערביות במסלולי ההכשרה. בנוסף, וכחלק מהרגישות לשונות הנדרשת לשיטת אבוחצירה, המלצתה היא להוסיף גם קורסי הכשרה הפונים לבעלות ובעלי מיומנויות גבוהות וזאת כדי לאפשר בניין ועיצוב אופק לקריירה, התמדה ומוביליות מעמדית וזאת באמצעות חשיפה למסלולים נרחבים יותר המצויים בביקוש ובתעשיות גבוהות או במסלולים מרוויחי שכר גבוה ולא מסלילים. 

מענים משלימים לדורשי עבודה מרובי חסמים: מעבר למעני חיזוק ההון האנושי המותאמים לאוכלוסיות על פי היקף ואופי חסמיהן התעסוקתיים, גורסת מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה כי קבוצות מוחלשות מתמודדות עם חסמים סוציאליים ואחרים, שמעבר להון אנושי תעסוקתי, אשר מקשים עליהן להשתלב במעגל העבודה. לפיכך, ההמלצה היא כי לצד מאמצי חיזוק ההון האנושי יש לשלב כלי תמך סוציאליים כמתן שירותי עו"ס מלווה לטובת אבחון סוציאלי וליווי לוועדות השונות למיצוי זכויות וקידום אישי,.  כמו כן ובמידת הצורך, העמדת שירותי ייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי הכולל מתן חוות דעת תעסוקתית ובניית תוכנת אישית לטובת התבוננות מקצועית, קביעת עתיד תעסוקתי ובניית מערך תומך להשתלבות בתעסוקה או הכשרה והכרה בזכויות. במקביל, ראוי להקים מערך הסברה בקהילה על חשיבות אבחון וטיפול מותאם בנושאים בריאותיים קוגניטיביים ונפשיים. במטרה להסיר את החסם התרבותי והחששות מסטיגמות.

אימוץ רגישות למאפיינים חברתיים ותרבותיים הייחודיים לחברה הערבית: בהמשך למדיניות שאפיינה את הממשלה בתכניות 922 ו- 550, אשר ביקשו להעמיד מענים הוליסטיים המביאים בחשבון גם מאפיינים תרבותיים וחברתיים ייחודיים בחברה הערבית במסגרת אסטרטגיית צמצום הפערים, ממליצים בשירות התעסוקה להתייחס למרכיב התרבותי חברתי, בדגש על החסמים האפשריים שעלול להעמיד בפני השתלבות בעבודה, כרכיב יסודי בגיבוש מענים תעסוקתיים. למעשה, ההמלצה היא לגבש פתרונות המותאמים לאוכלוסייה על מאפנייה הייחודיים תוך הידברות עם גורמים בקהילה, חיזוק והסתייעות בסוכני ובסוכנות שינוי וכיוצא בכך. 

מענה לסוגיות תחברותיות: כחלק מאסטרטגיית המענה ההוליסטי, טוענת מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה כי סוגיית התחבורה עלולה להוות חסם בפני השתלבות בעבודה. לפיכך, מעבר להגברת הקווים ושיפור התשתיות, היא ממליצה לשקול העמדת קווים יעודיים לנשים בדומה למקובל בחברה החרדית. בנוסף, לעודד מעסיקים להעמיד פתרונות תחברותיים משלימים המתאימים למאפייני האוכלוסייה והיישוב.   

עבודה קהילתית ומערכתית: תוך שימת לב לעובדה שישנם יישובים בהם האתגר התעסוקתי משמעותי יותר, ממליצה מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה להפעיל את תכנית Work-it של שירות התעסוקה אשר עניינה בגיבוש והובלת תכניות תעסוקה יישוביות. להמלצתה, יופעלו תכניות אלה ביישובים בעלי האתגר המשמעותי יותר ויפעלו להעמדת וחיזוק אקו סיסטם תומך ומעודד תעסוקה. זאת, באמצעות קידום שיתופי פעולה בין שירות התעסוקה, הרשות המקומית, מגזר המעסיקים והחברה האזרחית ביישוב.