עמי גינזבורג, צילום: פאנדר, עמי ארליך
עמי גינזבורג
25/05/2023
1. רשות ניירות ערך
רשות ניירות ערך עוסקת בשמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. יו"ר הרשות וחבריה מתמנים על ידי שר האוצר. הרשות מעסיקה רואי חשבון, משפטנים, כלכלנים, חוקרים ועובדי מנהל.
לרשות ני"ע תפקידים רבים. במובנים רבים אפשר לראות בה את "המשטרה של שוק ההון". הגוף שתפקידו לשמור על החוק והסדר ולאכוף אותם במידת הצורך. תחת שרביטו של יו"ר הרשות, שמואל האוזר (2011-2018) הובילה הרשות את החקירה נגד נוחי דנקנר בעבירה של הרצת מניות אי.די.בי אחזקות שבגינה הוא נשלח לעונש מאסר.
אחד התפקידים החשובים של הרשות הוא פיקוח ומתן היתר לפרסום תשקיפים. תשקיף הוא מסמך המספק גילוי מלא ונאות של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש ניירות ערך מתאגיד כלשהו. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה, מנהליה וכן את דוחותיה הכספיים.
הרשות היא גם המפקחת והאחראית על ענף קרנות הנאמנות. הרשות מעניקה למנהלי הקרנות היתרים לפרסום תשקיפים. התשקיף כולל פרטים מלאים על הקרן, מנהליה, הנאמן לקרן ואת מדיניות ההשקעות של הקרן.
תחום אחר באחריות הרשות הוא פיקוח אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד ציבורי חייב להגיש. אלו כוללים בין השאר דוחות כספיים רבעוניים ושנתיים, ודוחות מידיים המפרטים מידע חשוב אודות החברה במועד שבו התקבל המידע על ידה.
הרשות אחראית גם על פיקוח הניהול התקין וההוגן של הבורסה לניירות ערך. הפיקוח כולל מעקב אחר המסחר כדי לוודא שהוא תקין ולא נתון למניפולציות כמו הרצת מניות למשל.
תחום חשוב אחר הוא רישוי למנהלי תיקים, יועצי השקעות ומשווקי השקעות. הרשות עורכת בחינות הסמכה למנהלי תיקים ויועצים, על מנת לוודא שיש בידם השכלה ראויה והבנה של צרכי לקוחותיהם.
תחום חשוב במיוחד של הרשות הוא עריכת חקירות. במובן זה הרשות משמשת כגוף אכיפת החוק בשוק ההון. חקירות של הרשות בנושא עבירות בניירות ערך עשויות לגלוש לא פעם גם לתחום הפלילי.
ענת גואטה שכיהנה בתפקיד יו"ר הרשות מאז 2018 פרשה לאחרונה מתפקידה. שר האוצר עדיין לא מינה לה מחליף.
2. המפקח על הבנקים
הפיקוח על הבנקים היא חטיבה בבנק ישראל שמשמשת כרשות פיקוח על פעילות הבנקים בישראל. העומד בראש החטיבה הוא המפקח על הבנקים.
תפקידיו של הפיקוח על הבנקים הם להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים. בעיקר ובמיוחד על מנת להגן על ענייני לקוחות הבנקים.
בנקים הם מוסדות קריטיים בכלכלה מודרנית והם חשופים לסיכונים לא מעטים. המפקח חייב לדאוג שיציבות הבנקים תישמר ושהם יוכלו לעמוד בהתחייבותם למפקידים ולבעלי החוב שלהם. לחטיבה יש סמכות לקבוע הוראות שונות בקשר לבנקים ולהורות להם כיצד עליהם לפעול. במקביל היא צריכה לבדוק שהוראותיה מיושמות.
כך לדוגמא בשנים שלאחר המשבר הפיננסי של 2008 אילצו רשויות הפיקוח בעולם את הבנקים שתחת פיקוחם לעבות מאוד את ההון העצמי שלהם. זאת על מנת להגדיל את כריות הביטחון שלהם כך שיעמדו גם במצב של משבר חריף. על מנת לעשות כך אולצו הבנקים בישראל להפסיק לחלק דיווידנדים למשך כמה שנים.
הפיקוח על הבנקים קובע נורמות והגבלות לפעילותם השוטפת של הבנקים בתחום הניהול והתקינה. בנוסף, הוא עורך ביקורת על ספרי החשבונות של הבנקים על מנת לנתח את מצבו העסקי של כל בנק ולוודא כי הוא נמנע מנטילת סיכונים מיותרים.
למפקח יש לעיתים סמכות להורות לבנק לבצע פעולות עסקיות על מנת להפחית מעליו את הסיכון. דוגמא לכך ראינו במהלך המשבר הפיננסי שהחל בסוף 2007.
בישראל, שלא כמו בארה"ב ובאירופה, רוב הבנקים לא היו חשופים לשוק המשכנתאות האמריקאי שריכז את עיקר הבעיות. ואולם לבנק פועלים הייתה אז חשיפה גבוהה יחסית לאג"ח מגובות משכנתאות, דבר שהטריד מאוד את המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו. חזקיהו הורה לבנק להיפטר מהנכסים הללו, גם אם בהפסד משמעותי, על מנת להקטין את חשיפתו למשבר. בדיעבד התברר שהחלטתו חסכה לבנק הפסדים גדולים נוספים.
התערבות משמעותית נוספת של חזקיהו נגעה גם היא לבנק הפועלים והייתה קשורה בהליכי קבלת ההחלטות של דירקטוריון הבנק. הדברים הגיעו לשיא עם התפטרות מנכ"ל הבנק, צבי זיו, עקב חילוקי דעות עם יו"ר הדירקטוריון, דני דנקנר. במקומו של זיו מונה מייד ציון קינן.
חזקיהו הוטרד מהמהלכים, והורה לדנקנר להשהות את מינויו של קינן למנכ"ל עד שיברר את הרקע שהוביל להתפטרות. בהמשך התפתח מאבק מתוקשר בין המפקח לבנק הפועלים שהסתיים לבסוף בהדחתו של דנקנר מתפקיד היו"ר.
המפקח הנוכחי של בנק ישראל הוא יאיר אבידן. אבידן שהחל את כהונתו ב-2020 הודיע כבר בפברואר כי יסיים את תפקידו ביוני הקרוב. טרם מונה לו מחליף.
3. רשות הפיקוח על שוק ההון
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא רשות ממשלתית שאחראית להסדרה ופיקוח בתחום השירותים הפיננסיים. הפיקוח מתמקד בעיקר בענף החיסכון הפנסיוני ושירותי הביטוח. תפקידי הרשות, על פי חוק, הם להגן ולשמור על עניינם של המבוטחים והחוסכים, ולהבטיח את יציבותם של הגופים המוסדיים שמנהלים כספי ציבור. במקביל לכך מעוניינת הרשות לקדם תחרות ולעודד חדשנות טכנולוגית.
הרשות הוקמה בנובמבר 2016, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. עד למועד זה פעלה הרשות כאגף במשרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
בין הגופים הפיננסים שנמצאים בפיקוח הרשות נמצאים: חברות לניהול קרנות פנסיה, חברות לניהול קופות גמל וקרנות השתלמות, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, וכן חברות ויחידים הפועלים בתחום השירותים הפיננסיים המוסדרים.
רשות שוק ההון פועלת גם להגברת המודעות הציבורית להתנהלות פיננסית מושכלת ולהכרת המוצרים הפיננסים בתחומי הביטוח והחיסכון. במסגרת זו פועלת ברשות יחידה לחינוך פיננסי האמונה על שיפור האוריינות הפיננסית של הציבור. הרשות גם מעמידה בידי הציבור מספר כלים כמו מנוע לאיתור חסכונות אבודים, מנוע לאיתור פוליסות ביטוח ומחשבוני השוואת ביטוחים.
אחד מתפקידיה החשובים של רשות שוק ההון הוא לוודא שמנהלי הכסף הפנסיוני של הציבור יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם לעמיתים – למשך עשורים קדימה. לצורך כך עליה לבחון היטב את מוצרי החיסכון הפנסיוני ולוודא שהם מקיימים את הכלל הזה. עודד שריג, שכיהן כראש חטיבת הפיקוח בשנים 2009-2013, הורה בשעתו לחברות הביטוח להפסיק לשווק פוליסות עם מקדם קצבה מובטח. שריג והאקטוארים של הרשות העריכו שבשל העלייה המתמשכת בתוחלת החיים, חברות הביטוח יגיעו בעוד כמה עשורים למצב שבו לא יוכלו לעמוד יותר בהתחייבות זו.
ראשות שוק ההון ביטוח וחיסכון היה משה ברקת שמונה לתפקיד ב-2018. ברקת סיים את תפקידו בסוף 2022. טרם נמצא לו מחליף.
4. רשות התחרות
רשות התחרות (לשעבר "רשות ההגבלים העסקיים") היא רשות ממשלתית האמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק הישראלי.
הממונה על התחרות ממונה על אכיפת דיני ההגבלים העסקיים, באמצעות כלים אזרחיים, כלים פליליים וכלים כלכליים. ראש הרשות ממונה על ידי שר הכלכלה בכפוף לאישור הממשלה.
הרשות מטפלת בעיקר בענפים שבהם מבנה השוק אינו מאפשר תחרות אמיתית. בענפים כאלו נוצרים מונופולים שמסוגלים לגבות מחירי יתר על מוצריהם או שירותיהם. תפקיד הרשות הוא לרסנם ולאזנם, ובטווח הארוך למצוא דרכים לעודד בכל זאת תחרות בענף.
הגברת התחרות תהיה בדרך כלל טובה לצרכנים. הם יוכלו לקבל שירות טוב יותר במחיר נמוך יותר.
פיקוח אחר נדרש בענף שבו יש רק מעט שחקנים גדולים עם נטייה ל"קרטל". לשחקנים אלו יש תמריץ לתאם ביניהם מחירים, כך שלא יצטרכו להתחרות בצורה אמיתית.
בשנות ה-90' התבצע בישראל תיאום תעריפים שכזה בין כמה חברות ביטוח גדולות. יו"ר רשות ההגבלים דאז, יורם טורבוביץ, הוביל חקירה שבסופה העדיפו מנהלי החברות לחתום על עסקת טיעון ולשלם קנסות של עד חצי מיליון שקל. חלקם אף נאלצו לסיים את תפקידם.
תחום אחר שבן פעילה רשות התחרות הוא אישור מיזוגים. מיזוג של שתי חברות באותו ענף מפחית את החברות בו, ועלול להוביל ליצירת מונופולים. לכן כל אישור או רכישה של חברה בשלמותה או באופן חלקי מחייב אישור של הממונה על התחרות.
ראש רשות התחרות הנוכחית היא מיכל כהן שמונתה לתפקיד ב-2021. שר הכלכלה, ניר ברקת, אמר לאחרונה (לאחר פרסום מדד אפריל הגבוה) שהוא מעוניין להחליף אותה.
