מתקפת הפתע ב־7 באוקטובר לא פסחה על השווקים הפיננסיים

המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך, בראשותו של אילן גילדין, הכלכלן הראשי של הרשות, מפרסמת סקירה חדשה, שכותרתה "מלחמת חרבות ברזל בראי שוק ההון הישראלי". הסקירה מתמקדת בתקופה העצימה ביותר של המלחמה, ה 7- באוקטובר 2023 ועד לסוף שנת 2023, על פי הסקירה ומתוך ניתוח מקרי עבר, ההלם הראשוני שבו לקה שוק ההון המקומי בעקבות המלחמה היה קצר יחסית. לאחריו, שבו המשקיעים לתמחר את הנכסים הנסחרים בהסתכלות בינונית-ארוכת טווח. 

בסקירה ניתן למצוא ניתוח של תגובת השווקים בישראל למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, התמודדות שוק ההון המקומי עם משברי עבר, פעילות המסחר של המשקיעים השונים בבורסת תל אביב בחודשים הראשונים למלחמה, וכן את מדדי נזילות השוק במהלך חודשי המלחמה הראשונים.

עוד ניתן לראות כי הודות לשילוב בין ניסיון המשקיעים בישראל בהתמודדות עם משברים ביטחוניים וכלכליים בעשורים האחרונים לבין גמישות התגובה של המגזר העסקי והמגזר הממשלתי לאירועים, הצליח שוק נכסי הסיכון המקומי להתאושש בתוך פרק זמן קצר יחסית מהתגובה הראשונית למלחמה. עם זאת, השפעותיה הפוטנציאליות של המלחמה על השוק לטווח הבינוני-ארוך עדיין לא התבררו באופן מלא. על פי הסקירה, בורסת תל אביב, המשיכה לפעול ברציפות גם בימים הקשים ביותר במשק, ממשיכה להיות רכיב חיוני בכלכלה הישראלית - ולקבל את אמון המשקיעים.

יו"ר הרשות, ספי זינגר, "לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל התמודדה עם איומים ומלחמות. הסקירה בוחנת במבט כלכלי את תגובת שוק ההון לתקופת המלחמה הראשונה. ראינו כי עד כה המשק הישראלי הפגין חוסן, ידע לתקן את עצמו ולשמור על יציבות. עם זאת, התמשכות המלחמה מעמידה בפני המשק אתגרים חדשים. המשך תפקודו של שוק ההון תחת מערכה צבאית ממושכת הוא אתגר מורכב והניסיון לגביו מוגבל.״"

מתוך סקירת "מלחמת חרבות ברזל בראי שוק ההון הישראלי":

תגובת השווקים למתקפת 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה

מתקפת הפתע ב־ 7 באוקטובר לא פסחה על השווקים הפיננסיים. ביום ראשון 8 באוקטובר נפתחה הבורסה בירידות חדות. מדד ת"א 125 , מדד הדגל של הבורסה המקומית הכולל את 125 המניות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, ירד בקרוב ל־ 7% . מדד ת"א בנקים ירד בקרוב ל־ 9% ומדדי הנדל"ן, הנפט והגז ירדו במעל 9% . מחזורי המסחר היו גבוהים פי שלושה לערך מן המחזור הרגיל לימי ראשון, ופי 1.5 מן המחזור בימי מסחר אחרים 1 . מדד ה־ VIX המקומי (המכונה גם "מדד הפחד" ומחושב על בסיס סטיות התקן הגלומות בשוק האופציות) הכפיל את ערכו באותו היום.

גם בשוק האג"ח נרשמו ירידות ניכרות, אך במידה פחותה ובמחזורים שאינם חריגים. מדדי התל בונד המייצגים את שוק איגרות החוב הקונצרניות, ירדו בכ־ 2% , והתשואה לפדיון של איגרת החוב השקלית לעשר שנים של ממשלת ישראל זינקה בכרבע נקודת האחוז )ירידה של כ־ 2% במחיר לתשואה של כ־ 4.5% .

הירידות נמשכו בשלושת השבועות הבאים, ומדד ת"א 125 השלים בנקודת השפל (שאירעה ב־ 26 באוקטובר) ירידה של 13.5% מרמתו ערב המלחמה. מדד הבנקים בלט לרעה באותה התקופה בירידה מצטברת של מעל 20%, ייתכן שבשל חשש המשקיעים כי ככל שתתרחב ותתארך המלחמה עשויים רווחי הבנקים להיפגע מן הירידה בפעילות בתי העסק ומשקי הבית ופגיעה ביכולתם להחזיר את חובותיהם. 

במקביל, גם שוקי האג"ח התנהלו במגמת מחירים שלילית, אם כי מתונה יותר, והם רשמו ירידות של כ־ 2% – 4% במדדי התל בונד והתל גוב (וירידה ניכרת יותר באג"ח הצמודות).

לצד הירידות בשווקים חל גם פיחות בשקל, ובנקודת השפל (שאירעה ב־ 26 באוקטובר) הגיע שער השקל־דולר ל־4.08 שקלים – פיחות של כ־ 6% מרמתו ערב המלחמה. חשוב לציין, כי זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, ב־ 9 באוקטובר, הכריז בנק ישראל על תוכנית לייצוב שער השקל שבבסיסה עומדת מכירה פוטנציאלית של עד 30 מיליארד דולר במטרה למתן את היחלשות המטבע. בפועל, על פי דיווחי הבנק, נמכרו בחודש אוקטובר רק כ־ 8 מיליארד דולר בשוק המט"ח ושער השקל התייסף משמעותית בחודשיים האחרונים של השנה ביחס למטבעות המובילים, אף מעבר לרמתו ערב המלחמה.

בהשוואה למדדים המובילים בעולם, בשבועיים הראשונים של המלחמה היו הירידות בישראל בולטות אף יותר, היות שמרבית המדדים הבינלאומיים נסחרו בעליות קלות. עם זאת, בשבוע השלישי ירדו מדדים אלה במקביל לירידה בישראל. מגמה זו הביאה לכך שהירידה של מדד ת"א 125, בהשוואה למדד הדגל האמריקאי ה־ S&P 500 , עמדה על כ־ 11% כבר ב־ 17 באוקטובר.

במאמר מוסגר נזכיר כי מדד ת"א 125 , שלאורך השנים האחרונות הציג מתאם חיובי עם מדד ה־S&P 500, החל להינתק ממתאם זה בסוף חודש ינואר 2023, כאשר לאורך השנה התרחבו הפערים ביניהם, ובנקודת השפל האמורה הגיע הפער ביחס לתחילת השנה ליותר מ־ 20% . פער זה אף גדל כאשר מביאים בחשבון את היחלשות השקל שהצטברה במקביל – כך שבמונחים שקליים הצטבר הפער מול המדד האמריקאי ליותר מ־ 35% .

בשבועות הבאים (החל מ־ 29 באוקטובר) חל שינוי מגמה. הסברים אפשריים לכך הם הערכות אופטימיות בנוגע להתקדמות המלחמה בדרום ובנוגע לסיכון לפריצת חזית מלחמה בצפון, לצד סנטימנט חיובי בשווקים הפיננסיים העולמיים.

תשואה מצטברת של מדדי המניות הגלובליים המובילים מיום 5 באוקטובר - Total Return במטבע מקומי

איגרות החוב הממשלתיות

 כאמור, עם פרוץ המלחמה זינקה התשואה לפדיון של איגרת החוב השקלית לעשר שנים של ממשלת ישראל בכרבע נקודת אחוז (ירידה של כ־ 2% במחירה) ועלתה בשלושת השבועות הבאים בכ־ 0.15
נקודות אחוז נוספות, והגיעה בשיאה לתשואה לפדיון של כ־ 4.65% . 

התשואה של איגרת החוב הצמודה עלתה מעט יותר (כ־ 0.6 נקודת אחוז) – עלייה המשקפת ציפיות אינפלציה נמוכות יותר בממוצע לטווח זמן זה. 

לעומת זאת, איגרות החוב הקצרות חוו ירידה בתשואות לפדיון באותה תקופה (כ־ 0.2 נקודת האחוז באיגרת השקלית לשנתיים), המשקפת ציפייה להורדת ריבית מהירה יותר (שעשויה לנבוע מן הצורך לתמרץ את הכלכלה, לצד ירידה בציפיות האינפלציה).

בשבועות לאחר מכן ירדה התשואה לפדיון לעשר שנים אף מעבר לרמותיה ערב המלחמה, וזאת במקביל לתנועה דומה בתשואות הממשלתיות של מרבית מדינות המערב. מצב זה עשוי לרמז על הסתכלות חיובית של המשקיעים על נתוני המאקרו של המשק לטווח הארוך. כמו כן, ההסתכלות החיובית של המשקיעים משתקפת גם בחזרה למתאם חיובי בין התנהגות תשואות אג"ח ממשלתיות בעולם המפותח לאג"ח הממשלתית בישראל.

עם זאת, כאשר מסתכלים על התשואה לפדיון של איגרות החוב הדולריות של ממשלת ישראל לעשר שנים, הנסחרת בשווקים הבינלאומיים (בהיקפים נמוכים יחסית למקבילה השקלית), מתקבלת תמונה מעט פסימית יותר. התשואה לפדיון של איגרת זו הגיעה בשיאה ל־ 6.3%, עלייה של 0.7 נקודת האחוז ביחס לערך שקדם למתקפה, ששיקפה מרווח של כ־ 1.5% ביחס לאג"ח ארה"ב לעשר שנים – רמה גבוהה משמעותית מזו ששררה תקופה ארוכה לפני המלחמה (0.8% – 0.9%). 

על אף הירידה בתשואות שחלה מאז, מרווח זה לא הצטמצם מהותית, ונכון לסוף השנה עמד על כ־ 1.3%.

לסקירה המלאה