התחרות בין הקרנות הכספיות לפיקדונות בבנקים עולה שלב

הבוקר תוכן לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק המבקשת לפתח קרנות כספיות חדשות ולתווך את הקרנות הכספיות לציבור

 

 
התחרות בין הקרנות הכספיות לפיקדונות / איור אילוסטרציה: פאנדרהתחרות בין הקרנות הכספיות לפיקדונות / איור אילוסטרציה: פאנדר
 

דניאל דותן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/05/2024

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים) אשר אושרה בקריאה ראשונה באפריל, תוכן הבוקר ב-11:00 בוועדת הכספים של הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית.

הדיון יעסוק בהצעה המבקשת להנגיש בצורה טובה יותר לציבור את הקרנות הכספיות תוך יישום 3 צעדים: קביעת כללים שיותאמו למאפייני הקרנות הכספיות באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הכספיים; הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית שמועד הפדיון הקבוע שלה הוא עד שנה; התאמת מודל התגמול למתווכים של קרנות נאמנות בכלל וקרנות כספיות בפרט, כך שיביא להנגשה של קרנות אלה לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.

בדברי ההסבר בהצעת החוק נכתב: "יישומם של שלושת הצעדים יחדיו צפוי לקדם את מיתוג הקרנות הכספיות והגברת נגישות הציבור לקרנות אלה, תוך הקפדה על שמירה על טובת הלקוח ואיסור הטיה מצד כלל הגורמים המעורבים בשרשרת התיווך והתפעול.

"כמו כן, שילובם של צעדים אלה עתיד לסייע לכניסתם של שחקנים חדשים לשרשרת התיווך של הקרנות הכספיות,באופן אשר יאפשר הנגשה יעילה, חדשנית ומתקדמת של עולם הקרנות הכספיות לציבור הרחב. בתוך כך, מהלך זה עתיד להגביר את התחרות בין מוצרי 'שוק הכסף' השונים, ולהעלות את ערכן של הקרנות הכספיות בעיני הציבור".

עוד מוסבר בהצעת החוק, כי החל מחודש מאי 2022 עם תחילת המדיניות המוניטרית של בנק ישראל להעלאת הריבית, ניכר גידול משמעותי בהיקף העברת כספי ציבור מחשבונות העובר ושב אל אפיקי השקעה וחיסכון. אך על אף תנאי הריבית אשר היו צפויים לכאורה לאפשר לציבור למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו, באמצעות ערוצי השקעה מגוונים, ניכר כי הציבור אינו ממצה אפשרות זו באופן מלא.

היקף הפיקדונות הפרטיים ממשיך במגמת העלייה שנצפתה בשנת 2022

עוד נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, כי מנתוני דוח בנק ישראל בדבר סקירת מערכת הבנקאות למחצית הראשונה של שנת 2023, עולה, כי היקף הפיקדונות הפרטיים ממשיך במגמת העלייה שנצפתה בשנת 2022 וזאת אף על פי ששיעור התמסורת למשקי בית נמוך יותר בהשוואה לתמסורת למגזר העסקי.

"מקובל להגדיר בעולם את 'שוק הכסף' כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון אשראי נמוך דוגמת פיקדונות, מלווה קצר מועד (מק"מ), עסקאות מכר חוזר (ריפו), אג"ח מדינה וקרנות כספיות. בעולם, שוק זה מכונה: Money Market Fund אשר משמשים בשל מאפיינים אלה, כלים לשימור יציבות מוניטרית". נכתב בהצ"ח.

מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים

"כאשר בוחנים את אחזקות הציבור בישראל במוצרי 'שוק הכסף', עולה, כי מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם כדוגמת הפיקדונות הבנקאיים, או לחלופין מותירים אותם בחשבונות העובר ושב אף על פי שהם חשופים לשחיקת ערך ממשית בעקבות האינפלציה. למעשה הציבור אינו ממצה את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימליים בעבורו, ובכלל זה קרנות מלווה קצר מועד (מק"מ) או קרנות כספיות. 

"בכל הנוגע לקרנות הכספיות, כבר היום הן מעניקות נזילות יומית, משקיעות בנכסים המושפעים באופן ניכר מריבית בנק ישראל והשינויים בה ובנכסים הנושאים את סיכון האשראי הנמוך ביותר, ולכן גם משיאות תשואה בטוחה באופן יחסי בהתאם. על אף יתרונות אלה, שיעור החזקות הציבור בקרנות כספיות נותר נמוך. על כן פוטנציאל התחרות הגלום בקרנות הכספיות עם מוצרי ההשקעה והחיסכון ב'שוק הכסף', ובייחוד ביחס לפיקדונות המוצעים בבנקים, אינו ממומש במלואו". כך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
 

x