"זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות"

יו"ר ועדת המשנה הח"כ ליברמן קורא לעודד השקעת 15 מיליארד שקל מכספי המוסדיים בהייטק.

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה היום לדיון במצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה ובחסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי צריך למצוא מקורות נוספים להשקעות בענף, וציין כי המוסדיים משקיעים מעל 3 טריליון שקל מכספי הציבור ואם תימצא הדרך למשוך חצי אחוז מזה אז המשמעות תהייה השקעה של 15 מיליארד שקל מצד אחד, ללא סיכון העמיתים במקרי קיצון מצד שני.

"זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות", אמר ח"כ ליברמן וביקש לדעת מה המוסדיים צריכים כדי להשקיע בהייטק הישראלי.

סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כרם נבו, הציגה את דוח ההייטק לשנת 2023 ואמרה כי הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות, ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות. היא הוסיפה, כי "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים. הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 – וזה מעיד על המצוקה. מהלך שני הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות, באמצעות הגדלת תשואה של מוסדיים. על כל דולר שמוסדי שם אנחנו שמים עוד 30 סנט. כאשר המוסדי יכול להחזיר לנו את ההשקעה וליהנות מכל התשואה".

הכלכלן הראשי של מכון רייז, ד"ר אסף פתיר, אמר כי הוא לא מקבל את הרושם מהגורמים המנהיגים את המדינה, שהמדינה מתחייבת להיות מתקדמת, מדעית, ליברלית ותמשיך לתמוך בענף הזה. על רקע זה נשמעה הערה כי בדיון אין אף ח"כ מהקואליציה וח"כ ליברמן הגיב על כך: "הקואליציה עסוקה ברבנים".

מנהלת פורום ההייטק למען ישראל, אורלי הראל, קראה לממשלה לנקוט בפעולות מידיות לעצור את הנסיגה בהייטק, שהפגיעה בו היא פגיעה בקטר של הכלכלה הישראלית והנסיגה בו משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל. "המגמה התחילה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה", אמרה. נציגה נוספת של הפורום, קרן לוי, הוסיפה כי צריך להשקיע בתשתיות כדי שהמוחות לא יברחו. 

אביב דרור, מייסד ומנכ"ל סטארט-אפ, היה אף נחרץ יותר ואמר: "אנחנו במצב קטסטרופלי. אנחנו בקונספציה על מלא. איך יכול להיות שהשקופיות מראות שאנחנו במקום טוב והשוק גדול מכדי ליפול? לא רואים את תהליכי העומק. אנחנו המודיעין שלכם שאומר לכם שהמצב לא טוב והקריסה עוד לפנינו. מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? ככה גם תופסים אותנו בעולם. אבל אנחנו עם העיוורון שלנו אומרים שהכל טוב והכל ורוד. האג"ח הממשלתיות מתומחרות כמו אג"ח של הפיליפינים, העולם רואה אותנו כמו מדינת עולם שלישי".

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר גם הוא כי המצב הוא רע ואסור להתעלם מזה ולהסתנוור מהמספרים. "אחרי שהיינו הקטר של המשק תוך רבעון הפכנו לבולם הזעזועים. המומנטום שנוצר בעולם הוא לא טוב", אמר. משקיעת הון סיכון, מריאנה סימנוביץ ,ציינה כי חברות צעירות בסכנת סגירה על רקע שירות מילואים ו-705 מהחברות מדווחות על פגיעה משמעותית. 

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, התייחס להשקעת המוסדיים ואמר כי בסוף תפקידם לנהל בזהירות את כספי העמיתים ולהשיא תשואה למשקיעים. "חברות הביטוח רוצות ומוכנות להשקיע יותר, אבל צריך לתת להן את הגידור", אמר. הוא ציין כי בעבר הייתה תכנית שאפשרה, למשל, השקעה ישירה בהייטק שלא דרך קרנות הון סיכון. היו"ר ליברמן ביקש נייר עמדה שיפרט את הצרכים של חברות הביטוח.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הוסיף כי המוסדיים חיים ועובדים בישראל, ורואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל צריך לזכור שבעולם של ריבית גבוהה יש אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות. הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל, ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל.

סמנכ"לית רשות החדשנות נבו הגיבה ואמרה כי בשנה הבאה תהייה פעימה נוספת של עידוד השקעות, ותיבחן אפשרות של השקעה ישירה והשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. מימון הגיב כי אם המצב הוא חירומי אז צריך לבצע את הפעימות במקביל ולהתאים את התכניות לשוק המוסדי.

היו"ר ליברמן סיכם את הדיון וקרא למוסדיים שלא לחכות לממשלה ולהביא יוזמות של מסלולים שיוכלו לגרום להם להשקיע בהייטק. "כשיש רווח הוא הרבה יותר גדול מרווח באג"ח צמוד לדולר וזה ישתלם לעמיתים, לכן צריך להתאים מסלול חדש לסביבה הנוכחית. עתידנו מבחינת השקעות זרות לא הולך להשתנות לטובה וצריך לייצר אלטרנטיבות למשקיעים ישראלים", אמר.

מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההייטק בהתאחדות התעשיינים, שנכח בועידה, אמר: ״תעשיית ההייטק כוללת בתוכה סטארטאפים, אבל גם תעשיות. כשמדברים על כמעט 400,000 עובדים בתעשייה הזאת, צריך לזכור שאלו עובדים בתעשיות הגדולות והמסורתיות. חלק מהן מטות את המספרים שאנחנו שומעים, משום שחלק מן המספרים הגדולים של היצוא כרגע הוא הייצוא הביטחוני, שגדל ל-13 מיליארד דולר. הוא איכשהו מאזן את הנזק שנעשה בתעשיות האחרות, אבל גם הוא יהיה זמני, משום שמי אוהב לקנות מוצרים ושירותים מחברה שנמצאת באזור מלחמה, בלי קשר לאנטישמיות.

"התעשייה נמצאת היום בבעיה, משום שהסנטימנט שנוצר והמומנטום שנוצר בשווקים בעולם הוא לא טוב לנו. היום, שותפים שלנו שרוצים לעבוד איתנו, וגם כאלו שכבר עובדים איתנו, מתחילים לחשוב פעמיים. לא רק אם להשקיע כסף, אלא גם בנוגע לכל שיתוף פעולה עם התעשייה הישראלית, אפילו לספק לנו מוצרים חיוניים שאנחנו רוצים לקנות בכסף מלא. למעשה, אנחנו מתקשים להוביל את המוצרים, בלמכור אותם, בלגלגל עסקאות המשך. זה דבר שצריך להטריד אותנו, כי הכסף המיידי הגדול שנמצא בתעשייה הוא בסטארטאפים, והם קריטיים לנו למה שיקרה פה בעתיד ולמה שקורה היום״.