אושר לקריאה שנייה ושלישית: החוק לעידוד השקעות בקרנות כספיות

ועדת הכספים של הכנסת בראשות ח"כ משה גפני אישרה אמש (ד') לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק לעידוד השקעות הציבור בקרנות כספיות.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024, מבקשת להנגיש בצורה טובה יותר לציבור את הקרנות הכספיות, ומעגנת 3 צעדים כדי להתמודד עם הכשלים שזוהו בפיתוח "שוק הכסף".

הצעד הראשון הוא קביעת כללים שיותאמו למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הבנקאיים (קרן בסיכון נמוך, תשואה צפויה מוערכת מראש ומועדים קבועים), השני הוא הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית שמועד הפדיון הקבוע שלה הוא עד שנה, שלא רק על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, והשלישי הינו התאמת מודל התגמול למתווכים של קרנות נאמנות בכלל וקרנות כספיות בפרט, כך שיביא להנגשה של קרנות אלה לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.

החוק מתקן שני חוקים: חוק השקעות הון בנאמנות, וחוק המלווה אותו, חוק התיווך. ברשות לניירות ערך ציינו במהלך הדיונים בהצעה כי התיקונים נועדו לאפשר לקרנות כספיות שקיימות כיום, להתחרות בצורה נוחה ונגישה עם הפיקדונות הבנקאים, עבור משקי הבית, כאשר הרצון הוא לעודד את הציבור ולסייע לו בהשקעות.

שווי הפקדות הציבור בפיקדונות במערכת הבנקאית עומד על 1.51 טריליון שקל, לעומת שווי מנוהל העומד על 117 מיליארד שקל בלבד, בקרנות הכספיות

במהלך הדיונים הציגו ברשות כי שווי הפקדות הציבור בפיקדונות במערכת הבנקאית עומד על 1.51 טריליון שקל, בחשבונות העו"ש ישנם 506 מיליארד שקל מכספי הציבור, ובקרנות הכספיות השווי המנוהל מכספי הציבור עומד על 117 מיליארד שקל. עוד הוצג כי תשואת הקרנות הכספיות מצליחות לעקוב אחר ריבית בנק ישראל בצורה הדוקה, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הגיעו קרנות אלה לכ-4.5% תשואה. בניגוד לכך הוצג כי מתוך 100 מיליארד שקל שהתווספו לקרנות בשנתיים האחרונות מאז שהריבית עלתה, רק 35% הינם מקרב הציבור בבחירה עצמאית, וכי הציבור ברובו אינו מודע לאלטרנטיבה.  

במסגרת הקשיים שמרחיקים את הציבור מהשקעה בקרנות הכספיות, הציגו ברשות כי כיום רק מתווכים בעלי רישיון השקעות יכולים לתווך את המוצר לציבור, כאשר 94% מהם הינם בבנקים, וכי אין אפשרות לקרנות לפרסם תשואה צפויה, פרסום שצפוי למשוך את הציבור. נוסף על כך, הוצג כי מרבית הציבור לא מקבל ייעוץ פיננסי שיכול לחשוף אותו למוצר זה, כאשר רק כשליש - 350 אלף מבעלי תיקי ניירות הערך מקבלים יעוץ, ומי שאינו בעל תיק רחוק מייעוץ עוד יותר.

במסגרת החקיקה המוצעת עבור הקרנות הכספיות, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל תחת פיקוח הרשות

במסגרת הפתרונות, הוצג כי במסגרת החקיקה המוצעת, לעולם "שוק הכסף", עבור הקרנות הכספיות, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל הם תחת פיקוח הרשות: בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, חברי  בורסה, נותני מידע פיננסי, וחברות נותני שירותי תשלום דוגמת אפליקציות התשלום. לצד זאת, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות והוא אינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון לנותן השירות. נותן השירות, כולל מפיץ, יוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח. 

כן הוצג כי במסגרת החקיקה וההנגשה לציבור, הכוונה היא לייצר "קרנות כספיות מועדים קבועים", במסגרתן הקרן סגורה לתקופה שהיא מודיעה עליהן מראש, והנכסים יפדו תוך התחשבות במועד הקבוע, ועל סמך כך ניתן יהיה לחשב ולפרסם את שווי התשואה הצפויה לציבור.

במסגרת הדיונים, נקבע בהסכמה עם הוועדה כי הרשות תוכל לקבוע כללים והוראות ליישום הצעת החוק, כך שניתן יהיה לקדם את המתווה ביעילות המרבית. 

החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים, ובנק ישראל צפוי לפרסם בהמשך הוראות משלימות לעניין הבנקים. על רקע כך, דרשה הוועדה מבנק ישראל להאיץ את הטיפול בהוראות המשלימות וכן להעמיד פתרון למצב בו לבנקים אין אינטרס להעביר לקוחות לקרנות הכספיות, ולבחון את חיובם לקדם זאת בצורה אקטיבית.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיונים בהצעת החוק: "זה חוק טוב לטובת הציבור וחסכונותיו, אני משבח את  הרשות לניירות ערך על הכנת החוק, את יועמ"ש הועדה שהגעתם להסכמה, לא שיניתם מהעיקרון של הקרן ולא מהעיקרון של פיקוח הוועדה".