המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארדי שקל ברבעון הראשון

בנק ישראל מפרסם כעת תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע הראשון של השנה:

ברביע הראשון של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית, בשיעור של כ-1.5%, לאחר ירידה בה ברביע הקודם על רקע 'מלחמת חרבות ברזל'. עם זאת קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות.  

יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה

יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-1.8% (כ-23 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות.

העלייה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מגיוסי חוב נטו בהיקף של כ-19 מיליארדי ש"ח שהתרכזו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. פיחות של כ-1.5% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מפירעונות נטו באג"ח סחירות בחו"ל.

שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים גדל

השפעות אלה הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים גדל לכ-3% לעומת שיעור אפסי ברביע הקודם, ואילו שיעור הגידול השנתי בחוב לבנקים המשיך לרדת גם ברביע זה בהמשך לירידה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אך נותר עדיין חיובי (כ-5%). נציין כי, בחמש השנים האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים. 

המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארדי שקל

ברביע הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-17 מיליארדי שקל כאשר כשני שליש מהם גויסו בחודש ינואר, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-13 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-53% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. 

המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם ברביע זה בכ-0.26 נק' האחוז, ובחודשים אפריל-מאי 2024 הוסיף להצטמצם ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים - כ-1.09 נק' האחוז. 

יתרת החוב של משקי הבית

יתרת החוב של משקי הבית גדלה בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-7 מיליארדי ש"ח) לכ-800 מיליארדים כתוצאה מעלייה מתונה ביתרת החוב לדיור. הגידול ביתרת החוב של משקי הבית נבע גם מעלייה ביתרת החוב לא-לדיור שמקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.