בנק לאומי: "מחירי הנפט עלו בשבוע החולף וסיכמו עלייה שבועית שלישית ברציפות"

מחירי הנפט עלו בשבוע החולף וסיכמו עלייה שבועית שלישית ברציפות. בתחילת השבוע החולף, מחיר הנפט היה ברמה של כ-86 דולרים לחבית מסוג Brent, וכ-82 דולרים לחבית מסוג WTI. בסוף השבוע החולף, מחיר הנפט היה ברמה של כ-87 דולרים לחבית מסוג Brent, וכ-83 דולרים לחבית מסוג  WTI(ראה/י תרשים 1).

עליית מחירי הנפט, למרות המשך התחזקות הדולר בעולם, משקפת חששות להתרחבות הסכסוך הגאו-פוליטי במזרח התיכון שתרמו לעליית פרמיית הסיכון הגלומה במחיר הנפט בשבוע החולף. במסגרת זו, הפינוי המתמשך של תיירים ואזרחים מלבנון, כפי שהוצג בכלי תקשורת רבים, תרם להגברת החששות, כמו גם החשש ממערכה רחבה, שתכלול מעורבות ישירה של איראן, במידה שמלחמת "חרבות ברזל" תתרחב לחזית מול לבנון.

בנוסף, יתכן כי גם לנתוני הצריכה הפרטית (במאי) בארצות הברית, כפי שפורסמו בסוף השבוע האחרון, קיימים השפעה על מחירי הנפט. מדד מחירי ה-PCE ירד בשבוע החולף בכ-0.1%, זאת בניגוד לתחזית הקונצנזוס, אשר עמדה על עלייה של כ-0.1%. המשך הירידה באינפלציה, בשילוב עם החלשות הדרגתית בשוק העבודה, צפויה לאפשר לפד להתחיל בתהליך הפחתת הריבית ברביע האחרון של שנת 2024. מדובר במהלך אשר צפוי לתמוך בהשקעות בשווקי הנפט והאנרגיה, ובכך פרסום נתונים אלו יתכן ותרמו לעליית מחיר הנפט בשבוע החולף. לצד זאת, האפשרות של חזרתו של דונלד טראמפ כנשיא משפיעה גם כן בכיוון של צפי לדחיית לוחות הזמנים לצמצום פליטות פחמן וכן למדיניות מעודדת לענף האנרגיה.

הביקוש של בתי הזיקוק בארצות הברית לנפט גולמי מצוי ברמה גבוהה. זאת לנוכח שיעור הניצולת הגבוה, אשר עמד על 95% בשבוע החולף. זאת, ככל הנראה, על מנת ליצור מלאי של תזקיקים לקראת עונת הנהיגה ולקראת יום העצמאות בארצות הברית. מנגד, נראה שנתוני מלאי הנפט המסחרי בארצות הברית תרמו לקיזוז העלייה במחיר הנפט בשבוע החולף. זאת עקב עלייה רחבה יותר מהצפי של החזאים. פרסום נתוני המלאי, על ידי מנהל המידע האנרגטי בארצות הברית הצביע על מלאי גבוה יחסית, מה שתרם למיתון העלייה במחיר הנפט, כפי שתוארה לעיל.

הביקוש וההיצע הגלובליים

מלאי הנפט המסחרי של ארצות הברית עלה בשבוע שהסתיים ב-21 ביוני 2024 בכ-3.6 מיליון חביות, לרמה של כ-460.7 מיליון חביות. מלאי הנפט הגולמי המסחרי בארצות הברית, מצוי ברמה שהינה נמוכה בכ-2% ביחס לממוצע של חמש השנים האחרונות בתקופה זו של השנה. תשומות בתי הזיקוק של נפט גולמי בארצות הברית, עמדו בממוצע על כ-16.5 מיליון חביות ליום במהלך השבוע שהסתיים ב-21 ביוני 2024, כ-234 אלף חביות ליום פחות מהממוצע של השבוע הקודם. בהתאם לכך, בתי הזיקוק פעלו ב-92.2% מיכולת ההפעלה שלהם, שיעור גבוה יחסית, אך נמוך ב-1.3 נקודות אחוז ביחס לשיעור הניצולת בשבוע שקדם לו. 

יבוא הנפט הגולמי של ארצות הברית ירד בכ-444 אלף חביות ליום, ועמד בממוצע על כ-6.6 מיליון חביות ליום, נכון לשבוע שהסתיים ב-21 ביוני 2024, ובמהלך ארבעת השבועות האחרונים, יבוא הנפט הגולמי עמד בממוצע על כ-7.3 מיליון חביות ליום, כ-13.7% יותר מהתקופה המקבילה בשנה הקודמת. במקביל, היצוא של נפט גולמי ירד בכ-508 אלף חביות ליום. כך, היבוא נטו של נפט גולמי לארצות הברית עלה בכ-64 אלף חביות ליום בלבד, לכ-2.7 מיליון חביות ביום. מלאי הבנזין עלה בכ-2.7 מיליון חביות ליום, נתון התואם את הממוצע של חמש השנים האחרונות. בהמשך לכך, סך מוצרי הנפט שסופקו בארבעת השבועות האחרונים, עמד בממוצע על כ-20.4 מיליון חביות ליום, עלייה של כ-0.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במהלך ארבעת השבועות האחרונים, אספקת הבנזין הייתה בממוצע כ-9.1 מיליון חביות ליום, ירידה של כ-2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כמות הדלק הסילוני שסופקה עלתה במעט בהשוואה לתקופה המקבילה של ארבעת השבועות אשתקד. 

תחזית ה-EIA, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, כפי שפורסמה ב-11 ליוני 2024, צופה שתפוקת הנפט הגולמי בארצות הברית תתרחב בשנת 2024 בכ-2% ובכ-4% בשנת 2025, ביחס לממוצע שנת 2023. לפי התחזית, המחיר הממוצע של נפט מסוג Brent יעמוד בשנת 2024 על כ-84 דולרים, כ-4 דולרים פחות מהתחזית הקודמת. גם הצפי למחיר הדיזל הקמעונאי ירד בתחזית הנוכחית בכ-2.9% לרמה של כ-3.9 דולרים לגלון. באופן דומה גם מחיר הבנזין הקמעוני ירד בתחזית הנוכחית בכ-3.3% לרמה של כ-3.4 דולרים לגלון. התחזית הנוכחית מניחה כי קבוצת OPEC+ תפחית את קיצוצי הייצור מרצון, וזאת בהתאם להודעה שפרסמה קבוצת OPEC+ ונסקרה על ידינו בסקירה הקודמת. ה-EIA צופים שהביקוש העולמי לנפט יתרחב בשנת 2024 בכ-1.1 מיליון חביות ליום, זאת לעומת התחזית הקודמת שצפתה גידול של כ-900 אלף חביות ליום. הגידול הצפוי בביקוש עולה על הגידול הצפוי בייצור (800 אלף חביות ליום) ומציג עודף ביקוש, אשר עשוי לתרום ללחצי המחיר כלפי מעלה. התחזית הבאה צפויה להתפרסם ב-9 ביולי 2024. 

החל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מחירי השילוח הימיים מצויים בעלייה (ראה/י תרשים 2). המחירים, ירדו במעט בשבוע החולף, מהשיא שאליו הגיעו בשבועות האחרונים. זאת, בדגש על הקו מהמזרח הרחוק לנמלי הים התיכון. העלייה, כמתואר לעיל, נובעת מהרחבת התקיפות של המורדים החות'ים בתימן, בתקופה האחרונה, בשילוב עם הסיכונים המלווים למתיחות הגאו-פוליטית במזרח התיכון. מנגד, נראה כי ההשפעות הגאו-פוליטיות במזרח התיכון, אינן בעלות השפעה רבה על מחיר משלוחי הנפט. זאת, לנוכח הבטחתם של החות'ים שלא יתקפו אוניות הנושאות נפט ותזקיקים, אשר שייכות למדינות ערביות. 

בנוסף, מאמצי הברחת הנפט של רוסיה, בניגוד לסנקציות, גברו. מספר מכליות נפט גולמי ממתינות בים הבלטי וזאת במסגרת הפעילות הרוסית של "צי הצללים". פעילות זו מתבצעת בשיטות שונות. מכליות אלו מצויות עתה תחת מעקב של ארה"ב ושל בריטניה. מדובר בהגברת המאמצים שבמסגרתן ההיצע העולמי צפוי לגדול וזה ככל הנראה צפוי להשתקף במחירים שהם מתחת למחיר השוק.

היצע הנפט הקנדי הולך וגדל ובתי הזיקוק של החוף המערבי בארה"ב מחליפים את יבוא הנפט מעיראק, אשר הינו נפט כבד, בנפט זול יותר מקנדה. הגברה זו של היצוא מקנדה לארה"ב מתאפשרת בזכות הרחבת קיבולת צינורות ההולכה מקנדה לארה"ב, בדגש על החוף המערבי ויעדים כמו קליפורניה וושינגטון. מדובר בתוספת של כ-590,000 חביות ליום גולמי מחולות הנפט של קנדה לחוף המערבי של אמריקה ובכלל זה לנמל ונקובר שבקולומביה הבריטית לשם לייצוא. זה גם יתרום למרווחים של בתי הזיקוק בחוף המערבי של ארה"ב, שאחרת היו משלמים מחיר יקר יותר עבור נפט גולמי מעיראק. זה מאותת על כך שארה"ב תישאר קונה דומיננטית של נפט קנדי. צנרת ההולכה של קנדה צפויה ללכת ולגדול עוד. 

במקביל, עיראק הקצתה 5 מיליארד דולר לשדרוג של צנרת ההולכה דרום-צפון של הרשת הישנה של המדינה. מלבד גמישות משופרת במשלוח נפט לכיוון צפון, הקו החדש ישמש כעמוד השדרה עבור מסלולי ייצוא חוצי גבולות עתידיים של עיראק, בדגש על המזרח התיכון וטורקיה. ההשקעה אושרה על ידי הפרלמנט של עיראק ומדובר בפרויקט לבניית צינור הולכת נפט גולמי בקיבולת של 2.25 מיליון חביות ליום מדרום המדינה עד לצפון. במבט לטווח הארוך, התשתית הזו חיונית לשם גיוון נתיבי ייצוא הנפט הגולמי של עיראק, ואת צמצום התלות במסופי החוף של בצרה. תשתית זו תאפשר חיבור משופר לירדן, סוריה ולנמלי הים התיכון בטורקיה.

היעדים השאפתניים של ערב הסעודית להפחתה ניכרת בשימוש בנפט לשם יצור חשמל מקומי צפויים לבוא לידי ביטוי בתרומה משמעותית לתפוקת הגז הסעודית. בהתאם לכך, המאמצים של ערב הסעודית לסיים את הבערת הנפט צפויים לבוא לידי ביטוי על פני זמן בהאטת צמיחת הביקוש העולמי לנפט, כך על פי דו"ח הנפט 2024 של ה- IEA. סעודיה היא כיום הצרכן הגדול בעולם של נפט לייצור חשמל, ובכוונת הממלכה לצמצם את הצריכה העצמית שלה של נפט בכ-1 מיליון חביות ליום עד לשנת 2030. לסעודיה יש יעד שאפתני של תמהיל 50:50 של גז ואנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030. כדי לעמוד ביעד, חברת ארמקו הסעודית שואפת להגדיל את תפוקת הגז ב-60%, בעוד שמשרד האנרגיה מתכוון להגדיל באופן ניכר את קיבולת האנרגיה המתחדשת מ-2.8 ג'יגה וואט כיום ל-130 ג'יגה וואט. שינוי זה "יפנה" היצע נפט רב יותר לשאר השוק העולמי, יקטין את הביקוש העצמי של סעודיה, ועשוי להיות גורם התורם להפחתת מחיר הנפט בטווח הארוך. במקביל, סעודיה צפויה לסגת בהדרגה ועל פני זמן מן הקיצוץ העודף בתפוקת הנפט, של 1 מיליון חביות ליום וזהו גורם נוסף שיוביל להגדלת היצע הנפט הסעודי על פני זמן. 

חברת אקסון הענקית עשתה את הצעד הראשון לקראת פרויקט הנפט השביעי שלה בגיאנה, זאת במטרה להרחיב את התפוקה הגולמית ממדינה דרומית אמריקאית זו. מדובר בפרויקט הצפוי להתפרס על פני העשור הבא שיפיק כ-180,000 חביות ביום בעת שיבשיל. מעבר לכך, חברת אקסון הגישה בקשת הרשאה סביבתית לממשלה בכדי להרחיב את יכולת הייצור הכוללת של המדינה לכמעט 1.5 מיליון חביות ביום, בערך כמו ניגריה. התכניות האגרסיביות של אקסון כבר הפכו את גיאנה ליצרנית נפט הגדלה בקצב השלישי המהיר ביותר מחוץ ל-OPEC בשנים האחרונות וזאת תוך כדי תרומה הולכת וגדלה להיצע הגלובלי. גיאנה הינה יצרנית נפט רווחיות ביותר, מלבד המזרח התיכון, עם עלות הפקה של פחות מ-35 דולר לחבית.  

ברזיל הינה יצרנית נפט חשובה, שכבר הגיעה לכדי הפקה של כמעט 4 מיליון חביות ביום. עם זאת, לאחרונה היה צורך להפחית את ההפקה במידה ניכרת עקב עבודות תחזוקה בהיקף גדול. עכשיו, היצור של ברזיל חוזר וזאת תוך כדי השפעה על שוקי האנרגיה בעולם. ברזיל עדיין איננה חברת OPEC, אך בשנה שעברה הודיעה שהיא מצטרפת לאמנת שיתוף פעולה עם קבוצת OPEC+ המספקת פלטפורמה לדיאלוג בין מדינות המייצרות נפט (כמו רוסיה לדוגמא). עם זאת, לעת עתה אין שיתוף פעולה המביא להגבלת הייצור והיצוא, שכאמור חזר להיקף גבוה.

משק הגז הטבעי 

מחיר הגז הטבעי (Henry Hub) בארצות הברית ירד בשבוע החולף (ראה/י תרשים 3), וזאת תוך כדי תנודתיות במהלכו, כאשר התנודתיות הושפעה בעיקר ממגזר החשמל. נכון ל-28/06/2024, המחיר עמד על כ-2.70 דולרים ל-MMBtu, ירידה של כ-3 סנט מהמחיר שהיה בתחילת השבוע החולף. מלאי הגז בארצות הברית גדל ב-52 Bcf, נכון לשבוע שהסתיים ב-21 ביוני 2024. התנודתיות במחיר הגז, בארצות הברית, נובעת כתוצאה מגל החום שהיה במספר מדינות בשבוע החולף. עם החלשותו, נראה כי הביקוש לגז יחלש. הירידה במחיר הגז, בשבוע החולף, מגיעה בצל הגידול הנמוך במלאי הגז בארצות הברית, ביחס לשבועות קודמים.

באירופה, מחיר הגז הטבעי, TTF, התאפיין בשבוע החולף בתנודתיות ושמר על מחירו בשבוע החולף. מחיר הגז הטבעי באירופה עמד על כ-34 אירו למגה-וואט/שעה, נכון ל-28/06/2024. האמנם, שמחירי הגז ירדו בשבוע החולף, אך מאז פברואר 2024 עלו בכ-50%. זאת על רקע של צבירת מלאים, כתוצאה מהשינויים הנובעים מהשפעות מלחמת רוסיה-אוקראינה. מלאי הגז הטבעי בגרמניה עלה בשבוע וחצה את רף ה-80% מסך הקיבולת. מלאי הגז בגרמניה עומד על כ-80% מסך הקיבולת, ובאיטליה מלאי הגז הטבעי עלה לכ-81% מהקיבולת המקסימלית (ראה תרשים 4). ניסיון העבר מלמד שמדינות אירופה ממלאות את מלאי הגז החל מהרביע השני של השנה ויתכן כי הרחבת מלאי הגז באירופה יתרום לירידת מחיר הגז בשבועות הקרובים. בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה, מדיניות מלאי הגז השתנתה והיעד הוא לרמות מלאי גבוהות יותר מאשר בעבר וזאת בכל עונות השנה, דבר שמגדיל את לחצי הביקוש ועשוי לתרום לעליית מחיר הגז. 

מחירי הגז הטבעי בארה"ב צפויים להמשיך במגמת העלייה. לפי חוזי הפרוורד, מחיר Henry Hub יעבור את ה-2.74 דולרים ל-MMBtu במהלך הרביע השלישי ואף יגיע לכ-3.55 דולרים ל-MMBtu במהלך הרביע האחרון של השנה הנוכחית. גם מחירי הגז הטבעי באירופה צפויים להישאר בטווח מחירים הנוכחי בחודשים הקרובים, ואף לעלות. לפי חוזי הפרוורד, מחיר הגז הטבעי, TTF, יתקרב לרמת ה-40 אירו למגה-וואט/שעה החל מהרביע הרביעי לשנת 2024. אך השפעות מזג האוויר העתידיות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית ו/או רפורמות כלכליות בשווקי האנרגיה באירופה, עשויות להוביל לתנודתיות במחירים. גם מידת אי-הוודאות הגאו-פוליטית תשחק תפקיד בקביעת מחירי הגז באירופה. מדובר בריבוי של גורמים גאו-פוליטיים ובהם מצב המלחמה באוקראינה והחשש מפני "זליגה" למרכז אירופה וגם המצב במפרץ הפרסי, תוך השפעה על יכולות האספקה הימיות של מדינות המפרץ לאירופה. נציין, כי תהליכים אל עבר אנרגיה ירוקה עשויים לתרום לירידת הביקוש לגז בטווח הרחוק. 

הצפי לטווח הקצר והבינוני 

בטווח המידי, נראה שהסיכון במזרח התיכון גדל עקב התעצמות הסכסוכים הגאו-פוליטיים, המשפיעים במישרין ובעקיפין על מדינות רבות. במקביל, יתכן כי מקבלי החלטות במדינות השונות עשויים להמתין, בקבלת החלטות מדיניות כלכלית ואקלים משמעותיות, זאת עקב הבחירות בצרפת (30.06.24), הבחירות בבריטניה ויום העצמאות בארצות הברית (04.07.2024). לאירועים אלו גם השפעה אפשרית על הפעילות הכלכלית העולמית, המצב הבינלאומי ועל שוק הנפט והאנרגיה, תוך כדי שמירה על פרמיית יסכון גבוהה יחסית. 

החששות של OPEC+ לגבי המשך תהליכי הדה-קרבוניזציה צפויים לתרום בסופו של דבר לאסטרטגיה מורכבת במטרה ליצור מצב שבו המעבר לאנרגיות מתחדשות יהיה פחות כדאי. יתכן כי קבוצת OPEC+ תעדיף בסופו של דבר להגדיל את היצע הנפט, וזאת על מנת לשמר את מעמדה העתידי כשחקנית מרכזית בשוק הנפט הבינלאומי, ולשמר את הצורך בדלקים מאובנים. מדובר ביעד ארוך טווח חשוב לערב הסעודית, אשר מנסה לממן תכנית השקעות גדולה מאוד (2030) וזקוקה למקורות מימון. באופן דומה, ארה"ב בהינה היצרנית הגדולה בעולם של נפט תבחר, תחת הנהגה אפשרית של דונלד טראמפ לשמר את השימוש הנרחב בדלקים מאובנים (גז, נפט ופחם).

בטווח הקצר, וכל עוד לא תהיה החרפה גלובלית ניכרת נוספת במצב הביטחוני, נראה כי המשך היקף היצור הגבוה של נפט בצפון אמריקה, בשילוב עם קידום פרויקטים נוספים בתחום האנרגיה והרחבת הייצור העתידי של קבוצת OPEC+ יפעלו להגדלת ההיצע הגלובלי. על פני זמן צפויה ירידה בביקוש לנפט ולתזקיקים, כתוצאה משינוי תמהיל הביקוש לאנרגיה, זאת תוך כדי מעבר מתמשך לגז, לחשמל ממקורות גרעיניים ולאנרגיה מתחדשת.  מצב זה צפוי להוביל לירידת מחיר הנפט, ומנגד לעליית מחיר הגז הטבעי, וגם האורניום, זאת כפי שבא לידי ביטוי במחירי הפרוורד לשנים הבאות.