דיסקונט: בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בהחלטה בשבוע הבא

ארה"ב: תוצאות העימות נותנות יתרון ברור לטראמפ, אולם, מוקדם להספיד את ביידן ארבעה חודשים עד לבחירות, סביר להעריך שההשפעה של  הבחירות על השווקים והתנודתיות תתגבר.

גוש האירו: בסבב הראשון בבחירות בצרפת לא נרשמו הפתעות, כאשר מספר הקולות המשמעותי בו זכו המפלגות הקיצוניות מפחית את הסיכוי להקמת ממשלה שתקצץ את הגירעון והחוב הממשלתי.

כיוון לעתיד: הסיכון הפוליטי בעולם גובר על רקע הבחירות בצרפת, בבריטניה ביום חמישי והעימות בין ביידן לטראמפ ביום חמישי.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בישראל ממשיך לעלות, כך שהיקפן באפריל-מאי גבוה בכ-4% בהשוואה לרמה ערב המלחמה, זאת על אף הסטה של חלק מהרכישות לחו"ל.

העליה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, מובילה לעליה נוספת בשיפוע העקום השקלי, לצד עליה במרווח האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל לעומת האג"ח האמריקאי לרמת שיא.

כיוון לעתיד: בנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בהחלטה בשבוע הבא, ולהערכתנו, ובניגוד לשוק, לא צפויה הפחתת ריבית עד סוף השנה. 

כלכלת ארה"ב נמצאת במצב טוב, בעוד מצבו של הנשיא ביידן בדעת הקהל טוב הרבה פחות, בפרט, לאחר העימות מול טראמפ ביום חמישי האחרון.  מטרתו של ביידן בעימות היתה להוכיח שבניגוד לחששות, הוא כשיר לכהונה נוספת, כידוע המטרה לא הושגה. בעבר, לעימותים היתה השפעה מועטה על דעת הקהל, אבל ההופעה החלשה של ביידן בהחלט יכולה להיות יוצאת דופן בהקשר זה. אמנם תוצאות העימות נותנות יתרון ברור לטראמפ בהתמודדות על הנשיאות, אולם, מוקדם להספיד את ביידן ארבעה חודשים עד לבחירות. 

המדיניות הכלכלית של ביידן צפויה להיות המשך ישיר של המדיניות בקדנציה הנוכחית. במידה וטראמפ יזכה ויבצע את הצעדים עליהם הכריז, צפויה האצה באינפלציה, כמו הגבלת הגירה, יחד עם העלאה משמעותית של מכסים או פיחות חד בדולר. עם זאת, חשוב לזכור שטראמפ יתקשה הפעם להגדיל את הגירעון הממשלתי ולנקוט בהרחבה פיסקלית משמעותית, לאור הגירעון הממשלתי הגבוה והחשש כי החוב האמריקאי אינו במסלול יציב. לכן הצעד המרכזי שטראמפ יוכל לבצע הוא החרפת מלחמת הסחר. ההצעה הנוכחית שלו, הטלת מכסים בשיעור של 10% על כלל היבוא, ומכס גבוה יותר על יבוא מסין, תגרום להאצה מחודשת באינפלציה, ותעצור את הורדת הריבית. יש עוד ארבעה חודשים עד לבחירות, סביר להעריך שההשפעה על השווקים והתנודתיות תתגבר.

מדד מחירי הצרכנים היה נמוך והצביע על התמתנות קצבי עליית המחירים, בדומה לתחזיות. המדד ומדד הליבה עלו ב-0.3% ו-0.1%, בהתאמה, והקצב השנתי של האינפלציה ואינפלציית הליבה התמתן ל-2.6%. גורם משמעותי מאחורי ההתמתנות הוא ירידה במחירי השירותים בניכוי שכר דירה, עם זאת, ההתמתנות נובעת מסעיפים תנודתיים, כמו תחבורה ושירותים פיננסיים, ולכן לא בהכרח תימשך בחודשים הקרובים. במקביל, נרשמה התאוששות מסוימת בהוצאות הצרכנים שעלו במאי ב-0.3%, לאחר התכווצות בשיעור של 0.1% באפריל, אולם, מסתמן כי קצב ההתרחבות של הצריכה הפרטית ברבעון השני יהיה איטי יחסית, בדומה לרבעון הראשון.

תוצאות ראשוניות של הסבב הראשון בבחירות בצרפת תואמות את הסקרים - מפלגת הימין הקיצוני זכתה ב-34% מהקולות, השמאל הקיצוני ב-28% מהקולות ומפלגתו של הנשיא מקרון זכתה ב-20% מהקולות. כלומר, לא נרשמה הפתעה, והסיכוי שאחת מהמפלגות הקיצוניות תשתתף בממשלה הבאה הינו גבוה. עם זאת,  התוצאות עשויות להשתנות בסיבוב השני שייערך בשבוע הבא, ולפיכך עדיין לא ברור איזו ממשלה תוקם. אולם, מספר הקולות המשמעותי בו זכו המפלגות הקיצוניות מפחית את הסיכוי להקמת ממשלה שתקצץ את הגירעון והחוב הממשלתי, שממילא נמצא במסלול לא יציב, בנוסף, במידה והממשלה החדשה שתוקם תתעלם מכללי האיחוד המחייבים גירעון נמוך יותר, פוטנציאל הנזק גבוה יותר.

 

מאז פרוץ המלחמה, חלו תנודות חדות בהיקף הפעילות במשק, וכתוצאה, ראינו, ברבעון האחרון אשתקד, ירידות חדות בפדיון הענפים השונים, רובם ככולם, עם ירידה ממוצעת של כ-10%, ולאחר מכן עליה חדה בשליש הראשון של 2024 (כ-9%). כך, רמת הפדיון החודשית הכוללת בשליש הראשון, נמוכה בכ-3% לעומת הרבעון השלישי של 2023, כאשר בענף הבינוי הפער השלילי עומד על כ-10%, כ-5%- במסחר, וכ-2%- במגזר שירותי הייטק. מנגד, בענף התעשייה רואים פער חיובי קטן, ומזה בתעשיית ההייטק, שהינה עתירה תעשיה ביטחונית, הפער החיובי מסתכם בכ-6%. 

 

במקביל, לאחר תנודות חדות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בישראל, מאז פרוץ המלחמה, נרשמה בחודשים אפריל-מאי התייצבות בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, ורמתן גבוהה בכ-4% בהשוואה לרמה ערב המלחמה. נציין כי, על רקע המלחמה, חלו במהלך התקופה שינויים חדים לא רק בהיקף הרכישות, אלא גם בתמהיל שלהן. כך, בעוד שבראשית המלחמה ראינו ירידות חדות בענפי השירותים, ובאופן בולט בטיסות ואירוח, פנאי ובילוי, הרי שמתחילת השנה, אלה שבו והתאוששו, מגמה שנמשכה גם בחודשים האחרונים. מנגד, במוצרי תעשייה, נרשמו עם פרוץ המלחמה ירידות יחסית מתונות, התאוששות לאחר מכן, ולאחרונה, עם העליה החדה בהיקף היוצאים לחו"ל, ירידה מסוימת, שמשקפת, בין היתר, חזרתם של הישראלים לנפוש בחו"ל, שמובילה להסטה מסויימת של חלק מהרכישות מישראל אל מעבר לים.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (1/7), שוק העבודה (5/7), גוש האירו:  מדד מנהלי הרכש (1/7), אינפלציה (2/7); ישראל: המדד המשולב של בנק ישראל, 5/24 (1/7), יצוא שירותים - 4/24 (3/7), השכר הממוצע למשרת שכיר - 4/24 (4/7).

השווקים ממשיכים לצפות לשתי הפחתות ריבית השנה ל-4.9% בסוף השנה, בדומה, לצפי בשבוע הקודם. למרות התגברות המתח הפוליטי, בארה"ב ובעולם, לא נרשם מעבר לנכסים בטוחים, והתשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו ב-14 נ"ב במהלך השבוע, מתוכן 11 נ"ב ביום שישי. העליה החדה נתמכה בתוצאות העימות בארה"ב, שמגבירות את סיכוייו של טראמפ לזכות בבחירות, וכתוצאה, עולה הסיכון האינפלציוני. במקביל, פירסמה קרן המטבע תחזית לארה"ב, בה קראה לפעול לצמצום החוב הממשלתי שנמצא במסלול שיפגע ביציבותו, כאשר עד כה התעלמו השווקים מהסיכון לאג"ח הממשלתי בעקבות הגידול בחוב.

תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלו במרבית המדינות המפותחות, על רקע הפתעות מעלה בנתוני האינפלציה של קנדה ואוסטרליה, הפתעות שהוכיחו שהאינפלציה אינה נמצאת במסלול חד כיווני כלפי מטה. תשואת אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים עלתה ב-8 נ"ב והמרווח בין האג"ח הצרפתי לאג"ח הגרמני ל-10 שנים המשיך להיפתח והגיע ל-92 נ"ב, לאור החשש מתוצאות הבחירות בצרפת.

בדומה למגמה הגלובלית, עלו, במהלך השבוע, התשואות השקליות ל-10 שנים ב-16 נ"ב, והפער מול ארה"ב נותר ברמה של 67 נ"ב. מנגד, התשואות לשנתיים עלו ב-3 נ"ב בלבד, וכתוצאה עלה שיפוע העקום ל-70 נ"ב, לעומת 62 נ"ב בסוף מאי, 45 נ"ב בסוף 2023 ושיפוע שלילי של כ-10 נ"ב ערב המלחמה. נציין, כי, שיפוע זה הינו חריג בהשוואה למדינות המפותחות, בהן השיפוע הינו שלילי (סביב 35- בארה"ב ובגרמניה), ונגזר מפרמיית סיכון גבוהה, לצד תוואי הפחתת ריבית עתידי שונה.

במקביל, על רקע העליה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, רואים לאחרונה עליה חדה במרווח של אג"ח ממשלת ישראל (ל-9 שנים) שנסחרת בדולרים מול האג"ח האמריקאי, לרמת שיא של 168 נ"ב, גבוהה אף מזו שנרשמה באפריל, בעת המתקפה האיראנית (162 נ"ב).

אנו מוסיפים להעריך, שבנק ישראל יבחר שלא להפחית השנה ריבית, לנוכח האינפלציה, המדיניות הפיסקאלית ופרמיית הסיכון של מדינת ישראל. זאת, בניגוד לשוק החוזים שמגלם קרוב להורדת ריבית אחת עד סוף השנה. 

 

מחיר הנפט עלה ב-1.4% והגיע לשיא של חודשיים, העליה נתמכה במתח בגבול הצפון וחששות מהטרפות איראן ללחימה.  

מחיר הזהב עלה ב-0.2%.

השקל  נחלש ב-0.5%, למרות יציבות בשער הדולר בעולם ועליות בנאסד"ק ולאור החששות הגיאופוליטיים.

היין היפני פוחת ב-0.7% והגיע לשער של 160.9$, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1986. המאמצים החוזרים של שר האוצר היפני לחזק את היין באמצעות הבטחות להתערבות במסחר, לא הצליחו לבלום את הפיחות.