יוליוס בר: "מעבר אנרגטי מפוכח: האתגרים והסיכויים לדלקים נקיים"

המעבר האנרגטי מתמקד בעיקר בחשמול, עם דגש על משאבות חום וכלי רכב חשמליים, בעוד החשיבות של האלקטרונים גדלה. עם זאת, כל מערכת אנרגיה עתידית עדיין תדרוש כמה מולקולות, שהן אידיאליות לאחסון אנרגיה, חום בטמפרטורות גבוהות ולהפחתה כימית.

 

חוסר הוודאות סביב המסלול העתידי של המעבר האנרגטי כולל אילו נישות ישרדו ואילו שיטות ייצור יישלטו בדלקים נקיים. מימן הוא המועמד המוביל ומוקד לדיוני מדיניות שונים. מימן יכול לשמש ישירות או להוות בסיס לדלקים נקיים כמו גז טבעי סינתטי או דלקים תעופתיים בר-קיימא. אף שהטכנולוגיות לייצור מימן באופן אחראי וללא פליטות אקלים קיימות ומוכחות, הן יקרות וחסרות תחרותיות מול מקבילותיהן מדלקי מאובנים. יש המשווים את מימן לסכין הצבא השווייצרי של מעבר האנרגיה - כלי שמתאים ליישומים שונים אך בדרך כלל יש לו אלטרנטיבה טובה יותר.

 

אתגרים אלה מסבירים את הגישה המפוכחת והריאליסטית כיום. התמיכה במדיניות ממשיכה להתגבש. באירופה, זיכויים לייצור מימן מוצעים למכירה פומבית כדי לתמוך בבניית תשתיות באופן מודע לעלויות. תעופה כפופה למכסות לשימוש בדלק בר-קיימא, מה שמעודד ביקוש. כמה חברות תעופה הודיעו לאחרונה על הנהגת היטלים קשורים. מעבר לאוקיינוס האטלנטי, הבחירות הצפויות לנשיאות מטילות אי ודאות מסוימת על התמיכה במדיניות. החוק להפחתת האינפלציה כלל תמיכה משמעותית במימן, אך ייתכן שזיכויים אלה ייפגעו משינויים פוליטיים בבית הלבן.

 

נישות מסוימות נראות סבירות יותר מאחרות. לדוגמה, אמוניה, דלק נגזרת של מימן, צפויה לראות אימוץ רחב יותר בעתיד. לוגיסטיקה וסחר באמוניה קיימים כבר היום, והיא יכולה להיות פתרון למדינות מבורכות ביבשה המעוניינות לייצא אנרגיה נקייה. פער העלויות לאמוניה מבוססת דלק מאובנים קטן ומצטמצם, ונראה שחברות ספנות מוכנות להחליף מזוט. עם זאת, עבור אחסון אנרגיה עונתי, מתעלמים מהפוטנציאלים והיתרונות של ביו-גז, בהתאמה ביו-מתאן.

 

לאור אי הוודאות העסקית והמדינית, אנו שומרים על השקפתנו הניטרלית. בהמשך העשור הנוכחי, אמורה להיות לנו בהירות רבה יותר לגבי הסיכויים ופוטנציאל הצמיחה של דלקים נקיים.