אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצ"ח שתאפשר להעביר חיסכון לכל ילד מהבנק לקופת גמל

לינור דויטש, לובי 99: " אנחנו 3 שנים עמלים על החוק הזה, אני רוצה לברך את ח"כ אזולאי על ההישג, בו אנחנו מסייעים למי שכבר נמצא בבנקים. לצד כך אני רוצה לדבר על החלק השני, הצ"ח שקידמנו מדברת על להוציא לגמרי את הבנקים, בסוף זו תוכנית פטרנליסטית במובן הטוב, שנועדה לצמצם פערים, אבל המדינה לא חשבה עד הסוף, ומה שיצא הוא שילד שחסכו לו בבנק יצא עם שליש מהסכום, ומי אלה? אנשים עם פחות אוריינית פיננסית. כך 80 אחוז ממי שמפקיד בבנקים זה השכבות החלשות, אנחנו משאירים את השכבות החלשות עם פחות כסף". 

ח"כ אזולאי השיב לדברים: "ברגע שהחל התהליך של החקיקה שלנו, העבירו ברשות את מסלול הברירת מחדל לקופת גמל במסלול מוגבר, יש לזכור שכעת גם השכבות החלשות צריכות לעשות מעשה אקטיבי, להרים טלפון לביטוח לאומי ולומר שהם רוצים את זה בבנק". 

דויטש: "אין ספק שיש פה הישג משמעותי והתקדמות, אבל אנחנו חושבים שכמו שלא מאפשרים לחסוך בבנק, כך גם פה מדובר בחסכון ארוך טווח, ואין סיבה לשים אותו בפיקדון, גם גורמי המקצוע  הסכימו שצריך להוציא את הבנקים, אין סיבה לוותר". 

גלי כספרי, איגוד הבנקים: "על המדף צריכים להיות כל המוצרים וכל האופציות, על מנת שההורה יבחר את האופציה המתאימה לו. גם בפיקדון הבנקאי יש פיקדונות שצמודים למדד, וכאלה שלא צמודים למדד. בפיקדון התשואה מובטחת מהיום הראשון. שבירת פיקדון כמו שהיה בהצעה המקורית, זה משהו שחותר תחת היסודות הבנקאיים הכי ראשוניים, גם ההצעה עכשיו כוללת סוג אחר של שבירה, כי הבנק שנתן את ההצעה שלו לילד, יצא מנקודת הנחה שהתשלומים ימשכו במשך 18 שנה, עפ"י ההצעה הקיימת, להורה תהייה אופציה לשבור את זה באמצע, זה מאוד חריג ולא קיים בבנקאות. הריבית היום היא ריבית מאוד אטרקטיבית, הריבית שהבנקים מציעים, זה לא הריביות שהיו לפני שנתיים ושלוש. ילד שנולד עכשיו מקבל 5 וחצי אחוז, עד גיל 18". 

משה קאשי, לובי 99: "לטענות איגוד הבנקים, כמובן שצריך לתת להורים את האפשרות לחסוך בפיקדון בנקאי, אבל אפשר לעשות את זה כמסלול כספי בקופות הגמל, הריביות שם הרבה יותר גבוהות מפיקדונות בנקאיים. להוציא את הבנקים והלכניס את המסלול הכספי לקופות הגמל, גם נותן את חופש הבחירה וגם משפר את התשואה".

שרית דמרי, ביטוח לאומי: "הביטוח משקיע כספים רבים כדי לפרסם את חסכון לכל ילד, יצאנו בקמפיין גדול, עדיין רק 49% עושים בחירה אקטיבית. אנחנו עתידיים להוציא עוד קמפיין. מתוך 197 אלף לידות בשנת 2023, 96 אלף בחרו בצורה אקטיבית - 81 אלף מהם בחרו בקופות גמל, ו-15 אלף המהווים 8% בחרו בבנקים". עוד ציינה דמרי כי בקרב 90 אלף הילדים שלא נבחר עבורם מסלול נבחר מסלול ברירת המחדל שהינו קופת גמל במסלול מוגבר, ועבור 9,000 נוספים נבחרו בנקים כהמשך לאח קודם, מצב שישונה כעת עם כניסת החוק לתוקף כאמור, וגם אלה יופנו לקופות הגמל במסלול מוגבר.

ח"כ יצחק פינדרוס שניהל את הדיון: "אני חושב שאם 15 אלף בוחרים במודע בבנקים והם מהווים כ-8 אחוז, וכל השאר מופנים לקופות הגמל זו אמירה, יש לתת לאנשים את הבחירה".

נציג אגף תקציבים ציין על רקע הדברים כי עמדת האוצר שהבנקים לא צריכים להיות במסגרת חסכון לכל ילד, וכי הפער בחסכון עומד על כפי 2 בין המוצרים, על כך תהה ח"כ אזולאי מדוע האוצר לא מביא הצעה שמוציאה את הבנקים מצידו: "החוזה שלכם הסתיים בדצמבר 23, לקראת החוזה החדש אמרתם שתוציאו את הבנקים ולא עשיתם זאת", נציג האגף ציין כי הבאת הצ"ח בדבר הוצאת הבנקים תישקל. 

ח"כ ולדימיר בליאק: "אני חושב שיש פה צעד מאוד חשוב לטובת הציבור והילדים, זה דבר מבורך. אני מתלבט פה באופן אמיתי, אין ספק שקופת גמל להשקעה הרבה יותר נכונה ומבחינת תשואות התמונה ברורה, אין ספק שמדובר באוכלוסיות מוחלשות והישארות בבנקים עלולה לפגוע. ההתלבטות היחידה שלי היא אידיאולוגית, אני פחות מתחבר לגישה פטרנליסטית שנחליט להורים מה יקרה עם הילדים שלהם. עם ברירת מחדל ומעבר חד סיטרי אני מסכים, אני חושב שמי שכן רוצה להפקיד בבנק, להשאיר לו את האופציה, אני מאמין בחופש הבחירה".

החוק יכנס לתוקף בינואר 2025, בכפוף לאישורו במליאת הכנסת.

תגובת מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון להחלטת ועדת הכספים היום: "במציאות עם סיכון כלכלי גבוה וחוסר ודאות, כפי שקיים היום בישראל, החלטת ועדת הכספים להשאיר בידי ההורים, כאשר ברירת המחדל היא בחירה בקופ"ג, את האפשרות לבחור גם בפקדון בנקאי עבור ילדיהם, היא החלטה נכונה המאפשרת לציבור קבלת ריבית גבוהה למשך 18 שנים נטולת סיכון".