Image-by-rorozoa-on-Freepik
רונן מנחם, מזרחי טפחות
03/07/2024
תשומת הלב תינתן לתחזית הכלכלית החדשה שיפרסם בנק ישראל בהזדמנות זו.
תחילה לריבית – לבנק ישראל אין כמעט ברירה אלא להשאיר את הריבית כפי שהיא. קצב האינפלציה (2.8%) עדיין גבוה מדי ועשוי לעלות מעט עם פרסום מדד יוני. הפעילות הכלכלית נמשכת ולא מסתמנת חולשה מיוחדת. הגירעון התקציבי גדל מדי חודש וכבר עומד על 7.2 אחוזים מהתוצר, 0.6 אחוז מעל היעד. השקל נחלש לאיטו ואיבד כמעט 3% בחודש האחרון. ההסלמה הביטחונית נמשכת ולא ניתן לשלול הידרדרות רחבה יותר. נוסף לכל אלו שב לסדר היום (אמנם בעצימות נמוכה) נושא החקיקה המשפטית. ומכיוון חו"ל – אמנם הריבית בגוש האירו ירדה, אך בארצות הברית עוד אין סימנים לכך וגם זה משתנה שיקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית בפעם השנייה השנה. נוסף על כך, הסיטואציה בארצות הברית סביב מערכת הבחירות הקרבה והמגמות הפוליטיות החדשות באירופה לא בהכרח מוסיפים בריאות והדולר עשוי להתחזק, נוכח היותו מטבע חוף מבטחים בתקופות של ירידה בתיאבון הסיכון, מה שיפעל כמובן גם להיחלשות השקל מולו. לבסוף, צריך לזכור כי תשואות הפדיון על האג"ח הממשלתיות עולות ואף הגיעו לרמה הגבוהה ביותר זה עשור ויותר, כך שגם אם הריבית תרד, לא ברור כיצד ישפיע הדבר על ריביות השוק.
למען האמת, אם ירצה, יוכל בנק ישראל אף לנמק העלאת ריבית בהינתן הגורמים הללו, אך מן הסתם לא יעשה זאת.
לגבי התחזית, כאן יש בהחלט חשיבות לשאלת המפתח האם בנק ישראל מחזיק בהנחת העבודה שהנחתה אותו מתחילת המלחמה – עצימות כלכלית פוחתת של השפעת המלחמה במהלך השנה. אם ההנחה תשתנה לתרחיש מחמיר יותר, מן הסתם הדבר ירחיק כל אופק נתון של הורדת ריבית. כמו כן יש להמתין ולראות אם בנק ישראל לא משנה את הערכותיו בנושא הגירעון התקציבי, נוכח ההוצאות המוגדלות בתחום הביטחוני והאזרחי הקשור בכך. אשר לאינפלציה, צריך לראות אם התחזית לשנת 2025 לירידה של האינפלציה עד קרוב ל-2% תישאר על כנה. לבסוף, האם תחזית בנק ישראל לירידה של הריבית 3 פעמים (במנות של 1/4 אחוז לרמה של 3.75 אחוזים) עד סוף הרבע השני של 2025 תימשך. נסיגה בכל אחד מהפרמטרים הללו עלולה להתקבל בשוק ההון כאיתות למדיניות מרסנת יותר מכפי שהניחו במחצית הראשונה של השנה ובמידת מה תסביר את עליית היתר של תשואות הפדיון (מעבר לעליית תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב.)
נוסף לכל אלו, יהיה צריך להאזין היטב לטון ולמנגינה במסיבת העיתונאים של הנגיד ירון. כמו בארצות הברית ומקומות נוספים, לעיתים רבות הערך המוסף ששוק ההון מקבל מאירועי ריבית מגיע דווקא מאמירות והתייחסויות בעל פה.
בשורה התחתונה, קשה לחשוב על אלמנט כלשהו שיאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית כבר בשבוע הבא ואולי גם בפעם הבאה, שכן גם "החשוד המידי" לכך, מדד מחירים לצרכן נמוך בהרבה מהצפי (כפי שקרה בחודש שעבר) יפורסם רק לאחר הודעת הריבית. ותפנית מדינית של ממש – לא נראית באופק למצער.
הריבית ככל הנראה תישאר ללא שינוי ביום שני הקרוב, אך זה לא יהיה הנושא העיקרי.
תשומת הלב תינתן לתחזית הכלכלית החדשה שיפרסם בנק ישראל בהזדמנות זו.
תחילה לריבית – לבנק ישראל אין כמעט ברירה אלא להשאיר את הריבית כפי שהיא. קצב האינפלציה (2.8%) עדיין גבוה מדי ועשוי לעלות מעט עם פרסום מדד יוני. הפעילות הכלכלית נמשכת ולא מסתמנת חולשה מיוחדת. הגירעון התקציבי גדל מדי חודש וכבר עומד על 7.2 אחוזים מהתוצר, 0.6 אחוז מעל היעד. השקל נחלש לאיטו ואיבד כמעט 3% בחודש האחרון. ההסלמה הביטחונית נמשכת ולא ניתן לשלול הידרדרות רחבה יותר. נוסף לכל אלו שב לסדר היום (אמנם בעצימות נמוכה) נושא החקיקה המשפטית. ומכיוון חו"ל – אמנם הריבית בגוש האירו ירדה, אך בארצות הברית עוד אין סימנים לכך וגם זה משתנה שיקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית בפעם השנייה השנה. נוסף על כך, הסיטואציה בארצות הברית סביב מערכת הבחירות הקרבה והמגמות הפוליטיות החדשות באירופה לא בהכרח מוסיפים בריאות והדולר עשוי להתחזק, נוכח היותו מטבע חוף מבטחים בתקופות של ירידה בתיאבון הסיכון, מה שיפעל כמובן גם להיחלשות השקל מולו. לבסוף, צריך לזכור כי תשואות הפדיון על האג"ח הממשלתיות עולות ואף הגיעו לרמה הגבוהה ביותר זה עשור ויותר, כך שגם אם הריבית תרד, לא ברור כיצד ישפיע הדבר על ריביות השוק.
למען האמת, אם ירצה, יוכל בנק ישראל אף לנמק העלאת ריבית בהינתן הגורמים הללו, אך מן הסתם לא יעשה זאת.
לגבי התחזית, כאן יש בהחלט חשיבות לשאלת המפתח האם בנק ישראל מחזיק בהנחת העבודה שהנחתה אותו מתחילת המלחמה – עצימות כלכלית פוחתת של השפעת המלחמה במהלך השנה. אם ההנחה תשתנה לתרחיש מחמיר יותר, מן הסתם הדבר ירחיק כל אופק נתון של הורדת ריבית. כמו כן יש להמתין ולראות אם בנק ישראל לא משנה את הערכותיו בנושא הגירעון התקציבי, נוכח ההוצאות המוגדלות בתחום הביטחוני והאזרחי הקשור בכך. אשר לאינפלציה, צריך לראות אם התחזית לשנת 2025 לירידה של האינפלציה עד קרוב ל-2% תישאר על כנה. לבסוף, האם תחזית בנק ישראל לירידה של הריבית 3 פעמים (במנות של 1/4 אחוז לרמה של 3.75 אחוזים) עד סוף הרבע השני של 2025 תימשך. נסיגה בכל אחד מהפרמטרים הללו עלולה להתקבל בשוק ההון כאיתות למדיניות מרסנת יותר מכפי שהניחו במחצית הראשונה של השנה ובמידת מה תסביר את עליית היתר של תשואות הפדיון (מעבר לעליית תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב.)
נוסף לכל אלו, יהיה צריך להאזין היטב לטון ולמנגינה במסיבת העיתונאים של הנגיד ירון. כמו בארצות הברית ומקומות נוספים, לעיתים רבות הערך המוסף ששוק ההון מקבל מאירועי ריבית מגיע דווקא מאמירות והתייחסויות בעל פה.
בשורה התחתונה, קשה לחשוב על אלמנט כלשהו שיאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית כבר בשבוע הבא ואולי גם בפעם הבאה, שכן גם "החשוד המידי" לכך, מדד מחירים לצרכן נמוך בהרבה מהצפי (כפי שקרה בחודש שעבר) יפורסם רק לאחר הודעת הריבית. ותפנית מדינית של ממש – לא נראית באופק למצער.
