שוק ההון בירידה / תמונה: dreamstime
משה שלום
19/07/2024
ביום רביעי (17-07) החל משהו שונה ומאיים בוול-סטריט. העליות שם, מאז נובמבר 2023, היו לשם דבר. מגמה מדהימה ודי חדשנית בכמה מתכונותיה. המדד העיקרי S&P 500 עלה בשני סגמנטים שונים, עם הפסקה קצרה באפריל 2024, מ-4100 ועד 5600. כל זה כאשר ניתן לשייך את רוב העליות לכ-10 מניות טכנולוגיה ענקיות (כמה מניות הגיעו לשווי שוק של מעל 3 טריליון דולר), מוטות טכנולוגיית AI.
כל זה כאשר כמות הנזילות הזמינה להשקעות פיננסיות נמדדת גם היא בטריליונים, וכאשר גם הצד הפיסקאלי (האוצר) וגם הצד המוניטארי (הבנק המרכזי) דואגים לשמור על יציבות המערכת, לקראת בחירות בסוף 2024, ובסביבת ריבית גבוהה ריאלית סביב 2.5%. מכאן, אין זה פלא שכמות אדירה של דעתנים דגלו, ודוגלים, ב"בועה", בהתייחסותם לחלק המוביל של השוק, דהיינו אותן 10 מניות עיקריות.
עד יום רביעי (17-07), ראינו תופעות של מימוש זמני בחלק מאותן מניות, אבל האחרות די פיצו, והתוצאה הסופית הייתה מאזנת ודי זניחה במדדים. למעשה, מבחן התוצאה פשוט: כל עוד השוק נמצא מעל הממוצע הנע 20 שלו, כל הרעשים חסרי חשיבות, ועוד תורמים לחיזוק המגמה. באותו יום רביעי, הממוצע הנע לא נחצה מטה אבל ראינו מבול של מניות טכנולוגיה באדום, כולל כל השמות המוכרים, ונמשך החלק השני של המשוואה: חלק גדול מהמניות הבינוניות והקטנות דווקא עלו ועלו יפה.
אגב, חייבים לציין שהתצורה הזו לא החלה ביום רביעי, אלא קצת קודם, מאז תחילת השבוע של ה-15 ביולי. הוכחה: הנה זוג גרפים ראשון (גרפים של 15 דקות) המראים את המימוש האדיר שעברו שתי מניות רכיבים גדולות: אנבידיה ו-אי-אם-די, מאז תחילת השבוע:
הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView
נכון שנוצר פער גדול מטה ביום רביעי (17-07) עקב הצהרות פוליטיקאים (על זה בהמשך), אבל שימו לב שהחולשה כבר ניבטה מאז תחילת המסחר של יום שני (15-07). במקרה של אנבידיה, היה אובדן של כ-11.54%- מהשיא המינורי סביב 132, ועד סיום המסחר של יום רביעי (17-07), ובמקרה של אי-אמ-די הייתה זו ירידה של 14.75%- (!). תאמרו מיד: אולי מדובר רק בשתי מניות אלו? האם המדד הכללי של הנסדק-100 דומה? הנה עוד זוג גרפים (גם של 15 דקות):
הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView
בצד שמאל אנו רואים את תעודת הסל QQQ, המייצגת את הנסדק-100, שמהווה את הבית הטבעי של מניות הטכנולוגיה הגבוהה שמשכו את השוק מעלה. גם כאן, השיא היה ב-15-07 ולא בתחילת יום רביעי (17-07). כמו כן, רואים היטב שמדובר במימוש די כללי של הסקטור, ולא רק בשתי מניות רכיבים.
בצד ימין, תעודת סל של מניות בסין, ועל כך בהשמך. מה כל הגרפים האלו אומרים לנו: מבלי להיכנס לצד הפונדמנטלי של הדברים (אחרי הכול, רווחיות החברות, ובמיוחד הפוטנציאל של טכנולוגיית ה-AI לא השתנו תוך ימים...) ברור שקרה משהו ששינה את טעמם של המשקיעים. במקום להמשיך בעגלה הישנה והטובה, הם החליטו לממש חלק מהרווחים שלהם ולעבור למי שפיגר כל הזמן: שוק המניות שמושפעות הרבה יותר מהריביות, וקשורות הרבה יותר לכלכלה האמיתית של המדינה.
זה המקום לציין כמה דברים בסיסיים: עלייה וירידה של ריביות הייתה ממש לאובססיה מתמדת מאז שהחל מסע הנרמול של הריביות ב-2022. התקווה להורדות, והחשש מהעלאות, יצרו גלים גדולים בתנועות המחיר של המדדים. כרגע, הדבר התייצב והתקבע: נתוני המקרו הנחלשים והתייצבות האינפלציה סביב 3%, כל אלו יאפשרו הורדת ריבית אחת השנה, בספטמבר.
לכן, חוסר הוודאות בעניים הזה נעלם לגמרי. עכשיו, נשאר להתאים את מחיר הנכסים לעניין הזה. בצד האג"ח, יש צורך בירידה של הטווח הקצר, ביציבות של הטווח הארוך, ועל ידי כך בחזרת עקומות התשואות למצב "נורמאלי" וישר. שינויים שיגרמו לעלייה משמעותית בשוק האג"ח על פי העומק של המיתון שהמשקיעים חושבים שיקרה.
בצד המניות, העניין גם פשוט למדי: כל עוד המשק עדין נהנה מיציבות של צריכה ותעסוקה סבירים, הסקטורים הסובלים מעלות מימון גבוהה ייהנו מהורדת הריבית ומתקופה טובה על חשבון המניות שנהנות מהתשואה שהם מקבלים על הפיקדונות שלהם. פיקדונות בהם מופקדים מאות מיליארדי דולרים כעודף הכנסות ורזרבות מזומנים (חברות הטכנולוגיה). לעיתים, תהליך ברור לקובעי שוק ההון מתבצע בצורה מהירה ואלימה. לדעתי, זה מה שאנו ראינו מאז תחילת השבוע, ובמיוחד ביום רביעי (17-07). אבל, נוסף עוד גורם מזיק עבור המניות הגדולות, ובמיוחד עבור מניות הרכיבים: הבחירות.
לא במובן של מי זכה (בינתיים קשה לראות את טראמפ מפספס את ההזדמנות הזו...) אלא ברטוריקה של שני הצדדים על מנת למצוא חן בעיני ה-Base שלהם. ולעיתים, מתוך אידיאולוגיה אמיתית. על מה מדובר? זוכרים את הגרף הימני של הסט השני? הייתה זו תעודת הסל של מניות סין. כידוע, אימפריית האמצע נמצאת במשבר כלכלי עצום, מבוסס פיתוח יתר, על חשבון אשראי מופרז (במיוחד בנדל"ן).
לא עזרה העובדה שעבור מי שעומד בראש המדינה, אינטרס המפלגה עומד תמיד הרבה מעל כל שיקול כלכלי. וכך, ולמרות מאמצים רבים של Stimulus, המצב בסין לא משתפר, ומעיק כלכלית על כל מי ששם חלק מהביצים שלו בסל הסיני. ואלו, בעיקר, חברות בינלאומיות ענקיות, כאשר כמעט כל הענקיות הטכנולוגיות מעורבות עמוק שם.
זהו הרקע הכללי לטריגרים השליליים האחרונים: דברי הרהב של ביידן וטראמפ ביחס לסין. הראשון, סביב סנקציות, תעריפים, מגבלות, ועוד כהנה צעדים מסחריים נגד סין. במיוחד מעבר של ידע אסטרטגי. ובמקרה של טראמפ: רמזים מופרכים על אי עמידה איתנה לצידה של טאיוואן אם וכאשר סין תנסה לפלוש. אגב, יש לו גם ביקורת סביב המונופול למחצה שיש לאי על ייצור הרכיבים הגלובלי, ובכלל, המשך של הדיאלקטיקה הידועה שלו: מי שרוצה הגנה אמריקאית צריך לשלם על כך!
בקיצור, לא מספיק שסין נמצאת כבר בבעיה פנימית, מתווספות פה אמרות שפר (ואולי מעשים עתידיים) שיכולים לגרום לבעיות קשות של ייצור, ייצוא, אספקה, ובכלל קיום זמני של חלק מהחברות (רוב הייצור של אפל נמצא שם...). האם כל מה תיארתי כאן מהווה תהליך בלתי הפיך של סיום המגמה החיובית בוול-סטריט? לפחות לתקופה? לדעתי לא, אבל אין ספק שחלק גדול מה"קצף" המיותר שבשווי של ה"מופלאות" יתאדה, על חשבון הסקטורים שנזנחו.
חייבים לזכור גם כמה דברים חשובים: מאוגוסט והלאה, העונתיות כבר נגד שוק המניות, ובמיוחד בסתיו, כאשר העונה החיובית מתחדשת לקראת חגי סוף השנה (אחרי הבחירות...). שנית, איננו יודעים כמה עמוק ומעיק באמת יהיה המיתון שמסתמן במשק האמריקאי. כבר נחתכות תחזיות התמ"ג, ומספרי התעסוקה הרבה פחות טובים מבעבר. שלא נדבר על סקטור הייצור (Manufacturing) שפשוט ממשיך לקרוס לנגד עינינו (בדיווחים הפרטיים והלא ממשלתיים). נשארו עדיין סקטורי השירותים והצריכה, ואלו לוקחים קצת יותר זמן להישחק בגלל האופי העקשן של הצרכן האמריקאי המבזבז עד מוות (כולל על חשבון חוב עתידי מתפרע...). יחד ננצח ובגדול!!
כל זה כאשר כמות הנזילות הזמינה להשקעות פיננסיות נמדדת גם היא בטריליונים, וכאשר גם הצד הפיסקאלי (האוצר) וגם הצד המוניטארי (הבנק המרכזי) דואגים לשמור על יציבות המערכת, לקראת בחירות בסוף 2024, ובסביבת ריבית גבוהה ריאלית סביב 2.5%. מכאן, אין זה פלא שכמות אדירה של דעתנים דגלו, ודוגלים, ב"בועה", בהתייחסותם לחלק המוביל של השוק, דהיינו אותן 10 מניות עיקריות.
עד יום רביעי (17-07), ראינו תופעות של מימוש זמני בחלק מאותן מניות, אבל האחרות די פיצו, והתוצאה הסופית הייתה מאזנת ודי זניחה במדדים. למעשה, מבחן התוצאה פשוט: כל עוד השוק נמצא מעל הממוצע הנע 20 שלו, כל הרעשים חסרי חשיבות, ועוד תורמים לחיזוק המגמה. באותו יום רביעי, הממוצע הנע לא נחצה מטה אבל ראינו מבול של מניות טכנולוגיה באדום, כולל כל השמות המוכרים, ונמשך החלק השני של המשוואה: חלק גדול מהמניות הבינוניות והקטנות דווקא עלו ועלו יפה.
אגב, חייבים לציין שהתצורה הזו לא החלה ביום רביעי, אלא קצת קודם, מאז תחילת השבוע של ה-15 ביולי. הוכחה: הנה זוג גרפים ראשון (גרפים של 15 דקות) המראים את המימוש האדיר שעברו שתי מניות רכיבים גדולות: אנבידיה ו-אי-אם-די, מאז תחילת השבוע:
הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView
נכון שנוצר פער גדול מטה ביום רביעי (17-07) עקב הצהרות פוליטיקאים (על זה בהמשך), אבל שימו לב שהחולשה כבר ניבטה מאז תחילת המסחר של יום שני (15-07). במקרה של אנבידיה, היה אובדן של כ-11.54%- מהשיא המינורי סביב 132, ועד סיום המסחר של יום רביעי (17-07), ובמקרה של אי-אמ-די הייתה זו ירידה של 14.75%- (!). תאמרו מיד: אולי מדובר רק בשתי מניות אלו? האם המדד הכללי של הנסדק-100 דומה? הנה עוד זוג גרפים (גם של 15 דקות):
הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView
בצד שמאל אנו רואים את תעודת הסל QQQ, המייצגת את הנסדק-100, שמהווה את הבית הטבעי של מניות הטכנולוגיה הגבוהה שמשכו את השוק מעלה. גם כאן, השיא היה ב-15-07 ולא בתחילת יום רביעי (17-07). כמו כן, רואים היטב שמדובר במימוש די כללי של הסקטור, ולא רק בשתי מניות רכיבים.
בצד ימין, תעודת סל של מניות בסין, ועל כך בהשמך. מה כל הגרפים האלו אומרים לנו: מבלי להיכנס לצד הפונדמנטלי של הדברים (אחרי הכול, רווחיות החברות, ובמיוחד הפוטנציאל של טכנולוגיית ה-AI לא השתנו תוך ימים...) ברור שקרה משהו ששינה את טעמם של המשקיעים. במקום להמשיך בעגלה הישנה והטובה, הם החליטו לממש חלק מהרווחים שלהם ולעבור למי שפיגר כל הזמן: שוק המניות שמושפעות הרבה יותר מהריביות, וקשורות הרבה יותר לכלכלה האמיתית של המדינה.
זה המקום לציין כמה דברים בסיסיים: עלייה וירידה של ריביות הייתה ממש לאובססיה מתמדת מאז שהחל מסע הנרמול של הריביות ב-2022. התקווה להורדות, והחשש מהעלאות, יצרו גלים גדולים בתנועות המחיר של המדדים. כרגע, הדבר התייצב והתקבע: נתוני המקרו הנחלשים והתייצבות האינפלציה סביב 3%, כל אלו יאפשרו הורדת ריבית אחת השנה, בספטמבר.
לכן, חוסר הוודאות בעניים הזה נעלם לגמרי. עכשיו, נשאר להתאים את מחיר הנכסים לעניין הזה. בצד האג"ח, יש צורך בירידה של הטווח הקצר, ביציבות של הטווח הארוך, ועל ידי כך בחזרת עקומות התשואות למצב "נורמאלי" וישר. שינויים שיגרמו לעלייה משמעותית בשוק האג"ח על פי העומק של המיתון שהמשקיעים חושבים שיקרה.
בצד המניות, העניין גם פשוט למדי: כל עוד המשק עדין נהנה מיציבות של צריכה ותעסוקה סבירים, הסקטורים הסובלים מעלות מימון גבוהה ייהנו מהורדת הריבית ומתקופה טובה על חשבון המניות שנהנות מהתשואה שהם מקבלים על הפיקדונות שלהם. פיקדונות בהם מופקדים מאות מיליארדי דולרים כעודף הכנסות ורזרבות מזומנים (חברות הטכנולוגיה). לעיתים, תהליך ברור לקובעי שוק ההון מתבצע בצורה מהירה ואלימה. לדעתי, זה מה שאנו ראינו מאז תחילת השבוע, ובמיוחד ביום רביעי (17-07). אבל, נוסף עוד גורם מזיק עבור המניות הגדולות, ובמיוחד עבור מניות הרכיבים: הבחירות.
לא במובן של מי זכה (בינתיים קשה לראות את טראמפ מפספס את ההזדמנות הזו...) אלא ברטוריקה של שני הצדדים על מנת למצוא חן בעיני ה-Base שלהם. ולעיתים, מתוך אידיאולוגיה אמיתית. על מה מדובר? זוכרים את הגרף הימני של הסט השני? הייתה זו תעודת הסל של מניות סין. כידוע, אימפריית האמצע נמצאת במשבר כלכלי עצום, מבוסס פיתוח יתר, על חשבון אשראי מופרז (במיוחד בנדל"ן).
לא עזרה העובדה שעבור מי שעומד בראש המדינה, אינטרס המפלגה עומד תמיד הרבה מעל כל שיקול כלכלי. וכך, ולמרות מאמצים רבים של Stimulus, המצב בסין לא משתפר, ומעיק כלכלית על כל מי ששם חלק מהביצים שלו בסל הסיני. ואלו, בעיקר, חברות בינלאומיות ענקיות, כאשר כמעט כל הענקיות הטכנולוגיות מעורבות עמוק שם.
זהו הרקע הכללי לטריגרים השליליים האחרונים: דברי הרהב של ביידן וטראמפ ביחס לסין. הראשון, סביב סנקציות, תעריפים, מגבלות, ועוד כהנה צעדים מסחריים נגד סין. במיוחד מעבר של ידע אסטרטגי. ובמקרה של טראמפ: רמזים מופרכים על אי עמידה איתנה לצידה של טאיוואן אם וכאשר סין תנסה לפלוש. אגב, יש לו גם ביקורת סביב המונופול למחצה שיש לאי על ייצור הרכיבים הגלובלי, ובכלל, המשך של הדיאלקטיקה הידועה שלו: מי שרוצה הגנה אמריקאית צריך לשלם על כך!
בקיצור, לא מספיק שסין נמצאת כבר בבעיה פנימית, מתווספות פה אמרות שפר (ואולי מעשים עתידיים) שיכולים לגרום לבעיות קשות של ייצור, ייצוא, אספקה, ובכלל קיום זמני של חלק מהחברות (רוב הייצור של אפל נמצא שם...). האם כל מה תיארתי כאן מהווה תהליך בלתי הפיך של סיום המגמה החיובית בוול-סטריט? לפחות לתקופה? לדעתי לא, אבל אין ספק שחלק גדול מה"קצף" המיותר שבשווי של ה"מופלאות" יתאדה, על חשבון הסקטורים שנזנחו.
חייבים לזכור גם כמה דברים חשובים: מאוגוסט והלאה, העונתיות כבר נגד שוק המניות, ובמיוחד בסתיו, כאשר העונה החיובית מתחדשת לקראת חגי סוף השנה (אחרי הבחירות...). שנית, איננו יודעים כמה עמוק ומעיק באמת יהיה המיתון שמסתמן במשק האמריקאי. כבר נחתכות תחזיות התמ"ג, ומספרי התעסוקה הרבה פחות טובים מבעבר. שלא נדבר על סקטור הייצור (Manufacturing) שפשוט ממשיך לקרוס לנגד עינינו (בדיווחים הפרטיים והלא ממשלתיים). נשארו עדיין סקטורי השירותים והצריכה, ואלו לוקחים קצת יותר זמן להישחק בגלל האופי העקשן של הצרכן האמריקאי המבזבז עד מוות (כולל על חשבון חוב עתידי מתפרע...). יחד ננצח ובגדול!!
