אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, צילום: פאנדר
בנק ישראל
22/07/2024
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אישור תזכיר חוק האיגוח הוא צעד משמעותי בפיתוח וייעול המערכת הפיננסית בישראל. האיגוח, המהווה כלי מקובל במדינות מפותחות רבות, צפוי לתרום להגברת התחרות, להרחבת מקורות המימון במשק ולהוזלת עלויות האשראי. יתרה מכך, הוא יאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה ויסייע בפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי.
"חשוב לציין כי החוק גובש תוך הפקת לקחים ממשברים פיננסיים גלובליים, ומדגיש את חשיבות ניהול הסיכונים הנאות והרגולציה המתאימה. אנו בבנק ישראל נמשיך לפעול לקידום ופיתוח המערכת הפיננסית, תוך שמירה על יציבותה ועל האינטרסים של הציבור. בנק ישראל ימשיך ללוות את תהליך החקיקה ויפעל להבטיח את יישומו המיטבי של החוק, לטובת המשק והציבור בישראל".
במהלך גיבוש תזכיר החוק, הצוות המקצועי קיים מאות שעות של פגישות עם גורמים מקצועיים בארץ ובעולם. זאת במטרה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, להבין את האתגרים והפתרונות הקיימים בשוק האיגוח העולמי, ולהתאים את החוק לצרכים הייחודיים של המשק הישראלי.
החוק החדש צפוי להביא מספר יתרונות משמעותיים למערכת הפיננסית בישראל:
הגברת התחרות: האיגוח יאפשר לגופים פיננסיים נוספים להיכנס לשוק האשראי, מה שיגביר את התחרות ויוביל להוזלת עלויות האשראי לצרכנים ולעסקים. גופים חוץ-בנקאיים יוכלו להשתמש באיגוח כדי לגייס מקורות מימון נוספים ולהרחיב את פעילותם, מה שיספק אלטרנטיבות נוספות לצרכני האשראי ויצור לחץ תחרותי על הבנקים להוזיל את מחירי האשראי.
ייעול התיווך הפיננסי: האיגוח יאפשר ניהול יעיל יותר של סיכונים ונזילות במערכת הפיננסית. באמצעות איגוח, מוסדות פיננסיים יוכלו להעביר חלק מהסיכונים שלהם למשקיעים המעוניינים בכך, ובכך לשפר את ניהול הסיכונים שלהם. בנוסף, האיגוח מאפשר להפוך נכסים לא נזילים (כמו הלוואות ארוכות טווח) לנכסים נזילים יותר, מה שמשפר את ניהול הנזילות במערכת.
פיתוח שוק ההון: החוק יתרום להעמקת שוק ההון הישראלי ויספק למשקיעים מוסדיים אפיקי השקעה חדשים. איגרות חוב מגובות נכסים מספקות למשקיעים אפשרויות גיוון נוספות בתיקי ההשקעות שלהם, עם פרופילי סיכון-תשואה שונים. זה יכול לסייע בהגדלת היצע המכשירים הפיננסיים בשוק ההון הישראלי ולהגביר את עומקו ונזילותו.
תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים: האיגוח יאפשר פינוי הון במערכת הבנקאית, אשר יוכל להיות מוקצה למימון של עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, ניתן יהיה לאגח תיקי הלוואות של עסקים מהסוג הזה, מה שעשוי להוביל להוזלת האשראי עבורם. גופים חוץ-בנקאיים יוכלו להתמחות במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולהוזיל את מקורות המימון שלהם באמצעות איגוח, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם.
התאמה לסטנדרטים בינלאומיים: החוק יביא את ישראל לקו אחד עם מדינות מפותחות רבות בעולם, בהן האיגוח הוא כלי פיננסי מקובל ונפוץ. התאמה זו לסטנדרטים בינלאומיים תאפשר לגופים פיננסיים ישראליים לפעול ביתר קלות בזירה הגלובלית, תוך שימוש בכלים פיננסיים מתקדמים המקובלים בעולם. זה יכול לתרום לשיפור היעילות והתחרותיות של המערכת הפיננסית הישראלית בהשוואה בינלאומית.
שיפור יעילות הקצאת ההון: האיגוח מאפשר להפריד בין יצירת האשראי לבין מימונו. כך, גופים שיש להם יתרון יחסי ביצירת אשראי (כמו בנקים) יכולים להתמקד בכך, בעוד שגופים שיש להם יתרון יחסי בגיוס הון ארוך טווח (כמו גופים מוסדיים) יכולים לממן את האשראי הזה. זה מוביל להקצאת הון יעילה יותר במשק.
כשני עשורים לאחר הקמת הוועדה הממשלתית הראשונה שהמליצה על הסדרת עסקאות איגוח בדין הישראלי וכמעט עשור לאחר פרסום דוח של צוות בין-משרדי נוסף שהציע נוסח חוק ראשוני להסדרת התחום, אישרה היום (ב') ועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח במשק הישראלי.
הצעת החוק, שהוגשה על-ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, מר יריב לוין, בשיתוף עם שר האוצר, מר בצלאל סמוטריץ', היא תוצר של עבודה משותפת של צוות בינמשרדי שכלל את המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המסים ומשרד האוצר.
עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי הנובע מתיק אשראי או מחובות מכח דין, דוגמת אשראי צרכני, אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אשראי לרכישת רכבים או אשראי למשכנתאות. הצעת החוק נועדה להסדיר את עסקאות האיגוח באמצעות הקניית ודאות משפטית, כלכלית ומיסויית לעסקאות איגוח מסורתיות או פשוטות, תוך שמירה על עניינם של המשקיעים ויציבותה של המערכת הפיננסית.
מהלך זה יסייע להתפתחותו של שוק איגוח תקין ומסודר, כמקובל במדינות מערביות רבות. הוא יתרום ליעילות ויציבות המערכת הפיננסית, לקידום התחרות ולפיתוח שוק ההון והאשראי בישראל. שוק איגוח מפותח יסייע רבות גם להוזלת מקורות המימון, ולהגדלת היצע האשראי לציבור ולעסקים קטנים ובינוניים.
לאחר פרסום התזכיר להערות הציבור בחודש יולי 2023, קיים הצוות שורה של דיונים הן עם גורמים פנים-ממשלתיים והן עם כלל הפונים מהציבור אשר שלחו את הערותיהם לתזכיר. לאחר בחינה והטמעה של הערות אלה, הובא היום נוסח מעודכן של הצעת החוק לאישור בפני ועדת השרים.
בנק ישראל מברך על אישור תזכיר חוק האיגוח בוועדת השרים לענייני חקיקה אתמול. זהו צעד משמעותי בקידום ושכלול המערכת הפיננסית בישראל, אשר מקודם על ידי בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים בישראל כבר למעלה משני עשורים. איגוח הוא תהליך פיננסי שבו נכסים לא נזילים, כגון הלוואות או חובות, מומרים לניירות ערך סחירים. תהליך זה מאפשר לגופים פיננסיים לשחרר הון ולגייס מימון באופן יעיל יותר.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אישור תזכיר חוק האיגוח הוא צעד משמעותי בפיתוח וייעול המערכת הפיננסית בישראל. האיגוח, המהווה כלי מקובל במדינות מפותחות רבות, צפוי לתרום להגברת התחרות, להרחבת מקורות המימון במשק ולהוזלת עלויות האשראי. יתרה מכך, הוא יאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה ויסייע בפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי.
"חשוב לציין כי החוק גובש תוך הפקת לקחים ממשברים פיננסיים גלובליים, ומדגיש את חשיבות ניהול הסיכונים הנאות והרגולציה המתאימה. אנו בבנק ישראל נמשיך לפעול לקידום ופיתוח המערכת הפיננסית, תוך שמירה על יציבותה ועל האינטרסים של הציבור. בנק ישראל ימשיך ללוות את תהליך החקיקה ויפעל להבטיח את יישומו המיטבי של החוק, לטובת המשק והציבור בישראל".
בנק ישראל היה שותף מרכזי בקידום החוק, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הבנק תרם מהידע והניסיון המקצועי שלו בתחום הפיננסי, תוך דגש על שמירת היציבות הפיננסית ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים מחמירים.
במהלך גיבוש תזכיר החוק, הצוות המקצועי קיים מאות שעות של פגישות עם גורמים מקצועיים בארץ ובעולם. זאת במטרה ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, להבין את האתגרים והפתרונות הקיימים בשוק האיגוח העולמי, ולהתאים את החוק לצרכים הייחודיים של המשק הישראלי.
החוק החדש צפוי להביא מספר יתרונות משמעותיים למערכת הפיננסית בישראל:
הגברת התחרות: האיגוח יאפשר לגופים פיננסיים נוספים להיכנס לשוק האשראי, מה שיגביר את התחרות ויוביל להוזלת עלויות האשראי לצרכנים ולעסקים. גופים חוץ-בנקאיים יוכלו להשתמש באיגוח כדי לגייס מקורות מימון נוספים ולהרחיב את פעילותם, מה שיספק אלטרנטיבות נוספות לצרכני האשראי ויצור לחץ תחרותי על הבנקים להוזיל את מחירי האשראי.
ייעול התיווך הפיננסי: האיגוח יאפשר ניהול יעיל יותר של סיכונים ונזילות במערכת הפיננסית. באמצעות איגוח, מוסדות פיננסיים יוכלו להעביר חלק מהסיכונים שלהם למשקיעים המעוניינים בכך, ובכך לשפר את ניהול הסיכונים שלהם. בנוסף, האיגוח מאפשר להפוך נכסים לא נזילים (כמו הלוואות ארוכות טווח) לנכסים נזילים יותר, מה שמשפר את ניהול הנזילות במערכת.
פיתוח שוק ההון: החוק יתרום להעמקת שוק ההון הישראלי ויספק למשקיעים מוסדיים אפיקי השקעה חדשים. איגרות חוב מגובות נכסים מספקות למשקיעים אפשרויות גיוון נוספות בתיקי ההשקעות שלהם, עם פרופילי סיכון-תשואה שונים. זה יכול לסייע בהגדלת היצע המכשירים הפיננסיים בשוק ההון הישראלי ולהגביר את עומקו ונזילותו.
תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים: האיגוח יאפשר פינוי הון במערכת הבנקאית, אשר יוכל להיות מוקצה למימון של עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, ניתן יהיה לאגח תיקי הלוואות של עסקים מהסוג הזה, מה שעשוי להוביל להוזלת האשראי עבורם. גופים חוץ-בנקאיים יוכלו להתמחות במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולהוזיל את מקורות המימון שלהם באמצעות איגוח, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם.
התאמה לסטנדרטים בינלאומיים: החוק יביא את ישראל לקו אחד עם מדינות מפותחות רבות בעולם, בהן האיגוח הוא כלי פיננסי מקובל ונפוץ. התאמה זו לסטנדרטים בינלאומיים תאפשר לגופים פיננסיים ישראליים לפעול ביתר קלות בזירה הגלובלית, תוך שימוש בכלים פיננסיים מתקדמים המקובלים בעולם. זה יכול לתרום לשיפור היעילות והתחרותיות של המערכת הפיננסית הישראלית בהשוואה בינלאומית.
שיפור יעילות הקצאת ההון: האיגוח מאפשר להפריד בין יצירת האשראי לבין מימונו. כך, גופים שיש להם יתרון יחסי ביצירת אשראי (כמו בנקים) יכולים להתמקד בכך, בעוד שגופים שיש להם יתרון יחסי בגיוס הון ארוך טווח (כמו גופים מוסדיים) יכולים לממן את האשראי הזה. זה מוביל להקצאת הון יעילה יותר במשק.
