תחזית בלקרוק ל-2024: קבוצה מרוכזת של מנצחים בבינה מלאכותית

לפני הקורונה, האינפלציה הנמוכה איפשרה לבנקים המרכזיים להפחית את הריבית ולבצע רכישות מסיביות של נכסים כדי להמריץ את הכלכלה. זה חיזק את הכלכלה הפיננסית - ודירבן את עליות האג"ח והמניות. כיום, במשטר החדש, הכלכלה הריאלית נעשית משמעותית יותר. לפי בלקרוק, חברות יוכלו להמציא מחדש את המודלים העסקיים שלהן ויצטרכו להשקיע כדי להישאר תחרותיות. עבור משקיעים, המשמעות היא שהיסודות יהיו חשובים אפילו יותר ושהפער בין המנצחים למפסידים עשוי להיות גדול מאי-פעם. הפיזור הזה יוצר הזדמנויות. התשובה לתחזית חסרת-ודאות במיוחד איננה רק הפחתת סיכון; אלא חיפוש השקעות שיכולות להצליח בכל התרחישים ונשענות על התרחיש הסביר ביותר. עבור בלקרוק, זהו תרחיש לפיו קומץ של חברות בתחום הבינה המלאכותית ימשיכו להוביל את שווקי המניות.

 

העולם עשוי לחוות גלים של טרנספורמציה בקנה מידה שנדיר לראות כמותם לאורך ההיסטוריה. מגה-כוחות מזיזים את גלגלי השינוי הזה ומתחילים להניע השקעות מסיביות בכלכלה הריאלית: תשתיות, מערכות אנרגיה, טכנולוגיה, ואנשים. היקף ההשקעות יכול להגיע לקנה המידה של המהפכות הטכנולוגיות של העבר - ולהוביל לעיצוב מחדש של שווקים וכלכלות. עם זאת, המהירות וההיקף של השקעה זו, כמו גם השפעתה הפוטנציאלית על הפריון, אינם בטוחים.

 

בלקרוק שרטטו חמישה תרחישים שונים על מנת להעריך לאן פניהם של כלכלות ושווקים באופק של 6 עד 12 חודשים מועדות. תרחישים אלו עוזרים להציב פרמטרים סביב מדינות שונות בעולם. שני התרחישים הראשונים כוללים עליית שוויים: הראשון כולל קבוצה מרוכזת של מנצחים בבינה מלאכותית, ושני שבו הבינה המלאכותית מניעה צמיחה רחבה יותר, שמובילה לעלייה בפריון והורדת ריביות חדה. שני תרחישי הנחיתה הקשים (התרחישים השלישי והרביעי) נבדלים זה מזה בשאלה אם בנקים מרכזיים יבואו להצלה עם הורדות שיעור הריבית או לא. התרחיש החמישי הוא תרחיש של צמיחה מאופקת ואינפלציה עיקשת, לפיו האינפלציה מתגלה כדביקה, ומשאירה את הריבית בשיעור גבוה יותר. בלקרוק מעריכים שזיהוי שינויים בין התרחישים הללו יכול לעזור למשקיעים להגיע אל תשואות גבוהות יותר – ומיפו מספר תמות בולטות:

 

השקעות בדאטה סנטרים חדשים הנחוצים לפיתוח מודלי AI, שבבים, חוות סולאריות, מפעלים, מרכזים לוגיסטיים - וכן כבישים, גשרים, בתי ספר ובתי חולים במדינות עם אוכלוסיות גדלות. אנחנו חוזים בגל חדש של השקעות בכלכלה הריאלית אשר משנה כלכלות ושווקים. 

 

זהו שינוי גדול מהדומיננטיות של הכלכלה הפיננסית עד 2020. התרחבות מתמדת של כוח הייצור הגלובלי וכוח העבודה הגדל שמרו על תנודתיות אפסית ברמת המאקרו: בכל פעם שהצמיחה דשדשה, הבנקים המרכזיים יכלו לחלץ את הכלכלה מהצרה מבלי לחשוש מהתלקחות אינפלציה. יציבות זו הפחיתה את אי-הוודאות ואפשרה לבנקים המרכזיים לאותת על כוונותיהם זמן רב מראש. סביבה זו הותירה רק מעט מקום לדיפרנציאציה בין חברות ומשקיעים. לפי בלקרוק, העידן הזה נגמר. 

 

כאשר הכלכלה הריאלית עולה על הכלכלה הפיננסית, בלקרוק חושבת שהמשקיעים צריכים להתמקם באופן אקטיבי מול גלי הטרנספורמציה כפי שראינו לעתים רחוקות בעבר. אנחנו רואים זאת כעת עם חברות שבונות תזרימי מזומנים חזקים מהכלכלה הריאלית, הודות לפוזיציות הדומיננטיות שלהן. נסיקת המנייה של אנבידיה מראה כמה מהר יכולים לצוץ המנצחים. חברות שנקלעות לעמדת פיגור צפויות להתקשות בסביבה הזו - בין היתר בגלל שהבנקים המרכזיים לא יוכלו להגיב בקלות עם שיעורי ריבית נמוכים יותר. אנחנו לא חוזרים לתקופה של הון זול בשפע.

 

השינוי הטכנולוגי יכול להתוות כמה מסלולים שונים: הוא יכול להוביל לתנופת רחבה בפריון, אבל גם להערכות שווי גבוהות מדי של החברות שינצחו במירוץ. משקיעים עשויים להתפתות לשבת בצד ולחכות לבהירות - במיוחד לאור התשואות האטרקטיביות של החזקת הכסף. עם זאת, בלקרוק מזהה תגמולים גדולים יותר על הסיכון בסביבה זו. לפי בלקרוק, השווקים צפויים להמשיך לתגמל את מי שייתפסו כזוכים של ה-AI בששת עד 12 החודשים הבאים - ללא קשר לאן יוביל השינוי בטווח הרחוק יותר.

 

בלקרוק חושבת שמשקיעים צריכים לקחת סיכונים באופן מכוון יותר כעת, על פני מגוון תחומים: חברות טכנולוגיה גדולות שמשקיעות באופן משמעותי בפיתוח יכולות בינה מלאכותית, וגם יצרני שבבים וחברות המספקות אנרגיה ושירותים יכולים להמשיך להצליח. לפי בלקרוק, מעבר למגזר הטכנולוגיה, ״אנחנו אוהבים מגזרים כמו תעשיות וחומרים - שאמורים ליהנות גם הם בטווח הקרוב".

 

אנחנו נמצאים בעולם שבו תוצאות רבות אפשריות, והן שונות זו מזו בתכלית. המשמעות היא שאיננו יכולים עוד לראות את התחזית במונחים של סטיות קלות סביב תוצאה אחת מרכזית. אלא, עלינו לבחון דרכים חדשות לגמרי שיסבירו כיצד גלי הטרנספורמציה יכולים לעצב מחדש את הכלכלה ואת תשואות הנכסים בעתיד.

 

זה יכול להיות עולם שנראה לחלוטין אחרת מסביבת הצמיחה והאינפלציה הנמוכות ששלטה בעשור שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי. שינויים כה עמוקים עשויים להצריך לחשוב מחדש כיצד נראה עוגן לטווח ארוך. בפועל, המשמעות היא שמשקיעים צריכים לחפש היכן עשוי להגיע הגל הבא של הזדמנויות השקעה - ולהיות מוכנים לשנות את הקצאות התיקים שלהם כדי לתפוס אותו. תמה זו אינה עוסקת רק בחצי השנה או השנה הבאה, אלא בהכרה באפשרות של מצבים עתידיים נבדלים לגמרי זה מזה. 

 

תחום הבינה המלאכותית הוא עדיין בעיקרו סיפור אמריקאי שהניע את ה-S&P 500 השנה. לפי בלקרוק, AI הוא נדבך מרכזי של אותה טרנספורמציה - ויכול להוות חלק גדול מגל ההשקעות הקרוב. בלקרוק סבורה שבינה מלאכותית יכולה להמשיך ולהניב תשואות ברוב התרחישים, ושאין כאן בועה טכנולוגית. הרווחים והיסודות תומכים בהערכות השווי הנוכחיות – כך למשל, תחזיות הרווח של אנבידיה ממשיכות לעלות עם הזינוק במחיר המנייה. המפתח, לפי בלקרוק, הוא הבנה של האופן שבו בינה מלאכותית יכולה להתפתח מכאן - בשלושה שלבים.

 

השלב הראשון הוא שלב הבנייה. בינה מלאכותית מסתמכת על כוח מחשוב עצום, ולכן מספר חברות טכנולוגיה גדולות דוהרות להשקעה במרכזי נתונים (דאטה סנטרים) כדי להבטיח את הכוח הזה. אנחנו בתחילת השלב הזה. הזוכים המוקדמים כבר צצים, כולל חברות טכנולוגיה, יצרניות שבבים וחברות אנרגיה, שירותים, חומרים או נדל"ן. עם זאת, שלב הבנייה עומד בפני אתגרים, ובעיקר השאלה אם רשת החשמל יכולה לצמוח מהר מספיק. צרכי האנרגיה של ה-AI צפויים לגדול בשנים הקרובות, אפילו לצד צמיחה ביעילות האנרגטית. מדיניות ורגולציה עלולות להפעיל גם הן את דוושת הבלם, כמו גם רגולציה על השימוש ב-AI שיכולה להאט את האימוץ. 

השלב השני הוא התרחבות ההשקעה ב-AI. ניתן לראות חלק משלב זה מתממש כבר, בייחוד בתחום הבריאות. מגזרים אחרים, כמו פיננסים ושירותי תקשורת, גם הם עשויים למצוא תועלת בבינה המלאכותית ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית. עם זאת, שני השלבים הללו עשויים להיות אינפלציוניים: הבינה המלאכותית יוצרת ביקוש נוסף, עוד לפני שהיא יוצרת יתרון בצד ההיצע או עלייה בפריון. לפי בלקרוק, קרוב לוודאי שהשווקים או הבנקים המרכזיים עדיין לא מעריכים זאת. 

השלב השלישי הוא העלייה בפריון. בשלב מאוד לא ודאי זה, בינה מלאכותית יכולה לאפשר לכלכלות לייצר יותר - עם אותה כמות הון, עבודה ואנרגיה. חידושים טכנולוגיים אחרים עשו זאת בעבר. בינה מלאכותית יכולה בסופו של דבר לעזור לכלכלות לצמוח מהר יותר ולהקל על הלחץ האינפלציוני. הזוכים הפוטנציאליים בשלב זה ברורים פחות מאשר בשלבים המוקדמים יותר. זו יכולה להיות רק תת-קבוצה של חברות שבבעלותן המפתח לניצחון; או חלקים מסוימים בחברה. אם למשל בינה מלאכותית משפרת את פריון העובדים, השכר עשוי לעלות - וזה יורגש באופן נרחב בכל הכלכלה. אפילו עם חוסר הוודאות הנוכחי, הפוטנציאל לתגמולים עתידיים גדולים בעתיד - תומך בתרחיש של השקעה עכשיו, ובהקצאת משקל עודף על בינה מלאכותית.

 

מדינות המהוות יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם הולכות השנה לקלפיות, והבוחרים על פי רוב מתמקדים בנושאים כלכליים כולל יוקר המחיה. עם זאת, רמות שיא של חוב ממשלתי מגבילות את יכולתם של מנהיגים להתמודד עם החששות הללו. אף מועמד לנשיאות ארה"ב לא הפך את החובות והגירעונות לנושא מרכזי בקמפיין. גירעונות תקציביים מתמשכים אלה מחזקים את לחצי האינפלציה המתמשכים, ולהשקפת בלקרוק הפדרל ריזרב ישמור על ריבית גבוהה למשך זמן רב יותר. זו הסיבה שאנו רואים משקיעים שדורשים פיצוי רב יותר על הסיכון בהחזקת אג"ח ארה"ב לטווח ארוך - ומעדיפים אג"ח לטווח קצר יותר. בנוסף, גם הקיפאון הפוליטי חסר התקדים של צרפת לאחר הבחירות לפרלמנט, והתחזית הפיסקלית החלשה, יגררו תשומת לב רבה יותר של המשקיעים - בניגוד ליציבות המדיניות שצפויה בבריטניה לאחר הבחירות.

 

צרכי האנרגיה של ה-AI יכולים להגדיל את ההשקעה המסיבית שכבר צפויה כיום בתשתיות. השקעה בתשתיות היא המפתח למימון המעבר לעולם דל-פחמן: עד שנות ה-40 של המאה ה-21, בלקרוק מעריכה שהשקעה דלת-פחמן תהווה 80% מהוצאות האנרגיה בעולם, לעומת 64% כיום.

 

הבדלים דמוגרפיים מעצבים את צרכי ההשקעה השונים בין שווקים. ככל שאוכלוסייה גדלה מהר יותר, כך גדלה השקעת ההון מהר יותר - כדי לתמוך באוכלוסיות גדלות. שווקים מפותחים, לעומת זאת, יצטרכו להשקיע כדי להסתגל לאוכלוסיות מזדקנות. 

 

קיים פער עצום בין הסכום הכולל של ההשקעה בתשתית הנדרשת ברחבי העולם, לבין הסכום שממשלות יכולות להוציא לאור רמות החוב הגבוהות במדינות רבות. שווקים פרטיים מגשרים על הפער הזה - אם כי השווקים הפרטיים מורכבים ואינם מתאימים לכל המשקיעים.

 

מקובל לראות מגמות דמוגרפיות כמגמות ארוכות-טווח במהותן שאינן משפיעות על התשואות כעת. בלקרוק דוחה את ההסתכלות הזו. עלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעורי הילודה פירושם שהאוכלוסיה בגיל העבודה מצטמקת בשווקים מפותחים רבים, ובסין. זה אומר שכלכלות אלה לא יוכלו לייצר כל כך הרבה ולצמוח במהירות כמו בעבר. ההתפתחויות הללו משפיעות כעת על שוק העבודה ועל הביקושים. ההזדקנות עלולה להיות אינפלציונית: פנסיונרים מפסיקים לייצר תפוקה כלכלית, אך בדרך כלל לא מוציאים פחות. ממשלות צפויות להוציא יותר על שירותי בריאות. זו סיבה נוספת לכך שהבנקים המרכזיים יצטרכו ככל הנראה לשמור על שיעורי הרבית גבוהים יותר.

 

ממשלות יכולות להגיב באמצעות השקעה באוטומציה ובינה מלאכותית. אסטרטגיות אלו יכולות לספק תשובה מסוימת, אך לא סביר שזה יספיק. בלקרוק רואה הזדמנות במדינות שמסתגלות טוב יותר להזדקנות האוכלוסייה. לעומת זאת, אוכלוסיות בגיל העבודה בשווקים מתפתחים רבים עדיין גדלות: בלקרוק רואה הזדמנויות בשווקים שמנצלים בצורה הטובה ביותר את היתרון הדמוגרפי שלהם, למשל על ידי הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה והשקעה בתשתיות. מדינות עם ביקוש גבוה יותר להשקעות - הודו, מקסיקו וסעודיה - עשויות להציע תשואות גבוהות יותר.

 

יפן נמצאת בחזית הכלכלות הגדולות המתמודדות עם אוכלוסייה מזדקנת. עם זאת, התחייה הכלכלית שלה – וחזרתה של האינפלציה – הופכת את שוק המניות היפני לאחד ממוקדי הפוטנציאל הגדולים ביותר שבלקרוק מזהה, הן באופק טקטי והן באופק אסטרטגי. 

 

בטווח הקרוב, רקע מאקרו חיובי ורפורמות מתמשכות לשיפור הרווחיות ביפן מניעות את בלקרוק להמשיך להקצות משקל יתר של מניות יפניות. במקביל, הבנק של יפן מתאזר בסבלנות, לאחר העלאת הריבית לראשונה מזה כמעט שני עשורים. תחזית המאקרו היציבה של יפן - עם אינפלציה מתונה שמזינה שכר גבוה יותר וכוח תמחור תאגידי - גם חיזקה את התחזית האופטימית של בלקרוק לתשואות המניות באופק אסטרטגי של חמש שנים או יותר. זה אומר שמניות יפניות מצדיקות הקצאה גבוהה יותר באופק כזה (של חמש שנים ויותר) ממה שהמדד מציע.

 

ההשלכות לגבי השקעות: בלקרוק ממשיכה להקצות משקל עודף במניות בארה"ב ובתמת הבינה המלאכותית באופק של 6 עד 12 חודשים. כמו כן, הקצאת משקל עודף למניות יפניות היא אחת מההשקפות המועדפות ביותר. לפי בלקרוק, "אנחנו אוהבים הכנסה באג"ח לטווח קצר ובאשראי, ואנחנו רואים בשווקים הפרטיים דרך לנצל את המנצחים המוקדמים ואת התשתית הדרושה לתנופת ההשקעות שלפנינו".