המסחר התנהל על רקע כוננות גבוהה ברחבי הארץ בעקבות הסלמה במצב הבטחוני וחשש מפני התרחבות הלחימה במזרח התיכון, כשבמקביל נמשכים המאמצים להגיע להסכם שבמסגרתו יוחזרו החטופים. 

מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-1% ובכ-5.5%, בהתאמה, זאת לעומת מגמה מעורבת במדדי מניות מובילים בבורסות מפותחות בעולם. 

עליות שערים אפיינו החודש את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדדי ת"א-בנייה ות"א-ביטוח שעלו בכ-12% ובכ-11%, בהתאמה. 

מנגד, ירידות שערים בשיעור של עד כ-3% אפיינו את מדדי חברות ההייטק, זאת בדומה לירידת מדד הנאסד"ק.

החודש נרשמה ירידה במחזורים במרבית אפיקי המסחר, הנובעת בין היתר מירידה עונתית המאפיינת את מחזורי המסחר בחודשי חופשות הקיץ יולי-אוגוסט. 

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של שנת 2024. 

הציבור הישראלי צמצם את החשיפה שלו למניות בת"א וביצע מכירות נטו ביולי בהמשך למכירות נטו שביצע בסיכום המחצית הראשונה של השנה. משקיעי חוץ לא ביצעו פעילות מהותית נטו במניות בת"א ביולי, זאת לאחר מכירות נטו שביצעו בסיכום המחצית הראשונה של השנה, ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך המשיכו לנצל הזדמנויות ורכשו נטו מניות ביולי, זאת לאחר שהגדילו את החזקותיהם במניות בת"א במחצית הראשונה של השנה. 

הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל. כ-0.8 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברת האנרגיה או.פי.סי בהנפקת מניות לציבור, הגדולה ביותר מאז ההנפקות שביצעו הבנקים "לאומי" ו"דיסקונט" במחצית הראשונה של שנת 2022.

בין המנפיקות החודש חברת טיאסג'י - חברת מניות חדשה שביעית השנה – שצפויה לגייס היום עד כ-62 מיליון שקל בהנפקת מניות ראשונה (IPO) בבורסה. 

מדדי איגרות החוב לסוגיהן עלו בשיעור ממוצע של כ-0.9%. בלטו, איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד והשקליות לטווח ארוך שעלו בכ-2.3%-3%.

התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים ירדה בכ-0.1% והגיעה לכ-4.9% לקראת סוף החודש.

מחזורי המסחר היומיים (בבורסה ומחוצה לה) באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסתכמו בכ-3.1 מיליארד שקל ובכ-1.1 מיליארד שקל, בהתאמה, ירידה של כ-6% לעומת המחזורים במחצית הראשונה של השנה.

גיוסי החוב מהציבור בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע"י האוצר התגברו והסתכמו בכ-19.6 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס חודשי ממוצע בסך של כ-16 מיליארד שקל  במחצית הראשונה של השנה.

גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-8.6 מיליארד שקל. כ-6.6 מיליארד שקל מתוכם גויסו ע"י חברות נדל"ן. כ-2.5 מיליארד שקל מסך הגיוס החודש בוצע בהנפקות של נע"מ, זאת במקביל להתגברות הגיוסים בקרנות הכספיות.

כ-4.3 מיליארד שקל נוספים גויסו בהנפקות של איגרות חוב מובנות שקליות, מגובות בפקדונות בנקאיים.

עלייה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 ועלייה במחזורי המסחר באופציות הדולריות, לעומת המחזור במחצית הראשונה של השנה.

נמשכת הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500, וכן לקרנות הכספיות, בהמשך למגמה מתחילת השנה.

המסחר בחודש יולי 2024 התנהל על רקע הסלמה ביטחונית והגברת הכוננות ברחבי ארץ, במקביל למאמצים להגיע להסכם שבמסגרתו יוחזרו החטופים. 

במסגרת הלחימה הממושכת בעזה, ישראל ביצעה החודש מספר מבצעי חיסול במנהיגי החמאס ברצועה, ובנוסף פגעה במטרות אסטרטגיות בתימן, זאת לאחר תקופה ממושכת של ניסיונות החות'ים לפגוע בישראל. לקראת סוף החודש, ארעה פגיעה ישירה של חיזבאללה בישוב מג'דל שמס שבצפון, שבמסגרתה נהרגו 12 ילדים. בעקבות זאת חלה הסלמה נוספת בגזרה הצפונית, ובהמשך גם בוצעו פעולות חיסול של בכיר חיזבאללה בלבנון ושל מנהיג החמאס בטהרן.

בעקבות אירועים אלה, קיים חשש מפני פעולות תגמול והתרחבות הלחימה במזרח התיכון. 

בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי בשיעור של 4.5% במועד העדכון שחל ב-8 ביולי. בהודעה ציין הבנק כי מאז ה-7 באוקטובר, ברמת המאקרו - המשק הישראלי מוסיף לגלות עמידות בהתמודדות עם אתגרי התקופה, אך למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות - המשך אי-וודאות ורמה גבוהה של פרמיית הסיכון  - שצריך להתמודד איתן.

יצוין כי גם הבנק המרכזי באירופה (ECB) הותיר החודש את הריבית בגוש האירו ללא שינוי בשיעור של 4.25%, וה-Fed צפוי להודיע היום (31 ביולי) על הותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי בשיעור של 5.5%. 

מדד הפחד ירד מכ-18 נקודות בסוף החודש הקודם לכ-15-16 נקודות במשך כל ימי המסחר עד ה-25 בחודש, ובעקבות האסון בישוב מג'דל שאמס והתגברות החשש מהתלקחות הלחימה במזרח התיכון, זינק והגיע לכ-21 נקודות לקראת סוף החודש, לעומת כ-13 נקודות ערב פרוץ המלחמה. הדולר נחלש החודש בכ-0.7% ביחס לשקל ביולי, ומחיר הנפט (ברנט) ירד אף הוא החודש בכ-8.5% והגיע לכ-80 דולר לחבית. 

בסיכום חודשי מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-1% ובכ-5.5%, בהתאמה, זאת לעומת  עלייה של כ-4% במדד ה-Dow Jones וירידה של כחצי אחוז במדד S&P 500 בארה"ב, וירידה של כ-1% במדד STOXX 50  EURO באירופה.

השפעה חיובית על המסחר החודש היתה לאופטימיות זהירה בקשר למגעים לעסקת שחרור החטופים, ולפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:

שיעור אינפלציה יציב חרף גל ההתייקרויות במשק - יצוין כי שיעור האינפלציה במשק ב-12 החודשים האחרונים עלה אך במעט והגיע לכ-2.9% ביוני, לעומת כ-2.8% על פי נתון קודם ובגבול העליון של טווח היעד של בנק ישראל  (1%-3%). 

נמשכת ההתאוששות בשוק הדיור - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נמשכת העלייה במחירי הדירות, מגמה שהחלה בחודשיים האחרונים של 2023, ובחודשים אפריל – מאי 2024 מחירי הדירות עלו בכ-0.8% לעומת החודשיים הקודמים, ורשמו עלייה שנתית של כ-3.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, לעומת עלייה של כ-2.1% עפ"י נתון קודם.

מנתוני האוצר עולה כי במאי 2024 נרכשו 7,908 דירות – עלייה של 28% לעומת מאי 2023 ועלייה של 8% לעומת החודש הקודם.

נמשכת הירידה בשיעור האבטלה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-3.6% ביוני 2024, לעומת כ-4.0% בחודש הקודם, ושיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד אף הוא לכ-3.0% ביוני 2024, לעומת כ-3.3% בחודש הקודם. 

המדד המשולב לבחינת מצב המשק: בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש יוני 2024 עלה ב-0.12%, בהמשך לשיפור בחודש מאי, ומעיד על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית.

מנגד, השפעה שלילית על המסחר בתל אביב היתה להסלמה הבטחונית בארץ, ולפרסום הנתונים הבאים:

נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי ביוני 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-14.6 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-6.4 מיליארד שקל ביוני 2023, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-146.0 מיליארד שקל המהווה כ-7.6% מהתוצר – עלייה של כ-0.4% לעומת הנתון בחודש הקודם. 

יצוין כי בשל עיכוב בהעברת כספי הסיוע מארה"ב לישראל, האוצר נערך להגדלת הגירעון התקציבי לשנת 2024 באחוז אחד מהיעד העומד על כ-6.6%, לגירעון בהיקף של כ-150 מיליארד שקל המהווה כ-7.6% מהתוצר.

ירידה בשיעור הצמיחה ברבעון הראשון של שנת 2024 - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן עדכניים, לפיהם: שיעור הצמיחה בארץ ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון הראשון של 2023 ירד בכ-1.2%, בהמשך לירידה של 4.0% ברבעון הרביעי של שנת 2023 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2022.

בנק ישראל פרסם החודש תחזית מקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ובשיעור של 4.2% בשנת 2025. האינפלציה צפויה להיות ללא שינוי בשיעור של 3% בשנת 2024 בדומה לשנה הקודמת ולרדת במעט ל-2.8% בשנת 2025. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.25% ברבעון השני של שנת 2025. הגירעון הממשלתי צפוי להגיע לכ-6.6%  בשנת 2024 ולרדת ל-4.0% בשנת 2025, ויחס חוב תוצר צפוי להגיע לכ-67.5% בשנת 2024 (לעומת כ-62% בשנת 2023) ולעלות לכ-68.5% בשנת 2025.

עליות שערים אפיינו החודש את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדדי ת"א-בנייה ות"א-ביטוח שעלו בכ-12% ובכ-11%, בהתאמה. 

יוצאי דופן, מדדי חברות ההייטק בראשם ת"א-טכנולוגיה ות"א-קלינטק שירדו בכ-3%, כל אחד, במקביל לירידת מדד ה-NASDAQ בשיעור דומה, ומדד ת"א-תעשייה שירד בכ-2%.

החודש נרשמה ירידה במחזורים במרבית אפיקי המסחר, הנובעת בין היתר מירידה עונתית המאפיינת את מחזורי המסחר בחודשי חופשות הקיץ יולי-אוגוסט. 

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה), כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.0 מיליארד שקל ביולי, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של שנת 2024. 

מנתוני הבורסה עולה כי ביולי: הציבור הישראלי צמצם החודש את החשיפה שלו למניות, זאת לאחר שצמצם חשיפה בסיכום המחצית הראשונה של השנה; משקיעי חוץ  לא ביצעו פעילות מהותית נטו במניות בתל-אביב בחודש יולי, זאת לאחר שצמצמו חשיפה בסיכום המחצית הראשונה של השנה; ואילו המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך הגדילו את החשיפה שלהם למניות, זאת בהמשך לרכישות נטו בסיכום המחצית הראשונה של השנה. 

הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-1.4 מיליארד שקל - כ-1.2 מיליארד שקל גויסו בחמש הנפקות לציבור ובהנפקת זכויות אחת, וכ-0.2 מיליארד שקל גויסו בשבע הקצאות פרטיות. גיוסים בולטים החודש היו:

כ-800 מיליון שקל גויסו ע"י חברת או.פי.סי אנרגיה בהנפקת מניות לציבור הגדולה ביותר מאז הנפקות הבנקים הגדולים "לאומי" ו"דיסקונט" במחצית הראשונה של שנת 2022.

כ-324 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ בהנפקה לציבור.

כ-125 מיליון שקל שווי מניות חברת הביטוח איילון שהוקצו ל"ווישור גלובלטק" (חברה בורסאית) בעלת השליטה בחברה, במסגרת רכישת מלוא הון המניות של "ווישור ביטוח".

בין המנפיקות החודש, חברת טיאסג'י– חברת מניות חדשה שביעית השנה - שצפויה לגייס היום (31 ביולי) עד  כ-62 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של מניות (IPO) – כ-60 מיליון שקל יגויסו בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building) וכ-2 מיליון שקל יגויסו בהצעה אחידה לציבור, לפי שווי חברה של כ-434 מיליון שקל לאחר ההנפקה. 

החברה עוסקת בפיתוח ומכירת מערכות טכנולוגיות מבוססות תוכנה לצד מכירת שירותים נלווים ללקוחות ביטחוניים ואזרחיים.

גם בשוק איגרות החוב נרשמו ביולי עליות שערים, בכ-0.9% בממוצע. 

את עליות השערים החודש הובילו מדד איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד והשקליות לטווח של 10 שנים ומעלה שעלו בכ-2.3%-3%.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה בכ-0.1% ביולי והגיעה לכ-4.9% לקראת סוף החודש, זאת בדומה למגמה בארה"ב. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה החודש בכ-0.2% והגיעה לכ-4.1% לקראת סוף יולי 2024. 

המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל בחודש יולי, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה. מזה כ-3.1 מיליארד שקל באיגרות חוב ממשלתיות וכ-1.1 מיליארד שקל באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל). 

מחזור המסחר היומי באיגרות החוב הממשלתיות שקליות הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה. לעומת זאת, המחזור היומי באיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד הסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל ביולי, בדומה למחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה. 

מחזור המסחר היומי באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד אף הוא והסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל ביולי, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה.

במלווה קצר מועד הסתכם המחזור היומי הממוצע בכ-1.1 מיליארד שקל ביולי, ירידה חדה של כ-30% לעומת המחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה (כ-1.7 מיליארד שקל). בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-38 מיליארד שקל ע.נ. ברוטו בהמשך לגיוס בהיקף דומה בחודש הקודם. מזה, 26 מיליארד שקל ע.נ במק"מ לפידיון בעוד 3 חודשים, ו-12 מיליארד שקל ע.נ במק"מ לפידיון בעוד שנה.

גיוסי החוב מהציבור בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר עלו והסתכמו בכ-19.6 מיליארד שקל ביולי, בהמשך לגיוס חודשי ממוצע בסך כ-16 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה. כ-77%  הסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-23% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד. 

בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של אג"ח ממשלתי שקלי לפידיון באפריל 2025 בהיקף של 2.4 מיליארד שקל ע.נ בתמורה לאג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2028 בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ע.נ, לאג"ח צמוד מדד לפידיון במאי 2029 בהיקף של 0.5 מיליארד שקל ע.נ, ולאג"ח צמוד מדד לפידיון באוגוסט 2041 בהיקף של 0.4 מיליארד שקל ע.נ.

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי הסתכמו החודש בכ-8.6 מיליארד שקל – כ-7.3 מיליארד שקל גויסו ב-26 הנפקות לציבור וכ-1.3 מיליארד שקל גויסו ב-11 הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים (מתוכם כ-0.6 מיליארד שקל שגויסו ב-TASE UP). 

גיוסים בולטים החודש: 

כ-6.6  מיליארד שקל גויסו ע"י כ-20 חברות ענף הנדל"ן. בראשן, הנפקה שביצעה חברת הקניונים קבוצת עזריאלי בסכום של 1.2 מיליארד שקל.

כ-2.5 מיליארד שקל גויסו החודש בעשר הנפקות של נע"מ, בראשן הנפקות שביצעו חברות הנדל"ן: חברת הקניונים קבוצת עזריאלי ורבוע כחול נדל"ן שגייסו כ-0.64 וכ-0.46 מיליארד שקל, בהתאמה. בנוסף, בוצעו החודש שש הנפקות של איגרות חוב מובנות שקליות מגובות בפיקדונות בנקאיים שקליים, במסגרתן גויסו כ-4.3 מיליארד שקל: 

כ-1.9 מיליארד שקל גויסו ע"י פאי פיקדונות בשלוש הרחבות של סדרות אג"ח; וכ-0.4 מיליארד שקל גויסו ע"י ג'י.אס.אי פיקדונות בהרחבת סדרה של אג"ח. 

כ-1.3 מיליארד שקל גויסו ע"י הראל פיקדון סחיר בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי בריבית משתנה - מרווח של 0.12% מעל ריבית בנק ישראל שתשולם בתשלום אחד יחד עם פידיון הקרן ביולי 2032. 

כ-0.7 מיליארד שקל גויסו ע"י אביעד פיקדונות - בהנפקה ראשונה של החברה בבורסה.  האג"ח שהונפק הינו שקלי בריבית משתנה – מרווח של 0.14% מעל ריבית בנק ישראל שתשולם בתשלום אחד יחד עם פידיון הקרן ביולי 2032.

שוק הנגזרים התאפיין בעלייה במחזורי המסחר ביולי לעומת המחצית הראשונה של השנה.

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) עלה והסתכם בכ-125 אלף יחידות בחודש יולי, לעומת כ-109 אלף יחידות במחצית הראשונה של השנה. 

עיקר העלייה במחזורי המסחר החודש מקורה באופציות החודשיות שהמחזור היומי בהן עלה מכ-58 אלף יחידות בממוצע במחצית הראשונה של השנה לכ-73 אלף יחידות בממוצע בחודש יולי.

באופציות השבועיות נרשמה יציבות והמחזור היומי הסתכם בכ-52 אלף יחידות ביולי, בדומה למחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה. 

גם באופציות הדולריות נרשמה החודש עלייה בפעילות והמחזור היומי הסתכם בכ-42 אלף יחידות בחודש יולי, לעומת כ-34 אלף יחידות במחצית הראשונה של השנה, זאת בהשפעת החלשות הדולר תוך תנודתיות ביחס לשקל ביולי.

במסגרת התוכנית האסטרטגית של הבורסה הנוגעת להגדלת הסחירות והנזילות, הבורסה תשיק ב-1 בספטמבר 2024 את שוק החוזים העתידיים על שלושה מדדי מניות מובילים: מדד ת"א-35, מדד ת"א-90 ומדד ת"א בנקים-5. עידן מכשירים פיננסיים מונתה להיות עושה השוק הראשון בחוזים שיושקו.

בשוק קרנות הסל נרשמה למסחר החודש קרן סל חדשה של מגדל על מדד המניות הבינלאומי - אינדקס שבבים ארה"ב Top10. מנגד, נמחקה קרן סל אחת של קסם על מדד המניות הבינלאומי CSI300.

שווי השוק של 473 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף יולי 2024, היה גבוה בכ-2.5 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-144.7 מיליארד שקל. כ-1.3 מיליארד שקל עלייה בשווי השוק שמקורה ברכישות בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל (כמפורט להלן), וכ-1.2 עלייה בשווי השוק שמקורה בעליית מדדי המניות בתל-אביב.

בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 39 קרנות חוץ, זאת לאחר שהחודש נרשמו למסחר בבורסה בתל אביב שתי קרנות חוץ של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי אינבסקו – קרן העוקבת אחר מדד EURO STOXX 50 וקרן העוקבת אחר מדד S&P 500 EQUAL WEIGHT. 

שווי החזקות הציבור ב-39 קרנות החוץ בסוף יולי 2024 היה גבוה בכ-0.6 מיליארד שקל בלבד לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-11.7 מיליארד שקל. עלייה שמקורה ברכישות של קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500.

גיוסים בהיקף עצום לקרנות

ביולי 2024 הוזרמו לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.7 מיליארד שקל  נטו, בהמשך לסכום דומה שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם, כמפורט להלן: 

כ-2.7 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בעיקר מדד  S&P 500(1.1 מיליארד שקל), מדד RUSSELL 2000 (0.3 מיליארד שקל) ומדד 100 NASDAQ (0.2 מיליארד שקל), זאת לאחר מכירות נטו בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל בחודש הקודם.

כ-0.3 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים, בעיקר של קרנות העוקבות אחר מדדי ת"א-90 ת"א-125 ות"א-בנקים,  זאת בהמשך לרכישות נטו בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל בחודש הקודם.

כ-0.2 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים, פי שניים סך הרכישות נטו בחודש הקודם.

מנגד, כ-0.5 מיליארד שקל מכירות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בעיקר מדדי תל בונד-תשואות שקל, תל גוב–צמודות 5-10, ותל בונד-60, פי שלושה לעומת סך המכירות נטו בחודש הקודם.

ביולי 2024 הוזרמו לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-5.0 מיליארד שקל, בהמשך לכ-2.8 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם. מתוכם: 

כ-4.7 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בהמשך לכ-3.3 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם. 

כ-0.1 מיליארד שקל נמשכו מהקרנות המשקיעות במניות בארץ, זאת בהמשך לכ-0.3 מיליארד שקל שנמשכו מהן בחודש הקודם, וכ-0.1 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל בהמשך לכ-0.2 מיליארד שקל נטו שהוזרמו אליהן בחודש הקודם.

כ-0.2 מיליארד שקל נמשכו מהקרנות המשקיעות באג"ח בארץ, בהמשך לכ-0.7 מיליארד שקל שנמשכו מקרנות אלה בחודש הקודם, וכ-0.5 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל בהמשך לכ-0.3 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם.