ראיון בלעדי עם המפקח על הבנקים - האיש שגורם לבנקים לחשוב מחדש

לנסות להוציא את המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, מעשתונותיו, נראה כמו מעשה חסר טעם.

באותם שקט פנימי וטון דיבור רך עליהם הוא שומר לכל אורך הראיון, הוא מכתיב גם את הכללים המשפיעים ביותר על המערכת הבנקאית בישראל, גם אם לא כולם מקבלים באהדה ובאורך רוח את החלטותיו.

שמונה חודשים בלבד מהיום שבו נכנס לתפקידו כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, פרסם חחיאשוילי קול קורא לציבור לבחינת מתווה מהפכני, ראשון מסוגו בישראל, שיאפשר לראשונה לגופים חוץ־בנקאיים קיימים לקבל רישיון תאגיד בנקאי. במילים אחרות: הכנסת שחקנים נוספים לתחום הבנקאות שיתחרו בבנקים ויפחיתו את כוחם הריכוזי כיום.

המתווה שעתיד לבצע מהפכה בעולם הבנקאות המקומי ולהגדיל את התחרות בבנקים, עשוי לטלטל את הגופים המחזיקים כיום בשווי נכסים של 2.5 טריליון שקל. אבל חחיאשוילי אינו מודאג, כיוון שמהצד השני הוא אמון על יציבות הבנקים. כך, בבסיס קבלת ההחלטות שלו מבוצע מעבר מתמיד בין הצורך בהגדלת התחרות מחד, וההכרח לשמור על יציבות הבנקים הגדולים מאידך, יעדים אשר מתאזנים בכל פעם מחדש על המשקל.

תחרות ויציבות הם שניים משלושת היעדים שהגדיר לעצמו המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי עם כניסתו לתפקיד, היעד השלישי הוא הוגנות. שלושת היעדים הללו, “קווים מנחים” אם תרצו, מכתיבים את פעולותיו.

המתווה שהוא הציע להכנסת שחקנים נוספים לתחרות בבנקים, הוא חלק מיעד התחרות.

“ישבנו וחשבנו מה נכון לעשות בתחום התחרות. מה אנחנו יכולים לעשות, ואיך מתרגמים את היעד הזה לתוכנית עבודה”, אומר המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, "הבנו שעידוד כניסה של שחקנים נוספים לתחום הבנקאות בישראל, תוך מיקודים פיקוחיים, הוא צעד תשתיתי שיוביל להגברת התחרות במערכת הבנקאית.

"כשירדנו יותר לפרטים, שאלנו את עצמנו – איזה גופים רלוונטיים יכולים להיכנס לתחרות"?

"כשמסתכלים על מה שקיים בעולם, לא מעט גופים שהתחילו כספקי שירותי תשלום, אשראי, ופינטק עברו אבולוציה שהובילה אותם לספק שירותים בנקאיים. במבנה השוק בישראל, גופים חוץ בנקאיים, לרבות חברות כרטיסי אשראי שהופרדו מהבנקים במסגרת ועדת שטרום לפני כעשור, יכולים להפוך לבנקים".

ההצעות של מר חחיאשוילי אינן “Done Deal”. הן צריכות להיבחן היטב, לעבור גיבוש וחידוד, להישלח להערות הציבור, ולבסוף, להתיישר מול חוקים ורגולציות בכנסת. לצורך גיבוש המתווה הנוכחי הוקמה ועדה ייעודית בראשותו, שהורכבה מאנשים מהפיקוח על הבנקים וגורמים נוספים מבנק ישראל, שתפקידיה, בין היתר, לזהות את חסמי הכניסה של גופים חוץ בנקאיים, כמו גם לגבש את המתווה באופן כזה, שיאפשר רישוי בנקים ופיקוח מותאם בהתאם לרמת הסיכון של גופים אלו.

המפקח על הבנקים וצוות הוועדה ישבו במשך חודשים ארוכים ובסופו של דבר גיבשו את המתווה הרצוי, ואז הם פרסמו אותו כ”קול קורא” לציבור הרחב ולסקטור הפיננסי, בבקשה להערות ותגובות.

"מטרתו של המתווה היא לקדם מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים חוץ בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי למשל, שתחתיו יוכלו לגייס פיקדונות מהציבור בשילוב עם עיסוקים פיננסיים נוספים", אומר חחיאשוילי, "גיוס פיקדונות יאפשר לגופים החוץ בנקאיים לגוון יותר את המוצרים הפיננסיים שהם מוכרים ללקוחות שלהם, וכך הם יתחרו בבנקים הקיימים בהיבט זה. בנוסף, כיוון שפיקדונות הם מקור מימון זול עבור גופים פיננסים, המחשבה הייתה ששימוש בהם יוכל לסייע לגופים החוץ בנקאיים להפחית את הריבית שהם יציעו בהלוואות, ובאופן זה, לשפר את התחרות גם שם".

"המתווה כולל בעצם מדרגות פיקוח שונות שיותאמו לאופי הפעילות והסיכונים של הגוף הרלוונטי, שבכל מקרה יצטרך להיכנס תחת רישוי בנקאי ופיקוח יציבותי. לדוגמה, רישיון בנקאי שיאפשר לגוף הפיננסי להציע פיקדונות ואשראי ללא ניהול חשבון עו"ש, או רישיון בנקאי בסיסי שיאפשר לגופים להציע פעילויות מסוימות ולאוכלוסיות נבחרות", חחיאשוילי אומר, "תהיה הגדרה ברורה של מי נכלל בכל מדרג פיקוח ואילו כללים יחולו מבחינת הרגולציה".

“המתווה זכה לעניין ציבורי ומקצועי רב. קיבלנו הערות מכ־20 גופים, חלקם למשל שיתפו אותנו בחסמים המרכזיים שמונעים מהם להפוך לתאגיד בנקאי. ועכשיו אנחנו יושבים בוועדה ועוברים על כל ההערות האלו ומגבשים המלצות.

החברות ששואפות להיכנס לתחרות עם הבנקים, הציפו לא מעט אתגרים ובעיות שיש לפתור כדי שיוכלו להיכנס למשחק, וזו בדיוק הייתה המטרה, לגבש כללים מותאמים לגופים שונים כדי שיאפשרו להם להיכנס.

ההתאמות שהמפקח על הבנקים וצוות הוועדה יידרשו לבצע כוללות כאמור מודל מדורג המפריד בין גופים קטנים וגדולים בהיבט הרגולציה שתחול עליהם – מדרגות רגולציה בהתאם לגודל הגוף.

השינויים גם יגמישו את ההחמרה של הגדרת השירותים שתאגיד בנקאי מחויב לספק, מתוך הבנה שגופים חוץ־בנקאיים פועלים לעתים מול אוכלוסיות מסוימות ומפעילים שירותים מסוימים, ולא מספקים את כלל השירותים ולכולם. התאמות נוספות יידרשו בהיבט העיסוקים - לבנקים למשל אסור למכור ביטוח ולגופים החוץ-בנקאיים מותר, אז יש צורך לבצע התאמות כך שפעילות הביטוח שלהם לא תיפגע.

הסוג האחרון של ההתאמות הנדרשות, כפי שהתקבל בתגובות לקול הקורא, קשור למבנה האחזקות - למי מותר להחזיק בגופים שכיום הם חוץ־בנקאיים ובמסגרת המתווה יהפכו להיות בנקאיים. “זאת כיוון שחלקם מוחזקים על ידי חברות החזקה המוחזקות על ידי גופים מוסדיים, שלהם חל איסור להחזיק בנקים”, חחיאשוילי מסביר.

הוא מציין כי הוועדה נמצאת כיום בשלב גיבוש ההמלצות, ולאחר מכן תהיה עבודה מול הרגולטורים. “גם פה, בתוך בנק ישראל, וגם במשרדי ממשלה רלוונטיים”, הוא אומר, “ואז נצא שוב לציבור בבקשה להערות נוספות. כשנגיע לשלב תיקוני חקיקה, זה יעבור למשרדים ממשלתיים ולכנסת. לא הכל קשור לבנק ישראל בלבד”.

פתיחת התחרות בבנקאות לשחקנים חדשים תיקח זמן, אבל מערך השינויים הגורף שחחיאשוילי מציע הכולל יוזמות נוספות ומגוונות, עתיד לשנות לנצח את הריכוזיות המוגזמת בהחלט במערכת הבנקאית.

"הבנקים נתנו את נקודת המבט שלהם, בעיקר איך המתווה עלול להשפיע על יציבות המערכת הבנקאית והציגו סיכונים שעלולים להיווצר בהיבט הזה".

* * *

החשש של הבנקים הגדולים מכניסת שחקנים נוספים למשחק, ברור לחלוטין, אבל אין זה אומר שהוא מוצדק, אפילו כשהם עוטפים את זה יפה בסיסמאות כבדות משקל כמו "חשש ליציבות המערכת". אחרי הכל, חחיאשוילי עצמו מהלך בין הטיפות כשהוא רוקם בזהירות את המתווה הזה, על מנת לייצר את נקודת האיזון הרצויה בין תחרות ליציבות.

התוכניות שחחיאשוילי וצוותו מתווים מאז כניסתו לתפקיד, הגבירו באופן משמעותי את עשיית הפיקוח על הבנקים במקטע התחרות, אבל שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, לא קרובים אפילו להתרצות. "מפלצות הכסף" הפכו בחודשים האחרונים ללוח המטרה של שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת, שנכנסו למאבק עיקש בבנקים במלוא הכוח תוך אישור נמרץ של הצעות חוק המיועדות להגביל את כוחם".

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, לא נראה בכלל כאדם השש אליי קרב.

הוא מונה לתפקידו ביוני 2022 על ידי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בין היתר, מתוך היותו שותף לתהליכים משמעותיים בתחומי הפיקוח, הרגולציה והבנקאות במהלך 20 שנות עבודתו בבנק ישראל. אבל דמותו רחוקה מאוד מזו שעשויה להיווצר בראשנו כשאנחנו מדמיינים את "האיש השולט בבנקים". הוא מדבר בטון רגוע, בורר מילותיו בקפידה, ומחייך לא מעט תוך כדי דיבור, גם כאשר אנחנו שואלים אותו את השאלות הקשות.

"הריבית מושפעת ממספר גורמים שונים: הציפיות לריבית בשוק, שאותה גם אפשר לראות בעקומי הריבית בשוק איגרות חוב, צרכים של הבנק, רמת העניין של הלקוחות ובסופו של דבר, תחרות. לא ניתן למצוא רמה אופטימלית של תמסורת, והיא יכולה להשתנות על פי הנסיבות.

"בסוף תנאי השוק יקבעו את המחיר, ואנחנו צריכים ליצור את התנאים האופטימליים לשוק, וזה חוזר לנושא התחרות".

עוד חחיאשוילי מציין, כי “יש הבדל בין הריביות שמקבלים בהתאם לסוג הפיקדון אליו מפקידים.

“הפיקדונות הארוכים יותר נותנים שיעורי תמסורת של 80% ביחס לשינוי הריבית של בנק ישראל. פיקדונות לתקופה של 3 חודשים, היו בשיעורי תמסורת נמוכים". הוא אומר.

“התערבות במחיר היא בעצם הרמת ידיים ואמירה שלא תהיה פה תחרות, והמחירים לא ייקבעו בתנאי שוק. זו גם אמירה שקובעת שאנחנו ‘מסתפקים בעולם שבו המוטיבציה לחדש ולהתייעל לא קיימת’, שכן יש מחיר קבוע לשחקנים. זה עולם שאנחנו מעדיפים להימנע ממנו.

“אני חושב שיש מקום לתחרות, וצריך להמשיך וליצור את התשתית לקיומה. כמו שקיים בחלק מהפעילויות הבנקאיות, שהן יותר תחרותיות”

נקודה נוספת שחשוב להבין, לדברי חחיאשוילי, היא שאנחנו נמצאים בעולם של ריביות גבוהות יותר, וכולם צריכים לבצע את ההתאמה. "הבנקים צריכים לעזור ללקוחות לבצע את ההתאמה, גם במקרים של פיקדונות וגם במקרים של אשראי, לדוגמה משכנתאות. אנחנו מצפים מהבנקים לפעול בהגינות בעולמות אלו. זה אינטרס של הבנקים עצמם".

“אכן, הרווחיות הגדולה של הבנקים בשנתיים האחרונות, נבעה מכך שכסף גדול שכב בעו”ש והם לא שילמו עליו ריבית. לפני העלאות הריבית, הריבית הייתה אפסית או נמוכה מאוד לאורך שנים. בגלל זה, לפני שהחלו עליות הריבית, שיעור הכסף ששכב בעו”ש מתוך סך פיקדונות הציבור עמד על כ־60%, והיום הוא עומד על 32.6%. זה הבדל של כחצי טריליון שעבר מהעו”ש לפיקדונות, אולם השיעורים של הכסף שנמצא בעו”ש הם עדיין גבוהים מאד, ואנחנו רוצים לראות זאת משתנה”.

"היום אנחנו עושים בעיקר מהלכים של יצירת כלים והשוואות כדי שיהיה בפני הלקוחות את כל המידע הרלוונטי, ומלווים זאת בהסברה והנגשה לציבור כדי שהם לא ישאירו את הכסף בעו"ש.

"דרשנו מהבנקים שיפנו ללקוחות ויגידו להם שיש כסף בעו"ש שכדאי להעביר אותו לפיקדונות, ראינו גם מעבר של כספים לקרנות כספיות. זה תהליך וזה לוקח זמן".

חחיאשוילי שם את יהבו על הגדלת התחרות במערכת הבנקאית כפתרון אשר עתיד “לתקן בעצמו” את עניין הריביות של הבנקים, והוא מדגיש בנוסף, שיעד התחרות הוא קונספט שלא קיים בחוק בישראל או בעולם, ולמרות זאת, בבנק ישראל שמים עליו דגש משמעותי.

“למעט באנגליה, אין בעולם ‘רגולטור יציבותי’ שהוגדר לו יעד של תחרות, וגם באנגליה זהו יעד שהוגדר בכפיפות ליעד היציבות”, חחיאשוילי אומר, “אבל אנחנו מבינים ורואים ערך רב בהגברת התחרות במערכת לצורך הורדת מחירים לטובת הציבור כמו גם לטובת עידוד חדשנות והתייעלות. התחרות מחייבת את הגופים הבנקאיים לשים את הלקוח במרכז, לפעול מולו בשקיפות ובהגינות, ולתת לו את הצעת הערך הטובה ביותר עבורו”.

עוד הוא מציג כדוגמה, את התוכניות הנוספות שהפיקוח על הבנקים מיישם להגדלת התחרות, ביניהן, מודל ‘בנקאות פתוחה’ שנכנס לתוקף לפני כשנה וחצי ופותח את המידע הבנקאי ואת מאגר נתוני האשראי שמספק מידע לגופים שרוצים לתת אשראי, ושירות ‘מעבר בקליק’ שמאפשר ללקוח לעבור בקלות מבנק לבנק, כשכל המידע הבנקאי עובר יחד איתו. בנוסף כמובן, המתווה האמור.

בהסתכלות על היבט היציבות, חחיאשוילי מציין כי שמירה על יציבות הבנקים חשובה לא פחות מהגדלת התחרות, “כי בסופו של דבר, עיקר הכסף של הציבור נמצא שם ואנחנו לא רוצים לראות את הבית של הכסף שלנו מתערער, כמו מה שקרה לכמה מהבנקים האמריקאיים שקרסו בתקופה האחרונה.

“בסוף, השמירה על היציבות היא אינטרס ציבורי”, מסביר חחיאשוילי, “היא באה להבטיח את כספי הציבור שנמצאים במערכת הבנקאית, את השירותים בנקאיים הרציפים לציבור בשגרה ובחירום, ואת יכולת הבנקים לשמש כמנגנון יעיל להקצאת מקורות מימון במשק ולתמוך באשראי העסקי והפרטי”.

“בסופו של דבר, אתה מסתכל על שיווי המשקל שיכול להיות לך במערכת. בעולם הבנקאי יש יתרונות לגודל בהקשר לפונקציית העלות - הרגולציה יקרה, הטכנולוגיה יקרה, וככל שאתה גדול יותר יש לך יתרונות. מצד שני, אנחנו מבינים כי עם השינויים הטכנולוגיים של השנים האחרונות יש גם מקום לגופים קטנים יותר שיכולים לתת ערך ללקוחות, ולייצר, מה שנקרא, ‘הפרעה’ לשחקנים הקיימים.

“ההחלטה לגבי בנק איגוד התקבלה לפני 6-7 שנים, והיא אושרה בסופו של דבר בבית הדין שאישר את המיזוג תוך הסתכלות על השוק והתרומה של בנק איגוד לתחרות”.

"הוגנות הבנקים כלפי הלקוחות אף היא חשובה מאוד, והיא מציבה דגש על התאמת השירותים הבנקאיים לכלל הלקוחות, לסוגי האוכלוסיות השונות ומאפייניהם, ובמגוון ערוצי שירות ותמיכה שיתנו מענה לצרכי הלקוחות ויתמכו בקבלת החלטותיהם.

בנושא הזה – מה לגבי עשרות סניפי הבנקים שנסגרו בשנים האחרונות, כשהבנקים מצמצמים סניפים פיזיים ומעבירים את הציבור יותר ויותר לדיגיטל. איך זה מתיישר הם ההוגנות והתאמה לאנשים מבוגרים שלא מסתדרים עם זה? גם שירות "מעבר בקליק" לא באמת תפס. אנחנו לא רואים מעבר משמעותי של אנשים מבנק לבנק.

"המעבר קיים וייצר גם 'איום' מעבר למעבר בפועל, וזה חשוב. אומנם המספרים לא משמעותיים עדיין, אבל כשמסתכלים על מה שקורה בעולם, גם שם שיעורי המעבר לא גדולים מאוד. ובכל זאת, זה נותן ללקוח איזשהו כוח מול הבנק שלו, כשידוע שהוא יכול לעבור לבנק מתחרה בלחיצת כפתור. בכל אופן, אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי המספרים ולהבין כיצד ניתן לשפר את העלייה בשימוש של השירות".

לגבי השירות הדיגיטלי, אומר חחיאשוילי כי כל המערכת הפיננסית, גם הבנקאית, עוברת תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, כמו שעוברים רוב השירותים בעולם.

"הלקוחות רוצים את הדיגיטל. כולם רוצים שיהיה אפשר לעשות הכל מרחוק, וגם אנחנו דחפנו בשנים האחרונות לשירותים בדיגיטל כדי לספק שירות יותר טוב", הוא מציין, ומוסיף, "הציבור עובר לדיגיטל. 90% מהפעילות של הלקוחות הקמעונאיים מבוצעת שם.

"כשהתחלנו למדוד את המספרים, לפני שבע שנים, לקוחות הבנקים היו בחלוקה של 60% בדיגיטל, 40% בסניפים, היום זה כבר ממש לא אותם המספרים. נכון שיש אוכלוסיות שיותר קשה להן, והן יכולות לקבל חלופות בסניפים, ובנוסף, אנחנו בוחנים איך נוכל לעזור לאוכלוסיות הללו במעבר לדיגיטל - אנחנו עושים כמה מהלכים בעניין, וגם בעבר עשינו תהליכים של חינוך לאוכלוסייה מבוגרת. אתה רואה שבסוף, אם אנשים מבוגרים מקבלים הדרכה ועזרה ומבינים איך לעשות את זה, אז יש להם את הביטחון והם משתמשים בשירות".

חחיאשוילי מציין כעובדה, כי “בישראל נסגרים פחות סניפים ביחס שאר העולם. הסניפים שנסגרים בעיקר הם במרכז ופחות בפריפריה. סוגרים במקומות שבהם יש ריכוז של סניפים ומאחדים אותם במסגרת תהליכי התייעלות ודיגיטציה".

"מעבר לכך", הוא אומר, "הוצאנו הוראה שנכנסה לתוקף ממש לפני חודש ומכתיבה איך הבנק צריך לתת שירותים ולהתייחס להיבטים השונים של האוכלוסייה העיקרית שלו כמו גם לתת קשת רחבה של שירותים לכלל האוכלוסייה".

"נכון להיום, כל סניף שנסגר צריך לקבל אישור של הפיקוח על הבנקים. פרסמנו הוראה שמגדירה קריטריונים למתי אפשר ומתי אי אפשר לסגור סניף, וההוראה עצמה צמצמה את מספר הפניות לסגירת סניפים.

"הכנסת רוצה להקשות עוד יותר על סגירת סניפים. יש עלויות לצעד כזה. כך לדוגמה, אם אומרים לבנקים שאסור יהיה להם לסגור סניפים, אז הם גם לא יפתחו סניפים. הם לא יוכלו לנהל את העניין הזה על בסיס שיקולים עסקיים, ובסוף ההתערבות הזו יכולה לפגוע בתחרות ובלקוחות. אנחנו פועלים מול המחוקקים בעניין, כדי להסביר להם את המשמעויות".

"הפרסום לגבי תלונות לקוחות והטיפול של הבנקים בתלונות אלו מתחבר ליעד ההוגנות אותו הזכרתי קודם. זה היבט חשוב ביחסים של הלקוח אל מול הבנק שלו, ואנחנו רואים שהבנקים, גם בהמשך לפרסום שלנו, משקיעים כדי לשפר את המדדים שלהם בתחום. זה כמובן, מתחבר גם למיקוד הפיקוחי שלנו בנושא השקיפות. אנו פועלים כך שבפני הלקוח יהיה מידע רלוונטי גם בתחום זה".

במטרה לדחוק בבנקים להתחרות על הלקוחות, בין היתר באמצעות הגדלת הריביות על פיקדונות, חחיאשוילי אולי אף החמיר אף יותר משתכנן, ומשתף אותנו בהוראה חדשה לבנקים שעשויה להטיס את התחרות בין הבנקים ליעדים חדשים.

"עשינו צעד נוסף בשקיפות הנתונים שאנחנו מפרסמים", חחיאשוילי חושף לראשונה, בפנינו, “פרסמנו לפני כחודש וחצי הוראה חדשה לבנקים שמכתיבה שבמקום שהם יפרסמו את הריביות על הפיקדונות שהם נתנו והריביות על האשראי שהם גבו, הם יצטרכו לפרסם באתרים שלהם את רשימת הפיקדונות הנפוצים ביותר שלהם עם ציטוט. ברגע שיהיה ציטוט עכשווי, זה יהיה בר-השוואה לציבור. ההוראה צפויה להיכנס לתוקף ב־1.4.2025 וכל הבנקים יפרסמו באותו הפורמט".

“עולם הבנקאות הפתוחה נכנס כמרכיב בעולם התחרותי בכך שהוא פותח את המידע שיש בבנקים לצדדים שלישיים. זה כולל גם ייזום תשלומים, כשצד שלישי יכול להיכנס לחשבון שלך ולראות את המידע שלך - כמה אתה מקבל על ריביות, לראות ציטוטים בבנקים אחרים, ויכול אפילו לבצע העברה כספית, כלומר שבנק אחר ייכנס לבנק שלך ויבצע העברה בנקאית. זה מתחבר להוראה נוספת שלנו של מערכת סגורה עם תהליך זיהוי פשוט ומקל ללקוחות, שאינו מצריך תהליך זיהוי מלא”.

“אנחנו תומכים בהצעה. זה כלי נוסף, שמנגיש ללקוח את המידע הרלוונטי ומניע אותו לפעולה” .

“נכון להיום, הבנקים יכולים למכור קרן כספית רק ללקוחות מיועצים. אפשר כמובן לקנות קרנות כספיות באופן ישיר דרך האתר או האפליקציה של הבנק, בלי לעבור דרך יועץ”. אומר חחיאשוילי.

לדבריו, "עבר לא מזמן חוק קרנות כספיות 2.0 שהובילה רשות ניירות ערך, שמה שהוא עושה זה שני דברים: האחד, קובע שקרן כספית היא כבר לא מוצר שמחייב ייעוץ, והדבר השני, שגם התחייבו בפיקוח על הבנקים לקדם בשיתוף עם רשות ניירות ערך, לטפל בהיבט של איך העולם של הקרנות הכספיות יוצג בתוך המערכות הבנקאיות.

"אחת ההצעות שלנו היא להטמיע בבנקים את העולם של 'שוק הכסף' – פיקדונות, קרנות כספיות ומק"מים. זה רעיון שאנחנו יושבים עליו בימים אלו וחושבים איך להנגיש את זה במערכת הבנקאית".

"החוק רק אושר, ויש שאלה עד כמה ניתן יהיה לדייק בתשואות שיוצגו. צריך גם לעקוב ולראות האם אי דיוקים יביאו לתלונות של לקוחות ואפילו תביעות משפטיות אם התשואה לא תושג בפועל".

“תחום הייעוץ חשוב, ויש הרבה לקוחות שזקוקים לו. עם זאת, בסופו של דבר, מה שעובר על התחום הזה של הייעוץ לא שונה מכל תהליכי הדיגיטציה האחרים בתחומים נוספים”.

“יש כוחות שוק שעובדים על התחום הזה. יש גם כלים אוטומטיים לייעוץ רחב יותר, כמו רובו־אדוויזר. השאלה שאנחנו תמיד שואלים את עצמנו, כקובעי מדיניות, רגולטוריים, היא האם יש כשל שאתה צריך להתערב בו. ככלל, הרבה פעמים עדיף לבחון לאן השוק הולך, לאיזה כיוון ולא להתערב בו. יכול להיות שהשוק הולך לשם – לייעוץ גם ללקוחות קטנים. בכל אופן, עולם הייעוץ חשוב. כי אלו גופים שקיבלו רישיון לייעץ והם מספקים ערך ללקוחות”.

“בשבוע הראשון של המלחמה יצאנו עם מתווה שבא לסייע ללקוחות תוך הגדרת 3 מטרות מרכזיות: הראשונה, לוודא רציפות תפקודית של הבנקים כך שימשיכו לספק שירותים ללקוחות באזורי הדרום והמפונים. לדוגמה, הבנקים הפעילו סניפים ניידים ושמרו על רציפות. המטרה השנייה הייתה לוודא שהבנקים מסתכלים ומבינים את צורכי הלקוחות בזמן המלחמה ונותנים להם מענה בצורה של הקלות והטבות. לשם כך, פרסמנו מתווה וולונטרי שכל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הצטרפו אליו, ובעצם סיפק מעטפת הקלות ללקוחות, בין השאר דחיית הלוואות ללא ריבית, פטור מעמלות ועוד. המטרה השלישית הייתה ניהול סיכונים – ישבנו והסתכלנו על הסיכונים השונים שעולים כתוצאה מהמלחמה ווידאנו שהם מנוהלים על ידי הבנקים.

“כבר במוצ”ש של ה־7 באוקטובר כינסתי את מנהלי הבנקים וישבנו על המטרות האלו”.

“כמו שאמרתי קודם, להמשיך בשלושת היעדים שקבענו: תחרות, יציבות והוגנות. ביעד היציבות, אנו בוחנים את העולמות של החוסן הפיננסי והחוסן התפעולי ואיך משפרים את המערכות גם בהיבט הסייבר. בנוסף, אנו לומדים גם מכשלים שקרו בעולם, האירועים לפני כשנה בארה”ב, אנו עושים הפקת לקחים מכך ומחדדים את ההנחיות שלנו.

“ביעד ההוגנות, נמשיך לטפל בכל הקשור להגדלת רמת השירות במערכת הבנקאית, ליצור יותר שקיפות בעמלות, ותרבות הוגנת יותר בפעילות של הבנקים. בעולם של התחרות, הרחבנו על כך המון, ואנו נמשיך לפעול רבות גם בתחום זה”.