בשוק ההון כבר מסמנים לזהב יעד חדש / צילום: Dreamstime
עמי גינזבורג
24/08/2024
תהליך העלייה המרשים של הזהב החל כבר באוקטובר 22' – אז הוא נסחר בשפל זמני של 1,644 דולר לאונקיה. מאז חלפו 22 חודשים שבמהלכם השלים הזהב זינוק נחשוני של 55%.
הקפיצה האחרונה במחיר הזהב גוררת אחריה כמה הרמות גבה. זה נכון במיוחד בחודשיים האחרונים, שבהם מחיר הזהב ומחיר הנפט הלכו לכיוונים מנוגדים. מאז תחילת יולי קפץ מחיר הזהב בכ-9%, ואילו מחיר הנפט דווקא צנח ב-12% (מ-83 ל-73 דולר לחבית).
הגבות הורמו משום שההסברים המיידיים לקפיצה של מחיר הזהב – שכוללים בעיקר את המלחמות המסתבכות באוקראינה ובמזרח התיכון – היו אמורים להקפיץ גם את מחיר הנפט, או לכל הפחות להותיר אותו במקום. משום מה, זה לא קרה.
חשוב לציין שמחירי הזהב והנפט אינם תמיד מתואמים ביניהם. הנפט מטבעו הוא נכס הרבה יותר תנודתי מהזהב. בין 2020 ל-2022 רשם הנפט תנודות ענק. בתחילת 2020, עם תחילתה של מגפת הקורונה שאילצה את אזרחי העולם להסתגר בביתם, מחיר הנפט קרס מרמות של כ-60 דולר לחבית עד ל-10 דולר לחבית. שנתיים מאוחר יותר כבר ניתן היה למצוא אותו ברמות של 120 דולר לחבית. מחסור בהיצע, תקלות בשרשרת האספקה העולמית ולבסוף הפלישה הרוסית לאוקראינה הקפיצו את הנפט למחוזות דמיוניים. מחיר הזהב באותה תקופה נותר בין 2000 דולר לאונקיה לכ-1,600 דולר לאונקיה.
עם זאת, כאשר העולם הכלכלי נכנס לתקופה של אי שקט ואי וודאות, במיוחד כאשר הסיבה לכך הם סכסוכים גיאופוליטיים, רמת המתאם בין הזהב והנפט גדלה. הן הזהב והן הנפט אינם "אוהבים" מלחמות. בשוק הנפט המוסכמה היא שמלחמה שבה מעורבות מדינות שהן שחקן משמעותי בשוק הנפט העולמי (כמו איראן ורוסיה) עלולה לגרום למחסור בהיצע. דוגמא לכך ניתנה במהלך 2022, כאשר מדינות אירופה נאלצו להפסיק לרכוש נפט וגז מרוסיה ולקח להן זמן למצוא חלופות מתאימות. עד שנמצא הפתרון, מחיר הנפט זינק למחירים תלת ספרתיים.
זהב נחשב תמיד לנכס "מפלט" או "גידור" בתקופת מלחמה. כלל ידוע הוא שמלחמה פוגעת ברוב הנכסים הפיננסיים הסטנדרטיים – אג"ח, מניות ואפילו נדל"ן. זהב לעומת זאת מסוגל לשמור על ערכו גם בימי משבר. לא חסרים סיפורים על יהודים שניצלו במלחמת העולם השנייה בזכות זהב ותכשיטים שהיו ברשותם שאפשרו להם לממן איכשהו חיים במחבוא.
החודשיים האחרונים עמדו בסימן של התקדרות השמיים וענני מלחמה. רוסיה הרחיבה את התקפותיה במזרח אוקראינה. אוקראינה מצידה פלשה לתוך שטח רוסיה וכבשה רצועת קרקע שתוכל לשמש בעתיד למטרות מיקוח. איראן הגבירה את איומיה על ישראל בעקבות חיסולים ממוקדים של בכירים בחמאס וחיזבאללה. גם חיזבאללה הוסיף איום משלו. ישראל נכנסה לכוננות ואיימה בחזרה. ארה"ב שלחה כוחות נוספים למפרץ הפרסי ולמזרח הים התיכון במטרה להרתיע את איראן. תסריטי האימים שנכתבים בימינו בעיתונים עלולים עוד לככב בסרטים שיופקו בעתיד על מלחמת העולם השלישית. אם עוד יישאר מי שיפיק אותם.
לאור כל אלו, העלייה של מחיר הזהב נראית כמעט מובנת מאליה. הדשדוש של מחיר הנפט מובן הרבה פחות.
הפקת זהב נהפכה לתהליך ארוך ויקר
אם נניח לרגע את מחיר הנפט בצד ונתרכז בזהב לבדו, ישנן עוד סיבות לעליה שלו. אחת מהן היא החולשה שנרשמת באחרונה בדולר האמריקאי. מחירו של זהב נקוב בדולר, וכאשר המטבע האמריקאי נחלש (בהנחה שכל שאר הנתונים לא השתנו) מחיר הזהב ייטה לרדת כדי לשמור על ערכו מול מטבעת אחרים.
בחודשיים האחרונים נחלש הדולר מול היורו בכ-4% ומול הין היפני בכמעט 10%. ההיחלשות נבעה בעיקר מהערכות לפיהן ארה"ב נמצאת בדרך לסדרה של הפחתות ריבית. אלו הערכות שנשענות על תחזיות ה'פד', כך שסיכויי התממשותן נראים גבוהים. הפיחות מול הין התרחש בעקבות תחילת מהלך של הידוק מוניטרי מצד הבנק המרכזי של יפן.
מול הקטליזטורים שדוחפים את הזהב כלפי מעלה, ישנם גם גורמים מאזנים שאמורים לדחוף אותו למטה. כמו למשל האינפלציה העולמית שחזרה להיות בשליטה אחרי שזינקה למחוזות שלא נראו בעולם מאז שנות ה-80'. מאידך, הפחתות הריבית שכבר החלו באירופה ויימשכו בארה"ב מחזקות שוב את האטרקטיביות של הזהב מול נכסים אחרים שנושאים ריבית. למעשה התהליך הזה כבר החל משום שבשוק האמריקאי נרשמה באחרונה ירידה חדה בתשואות של האג"ח לטווח ארוך.
הסבר נוסף לקפיצה במחיר הזהב נמצא דווקא במחוזות הכלכליים – ביקוש והיצע. מלבד היותו "נכס לימי סגריר שגם שומר על ערכו מפני אינפלציה", לזהב יש שני שימושים עיקרים: הכנת תכשיטים וחומר גלם בתעשייה. בסין והודו למשל קיים ביקוש מתמיד לזהב עבור תכשיטים, וכאשר הכלכלות שלהן צומחות הביקוש לזהב גובר. בסין אמנם הואט קצב הצמיחה בשנה האחרונה, אבל הודו דווקא מגלה עמידות ומפצה על אובדן הביקוש מסין. השימושים התעשייתיים של הזהב הם בעיקר עבור מכשירי אלקטרוניקה מדויקים כגון מערכותGPS וציוד רפואי.
אחת הדרכים לספק את העלייה בביקוש לזהב היא להגביר את כריית הזהב בעולם. הבעיה היא שתהליכי ההפקה של זהב הם יקרים וארוכים מאי פעם. חברות כרייה נדרשות כיום לעמוד בשורה ארוכה של כללים ותנאים רגולטוריים וסביבתיים מחמירים כדי לקבל רישיון להפיק זהב. כלל האצבע בתעשיית הכרייה אומר שהזמן בין החלטה על כרייה של זהב לבין הפקה בפועל לוקח בממוצע כ-16 שנים. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, הזמן שנדרש כדי לחקור ולגלות מהו הפוטנציאל של מרבץ זהב אורך כ-12 שנים. לאחר המחקר נאלצות חברות הכרייה להמתין עוד כשנתיים עד לקבלת רישיון כרייה, ושנתיים נוספות עד שהן מקימות את כל המתקנים הדרושים להפקה.
התהליך הינו ארוך ויקר. בניגוד לנפט שאט אט מוצאים לו חלופות אנרגיה אחרות, לזהב אין עדיין שום תחליף. מי שרוצה להקים מכרה היום כדי להנות ממחירי השיא של הזהב יצטרך לקחת בחשבון שלא תהיה בידו סחורה כלשהי לפני 2040.
ועד אז, מי יודע מה יהיה? אולי גאוני הטכנולוגיה והבינה המלאכותית יצליחו להמציא מכונה שטווה קש לזהב.
הזהב, אחד הנכסים הוותיקים בעולם, ביצע השנה זינוק מרשים, והבוקר (ג') הוא נסחר במחיר שיא של כל הזמנים – 2,561 דולר לאונקיה. בכך השלים הזהב זינוק של כ-23% ממחירו ב-1 בינואר השנה. הזינוק האחרון כבר גרם לכמה מנתחים טכניים לקבוע בפסקנות ש"מחסום התנגדות הבא של הזהב נמצא ברמה של 3,000 דולר לאונקיה".
תהליך העלייה המרשים של הזהב החל כבר באוקטובר 22' – אז הוא נסחר בשפל זמני של 1,644 דולר לאונקיה. מאז חלפו 22 חודשים שבמהלכם השלים הזהב זינוק נחשוני של 55%.
הקפיצה האחרונה במחיר הזהב גוררת אחריה כמה הרמות גבה. זה נכון במיוחד בחודשיים האחרונים, שבהם מחיר הזהב ומחיר הנפט הלכו לכיוונים מנוגדים. מאז תחילת יולי קפץ מחיר הזהב בכ-9%, ואילו מחיר הנפט דווקא צנח ב-12% (מ-83 ל-73 דולר לחבית).
הגבות הורמו משום שההסברים המיידיים לקפיצה של מחיר הזהב – שכוללים בעיקר את המלחמות המסתבכות באוקראינה ובמזרח התיכון – היו אמורים להקפיץ גם את מחיר הנפט, או לכל הפחות להותיר אותו במקום. משום מה, זה לא קרה.
חשוב לציין שמחירי הזהב והנפט אינם תמיד מתואמים ביניהם. הנפט מטבעו הוא נכס הרבה יותר תנודתי מהזהב. בין 2020 ל-2022 רשם הנפט תנודות ענק. בתחילת 2020, עם תחילתה של מגפת הקורונה שאילצה את אזרחי העולם להסתגר בביתם, מחיר הנפט קרס מרמות של כ-60 דולר לחבית עד ל-10 דולר לחבית. שנתיים מאוחר יותר כבר ניתן היה למצוא אותו ברמות של 120 דולר לחבית. מחסור בהיצע, תקלות בשרשרת האספקה העולמית ולבסוף הפלישה הרוסית לאוקראינה הקפיצו את הנפט למחוזות דמיוניים. מחיר הזהב באותה תקופה נותר בין 2000 דולר לאונקיה לכ-1,600 דולר לאונקיה.
עם זאת, כאשר העולם הכלכלי נכנס לתקופה של אי שקט ואי וודאות, במיוחד כאשר הסיבה לכך הם סכסוכים גיאופוליטיים, רמת המתאם בין הזהב והנפט גדלה. הן הזהב והן הנפט אינם "אוהבים" מלחמות. בשוק הנפט המוסכמה היא שמלחמה שבה מעורבות מדינות שהן שחקן משמעותי בשוק הנפט העולמי (כמו איראן ורוסיה) עלולה לגרום למחסור בהיצע. דוגמא לכך ניתנה במהלך 2022, כאשר מדינות אירופה נאלצו להפסיק לרכוש נפט וגז מרוסיה ולקח להן זמן למצוא חלופות מתאימות. עד שנמצא הפתרון, מחיר הנפט זינק למחירים תלת ספרתיים.
זהב נחשב תמיד לנכס "מפלט" או "גידור" בתקופת מלחמה. כלל ידוע הוא שמלחמה פוגעת ברוב הנכסים הפיננסיים הסטנדרטיים – אג"ח, מניות ואפילו נדל"ן. זהב לעומת זאת מסוגל לשמור על ערכו גם בימי משבר. לא חסרים סיפורים על יהודים שניצלו במלחמת העולם השנייה בזכות זהב ותכשיטים שהיו ברשותם שאפשרו להם לממן איכשהו חיים במחבוא.
החודשיים האחרונים עמדו בסימן של התקדרות השמיים וענני מלחמה. רוסיה הרחיבה את התקפותיה במזרח אוקראינה. אוקראינה מצידה פלשה לתוך שטח רוסיה וכבשה רצועת קרקע שתוכל לשמש בעתיד למטרות מיקוח. איראן הגבירה את איומיה על ישראל בעקבות חיסולים ממוקדים של בכירים בחמאס וחיזבאללה. גם חיזבאללה הוסיף איום משלו. ישראל נכנסה לכוננות ואיימה בחזרה. ארה"ב שלחה כוחות נוספים למפרץ הפרסי ולמזרח הים התיכון במטרה להרתיע את איראן. תסריטי האימים שנכתבים בימינו בעיתונים עלולים עוד לככב בסרטים שיופקו בעתיד על מלחמת העולם השלישית. אם עוד יישאר מי שיפיק אותם.
לאור כל אלו, העלייה של מחיר הזהב נראית כמעט מובנת מאליה. הדשדוש של מחיר הנפט מובן הרבה פחות.
הפקת זהב נהפכה לתהליך ארוך ויקר
אם נניח לרגע את מחיר הנפט בצד ונתרכז בזהב לבדו, ישנן עוד סיבות לעליה שלו. אחת מהן היא החולשה שנרשמת באחרונה בדולר האמריקאי. מחירו של זהב נקוב בדולר, וכאשר המטבע האמריקאי נחלש (בהנחה שכל שאר הנתונים לא השתנו) מחיר הזהב ייטה לרדת כדי לשמור על ערכו מול מטבעת אחרים.
בחודשיים האחרונים נחלש הדולר מול היורו בכ-4% ומול הין היפני בכמעט 10%. ההיחלשות נבעה בעיקר מהערכות לפיהן ארה"ב נמצאת בדרך לסדרה של הפחתות ריבית. אלו הערכות שנשענות על תחזיות ה'פד', כך שסיכויי התממשותן נראים גבוהים. הפיחות מול הין התרחש בעקבות תחילת מהלך של הידוק מוניטרי מצד הבנק המרכזי של יפן.
מול הקטליזטורים שדוחפים את הזהב כלפי מעלה, ישנם גם גורמים מאזנים שאמורים לדחוף אותו למטה. כמו למשל האינפלציה העולמית שחזרה להיות בשליטה אחרי שזינקה למחוזות שלא נראו בעולם מאז שנות ה-80'. מאידך, הפחתות הריבית שכבר החלו באירופה ויימשכו בארה"ב מחזקות שוב את האטרקטיביות של הזהב מול נכסים אחרים שנושאים ריבית. למעשה התהליך הזה כבר החל משום שבשוק האמריקאי נרשמה באחרונה ירידה חדה בתשואות של האג"ח לטווח ארוך.
הסבר נוסף לקפיצה במחיר הזהב נמצא דווקא במחוזות הכלכליים – ביקוש והיצע. מלבד היותו "נכס לימי סגריר שגם שומר על ערכו מפני אינפלציה", לזהב יש שני שימושים עיקרים: הכנת תכשיטים וחומר גלם בתעשייה. בסין והודו למשל קיים ביקוש מתמיד לזהב עבור תכשיטים, וכאשר הכלכלות שלהן צומחות הביקוש לזהב גובר. בסין אמנם הואט קצב הצמיחה בשנה האחרונה, אבל הודו דווקא מגלה עמידות ומפצה על אובדן הביקוש מסין. השימושים התעשייתיים של הזהב הם בעיקר עבור מכשירי אלקטרוניקה מדויקים כגון מערכותGPS וציוד רפואי.
אחת הדרכים לספק את העלייה בביקוש לזהב היא להגביר את כריית הזהב בעולם. הבעיה היא שתהליכי ההפקה של זהב הם יקרים וארוכים מאי פעם. חברות כרייה נדרשות כיום לעמוד בשורה ארוכה של כללים ותנאים רגולטוריים וסביבתיים מחמירים כדי לקבל רישיון להפיק זהב. כלל האצבע בתעשיית הכרייה אומר שהזמן בין החלטה על כרייה של זהב לבין הפקה בפועל לוקח בממוצע כ-16 שנים. כפי שניתן לראות בתרשים המצורף, הזמן שנדרש כדי לחקור ולגלות מהו הפוטנציאל של מרבץ זהב אורך כ-12 שנים. לאחר המחקר נאלצות חברות הכרייה להמתין עוד כשנתיים עד לקבלת רישיון כרייה, ושנתיים נוספות עד שהן מקימות את כל המתקנים הדרושים להפקה.
התהליך הינו ארוך ויקר. בניגוד לנפט שאט אט מוצאים לו חלופות אנרגיה אחרות, לזהב אין עדיין שום תחליף. מי שרוצה להקים מכרה היום כדי להנות ממחירי השיא של הזהב יצטרך לקחת בחשבון שלא תהיה בידו סחורה כלשהי לפני 2040.
ועד אז, מי יודע מה יהיה? אולי גאוני הטכנולוגיה והבינה המלאכותית יצליחו להמציא מכונה שטווה קש לזהב.
