רשות ני”ע חשפה אי סדרים בענף האשראי החוץ בנקאי

ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, החליט סגל הרשות לבצע ביקורת במספר תאגידים בענף האשראי החוץ בנקאי. 

בביקורת התגלו פערים מסוימים באופן המדידה של החברות את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי, שהשפיעו על איכות הדיווח הכספי.

כתוצאה מהביקורת אותן החברות נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס להפרשות שלהם ובמידת הצורך לבצע תיקונים במדידת ההפרשה להפסדי אשראי ובגילויים הרלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן. בנוסף, הרשות הבהירה במסגרת דוח הממצאים ובעמדות הסגל החשבונאיות, מה מצופה מהן בכדי למדוד הפרשי אשראי ולדווח כראוי.

בהתאם לפרקטיקה הנהוגה, ישנם שני סוגים של הפרשות להפסדי אשראי – הפרשה כללית, שהיא הפרשה להפסדי אשראי שנגזרת מכלל החובות שלא מזוהים כבעייתיים נכון למועד המאזן, אך מבוצעת בגינם הפרשה בגין הסיכוי שחלקם יתגלו ככאלה  בעתיד.  והפרשה ספציפית, שהיא הפרשה בגין חובות אשר כבר עלה לגביהם חשש קונקרטי לקושי בגביית החובות. הכשלים שהתגלו  בחברות שנבדקו במסגרת הביקורת היו בהיבטי המדידה והגילוי בדוחות הכספיים לגבי שני סוגי ההפרשות.

לדוגמה, בהקשר של ההפרשה הספציפית, עלה כי חישוב ההפרשה התבסס לעיתים על הערכה סובייקטיבית של יכולת הגביה מהחייב או המושך, שכל בסיסה הוא חוות דעת של הנהלת החברה, ללא בדיקה מעמיקה של אמצעים זמינים לשירות החוב. כך שבפועל חישוב ההפרשה התבסס על הערכה סובייקטיבית ולא מבוססת של יכולת בעל החוב לעמוד בהתחייבויותיו.  

נמצאו פערים לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות

פערים נמצאו גם לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות. כך לדוגמה בחלק מהמקרים העריכו נדל"ן שהועמד כבטוחה תחת הנחה שיבוצע שינוי ייעוד בשימושים בו (שינוי יעוד מקרקע חקלאית לייעוד למגורים), מבלי להביא את האפשרות הסבירה שיתכן ששינוי זה כלל לא יתרחש. במקרים אחרים שווי הבטוחה הוערך לפי מחיר למ"ר גבוה משמעותית מעסקאות שהיו בפועל באותו אזור וזאת ללא הסבר המניח את הדעת.

חברות בענף החוץ בנקאי השתמשו במודל לא מעודכן בחישוב ההפרשה הכללית

בהיבט של ביצוע ההפרשה הכללית עלה כי חברות בענף לא התבססו על מתודולוגיה מסודרת לחישוב ההפרשה הכללית.

המודל ששימש לחישוב ההפרשה הכללית לא התעדכן בהתאם לשינויי הנסיבות בשוק ובחברה, לא הביא בחשבון תחזיות מאקרו כגון צפי לשינויים בשיעורי הריבית ואף נמצאו מקרים בהם בסיס המידע שעליו התבסס המודל לצורך החישוב הסטטיסטי לא הכיל את מלוא המידע הנדרש על מנת שניתן יהיה לגזור ממנו את המסקנות המתבקשות.

במקרה שבו נקבע שיעור הפרשה להפסדי אשראי בהתאם לחברות השוואה, עלה כי לא מדובר בחברות בעלות מאפיינים דומים לאותה חברה

בנוסף, במקרה שבו נקבע שיעור הפרשה להפסדי אשראי בהתאם לחברות השוואה, עלה כי לא מדובר בחברות בעלות מאפיינים דומים לאותה חברה וכי לא בוצעה התאמה לשיעורי ההפרשה לחברות ההשוואה בשל השוני בין חברות ההשוואה לחברה. כך גם  עלה כי ישנם חובות אשר לא נפרעו במועד המקורי אלא הועמדו מחדש לפירעון במועד עתידי (פרקטיקה שנקראת "גלגול חובות"). היקף החובות שגולגלו לא הובא בחשבון בעת חישוב ההפרשה הכללית להפסדי אשראי וכן ברמת גילוי, לא ניתן להיקף חובות אלו ביטוי בדוחות.