ההשקעה שעולה דווקא בעיתות מלחמה

החוב הלאומי של ישראל תופס כותרות רבות וכל גיוס חוב של המדינה, בין אם בחו"ל או בישראל, מרכז עניין רב. קל וחומר נכון הדבר כאשר הממשלה נזקקת לגיוסים משמעותיים לצורך מימון עלויות המלחמה. 

על פי קצב הגיוסים הנוכחי של האוצר, רק החוב הרשום למסחר בבורסה בת"א העומד כיום על כ-700 מיליארד שקל, עשוי להגיע בעוד מספר שנים לסכום של כטריליון שקל.

כ-334 מיליארד שקל אג"ח שקלי.

כ-238 מיליארד שקל אג"ח צמוד.

כ-58 מיליארד אג"ח בריבית משתנה.

כ-28 מיליארד ממשלתי קצר.

כ-23מיליארד שקל אג"ח גלובליות.

מתוך החוב הרשום למסחר בבורסה בת"א רק כ- 6.5 מיליארד ש"ח מושקע במדדי תל גוב. זאת כאשר הנכסים העוקבים אחר אג"ח מדינה והגברת הנזילות והסחירות של אג"ח מדינה הם, בין היתר, הפקטורים שיכולים להביא להוזלת החוב הממשלתי, להחזיר משקיעים זרים ולהביא לירידת תשואות, עיין ערך צירוף ישראל למדד .WGBI 

מדדים אלו משמשים כברומטר לתנאי האשראי במשק, לחיזוי ציפיות האינפלציה, להערכת גובה החוב הממשלתי ולהערכת תפקודה של הממשלה. מדדי תל גוב יכולים לשמש את המשקיעים לפיזור הסיכונים על ידי בניית תיק אג"ח ממשלתיות עם מועדי פדיון שונים ופיזור השקעה בין אג"ח ממשלתיות צמודות ושקליות, כלומר, זוהי קטגוריה רחבה וחשובה בפני עצמה המאפשרת שילוב בין בסיסי הצמדה שונים, תקופות שונות ומוצרים מגוונים.  

מדד תל גוב כללי הושק כבר בשנת 1984 ונכון לכתיבת שורות אלו, ייצר תשואה מצטברת של כ- 260% מיום השקתו.  מדד משולב אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני (הנקרא כיום מדד All Bond כללי) הוא מדד אג"ח כללי אשר גם הוא הושק בשנת 1984 (עם תשואה של כ-280% מיום השקת המדד ועד היום).  מדדAll Bond  כללי הוא מדד המהווה בנצ'מארק (מדד השוואה) למסלולי פנסיה שונים. 

הציבור הרחב לא חשוף למדדי תל גוב, אינו מכיר אותם ואינו משקיע בהם ישירות בהיקף מספיק. להלן קצת מספרים המדברים בעד עצמם: אחרי 17 מדדי התל גוב המתפרסמים על ידי הבורסה, עוקבות כיום 123 קרנות נאמנות (42 קרנות סל ו-81 קרנות מחקות).  סך כל הכסף המושקע בקרנות אלה עומד על כ-6.5 מיליארד שקלים, כאשר מתוכם כ-4.5 מיליארד שקלים מושקעים בקרנות מחקות והיתר בקרנות סל. על פי נתונים אלו, ניתן לראות כי מדובר בקטגוריית השקעה הנמצאת בנסיגה וזאת לאור השינויים במצב המאקרו כלכלי בעולם בשנים האחרונות, כאשר הריביות והאינפלציה עלו. בעולם ההשקעות האקטיביות, אנו נמצאים עם כ-100 קרנות נאמנות המנהלות כ-14 מיליארד שקלים. היקפי המסחר דלילים יחסית לגודל וחשיבות הקטגוריה ומרכזים רק כ-100 מיליון שקלים בלבד ביום.

המשקיע הממוצע לא רוכש אג"ח בודדת של מדינת ישראל, בין אם אג"ח קצרה, ארוכה, צמודה או שקלית. רכישת נכס העוקב אחר מדד אג"ח ממשלתי או סל מדדי תל גוב, מאפשר לציבור הרוכש אותו פיזור רחב, גיוון השקעה, יציבות השקעה, הגנה מפני אינפלציה ודמי ניהול נמוכים יחסית והם יכולים בהחלט להוות אלטרנטיבת השקעה או לכל הפחות אבן בניין בכל תיק השקעות. זאת ועוד, באחזקת אג"ח ממשלתי סטרייט, המשקיע מחוייב במס בגין תשלומי ריבית, לעומת השקעה מחדש ודחיית אירוע המס בהשקעה במדדים. 

יחידת המדדים בבורסה ביצעה ביוני 2023 רפורמה מקיפה במדדי האג"ח והחלה לפרסם מדדים אלו באופן רציף כפי שמקובל במדדי התל בונד. מתודולוגיית המדדים הוסדרה והושקפה עבור עוקבי המדדים והציבור הרחב.  תשתית חשובה זו הונחה מתוך הנחה כי מתודולוגיה עדכנית ומתקדמת של מדדי תל גוב תתמוך בצמיחת המוצרים העוקבים אחר המדדים.

להצלחת מדדי התל גוב חשיבות רבה וגידול בהיקף הנכסים אשר ייטיב עם המשקיעים ויסייע לניהול החוב הממשלתי. בניגוד לעולם, שם המסחר באג"ח נעשה מעבר לדלפק (OTC), כלומר בעסקאות בין בנקים ולא קיים ספר פקודות שקוף עבור המשקיעים, בבורסה בת"א האג"ח הקונצרני והממשלתי נסחר בדומה למניות וניירות ערך אחרים, בשוק איגרות חוב שקוף, אשר נחשב לאחד משווקי האג"ח המפותחים בעולם.  

מדדי אג"ח ממשלתי משמשים כמקלט בעיתות מלחמה, בהם תיאבון ההשקעה בנכסי סיכון יורד. לראייה, האג"ח הממשלתיות מזנקות בימים מורכבים אלו, בהם המתיחות הגיאופוליטית בישראל בשיאה ומדדי המניות בעולם חווים תנודתיות משמעותית, המסחר באג"ח הממשלתי הינו תגובה לציפיות להפחתת ריבית ולחששות מפני האטה כלכלית. שילוב אג"ח ממשלתי בתיק השקעות כרכיב נזיל מאפשר למשקיע לנצל ירידות חדות בשווקים בהתאם לתיאבון הסיכון שלו.

בהינתן Fundamentals טובים יחסית של המשק הישראלי וכי מלחמות סופן להסתיים, בתוספת סביבת הריבית הנוכחית הגבוהה יחסית, המגלמת פוטנציאל להורדת ריבית בישראל, מותירים למשקיע הזדמנויות השקעה מעניינות וחשובות הן ברמת הפרט והן ברמת המדינה.