מיטב: זאת התחזית שלנו להורדת הריבית

הצמיחה בשיעור של 1.2% ברבעון השני בישראל מורכבת מצמיחה גבוהה בצריכה הפרטית והציבורית לצד ירידה בצמיחה או דשדוש ביצוא והשקעות.

היצוא המשיך לרדת בשלושת הרבעונים האחרונים (תרשים 1). ברבעון השני נרשמה ירידה ביצוא השירותים, בפרט בשירותים אחרים, שמתייחסים בעיקר ליצוא שירותי ההיי טק. יצוא הסחורות נותר כמעט ללא שינוי לאחר ירידה בשני הרבעונים הקודמים.

ההשקעות בנכסים קבועים כמעט לא צמחו והן עדיין נמוכות בכ-17% מהרמה לפני המלחמה (תרשים 2). נרשמה ירידה בהשקעות בענפי המשק, בפרט בבנייה שלא למגורים, בקניין רוחני ובציוד ICT. מנגד, גדלו ההשקעות בבנייה למגורים.

על הירידה בפעילות העסקית במשק מעידה גם הירידה ביבוא האזרחי בשיעור של כ-7.3%. נציין שהירידה ביבוא אזרחי נמשכת בכל הרבעונים מתחילת 2023, למעט הרבעון הראשון של  2024 אחרי הנפילה החדה ברבעון הרביעי עם תחילת המלחמה.

 

הצריכה הפרטית שצמחה בשיעור שנתי של 12% לאחר צמיחה של 23.5% ברבעון הראשון כבר הגיעה לרמה גבוהה יותר מאשר לפני המלחמה (תרשים 3). הגידול בצריכה הפרטית נרשם בעיקר בצריכת הישראלים בחו"ל ובצריכה של מוצרי יסוד כגון מזון, דלק, חשמל ומים בישראל. ההוצאה לצריכה פרטית בשוק המקומי ללא מזון, דלק, חשמל ומים, לא צמחה כלל (תרשים 4).  

אופי הצמיחה שמתבסס בעיקר על הצריכה הציבורית והצריכה הפרטית של מוצרי יסוד משקף התאוששות שממוקדת בפעילות בטווח הקצר בסיוע נדיב של הזרמות הממשלה. במנועי הצמיחה לטווח הארוך כגון היצוא וההשקעות, בפרט הפעילות של ענף ההיי טק, אין כמעט התרחבות (תרשים 6). 

עובדה זה באה לידי ביטוי גם במדד המשולב של בנק ישראל שלא עלה בחצי השנה האחרונה. לפיו, התאוששות במהלך המלחמה מהשפל בסוף 2023 הנה החלשה ביותר בהשוואה למשברים שהיו בישראל מתחילת שנות האלפיים (תרשים 5). 

 

שיעור האבטלה במשק ירד לרמה הנמוכה היסטורית של 2.8% ומשקף מחסור בידיים עובדות. הירידה בשיעור האבטלה היא לא רק תוצאה של ביקוש גבוה לעובדים, אלא גם אולי בעיקר של הירידה בהיצע. בשנתיים האחרונות ניכרת ירידה משמעותית בקצב הגידול של מספר המשתתפים בכוח העבודה  (עובדים + מחפשי עבודה). לעומת זאת, כמות האנשים בגילאי עבודה שלא משתתפים בכוח העבודה הולכת וגדלה בקצב מואץ, כפי שניתן לראות בתרשים 8.

כתוצאה מזה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד בשנה האחרונה בכ-1% (תרשים 7). הירידה בשיעור ההשתתפות לא משקפת באופן מלא את הירידה בהיצע האנשים שזמינים לעבודה. תורמת לכך גם הירידה בקצב הצמיחה של סך מספר האנשים בגיל העבודה, שממנו נגזר שיעור ההשתתפות, מ-2.5% לפני שנה ל-2% השנה. 

כתוצאה מההאטה בגידול במספר האנשים בגיל העבודה ומהירידה בשיעור ההשתתפות, מספר האנשים שמשתתפים בכוח העבודה נמוך היום בכ-3% לעומת המגמה שהייתה לפני תחילת המלחמה (תרשים 9). פער זה יכול להסביר חלק משמעותי מהירידה החדה והחריגה בשיעור האבטלה. 

נוסיף שהמלחמה מחמירה מחסור לעובדים בדרכים שונות:

מעסיקים יכולים לגייס עובדים במקום העובדים שנמצאים זמן רב במילואים. 

נוצר ביקוש לעובדים במגזר הציבורי והביטחוני. קצב הגידול במספר המשרות במנהל ציבורי וביטחון עלה בשיעור גבוה (תרשים 10). 

למחסור בהיצע העובדים יכול לתרום מספר גבוה של נפגעים מהמלחמה, גם בשירות הצבאי וגם בקרב האזרחים שיוצאים ממעגל העבודה. 

הביקוש לעובדים לא מתנהג כמו בזמנים רגילים. כפי שעולה מנתוני דורשי עבודה בלשכת התעסוקה, קיימת ירידה בביקוש לעובדים בעלי משלח יד אקדמי, כגון מפתחי תוכנה, מסדי נתונים, רופאים, בעלי משלח יד בתחום המשפט. לעומת זאת, ביתר המקצועות ניכרת ירידה במשקל של מספר דורשי עבודה בלשכות התעסוקה (תרשים 12). 

נוסיף עוד נקודה שלא קשורה למלחמה, אך היא משפיעה מאוד על שוק העבודה בישראל בשנים האחרונות. מה לדעתכם התחום שמעסיק היום הכי הרבה עובדים וצומח הכי מהר?

התשובה היא - הענף שנקרא שירותי רווחה וסעד ללא מגורים. הוא יצר 130 אלף משרות ב-5 השנים האחרונות (!) ומשקלו מסך המשרות במשק עלה מכ-5% לכמעט 8% (תרשים 11). עיקר התרומה בגידול העובדים בענף שייכת לתת ענף מטפלי בית בקשישים ללא מגורים. נציין שמועסקים בענף הם עובדים ישראלים בלבד שעובדים בדרך כלל במשרה חלקית והשכר שלהם ממומן ברוב המקרים ע"י ביטוח לאומי.

אין אף תחום מקצועי שמתקרב אל ענף זה מבחינת קצב הצמיחה והגידול האבסולוטי במספר העובדים. לדוגמה, הענף השני בגודלו מבחינת כמות המשרות הוא ענף המסחר. רק לפני 5 שנים כמות העובדים בענף המסחר הייתה גבוהה בכ-50% מכמות העובדים בטיפול בקשישים. ענף שירותי רווחה וסעד ללא מגורים שואב אליו הרבה מאוד עובדים ומקטין היצע העובדים בענפים אחרים שנאלצים להעלות שכר כדי למשוך עובדים. 

ריבית בנק ישראל לא צפויה להשתנות השבוע ובנק ישראל צפוי להוריד מהשולחן אופציה של הורדת ריבית שהייתה קיימת עד לאחרונה. בתקופה האחרונה התווספו שיקולים רבים שעשויים לתמוך בכך:

המשך המלחמה מגביר את האינפלציה בישראל ומפצל את הכלכלה המקומית  מהמגמה של ירידה באינפלציה בעולם. האינפלציה בפועל עלתה ל-3.2%, מעל גבול העליון של היעד. קצב האינפלציה, על פי שישה מדדי המחירים האחרונים מנוכי העונתיות, עלה ל-3.6% (תרשים 13).

קונצנזוס תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 החודשים הבאים עומד בגבול העליון של יעד האינפלציה ברמה של כ-3%, כפי שפרסם בנק ישראל בשבוע האחרון. ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק עלו בשבוע האחרון, אך הן עדיין בתוך היעד. 

קצב עליית המחירים בשוק הנדל"ן למגורים ממשיך להתגבר.

שע"ח של השקל ביחס לדולר נותר ללא שינוי מאז ישיבת הריבית הקודמת, אך מול סל המטבעות נחלש השקל ב-1.7% בעקבות ההיחלשות של 4%  בשער הדולר בעולם ביחס לסל המטבעות העיקריים (DXY).

שיעור האבטלה ירד לרמה הנמוכה היסטורית ומגביר לחצים לעליית השכר.

הצריכה הפרטית המשיכה לצמוח ברבעון השני בקצב דו-ספרתי.

הדעה הנחרצת של בנק ישראל לגבי הסיכון שכרוך בהתנהלות הממשלה בקשר לתקציב והגירעון באה לידי ביטוי בשבוע שעבר במכתב נוקב ששלח הנגיד לראש הממשלה.

השוק הגיב לנתונים האחרונים, אך הוא עדיין מגלם ירידה של כ-0.5% בריבית בשנה הקרובה לעומת 0.75% לפני שבועיים, וזאת בניגוד להתגברות ציפיות להורדות ריבית בבנקים המרכזיים העיקריים בעולם (תרשים 14). הורדת הריבית בישראל עדיין אפשרית במידה והשפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית תקטן משמעותית.