ארה"ב
נאום הנגיד האמריקאי בועידת ג'קסון הול היה נאום יוני, כאשר המסר המרכזי היה שהגיעה העת למדיניות מוניטרית פחות מצמצמת. עם זאת, על אף שהכיוון ברור, העיתוי והקצב תלויים בנתונים, בהתפתחות התחזיות ובמאזן הסיכונים. הנגיד התייחס בהרחבה לשני הנושאים המרכזיים המצויים במנדט הפד - האינפלציה ושוק העבודה. לדבריו, שוק העבודה התקרר והוא כבר פחות הדוק בהשוואה למצב ערב הקורונה, ובנוסף, המגבלות מצד ההיצע שליבו את האינפלציה, התמתנו, כך שמאזן הסיכונים השתנה. האינפלציה נמצאת היום ברמה של 2.5% - קרובה מאד ליעד, והנגיד חש ביטחון שהינה בנתיב הנכון לעבר היעד של 2%. מנגד, האבטלה עלתה לאחרונה ל-4.3%, רמה הנמוכה מהרמה ההיסטורית, אולם גבוהה ב-1% בהשוואה לתחילת 2023. עם זאת, לדברי הנגיד, העליה באבטלה הינה בשל עליה בהיצע העבודה והאטה בקצב קליטת עובדים, ולא על רקע פיטורים. לפיכך, הסיכון להאצה באינפלציה פחת, והסיכון לעליה באבטלה גדל.
למעשה, הנגיד האמריקאי לא ממש חידש בדבריו, שהרי כבר בהודעה מחודש יולי אותת הנגיד על הפחתה בספטמבר, וציין, כי ישנם חברים שתמכו בהפחתת ריבית כבר בישיבה ביולי. כתוצאה, ההשפעה על שוק הריביות היתה מתונה, כאשר ההסתברות להפחתת ריבית של 50 נ"ב בספטמבר עלתה מ-25% טרם ההודעה ל-35% לאחריה.
גלובלי
מדדי מנהלי הרכש (PMI) לחודש אוגוסט בארבע הכלכלות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גוש האירו, בריטניה ויפן) מוסיפים להצביע על מגזר שירותים חזק, בעוד שבמגזר התעשייה חלה האטה נוספת. בארה"ב חלה ירידה קלה במדד המשולב לרמה של 54.1 נקודות, על רקע ירידה במדד במגזר התעשייה ל-48 נקודות - הרמה הנמוכה זה שמונה חודשים, בעוד המדד בשירותים המשיך לעלות ל-55.2 נקודות. בגוש האירו חלה עליה במדד ל-51.2 נקודות על רקע עליה חדה בצרפת, בשל המשחקים האולימפיים, בעוד המדד של גרמניה מצביע על התכווצות, כך שנראה שהשיפור בגוש הינו זמני. רכיב ההזמנות במגזר השירותים בארבע הכלכלות המפותחות מצביע על הרעה, אולם, ההתמתנות באינפלציית השירותים, תאפשר לבנקים המרכזיים לנקוט במדיניות מוניטרית פחות מרסנת ולתמוך בצמיחה.
ישראל
שוק העבודה ממשיך להתהדק, מנתונים ראשוניים של סקר כוח אדם לחודש יולי עולה כי חלה ירידה באבטלה הרחבה לשיעור של 3.3%, לעומת 3.6% ביוני ו- 4% במאי, ולמעשה הרמה כיום נמוכה מהרמה ערב המלחמה. במקביל, נרשמה עליה במספר המועסקים, זאת, לאחר קיפאון מאז חודש מרץ. עם זאת, שיעור ההשתתפות ממשיך לרדת לרמה של 62.7%, לעומת 63.5% ברבעון השלישי אשתקד, ו-64% בתחילת 2023. לפיכך, הירידה המתמשכת באבטלה נגזרת בחלקה מירידה בשיעור ההשתתפות , בעיקר בקרב הגברים. בנוסף, במהלך השנה החולפת נגרעו משוק העבודה כ-100 אלף עובדים זרים, כך שסך המועסקים במשק, כולל עובדים זרים, עדיין נמוך משמעותית מהרמה ערב המלחמה.
המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יולי נותר ללא שינוי לעומת יוני, ולמעשה, החל מפברואר לא חל שינוי מהותי במדד, למעט תנודות קלות. נזכיר, כי על פי נתוני התוצר לרבעון השני, שפורסמו לאחרונה, התכווץ התוצר העסקי בקצב רבעוני של 0.5% (קצב שנתי של 1.9%). אמנם, על פני זמן, קיימים פערים בין התפתחות המדד המשולב לתוצר העסקי, אולם, אפשר והמדד המשולב לחודש יולי אכן משקף צמיחה איטית בתחילת הרבעון השלישי של השנה. עם זאת, מבין רכיבי המדד המשולב בולטים לטובה היצוא התעשייתי שרשם גידול מהיר, וכן יבוא מוצרי צריכה.
להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד אמון הצרכנים (27/8), הוצאות ואינפלציית צרכנים (30/8) גוש האירו: אינפלציה (30/8); ישראל: יצוא שירותים 6/24, סקר כוח אדם 7/24 (27/8), החלטת ריבית (28/8), רכישות בכרטיסי אשראי 7/24 (29/8).
שוק האג"ח הממשלתיות בחו"ל
שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב היה במהלך השבוע בעמדת המתנה לנאום הנגיד בועידת ג'קסון הול, כאשר בסיכום שבועי, ירדו התשואות לשנתיים ול-10 שנים ב-16 נ"ב וב-8 נ"ב, בהתאמה. ירידת התשואות נתמכה בירידה מתונה בריביות המגולמות בשוק לסוף 2024 מ-4.33% ל-4.22%, ולעוד שנה מ-3.54% ל-3.37%. אנו מוסיפים להעריך כי תימחור הריביות בשוק נמוך מדי, והריבית בסוף השנה תעמוד על 4.6%, ועל 3.9% בעוד שנה.
שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בניגוד לשוק האמריקאי, ולאור העליה במתיחות הגיאופוליטית, החשש לפריצה תקציבית ב-2024 לצד העיכוב בדיוני התקציב ל-2025, חלה עליה של 6-8 נ"ב בתשואות השקליות לכל אורך העקום. כתוצאה, חלה עליה בפער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי ל-104 נ"ב לעומת 90 נ"ב לפני שבוע.
במקביל, בניגוד לארה"ב, הריבית המגולמת בחוזים, לסוף 2024, עלתה במהלך השבוע באופן מינורי, מ-4.28% ל-4.35%, והריבית לעוד שנה עלתה מ-3.91% ל-4.03%.