הפחתת הריבית הקרובה בארה"ב: ניצחון נוסף לחסידי הכלכלה הקלאסית

הנחישות שגילה הפד היא אנטיתזה לסגנון ה"ניסוי וטעייה" המאפיין מנהיגים יהירים שמנסים להמציא את חוקי הכלכלה מחדש

 

 

 
הפחתת הריבית הקרובה בארהב / צילום: Dreamstimeהפחתת הריבית הקרובה בארהב / צילום: Dreamstime
 

עמי גינזבורג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/08/2024

יום שישי האחרון היה יום שמח בשווקים הפיננסיים. האחראי הישיר לכך היה יו"ר הפד, ג'רום פאואל, שנאם בסימפוזיון השנתי של בכירי הבנק המרכזי בג'קסון הול, וואיומינג. 

"הגיע הזמן להתאים את המדיניות", אמר פאואל, "כיוון התנועה ברור, ותזמון וקצב הורדות הריבית יהיה תלוי בנתונים נכנסים, בשינויים בתחזית, ובמאזן הסיכונים". בכך בעצם אותת פאואל כי מדיניות הצמצום המוניטרי של הבנק האמריקאי הגיעה לקיצה ושכעת פתוחה הדרך להפחתת ריבית. פאואל לא פירט מה יהיה העיתוי לתחילת המהלך או כמה הורדות ריבית מדובר. 

מבחינת המשקיעים משמעות הנאום היא ברורה: הפחתת ריבית ראשונה – ככל הנראה של רבע אחוז - תתרחש כבר בספטמבר הקרוב. לאחר מכן יתבצעו הפחתות נוספות, חלקן אולי עוד לפני תום השנה הנוכחית.

הנאום של פאואל הכניס רוח אופטימית בשוק האמריקאי ומדדי המניות המובילים של ארה"ב עלו ביום שישי בשיעורים של 1% עד 1.5%. במקביל לכך נרשמה עוד היחלשות של הדולר האמריקאי מול שורה של מטבעות מובילים. 

מדינה

קצב אינפלציה בשיא 

קצב אינפלציה ממוצע 3 חודשים אחרונים 

מתי הגיעה הריבית לשיא (שנה/חודש)

ריבית כיום (8/2024)

 

 

 

 

 

ארה"ב

9.1%   /  יוני 22'

3.1%

5.50%   /  יולי 23'

5.50%

גוש היורו 

 0.6%  / אוקט 22'

2.6%

4.5%     /  ספט 23'

4.25%

בריטניה 

11.1% / אוקט 22'

2.1%

5.25%   /  אוג' 23'

5.00%

שווייץ

3.25% / אוג' 22'

1.3%

1.75%    / יולי 22'

1.25%

שוודיה

12.3% / דצמ 22'

2.9%

4.0%     / ספט 21'

3.50%

מקסיקו

8.7%   / ספט 22'

5.0%

11.25% / מרץ 23'

10.75%

ישראל

5.4%   / ינואר 23'

3.0%

4.75%   / מאי 22'

4.50%

צ'כיה

 18%   / ספט' 22'

2.3%

7.0%     / יוני 22'

4.50%

קנדה

8.1%   / יוני 22'

2.7%

5.0%     / יולי 23'

4.50%

הונגריה

25.7% / ינואר 23'

3.9%

13.0%   / ספט 22'

6.75% 


"המטרה שלנו הייתה להשיב יציבות מחירים תוך שמירה על שוק עבודה איתן, והימנעות מעליות חדות באבטלה אשר אפיינו תקופות דיס־אינפלציוניות קודמות", אמר פאואל. הוא הוסיף כי כבר ישנם סימנים ברורים של האטה בשוק התעסוקה בארה"ב. "נעשה כל שביכולתנו כדי לתמוך בשוק עבודה איתן תוך התקדמות נוספת בדרך ליציבות מחירים. יש סיבה טובה להניח שהאינפלציה תחזור לרמה של 2% תוך שמירה על שוק עבודה איתן".

שינוי המדיניות של ה'פד' האמריקאי לא באמת הפתיע את השווקים. ראשית, משום שהפד פיזר בעבר רמזים על כוונותיו, והשווקים כבר תמחרו את הפחתת הריבית הצפויה של חודש ספטמבר. על פי איתותים שכבר ניפק ה'פד' לאורך השנה, במהלך 2025 צפויות עוד 4 או 5 הפחתות. הריבית שנמצאת כעת ברמה של 5.5% תרד לרמות שבין 4% ל-4.25%. אם אכן שיעור האינפלציה יתכנס לכ-2%, ריבית פדרלית בשיעור של 4% נמצאת פחות או יותר במקום של שיווי משקל שמאפיין את הטווח הארוך – לא גבוהה מדי ולא נמוכה מדי. היא מייצגת שיעור ריבית ריאלי של כ-2%, שהיה נהוג לאורך תקופות רבות בעבר. 

גם ירידת האינפלציה בארה"ב לקצב של פחות מ-3% היא סוג של איתות שהמשקיעים חיכו לו כדי להתחזק בהערכותיהם לגבי כיוון הריבית בחודשים הקרובים. 

למעשה, הבנק האמריקאי הוא בין האחרונים מבין הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם שעומד להתחיל בהפחתות ריבית. קדמו לו בכך הבנק המרכזי של אירופה (ECB), בנק אוף אינגלנד והבנק המרכזי של שווייץ. הפחתות ריבית בוצעו גם על ידי בנקים של מדינות קטנות יותר  כמו שוודיה, מקסיקו, הונגריה וצ'כיה (ר' טבלה). אפילו בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע אחוז בינואר האחרון, אך הוא עשה זאת בעיקר בשל מצב המלחמה שפגע המשק הישראלי, ופחות בגלל נתוני האינפלציה המקומית. בנק ישראל לא ביצע מאז הפחתות נוספות, והוא יתקשה לעשות זאת בקרוב משום שהאינפלציה בישראל נמצאת בחודשים האחרונים דווקא במגמת עליה.

נחישות מול זגזוג 

המהלך של הפחתות ריבית לאורכו ורוחבו של הגלובוס צריך להעלות חיוך על פניהם של כלכלנים "מסורתיים" בכל העולם. או כפי שנהוג לקרוא להם: כלכלנים קלאסיים. 

בניגוד לתיאוריות מופרכות שהשמיעו בעבר מנהיגים עם נטיות טוטליטריות – כולל דונלד טראמפ אגב - נשק הריבית הוכח כיעיל מאוד בפני התפרצות אינפלציונית. זה נשק שיש לו כמובן מחיר בטווח הקצר (צמיחה נמוכה יותר עד כדי גלישה למיתון), אבל כשמשתמשים בו במינון הנכון ועם סט כלים משלים, הוא מצליח לייצב את הכלכלה לאורך זמן. באופן הזה גובר אצל השחקנים השונים האמון בבנק המרכזי וביציבות המחירים לטווח הארוך.

הדוגמא העדכנית הטובה ביותר למקרה של שימוש כושל בריבית היא טורקיה שמתמודדת עם היפר-אינפלציה מאז 2018. ב-12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה בטורקיה גבוה מ-60% בשנה. 

בין השנים 2018-2021 סבלה טורקיה מעלייה מטרידה באינפלציה מרמה שנתית של כ-10% (שגם היא כמובן גבוהה מדי אבל עדיין נסבלת) לרמה של כ-20% בשנה. הסיבות העיקריות לאינפלציה היו הוצאות ממשלה גבוהות מדי, וחולשה מתמשכת של המטבע הטורקי מול מטבעות זרים. 

נגידי הבנק המרכזי של טורקיה ניסו להילחם באינפלציה בדרך שעליה ממליצים ספרי הכלכלה – העלאת ריבית. בתחילת 2019 הועלתה הריבית בטורקיה עד לרמה של 19%, במטרה לבלום את עליות המחירים המעיקות. ריבית כה גבוהה גורמת כמובן לעצירה של הכלכלה. ברמות כאלו איש לא רוצה ללוות כספים. והמלווים – בנקים ופעילי שוק האג"ח - חוששים להלוות.

או אז החליט ארדואן "להיכנס לאירוע" ופיטר את נגיד הבנק המרכזי. לא נגיד אחד. 4 נגידים של הבנק המרכזי – מוסד שאמור לפעול בעצמאות מוחלטת, נקי משיקולים פוליטיים - פוטרו תוך 6 שנים בלבד. ארדואן נימק את צעדו בטענה שיש בידו מחקרים כלכליים שמראים כי הפחתת הריבית דווקא תעצור את השתוללות המחירים. מעניין מי כתב אותם.

סדרת הפיטורים אפשרה לארדואן להשיג את מבוקשו: הריבית בטורקיה אכן ירדה עד ל-8.25%  באמצע 2020. ואז החלה מגפת הקורונה, שהיציאה ממנה שוב עוררה שדים אינפלציוניים. הריבית בטורקיה שוב הועלתה עד ל-19% (יוני 21'), שוב הופחתה (8.5%, פברואר 23'), והאינפלציה מעשה שטן רק הלכה וגבהה. 

לאחר הבחירות שנערכו לפני כשנה בטורקיה שוב מונתה נגידה חדשה, חפיזה גאיה ארקאן. היא חזרה שוב לספרי הלימוד והמחקרים והקפיצה את הריבית בכמה מדרגות עד ל-50%!  מעניין לציין שגם ברמה כזו מדובר בריבית ריאלית שלילית משום שהאינפלציה בטורקיה, נכון ליולי 24', נמצאת בקצב של 62%.

אחת הביקורות הפופולאריות על הכלכלה אומרת שלא מדובר במדע מדויק. יש אפילו שאומרים שכלכלה איננה מדע כלל. שההנחות שעומדות בבסיסה כמו רציונליות של אנשים הופרכו פעם אחר פעם.

אני לא שותף לביקורת הזו. נכון, כלכלה אינה מדע מדויק. אבל היא החלט מדע. מדע שמבוסס על הנחות סבירות, ועל תצפיות ומחקרים. מכל אלו נגזרות לבסוף תיאוריות, שגם עליהן כמובן אפשר להתווכח, אבל הן נכונות עד שיוכח אחרת.  

בכל הקשור לאינפלציה, הניסיון של 100 השנים האחרונות סיפק למדע הכלכלה עשרות דוגמאות כיצד נכון להתמודד עימה. הנשק העיקרי לשם כך – ובהחלט לא היחיד - הינה הריבית. כך מוגרה האינפלציה של העולם המערבי בשנות ה-70', אחרי שנים של ניסיונות עקרים. כך מוגרה ההיפר אינפלציה בישראל בשנות ה-80'. וכך מוגרה – כך נראה, מוטב לסייג עדיין – גם האינפלציה של עידן הפוסט-קורונה. 


x