הנושא המהותי הפעם אינו רמת הריבית אלא המסר של הנגיד

לקראת הודעת הריבית של בנק ישראל מחר, אני סבור כי הפעם נכון יותר להתמקד בתכלית המדיניות ולא בכלי.

כלומר, אין חולק על כך שהריבית – כלי המדיניות - לא תשתנה הפעם וככל הנראה גם בהמשך השנה. בנק ישראל עצמו צופה שהריבית תרד פעם אחת במהלך ארבעת הרביעים הבאים. עד כמה הדבר חריג תעיד העובדה שבארה"ב, למשל, מדברים על 3 הורדות ריבית בשיעור מצטבר של עד אחוז עד סוף השנה.

השאלה המרכזית היא לא הריבית, אלא מה חושב בנק ישראל

השאלה המרכזית לדעתי היא לא הריבית, אלא מה חושב בנק ישראל על המצב בכלל ועל סוגיית התקציב בפרט.

אני חושב שבנק ישראל, בכובעו כיועץ הכלכלי לממשלה ובהמשך למה שכונה "מכתב הנגיד", ינצל את ההזדמנות ויספק לנו תמונת מצב רחבה, יחסית.

הוא ירצה לעשות זאת גם משום שהריביות על האג"ח הממשלתיות קצת "התנתקו" מהריביות על אג"ח ממשלת ארה"ב ויחד עם פרמיית הסיכון של המשק – שעלתה – קצת מאתגרים את הריבית הרשמית.

לכן, קודם כל אני צופה שבנק ישראל ידגיש שוב את זה שבחודש שעבר הוא החמיר את הנחת העבודה שלו לגבי עצימות השפעת המלחמה על מצב המשק.

זה חשוב כי בנק ישראל הדגיש מתחילת המלחמה את  הגמישות ויכולת ההתאוששות המהירה של המשק במשברי עבר – ובצדק. חזרה על השינוי תאותת כי כל עוד הוא מחזיק בהנחה זו, הורדת ריבית אינה על הפרק.

שנית, אמנם מחר לא מתוכנן עדכון תחזית (היא עודכנה בחודש שעבר ובדרך כלל יוצאת כל שלושה חודשים) אבל כדאי לזכור שלאחר פרוץ המלחמה בנק ישראל הפתיע עם שני תחזיות חודש אחרי חודש.

לא "אפול מהכיסא" אם יבחר לעשות זאת גם מחר, וזו יכולה להיות דוגמא להעברת מסרים, לאו דווקא דרך הריבית.

תחזית נוספת לא תתמקד דווקא ברמת האינפלציה

ואם במסרים עסקינן, הוצאת תחזית נוספת, אם תהיה כזו, לא תתמקד דווקא ברמת האינפלציה.

אנחנו "לא שם" עכשיו וגם אין ציפייה שהיא תתכנס בקרוב לרמה של 2 אחוזים. זה גם כנראה לא הנושא המרכזי, באופן די חריג.

במקום זאת, תחזית כזו יכולה לשקף תואי מהיר יותר של גידול הגירעון התקציבי.

התחזית הנוכחית עומדת על 6.6 אחוזי תוצר, אך הגירעון "המתגלגל" כבר עקף רף של 8 אחוזים, הממשלה מתכננת להגדיל עוד את ההוצאות (אמנם כנגד גידול בהכנסות, כנטען) ודיוני תקציב 2025, שנה שלפי התחזית ירד הגירעון ל-4.0 אחוזים מהתוצר, טרם החלו. האמינות הפיסקאלית – על הפרק.

אגב, משרד האוצר אמר לאחרונה מספר פעמים כי ברבע האחרון של השנה הגירעון יקטן בשל השוואה לתקופה הקודמת – שכללה את תחילת המלחמה. הגדלת ההוצאות החדשה תמסמס את המסר הזה.

לדעתי, גם השיח על רעיונות כמו תקציב המשכי, או דו-שנתי, חלף תעדוף הוצאות, עשויים לקבל התייחסות (לעומתית) בדברי ההסבר.

הורדת הדירוג אינה קשורה רק למצב הביטחוני 

בכל מקרה, בצורה זו או אחרת, עם או ללא תחזית חדשה, אני חושב שבנק ישראל ישים בפרונט יותר מבעבר את נושא התקציב, שנראה לי הכי אקוטי היום, גם מבחינת חברות דירוג האשראי.

לדוגמה, הבהרה שלו כי הורדת הדירוג אינה קשורה רק למצב הביטחוני תהיה חיונית מאוד לחידוד מסריו.

שלישית, ולא פחות חשוב, אם הלך הרוח בחודשים האחרונים היה "הקלה מוניטארית – כמה ומתי?" יכול בנק ישראל לאותת שמבחינת מאזן הסיכונים, לא מן הנמנע לדבר על "ריסון מוניטארי חוזר – האם?" בל נשכח שהריבית כבר ירדה פעם אחת בתחילת השנה. מצב העניינים כפי שהוא יקשה על בנק ישראל לשלול תרחיש כזה, בניגוד לעבר. 

כמובן, לא בהכרח מדובר בהעלאת ריבית, יש כלי הידוק נוספים, כולל מדיניות צמצום מהיר יותר של מאזני הבנק.

אז מחר, לטון של הדברים, לנימה ולאיתותים תהיה חשיבות גבוהה יותר מעצם ההחלטה להותיר את הריבית על כנה.