9 שנות מאסר למייק בן ארי בגין הונאת משקיעים נרחבת

בית המשפט המחוזי בת"א גזר עונש של 9 שנות מאסר על מייק (מיכאל) בן ארי בגין הונאת משקיעים מקיפה שביצע לאורך למעלה מעשור, במסגרתה הוביל מאות רבות של אזרחים להעביר לו את כספם לשם "השקעה נושאת פירות"

 

 
9 שנות מאמר למייק (מיכאל) בן ארי בגין הונאת משקיעים / צילום: Dreamstime9 שנות מאמר למייק (מיכאל) בן ארי בגין הונאת משקיעים / צילום: Dreamstime
 

נטלי גרין
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/09/2024

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט והנשיא בני שגיא, גזר אתמול (א') עונש של 9 שנות מאסר על מיכאל (מייק) בן ארי בגין הונאת משקיעים מקיפה, ועבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, ופעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו.

על מיכאל (מייק) בן ארי המיוצג על ידי עו"ד איתן פינקלשטיין, נאמר בבית המשפט, כי "התכנית העבריינית המורכבת שרקם ותפעל הנאשם, לאורך למעלה מעשור, עמדה בכל ציפיותיו העבריינות והצליחה להוביל מאות רבות של אזרחים להעביר לו את מיטב כספם לשם  - על פי סברתם - השקעה נושאת פירות. שנה אחר שנה, משקיע אחר משקיע, שקר אחר שקר, מיצג כוזב אחר מיצג כוזב, הצליח הנאשם לרכוש את אמונם של אותם אזרחים, והפעיל את תכנית המרמה וההונאה שהגה, תוך שהוא גוזל בדרך זו מקורבנותיו מאות מיליוני שקלים". 

עוד נאמר בבית המשפט, כי "מרבית קורבנות העבירה הרוויחו את הסכומים שהושקעו אצל הנאשם בעמל רב, לעיתים היו אלה סכומים שנחסכו ליום סגריר, לעיתים נחסכו על מנת לדאוג לעתיד הילדים, לעיתים לטובת תקופת הפרישה ולעיתים היו אלה סכומים שניטלו כהלוואות. הנאשם לא בחל בהשמעת דברי כזב, לא פעל בתוך מסגרת כלשהי של קווים אדומים, ולמעשה - ראה כל אחד מאותם קורבנות, צעיר או מבוגר, אמיד או דל בנכסים, כ"פוטנציאל כספי" ותו לא.

סיפור המעשה בתמצית

מיכאל (מייק) בן ארי כיהן כמנכ"ל חברת EGFE ישראל בע"מ שעסקה בגיוס כספי משקיעים, בניהולם ובהשקעתם.

בן ארי החזיק בכ-95% ממניות החברה, והיה היוזם, ה"הרוח החיה" והגורם המחליט הבלעדי בחברה, הקובע את דרך גיוס כספי משקיעי החברה, מחליט על טיב השימוש שיעשה בכספים המושקעים, ואף מעורב בגיוס המשקיעים. כך, העניק הנאשם לפונים לחברה ייעוץ השקעות וזאת מבלי שהיה בידיו רישיון לכך.

התקופה הרלוונטית לכתב האישום היא החל מיום 13.1.10. בתקופה זו, הציעה החברה ללקוחותיה להשקיע באמצעותה בקרן "בלו ריבר", תוך שהיא מאחדת מספר רב של משקיעים תחת חשבונה.

כך יצרה החברה הסדר בעבור מאות רבות של משקיעים, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק השקעות משותפות).

ניהול פעילות ההשקעה בחברה שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות

ניהול פעילות ההשקעה בחברה שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, ללא הסכם לניהול בנאמנות וחרף העובדה שהיה עליה להתבצע בהתאם להוראות חוק השקעות משותפות, אפשר לנאשם לפעול ללא כל פיקוח, והקל על ביצוע המעשים המפורטים, וכל זאת בניגוד להוראות חוק השקעות משותפות.

על מנת לקבל במרמה את כספי משקיעי החברה, כך על פי כתב פסק הדין, הנאשם גייס משקיעים, הן במישרין והן באמצעות עובדי החברה שפעלו על פי הנחייתו, בהליך גיוס מרמתי שכלל מצגים כוזבים והסתרת מידע מהותי הנוגע לפעילות החברה. בפועל, ובניגוד למצגים הכוזבים שהוצגו למשקיעים, נהג הנאשם בכספים כבשלו, תוך חריגה משמעותית מההרשאה שניתנה לו על ידי המשקיעים. 

אפיק ההשקעה המרכזי של החברה שהוצג למשקיעים היה קרן "בלו ריבר", למרות שלנאשם לא היה כל קשר לקרן החל משנת 2008, שכן במועד זה הקרן הפסיקה את פעילותה.

על בסיס המצג הכוזב, גייס הנאשם כ-960 משקיעים בעודו מתחייב לתשואה גבוהה מובטחת, לרמת סיכון נמוכה ולנזילות מידית של כל כספם. בפועל, עשה הנאשם בכספים כבשלו לצרכיו ולרצונותיו: במקרים רבים שילם למשקיעים באמצעות כספי משקיעים אחרים, וזאת מבלי שיידע את האחרונים על הנעשה בכספם; העביר חלק מכספי המשקיעים לחשבונות שונים בישראל ובחו"ל והשקיע אותם בנכסים ומיזמים החורגים מהמצגים שהוצגו למשקיעים; ועשה בכספים לשימושיו האישיים. כספם של המשקיעים עורבב כך שלא ניתן היה להבחין בין כספיו של משקיע אחד לאחר, או בין כספי המשקיעים לנכסיו הפרטיים של הנאשם. 

בנוסף, הנאשם הציג למשקיעים מצגים כוזבים, בין במישרין ובין באמצעות עובדי החברה, הנוגעים להשקעת כספם בקרן "בלו ריבר". המצגים הכוזבים הוצגו למשקיעים בעל פה בפגישות ובשיחות, במסמכים ובהתכתבויות ואף בפרסום באתר האינטרנט הרשמי של החברה. חלק מהמסמכים שהוצגו למשקיעים היו מסמכים מזויפים. חלקם נחזו להיות מסמכים מטעם קרן "בלו ריבר", וחלקם נחזו לאישורים מטעם בנק צ'ייס האמריקני לכך שכספי המשקיעים מושקעים בתת חשבון פרטי תחת חשבון החברה בקרן "בלו ריבר", כשכולם בעצם הוכנו על ידי הנאשם ועובדיו. 

בנוסף הוצגו למשקיעים כתבי ערבות ועליהם חתימה וחותמת מזויפת של עורך דין. הנאשם, בין היתר באמצעות עובדי החברה, שלח למשקיעים דוחות חודשיים כוזבים המפרטים את סכומי ומועדי ההשקעה ופרטים נוספים אודות ההשקעה, דוחות שנתיים כוזבים המפרטים את פועלה של קרן "בלו ריבר", ניוזלטרים המתארים מצג שווא של פעילות החברה ואף ערך כנסים בהם הציג את פעילות החברה. 

בהתבסס על המצגים הכוזבים שהוצגו למשקיעים, קיבל הנאשם את כספי המשקיעים ועשה בהם שימוש הסוטה באופן ניכר מהיעוד שנמסר למשקיעים, וכך קיבל את הסכמתם להמשיך ולהשקיע את כספם בחברה ולא למשוך אותו. 

הנאשם קיבל לידיו במרמה בנסיבות מחמירות את כספי לקוחות החברה בהיקף כספי של מאות מיליוני שקלים

הנאשם קיבל לידיו במרמה בנסיבות מחמירות את כספי לקוחות החברה בהיקף כספי של מאות מיליוני שקליפ, ואת הסכמתם לכך שכספם יישאר בידי החברה תוך שאלו סברו כי החברה פועלת באופן תקין ומשקיעה את כספם בהתאם למצגים שהוצגו להם. הנאשם אף זייף בנסיבות מחמירות מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם את כספי המשקיעים ואת הסכמתם כמתוארת לעיל.  על אף שלאורך השנים הושבו כספי משקיעים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, הנאשם נותר חייב מאות מיליוני שקלים למאות משקיעים. על בסיס האמור, הורשע הנאשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובזיוף בכוונה לקבלת דבר בנסיבות מחמירות. 

האישום השני מתאר את עבירות הלבנת ההון שעבר הנאשם. הנאשם קיבל במרמה בנסיבות מחמירות את כספי המשקיעים בהיקף של מאות מיליוני ₪, ואת הסכמתם לכך שכספם יישאר בידי החברה, ואף זייף מסמכים בנסיבות מחמירות להשגת מטרות אלו. כספים אלו שגויסו מהלקוחות מהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, בו ביצע הנאשם פעולות במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, זהות בעלי הזכויות בו או תנועותיו. 

האישום השלישי מתאר את עבירת זיוף הדרכון שעבר הנאשם. ביום 6.4.21 וביום 7.4.21 נחקר הנאשם באזהרה בחשד לביצוע העבירות מושא כתב האישום. 
חרף התנאים המגבילים שהושתו עליו, החליט הנאשם להפר אותם ולצאת מהארץ. לצורך כך זייף הנאשם את דרכונו של חברו, ובאמצעות הדרכון המזויף יצא מהארץ ביום 6.5.21. הנאשם אף פעל להעברת תמורה כספית בהיקף של עשרות אלפי ₪ לחברו בגין מעורבותו בזיוף הדרכון. על בסיס האמור, הורשע הנאשם בזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות.  

מידת שיתוף הפעולה של הנאשם

הנאמן, עו"ד ליאור דגן, התבקש להגיש דוח הכולל התייחסות לפרמטרים הבאים: החזר כספי קורבנות העבירה;  מידת שיתוף הפעולה של הנאשם; היקף תביעות החוב שיאושרו על ידי המותב הדן בהליך האזרחי, סגן הנשיא כב' השופט ברנר.

על פי הנאמן, תרומתו של הנאשם התבטאה, בין היתר, באופנים הבאים: התייחסותו בכתב למאות תביעות חוב; מסמך שהכין הנאשם המפרט את היחסים בינו ובין כל משקיע; פיענוח שרשורי משפחות המשקיעים אשר תרם לגביית החובות המגיעים לקופת הנשיה; סיוע הנאשם באיתור השקעות שנמשכו על ידי המשקיעים ונמחקו מהדו״חות השוטפים שלהם; חשיפת זהות משקיעים שניהלו תיקי השקעה ״מתחת לרדאר״ באופן סודי; התחקות אחר מידע שאבד או נמחק מארכיון תאגידי EGFE; ועוד (ראו ס' 50-35 לדוח). הוסבר כי הנאשם הנגיש לנאמן מידע רב, שבלעדי הנאשם לא היה קיים כלל בידי הנאמן, ותרומתו המשמעותית סייעה בהכרעות בתביעות החוב ביעילות ובמהירות, באופן שיאפשר חלוקת כספים לנושים. הנאמן סבור כי אלמלא הסיוע האינטנסיבי ורחב ההיקף של הנאשם, לא ניתן היה להכריע בתביעות החוב בפרק הזמן הזה, וההכרעה הייתה אורכת זמן רב. כמו כן, סייע הנאשם בכל הנוגע לתביעות CLAW BACK פוטנציאליות, ולתביעות פוטנציאליות כנגד צדדי ג'.

עוד הוסבר כי הנאשם תרם תרומה משמעותית להחזר כספי קורבנות העבירה, שכן סייע ומסייע לנאמן במימוש נכסים וזכויות שונים, באיסוף המידע רלוונטי ובהשאת קופת הנשיה לטובת הנושים ונפגעי העבירות. לשיטת הנאמן שיתוף הפעולה של הנאשם הוא גם בעל משמעות כספית הפוכה מבחינת קופת הנשיה, שכן סיועו חוסך הוצאות רבות הכרוכות בניהול ההליכים המשפטיים. שיתוף הפעולה ותרומתו של הנאשם באים לידי ביטוי בין היתר באופן הבא: הנאשם חתם וחותם לפי דרישת הנאמן על המסמכים הדרושים לצורך תפיסה ומימוש זכויות הנאשם בישראל ובעולם, לרבות ייפויי כוח נוטריוניים; הנאשם נתן הסכמה להליך ההכרה במונטנגרו המאפשר לנאמן לפעול שם למימוש הנכסים והזכויות; הנאשם הסכים להעביר לנאמן 100% ממניות החברה המונטנגרית PM RESIDENCE שרכשה דירה בפרויקט יוקרה במונטנגרו, ממנה נגבו כ-700 אלף אירו לטובת קופת הנשיה; הנאשם מסר לנאמן פרטים אודות כספת בדרום אפריקה וכתוצאה מכך הועברו כ-200 אלף דולר לקופת הנשיה; והנאשם מסר מידע ביחס לצדדי ג׳ שקיבלו כספים שלא כדין ברחבי העולם, באופן שאפשר הגשת בקשות כנגדם. כתוצאה מבקשות אלו נגבו לקופת הנשיה יותר מ-17 מיליון ₪, ובמסגרת הסדרי פשרה שנחתמו נגבו מצדדי ג׳ יותר מ- 2.5 מיליון שקלים. 

הנזקים הקשים שנגרמו לנפגעי העבירה כתוצאה ממעשי הנאשם

התביעה עמדה על הנזקים הקשים שנגרמו לנפגעי העבירה כתוצאה ממעשי הנאשם, ובין היתר ציינה: "בתצהירי נפגעי העבירה שהוגשו לאדוני ניתן לראות חלק מהנזקים שנגרמו למשקיעים שחלקם השקיעו את כל החסכונות שצברו במשך עשרות שנים, חלקם נטלו הלוואות שוכנעו ע"י הנאשם ליטול הלוואות כדי להשקיע את הכספים אצל הנאשם, חלקם השקיעו כספי ירושה, הרבה פעמים אלה כספים שיועדו לגיל פנסיה או לרווחת ילדיהם..."

עוד נטען: "... כמעט אלף משקיעים הנמצאים כבר 3 שנים באי-וודאות מוחלט לגבי הכסף, הנאשם כמו שאמרנו עשה בחלק מהכסף שימושים אישיים לטובתו ולטובת מקורביו, בחלק מהכסף הוא השתמש ממשקיעים כדי לשלם למשקיעים קודמים במה שמוכר כשיטת פירמידה וגם בכספים שהוא השקיע הוא השקיע באפיקים מסוכנים ולעיתים מפוקפקים שלעיתים לא ניתן לעקוב אחריהם ברחבי העולם, ובוודאי כאלה שחרגו באופן ניכר מאוד מההרשאה שנתנו לו המשקיעים באשר לשימוש בכספם".
 


 

x