לקראת הודעת תקציב 2025 היום: האוצר לא יכול להתעלם מהורדת הדירוג של ישראל

זאת ועוד, ככל שהיעד יוגבל ל-4% תוצר לכל היותר, הדעת נותנת שבמשרד האוצר ינסו להביאו לרמה נמוכה יותר.

מספר זה של 4% תמ"ג מתיישר גם עם התחזית של בנק ישראל לגירעון 2025 ועשוי לאפשר לנגיד לשקול הורדה ריבית מוקדם יותר/מהר יותר מאשר בכל מצב אחר.

אך יש להודעה עוד יתרונות והיא מהווה סוג של יישור קו עם הדרג המקצועי, בנק ישראל (שעד לאחרונה זכה לביקורת וכתף קרה מצד השר) וחברות דירוג האשראי. הגיעו הדברים כמובן עד "מכתב הנגיד" ורוה"מ ושר האוצר בטח לא רצו שזה היה הרושם שיונח לפתן של חברות בסבב הישראלי הקרוב שלהן.

האוצר לא יכול עוד להתעלם מכך ששלוש החברות הורידו דירוג ואופק הדירוג אצל שלושתן שלילי. במשרדי ראש הממשלה והאוצר יודעים היטב כי הורדת הדירוג והאופק השלילי אינם רק תוצאה של המצב המלחמתי ולא נכון לומר כי אם המלחמה תסתיים לפתע – הדירוג יעלה, או יועבר לאופק ניטרלי.

יתרונות נוספים

אחת הביקורות הגדולות של אנשי המקצוע, הכלכלנים, בנק ישראל וחברות הדירוג התמקדה לאו דווקא בגירעון המאמיר השנה (8.1% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, לעומת יעד של 6.6% תוצר), אלא בכך שהדיונים לתקציב 2025 טרם החלו והיה חשש אמיתי כי לא יחלו כלל, בין אם משום שיוחלט על תקציב המשכי, או דו שנתי, או שתוכרזנה בחירות וכמובן חשש שמשיקולים לא כלכליים ידחו/ישעו את העלאת שיעור המע"מ לדוגמה.

כעת, משהדיונים נפתחים, עננה זו כשלעצמה מוסרת.

כמו כן, ההודעה והיעד המאתגר ל-2025 מוכרזים דקה לפני שהגירעון במונחי תוצר ל-2014 מגיע לשיאו ולפי הערכות קצב ההתרחבות שלו יואט ברבע האחרון של השנה (עקב ההשוואה לרבע האחרון אשתקד, בו פרצה המלחמה, ההכנסות קפאו וההוצאות זינקו). לשני האירועים ביחד משקל סגולי חשוב לשוק.

עוד יתרון נודע לכך שלפי הדיווח הצוות המקצועי של האוצר ייקח חלק בהכנת התקציב. זאת לאחר שמודר ממספר פגישות ואף הגיע למצב שהשר הראה לממונה על התקציבים את הדלת. יחסי אנוש טובים הם תנאי בלתי יעבור להכנת תקציב ראוי.

מבחינת העיתוי, הדעת נותנת שביקורה הקרוב של סוכנות מודיס בישראל היה גורר הורדת דירוג נוספת והותרת התחזית השלילית לו הדברים היו כפי שהם – הגדלה שנייה של תקציב 2024 (המתוקן) והיעדר כל שקיפות להמשך.

בנוסף, נראה כי כן יהיה דיון בנושא תעדוף הוצאות ורצון להגביל/להקפיא (לפחות זמנית) תשלומי העברה שונים. הדבר הוזכר בהודעה המקדימה. נושא זה של תעדוף חשוב לבנק ישראל ולסוכנויות הדירוג לא פחות מהגדול האבסולוטי של הגירעון וממשקלו בתמ"ג.

במאמר מוסגר, יעד גירעון של 4% תוצר לכל היותר יסייע גם לבלום את הגידול המהיר ביחס החוב הציבורי לתוצר – אחת מאמות המידה החשובות ביותר לחברות הדירוג ולמשקיעים הזרים בכלל.

כמו כן, יעד גירעון של 4% תוצר גורר התאמות וקיצוצים של 30-20 מיליארד שקל (בהתאם לתמהיל שייבחר). על מנת לעמוד על חשיבות הנושא, שימו לב לסכום שאישרה ועדת הכספים של הכנסת להמשך רכישת עשרות מטוסי קרב מדגם F15. סכום זה לבדו שקול ואף יותר מההתאמות הנדרשות בתקציב אם כי ברור שהמימון יכול בחלקו להתבצע ממקורות נוספים.

בשורה מעודדת יש גם לשוק איגרות החוב. קיטון של הגירעון יפחית את נטל גיוס ההון (הנפקות הממשלה) על השוק המקומי, בתקופה שהעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל מייקרת את עלות הגיוס בחו"ל. ככל שכך יקרה, תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות תרדנה ותגרורנה איתן גם את תשואות הפדיון על איגרות החוב הקונצרניות – מה שיוזיל את עלות המימון שלהן ויסייע להן להשקיע בתוצר העסקי. גם המרווחים ביניהן עשויים להצטמצם.

בצד כל האמור לעיל, יש כמובן מספר סייגים.

לדעתי, וכפי שהיה בעבר (לאחרונה אך בתחילת העשור), הממשלה גם תציג תוואי רב שנתי (5-3 שנים) של גירעון פוחת. הצבת רצפה נמוכה ומאתגרת כמו 4% תמ"ג תאפשר לה להציג תוואי חלק ומדוד יותר, אך כאן יש חשיבות לרמה ההצהרתית – חוזרים לכללי המשחק המקובלים.

שנית ,מבחן התוצאה והיכולת של משרד האוצר לרתום את משרד ראש המשלה למהלך.

שלישית, חשוב מאוד שבנק ישראל, ודאי בכובעו כיועץ הכלכלי לממשלה אך גם משום שיישום מוצלח של הדיונים יגרור את הכדור למגרשו, יהיה חלק משמעותי בדיונים. הוא גם ידע לשקף  זאת היטב בעיני חברות הדירוג הבינ"ל.

לבסוף, ברמת הסנטימנט. השוק מצא לחדשות טובות ובהירות גם ובעיקר בזרוע הפיסקאלית, שעד כה קושרה עם המשך ריבית גבוהה, עלות הון גבוהה, פרמיית סיכון גבוהה והורדות דירוגי אשראי. 

אם ההצהרות מאתמול יצאו – ומהר – מן הכוח אל הפועל – המשק יפיק מכך תועלת בכל החזיתות.