"כשיש אי-ודאות בשווקים אז מגיעות ההזדמנויות"

שלום חברים תודה שאתם איתנו. היום יש לנו אורח מיוחד - רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.

אנו שמחים לארח אותך פה באולפן שלנו. ואני רוצה להתחיל מהבסיס. אנחנו נמצאים, בספטמבר 2024, בתקופה מאוד מיוחדת. הריבית היא כבר לא אפס די זמן, כבר שנה פלוס, שנתיים כמעט, ואנחנו רואים את השוקים ממשיכים לעלות כאילו הם היו בתקופת הרביות הנמוכות מאוד כשהריבית ירדה לתחתיות האפס, נקרא לזה, וכולם חשבו שכש הריביות יעלו, בגלל האינפלציה, השווקים פתאום יקחו שני לג אחורה אם לא יותר מזה. אז נכון, היייתה לנו את שנת 2022 שהייתה פחות טובה, אבל מאז פתאום אנחנו רואים עליות הולכות ומתגברות בשני השווקים - גם השוק הישראלי וגם השוק האמריקאי, שהם לא רחוקים מהשיא שלהם. איך אתה מסביר את התופעה הזו?

"קודם כל אתה צודק באבחנה שלך. השווקים באמת עולים ואני רואה שלוש סיבות לדבר הזה. סיבה אחת, אני רואה שהשווקים מבינים שלמרות העלאות הריבית החדות בכל העולם, בסופו של יום הצמיחה לא נפגעה. יש מה שנקרא בארצות הברית 'תרחיש של נחיתה רכה', כלומר שהמשק האמריקאי לא נכנס למיתון, וכל עוד שזה המצב יש כמובן לשוק העסקי לאן ללכת, לאן לצמוח, והשווקים מגלמים את זה בסופו של יום. 

"הסיבה השנייה, כולם מכירים את צמד האותיות AI - בינה מלאכותית שמשפיעה היום בכל תחום בחיים גם בשוק המניות, בטכנולוגיה, בשירותי הבריאות, וזה נתן רוח גבית מאוד חזקה לשוק המניות בשנה האחרונה".

אז איך אתה מסביר מה שקורה בישראל? בישראל אנחנו לא משופעים AI, אנחנו בישראל בתקופה מאוד קשה.

"אז קודם כל, במקרה של ישראל, אני אשלים את הנושא של הריביות ואני אבוא ואגיד שבחו"ל לפחות, יש גם צפי שהריביות יירדו במהלך התקופה הקרובה, החל מחודש ספטמבר, וזאת עוד רוח גבית. 

"מה שקורה בישראל, צריך לזכור שהריבית ירדה לראשונה אצלנו כאן בארץ ב-1 בינואר, ברבע אחוז. דבר שני, ישראל בסופו של יום מצליחה להתמודד מאוד יפה עם המלחמה. התוצר ממשיך לצמוח אנחנו רואים את זה בתעסוקה כמעט מלאה במשק הישראלי. הרבה מאוד ענפים מצליחים להמשיך ולצמוח, ענפים שנפגעו קשות כמו בנייה ותיירות מצליחים בזמן האחרון להתאושש והשוק מחזיק מהסיפור הזה.

"הדבר השלישי - בסופו של יום, רוב הפיגור הישראלי בשוק המניות למעשה היה בשנה שעברה, לפני המלחמה אפילו, מה שקרה מאז המלחמה, אם אתה לוקח את חודש נובמבר ואילך, אתה מגלה שהמדדים עלו בכמעט 14%. במילים אחרות, השוק למד שאנחנו מספיק גמישים ויכולים לעמוד בקטע של צמיחה כלכלית מול המלחמה והיה לו גם מאיפה לעלות. זה הסיפור המקומי".

הזכרת את הריבית. הריבית בארה"ב אמורה לרדת ב-18 בספטמבר. מה התחזית שלכם?

"התחזית שלנו היא שהריבית תרד ברבע אחוז".

זהו?

"כן".

אתה מאכזב פה את הקהל.

"נכון. השוק נע היום בין רבע אחוז לחצי אחוז".

היכן שמת את הנקודה שהחלטתם על רבע ולא חצי?

"מי שמחליט קודם כל זה פאול. אני מנסה לצפות את צעדיו.  דוח התעסוקה אומנם בשורה התחתונה הראה חולשה בתחום התעסוקה אבל בתחום השכר הנתון היהה מאוד חזק. יש כמעט עלייה של 4% בשנה בשכר בארצות הברית, גם שם שוק העבודה יחסית וחזק, ואני חושב שהפד, שנקט עד היום מדיניות של אחריות ושמרנות, לא ימהר 'להתפרק מנכסיו' ולא יזיק לו אם הריבית תרד רק ברבע אחוז. יש לנו עוד דוחות ריבית,  באוקטובר, ובנובמבר יש גם בחירות לפנינו בארצות הברית. יש ודאות לגבי הסיפור הזה".

אתה מניח שהאינפלציה מוחלת.

"מה שמוזר, גם פה וגם בארצות הברית, שכמעט ואין שיח על האינפלציה. מבינים שהיא ירדה מהרמות הגבוהות של שנה שעברה 9-10 אחוז, לכיוון השלושה אחוזים. מבינים גם שהמייל האחרון, של השני אחוזים שזה היעד של האינפלציה, ייקח זמן בארצות הברית, גם כאן בישראל, ומה שאני שאני בא ואומר הוא שזה פחות בשיח כרגע. מניחים שיש פה יציבות, ובודקים מה שקורה בתחום של הריביות".

זה מביא אותנו חזרה לשוק ההון, למדדים. אנחנו רואים את ה-S&P 500 קרוב מאוד לשיא שלו, למרות שבשבוע האחרון הוא קצת תיקן, אבל מי שהביא אותו לשמה זה שבע המופלאות. איך אתם רואים את זה? זה שוק של מניה אחת – אנבידיה?

"זה לא שוק של מניה אחת, ולראייה, אם אני אקח אותך שבועיים אחורנית לאותו סוף שבוע עגום שבו הריבית ביפן עלתה, והיו נפילות מאוד חדות, אם היינו נפגשים לפני שבועיים אולי השאלה שלך הייתה אחרת. הגיעה הנפילה, כך שזה לא הסיפור. בסופו של דבר, שוק המניות עולה לאורך זמן. זה לא שוק של מניה אחת,  ובדוגמה שהבאתי קודם, נאסד"ק ירד בהולכת המניות הגדולות, וראינו דווקא עליה חזקה מאוד. ראסל 2000 עברו ממניות גדולות למניות קטנות יותר, ממניות ערך למניות צמיחה. בסופו של יום לשוק יש פתרונות, תלוי מי המשקיע".

כשאתם, במחלקה האנליסטית שלכם, ממליצים ליועצי השקעות, אתם אומרים להם  'S&P 500', או שאתם נותנים להם רשימה קצת יותר מגוונת?

"תראה, S&P 500 זה מה שנקרא, 'מדד ליבה' או 'מדד עוגן'. הוא יופיעו ברוב התיקים. הוא גם המדד המוכר ביותר והוא גם מדד רחב בסופו של יום. אבל בפירוש, כשם שלפנינו לקוחות מסוגים שונים וצרכים שונים, וגם עם תיקים שונים, גם התיק שאנחנו ממליצים עבורם הוא שונה, והוא לא מושפע אך ורק מ-S&P 500. אנחנו מתייחסים גם לסוג המניה, כמות צמיחה, מנית ערך, לענף הרלוונטי".

תן לנו עוד איזה שני מדדים שאתם חושבים שצריכים להיות בתיק של הלקוחות.

"לפי הדוגמה שראינו, ללקוח שהוא יותר באופי שלו מחפש גם גיוון לנכסים שלו, אז מדד כמו ראסל 2000 או כל מדד שנותן ביטוי גם למניות בארה"ב, יכול להוות מדד משלים לליבת התיק שהיא S&P 500, ולא רק".

באיזה יחס? אם נניח יש לנו תיק שהוא S&P 500 וראסל, מה היחסים? 20/80? 10/90?

“באמת תלוי בסוג של הלקוח. אבל עוד פעם, ככל שהתיק יותר רחב במונחים הכספיים שלו, והלקוח מה שנקרא, מבין עניין ואפשר גם לעניין אותו בעוד תחומים, ואני יכול לומר באמת כל הכבוד ללקוחות הישראלים שהם באים עם שאלות, הם קראו, שמעו על הנישות והם יודעים מה זה AI ואת כל הדברים שקשורים בזה, הם יודעים מה זה אנרגיה מתחדשת ואת החשיבות שלה".

הם מתעניינים בבורסה הישראלית? או שהם כולם  "נהיו אמריקאים" בתיק שלהם?

"צריך להיות ככה, כי אני אתן לך דוגמה קטנה - נגיד שמחר לצורך העניין נכנסים לאיזשהו חדר ראש העצר הסעודי יחד עם ביידן שרוצה לתת מתנת פרידה לעם האמריקאי ולעם הישראלי, ונתניהו ומודיעים על הסכם אזורי ופתרון, השוק הישראלי תגיד אז הרווח יהיה כפול – השקל יתחזק. המשקיע הנבון חייב להיות מוכן לכל מיני תרחישים. אז לא לוותר על השוק הישראלי".

איך אתה רואה באמת את השקל-דולר? עכשיו זה בעצם סוג של הימור ,אם המלחמה נגמרת אנחנו רואים את הדולר מתרסק. אם אנחנו רואים את המלחמה מתעצמת בצפון, אז אנחנו עלולים לראות את הדולר שוב פעם חוצה את ה-4 שקלים.

"נתחיל מהסוף. הוא כבר היה שם. הוא היה ב-4.08, ביום השני של המלחמה. בנק ישראל נמצא במקום. מסתכל ובודק. המטרה של בנק ישראל היא יציבות פיננסית במשק. אם הוא יראה שער שקל מפוחת מהר מדי מה שנקרא שאי אפשר להסביר את זה בצורה כלכלית, יש לו  2 מיליארד דולר יתרות שהוא יכול למכור מהם ולנטרל או לתמרן את התהליך בתוך השוק. ככה שמהבחינה הזאתי יש פה 'מבוגר אחראי' שמסתכל מלמעלה.

"מהצד השני, יש לזכור, מדובר הרבה על הוולטיליות של השקל דולר. המנעד מאוד מאוד רחב, הוא יכול להיות 3.8 והוא גם יכול להיות 3.6. בסופו של יום, השקל היום ברמתו הנוכחית מפוחת כבר הרבה זמן יתר על המידה לעומת השקל. את זה לא אני אמרתי, את זה אמר נגיד בנק ישראל. השקל היה אמור להיות בסביבות 3.40, 3.45, כך שגבולות הגזרה שלו".
אם לא הייתה את המלחמה,  היינו יכולים להיות גם ב-3.20. מה שאני בא ואומר, המנעד הוא מאוד מאוד רחב וימשיך להיות כזה".

אז לסיום, טיפ למשקיעים?

"להישאר אופטימיים עם תיק מגוון. להיות קשוב לכל התפתחות ולזכור - כשיש אי-ודאות בשווקים אז מגיעות ההזדמנויות. לא כשכולם הולכים באותו כיוון במגמה ידועה. כשיש אי-ודאות בשווקים, יש מי שיורד יתר על המידה ויש הזדמנויות".

תודה רבה רונן, החכמנו. נתראה בסרטון הבא.