איור פאנדר אילוסטרציה AI
משה שלום
15/09/2024
בכתבה הזו אסקור סקטורים ומדדים שלא מקבלים את מלוא תשומת הלב הראויה להם. לא כמו מדדי הבורסה המקומית הרגילים (ת"א 35, 90) ואף לא ביחס למדדי חו"ל הנפוצים (אס.אנ.פי ונסדק). למרות זאת, הם, בעיני, מצביעים על תופעות ממש מעניינות בכך שהן קצת נוגדים את ההיגיון הפונדמנטלי המצופה. נתחיל במדד הבנקים. הנה גרף שבועי שלו (עד 12-09):
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
הדבר הבולט ביותר מן הגרף הזה הוא זה: איפה הרפורמה המשפטית? איפה עליית הריבית האסטרונומית של בנק ישראל, ולבסוף: איפה השפעות המלחמה האכזרית שאנו מנהלים מול אויבינו מאז ה-07-10-2023? הגרף זה נראה מורכב משלושה חלקים ברורים שאינם כוללים זעזוע גדול אחד אפילו: העלייה המדהימה של 2021, דשדוש ארוך ומייגע מאז תחילת 2022 ועד קיץ 2024, ובימים אלו, ניסיון מוצלח, בינתיים, של פריצת הדשדוש הזה כאשר אנו עדיין במלוא העוצמה של חוסר הוודאות הביטחונית שלנו, וחוסר הוודאות סביב ביצועי המשק מאותה מלחמה.
מה קורה כאן? איך ייתכן שהסקטור עומד בלחצים סביבתיים כה חזקים ואינו נפגע, אלא קלות בלבד, בדמות דשדוש של כ-900 נקודת (3000-3900)? אינני יכול לומר שאני יודע את התשובה האבסולוטית לתופעה המדהימה הזו אבל ננסה יחד לתת לזה הסבר הגיוני:
· ראשית, ובלי קשר לכל המהומה הסביבתית, המערכת הבנקאית עברה ועוברת שינוי תשתיות די מדהים. יש האומרים שאף מהיר מדיי, כאשר מדובר בצמצום הסניפים, ובשירותים הניתנים פרונטאלית. האפליקציות, האתרים, ואף השירות הטלפוני מהווים עכשיו את רוב רובו של השירות ללקוח הפרטי כאשר גם ללקוח העסקי יש ממשק אישי נוסף מועט יחסית.
· שנית, הרגולציה החזקה מאוד בישראל מונעת מהבנקים שלנו לעבור למצבים קיצוניים של חובות מסופקים, וסיכון פיננסי. הביטחון היחסי הזה, שיש למוסדות האלו בעיני הציבור שווה הרבה, ומתבטא ביציבות יחסית שלהם כאשר יש מכות וזעזועים. דוגמה מובהקת לכך ראינו בקורונה ואף במשבר הפיננסי הגדול של 2007-9.
· שלישית, נזכיר את העובדה שעדיין לא ראינו תחרות אמיתית שתביא להורדות בתחום העמלות והריביות הנגבות מכל סוגי הלקוחות שלהם, תחרות שתביא להורדת העמלות ולירידה ברווחיות הבנקים.
· ולבסוף: עניין האשראי הנשפך לציבור הרחב: עם המגבלות הראויות, הבנקים מצליחים ליהנות מאוד מהדרישה הגבוהה לאשראי. יש לומר שההצעות המדהימות של סכומים גדולים, בתנאים טובים יחסית (מאות אלפים, בהרבה תשלומים, ובריבית פריים פלוס x). כל אלו מצליחים להביא את הבנקים לשמור על רווחיות גבוהה, ולתת דיבידנדים שמנים לבעלי המניות המרוצים.
· ועוד נקודה: המכפילים מאוד נמוכים, וזה בהחלט מונע ממניות הבנקים לרדת מהר ועמוק מדיי באירועים פתאומיים. בקיצור, סקטור בטון, שהזמן עשה לו, בינתיים, רק טוב, כאשר הפריצה של הימים האחרונים מעוררת תקווה גדולה קדימה.
השוק השני הוא שוק המניות הקטנות, המיוצג כאן בעזרת המדד sme60, על ידי גרף שבועי גם כן (עד 12-09):
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
כאן, אין דשדוש ארוך, ובהחלט ניתן לראות את הקריסה של המניות הקטנות כאשר הריבית של בנק ישראל טיפסה לגבהים חדשים במשך שנת 2022. אבל, מאז תחילת 2023, דהיינו הרבה לפני המלחמה, ראינו rebound מדהים של הסקטור כלפי מעלה. מאזור 510 (התחתית של התקופה המוצגת) ועד 620 לערך.
הגיעה המלחמה ובצורה חדה נתנה הזדמנות "לבדוק" את התחתית ולייצר תחתית כפולה סביב אותה 510. בדיקה שהוכחה כמוצלחת ואשר הניבה מאז עלייה מדהימה חוזרת, דשדשו קטן, ועכשיו פריצה דומה למה שקורה בסקטור הבנקים. מה קורה כאן? האם הריביות השתנו? האם אפקט המלחמה על החברות הקטנות אינו החריף ביותר? לכאורה, בוודאי שכן. בפועל, על פי המניות הקטנות, לא ממש.
הסקטור הזה מתנהל כאילו יש תקופה של חזרה לעלות מימון נמוכה, ושגשוג כלכלי ברור ומוכח. הסברים? כאן אני חייב לומר שאין לי דבר קסם כדי להאיר על התעלומה. אולי בעלי העניין קונים? אולי התנודתיות וחוסר הנזילות של המניות האלו עוזרות? אולי הן נקנות בגלל שווי ערך מדהים לרווחים עתידיים? מי יודע... העובדה היא שהעליות כאן מדהימות ביחס לסביבה העוינת וזה המעניין בנקודה הזו.
וכאן אכניס הערה כללית שכבר כתבתי כמה פעמים בפורומים שונים באתר: תפקידנו כמשקיעים לעשות על פי מה שהשוק אומר לנו ולא על פי מה שאנו חושבים שהוא צריך לעשות. לכן, גם במקרה של מניות הבנקים, ובמיוחד במקרה של מניות היתר, אומר: ההתנהלות שלהן הייתה שונה מהמצופה הפונדמנטלי אבל היינו צריכים להישמע למגמה שלהם ולתת במחיר אמון מלא. זה היה מניב לנו רווחים נאים מאוד עם סיכון נמוך יחסית. במקרה של הבנקים, אזור 3000 כאזור אסטרטגי לביטול האופטימיות, ו-510 עבור המניות הקטנות. כמו כן, כאשר מתחילה פריצה של דשדוש ארוך או בינוני, זה בהחלט מצביע על שינוי בפסיכולוגיה של הגדולים. הרי אלו הם המזיזים באמת... יחד ננצח, את כל אויבנו, ובגדול!
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
הדבר הבולט ביותר מן הגרף הזה הוא זה: איפה הרפורמה המשפטית? איפה עליית הריבית האסטרונומית של בנק ישראל, ולבסוף: איפה השפעות המלחמה האכזרית שאנו מנהלים מול אויבינו מאז ה-07-10-2023? הגרף זה נראה מורכב משלושה חלקים ברורים שאינם כוללים זעזוע גדול אחד אפילו: העלייה המדהימה של 2021, דשדוש ארוך ומייגע מאז תחילת 2022 ועד קיץ 2024, ובימים אלו, ניסיון מוצלח, בינתיים, של פריצת הדשדוש הזה כאשר אנו עדיין במלוא העוצמה של חוסר הוודאות הביטחונית שלנו, וחוסר הוודאות סביב ביצועי המשק מאותה מלחמה.
מה קורה כאן? איך ייתכן שהסקטור עומד בלחצים סביבתיים כה חזקים ואינו נפגע, אלא קלות בלבד, בדמות דשדוש של כ-900 נקודת (3000-3900)? אינני יכול לומר שאני יודע את התשובה האבסולוטית לתופעה המדהימה הזו אבל ננסה יחד לתת לזה הסבר הגיוני:
· ראשית, ובלי קשר לכל המהומה הסביבתית, המערכת הבנקאית עברה ועוברת שינוי תשתיות די מדהים. יש האומרים שאף מהיר מדיי, כאשר מדובר בצמצום הסניפים, ובשירותים הניתנים פרונטאלית. האפליקציות, האתרים, ואף השירות הטלפוני מהווים עכשיו את רוב רובו של השירות ללקוח הפרטי כאשר גם ללקוח העסקי יש ממשק אישי נוסף מועט יחסית.
· שנית, הרגולציה החזקה מאוד בישראל מונעת מהבנקים שלנו לעבור למצבים קיצוניים של חובות מסופקים, וסיכון פיננסי. הביטחון היחסי הזה, שיש למוסדות האלו בעיני הציבור שווה הרבה, ומתבטא ביציבות יחסית שלהם כאשר יש מכות וזעזועים. דוגמה מובהקת לכך ראינו בקורונה ואף במשבר הפיננסי הגדול של 2007-9.
· שלישית, נזכיר את העובדה שעדיין לא ראינו תחרות אמיתית שתביא להורדות בתחום העמלות והריביות הנגבות מכל סוגי הלקוחות שלהם, תחרות שתביא להורדת העמלות ולירידה ברווחיות הבנקים.
· ולבסוף: עניין האשראי הנשפך לציבור הרחב: עם המגבלות הראויות, הבנקים מצליחים ליהנות מאוד מהדרישה הגבוהה לאשראי. יש לומר שההצעות המדהימות של סכומים גדולים, בתנאים טובים יחסית (מאות אלפים, בהרבה תשלומים, ובריבית פריים פלוס x). כל אלו מצליחים להביא את הבנקים לשמור על רווחיות גבוהה, ולתת דיבידנדים שמנים לבעלי המניות המרוצים.
· ועוד נקודה: המכפילים מאוד נמוכים, וזה בהחלט מונע ממניות הבנקים לרדת מהר ועמוק מדיי באירועים פתאומיים. בקיצור, סקטור בטון, שהזמן עשה לו, בינתיים, רק טוב, כאשר הפריצה של הימים האחרונים מעוררת תקווה גדולה קדימה.
השוק השני הוא שוק המניות הקטנות, המיוצג כאן בעזרת המדד sme60, על ידי גרף שבועי גם כן (עד 12-09):
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
כאן, אין דשדוש ארוך, ובהחלט ניתן לראות את הקריסה של המניות הקטנות כאשר הריבית של בנק ישראל טיפסה לגבהים חדשים במשך שנת 2022. אבל, מאז תחילת 2023, דהיינו הרבה לפני המלחמה, ראינו rebound מדהים של הסקטור כלפי מעלה. מאזור 510 (התחתית של התקופה המוצגת) ועד 620 לערך.
הגיעה המלחמה ובצורה חדה נתנה הזדמנות "לבדוק" את התחתית ולייצר תחתית כפולה סביב אותה 510. בדיקה שהוכחה כמוצלחת ואשר הניבה מאז עלייה מדהימה חוזרת, דשדשו קטן, ועכשיו פריצה דומה למה שקורה בסקטור הבנקים. מה קורה כאן? האם הריביות השתנו? האם אפקט המלחמה על החברות הקטנות אינו החריף ביותר? לכאורה, בוודאי שכן. בפועל, על פי המניות הקטנות, לא ממש.
הסקטור הזה מתנהל כאילו יש תקופה של חזרה לעלות מימון נמוכה, ושגשוג כלכלי ברור ומוכח. הסברים? כאן אני חייב לומר שאין לי דבר קסם כדי להאיר על התעלומה. אולי בעלי העניין קונים? אולי התנודתיות וחוסר הנזילות של המניות האלו עוזרות? אולי הן נקנות בגלל שווי ערך מדהים לרווחים עתידיים? מי יודע... העובדה היא שהעליות כאן מדהימות ביחס לסביבה העוינת וזה המעניין בנקודה הזו.
וכאן אכניס הערה כללית שכבר כתבתי כמה פעמים בפורומים שונים באתר: תפקידנו כמשקיעים לעשות על פי מה שהשוק אומר לנו ולא על פי מה שאנו חושבים שהוא צריך לעשות. לכן, גם במקרה של מניות הבנקים, ובמיוחד במקרה של מניות היתר, אומר: ההתנהלות שלהן הייתה שונה מהמצופה הפונדמנטלי אבל היינו צריכים להישמע למגמה שלהם ולתת במחיר אמון מלא. זה היה מניב לנו רווחים נאים מאוד עם סיכון נמוך יחסית. במקרה של הבנקים, אזור 3000 כאזור אסטרטגי לביטול האופטימיות, ו-510 עבור המניות הקטנות. כמו כן, כאשר מתחילה פריצה של דשדוש ארוך או בינוני, זה בהחלט מצביע על שינוי בפסיכולוגיה של הגדולים. הרי אלו הם המזיזים באמת... יחד ננצח, את כל אויבנו, ובגדול!
