S&P500 ותל-אביב 35 - שוקי המניות / איור: AI פאנדר
משה שלום
22/09/2024
הפעם, אין מנוס מלהודות שאבד הקשר הקורלטיבי בין השוק המקומי שלנו ושוק המניות העיקרי בחו"ל: השוק האמריקאי. על כך בהמשך, בסקירה המקומית. בכל אופן, אם מסתכלים על מה שנעשה בארה"ב נטו, אנו עומדים משתאים על חוסר ההיגיון הפנימי שיש לעליות האחרונות. ברגע שהפד ראה לנכון להוריד את הריבית, הייתה זו הודאה, ולא קלה בכלל, בסימנים מעיקים של מתיון מתקרב, אם לא יותר גורע מזה.
העניין הוא שהסימנים האלו פשוט הגיעו לנתונים הרשמיים של התעסוקה וכבר אי אפשר היה להתעלם מכך. וכאשר דובר (והוחלט בפועל) על הורדה של 0.5%, היה זה חייב להיות תמרור אדום ממש לכל המשקיעים בכלכלה ובחלק הפיננסי האמריקאי. ומה ראינו? פשוט היפוך טוטאלי של הצפי הפונדמנטאלי הזה למהלך מדהים של ירידה חדה (תחילת אוגוסט), עלייה חוזרת של כל הירידה, ירידה קטנה (תחילת ספטמבר), וחזרה מעלה לשיא כל הזמנים חדש. לכן, אין מנוס מלומר שוב: גורמי ההשפעה העיקריים על השוק אינם מגיעים כרגע מהמקרו או מהמיקרו, אלא מיכולות כספיות וטכנולוגיות.
הנזילות המתמשכת מצד הפד, והממשל, קיבלה עכשיו תוספת איכות של ריבית נמוכה יותר, וזה אומר שלשחקנים הגדולים שיגיעו לשוקי ההון יהיו עוד יותר כספים על בסיס אשראי (Margin). והטכנולוגיה? ככל שמתקדמים בזמן, המסחר עובד יותר ויותר לחלק הלא אנושי של הזירה. תחילה, היו אלה הרובוטים הפשוטים שביצעו פקודות על בסיס לוגיקה של "if-then-else", לאחר מכן הגיעו מכונות ה-High-Frequency Trading, ועכשיו מתקרבים לשוק מכונות ה-AI. מכונות "חושבות מול מצב חדש שלא חשבו עליו".
לא שלא היו כאלו בעבר, אבל כמו בכל דבר, הכמות עושה את האיכות. השילוב הזה של כמות כסף ענקית, נגזרים ממונפים, ומכונות חכמות ומהירות, בעלות משמעת עצמית מוחלטת, כל אלו מייצרים עכשיו זירה שבה קשה למצוא את החלק הפונדמנטלי. זה האחרון נשאר רק בטווחים הארוכים מאוד. שפטו בעצמכם: ביום הורדת הריבית ב-0.5% (18-09) השוק סיים נמוך מהפתיחה שלו, למחרת (19-09) יום אדיר ממש של עליות, וביום שישי (יום של פקיעת אופציות בהיקף נומינאלי של 5.1 טריליון דולר (!)), יציבות יורדת. בכלל האם להתייחס לשיא כל הזמנים האחרון הזה ברצינות? כמו שצריך, עקרונית? או שלפנינו הכנה לפריצת שווא קטנה?
בשבוע הבא התשובות תגענה, כאשר העיניים עכשיו נשואות לחלק האחרון של קמפיין הבחירות של נובמבר. נזכיר להתייחסות: דרמת הפד מאחורינו, ה-Buy-Backs נחלשים לקראת עוד עונת דוחות, והמיתון כבר עובדה מוגמרת מאושרת על ידי קובעי המדיניות המוניטאריים. ועוד נזכיר: בטווחים הקצרים, יש עדיין רוב מוחלט של מכונות הפועלות על בסיס טכני, וזה חשוב לדעת כאשר ממשיכים בעונתיות הפחות טובה של השנה.
לגבי השוק שלנו אומר כך: אין צורך בלהיות גאון גדול כדי לראות את השוני המגמתי המוחלט בין השוק הישראלי לחברו האמריקאי. כאן, אין שיאים חדשים, אלא נסיגה מתחת ל-2020, שתמיד ראיתי בה רמה חשובה מאוד להמשך חיובי. אין צורך שארחיב יותר מדיי על הסביבה העוינת שלנו, אבל נאמר רק זאת: מה כבר צריך לעשות לחיזבאללה כדי שיתפתה לפתוח במלחמה חזיתית? כזו שתאפשר לנו לבצע את הנדרש להחזרת תושבי הצפון?
נדמה לי שכבר עשינו, וניסינו לא מעט, ושהוא עומד על שלו להימנע מפתיחה של חזית מלאה מולנו. המסקנה הישירה וההגיונית היא זו: הפטרון האיראני (וגם ארה"ב שבוודאי מעבירה את המסר גם לאיראן...) לא מעוניינים בחזית בעצימות מלאה. וכל עוד המצב הוא כזה, המכות לשוק הישראלי יהיו כנראה זמניות בלבד. לעומת זאת, ברגע שנראה טנקים בדרום לבנון או מטוסים הורסים תשתיות מדינתיות של לבנון, נדע שהכלים נשברו כי לזה חיזבאללה לא יוכל להמשיך להבליג מבחינת הפוליטיקה הפנימית הלבנונית. ועוד משהו: 1880 נקבעה עכשיו כעמדת הערך של שוק המניות המקומי, כאשר 2020 היא רמת הבסיס להתחלה של מגמה חיובית. כל המאורעות האחרונים לא שינו זאת.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
חמישה טריליון ומאה מיליארד דולר (!). זה היה הסכום המייצג של עמדות הנגזרים שפקעו ביום שישי שעבר. ברור, שכאשר מדובר בסכומים כאלו, שאי אפשר אפילו לדמיין אותם, זה ממש לא משחק שניתן לתת לשוק אקראי לקבוע. הכוחות האדירים יהיו מוכנים להשקיע המון כדי למקסם את ההפסד של קוני הנגזרים, ועל ידי כך, למקסם את התמורה לכיסם של המוכרים אותם.
הסגירה של יום שישי, בכל הזירות שבהן נסחרו אותם נגזרים שפקעו, כוונה בדייקנות של שעון שוויצרי. עכשיו, כשאנו יודעים זאת, מה אנו יכולים לחשוב על יום רביעי, ויום חמישי? אינני אומר שהמשקיעים הגדולים והקובעים ידעו על ה-0.5%, אבל שהם ידעו איך להגיב בכל מקרה שיהיה. חיזוק נוסף לכל העניין הוא הסדר המופתי של התנועות האחרונות במדד. אין כמו סרגלי Fibonacci כדי להראות לנו זאת.
התיקון של יולי מחק כ-78.6% בדיוק מהעלייה מאמצע אפריל ועד השיא של אמצע יולי. והירידה של תחילת ספטמבר מחקה כחצי בדיוק (עם תחתית כפולה) של העלייה המדהימה של אוגוסט. עכשיו, נותר רק לשאול שאלה פשוטה: האם הפריצה של יום חמישי הייתה פריצת אמת? המומנטום עדיין מצביע על הכנה לסטייה שלילית משולשת, אבל שתתבטל במהרה אם ימשיכו העליות בשבוע הבא.
כאן המקום להזכיר: שוק ההון הוא לא קזינו. איננו מהמרים. אנו לקוחים עמדות מחושבות סטטיסטית, עם סיכון מחושב. לכן, פריצת שיא היא תמיד עניין חשוב שמצביע על מגמה חיובית. במקרה הזה, הסיכון ממש מינימאלי: 5660-5640 ומי שרוצה הרחבה נאמר: 5600. פחות מזה, העמדה תהיה אנטי מגמתית בעליל, ובמצב כזה אנו אף פעם לא מוכנים להיות. אגב, ירידה מ-5400 תהיה משמעותית ביותר ותהווה איתות אדיר מימדים למבול של פקודות חיסול פוזיציות.
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
הגרף היומי של המדד, והמומנטום בו, מצביעים על המדמנה הבעייתית שבה אנו נמצאים. אחרי שהשוק עלה חזרה מההלם של תחילת המלחמה (1600 עד 2020), הוא נמרח על פני זמן ארוך של דשדוש ופריצות שווא, הנובעות מן התנודתיות של המאורעות הבלתי צפויים המגיעים מהזירה הביטחונית. כמו שאמרתי לעיל, דבר אחד טוב יוצא לנו מכל זה:
הרמות מאוד עקביות, ומייצרות אזורי קביעת סיכון ברורים מאוד. 1880 כאזור הערך המקומי, 2020 כאזור פריצה לאופטימיות חדשה, 2100 כשיא זמני כאשר חושבים ש"יהיה טוב", ו-1810 כנקודת אחיזה אחרונה לפני קריסה מהירה. כל השאר הוא ספרות זולה.
מקריאת הדיווחים היומיים באתר, על הבורסה שלנו, למדנו שהמחזורים היו דלים בתקופה האחרונה. גם כללית וגם מוסדית. לכן, רמות המחיר האלו אינן משקפות רגש ציבורי של פרטים, אלא חישוב ערכי של אנליסטים. בכך, יש להם תוקף חזק מהרגיל, עבור רמות מחיר היסטוריות. והעניין הנוסף הוא שהמרווחים כאן מאוד קטנים יחסית. יחד ננצח!
העניין הוא שהסימנים האלו פשוט הגיעו לנתונים הרשמיים של התעסוקה וכבר אי אפשר היה להתעלם מכך. וכאשר דובר (והוחלט בפועל) על הורדה של 0.5%, היה זה חייב להיות תמרור אדום ממש לכל המשקיעים בכלכלה ובחלק הפיננסי האמריקאי. ומה ראינו? פשוט היפוך טוטאלי של הצפי הפונדמנטאלי הזה למהלך מדהים של ירידה חדה (תחילת אוגוסט), עלייה חוזרת של כל הירידה, ירידה קטנה (תחילת ספטמבר), וחזרה מעלה לשיא כל הזמנים חדש. לכן, אין מנוס מלומר שוב: גורמי ההשפעה העיקריים על השוק אינם מגיעים כרגע מהמקרו או מהמיקרו, אלא מיכולות כספיות וטכנולוגיות.
הנזילות המתמשכת מצד הפד, והממשל, קיבלה עכשיו תוספת איכות של ריבית נמוכה יותר, וזה אומר שלשחקנים הגדולים שיגיעו לשוקי ההון יהיו עוד יותר כספים על בסיס אשראי (Margin). והטכנולוגיה? ככל שמתקדמים בזמן, המסחר עובד יותר ויותר לחלק הלא אנושי של הזירה. תחילה, היו אלה הרובוטים הפשוטים שביצעו פקודות על בסיס לוגיקה של "if-then-else", לאחר מכן הגיעו מכונות ה-High-Frequency Trading, ועכשיו מתקרבים לשוק מכונות ה-AI. מכונות "חושבות מול מצב חדש שלא חשבו עליו".
לא שלא היו כאלו בעבר, אבל כמו בכל דבר, הכמות עושה את האיכות. השילוב הזה של כמות כסף ענקית, נגזרים ממונפים, ומכונות חכמות ומהירות, בעלות משמעת עצמית מוחלטת, כל אלו מייצרים עכשיו זירה שבה קשה למצוא את החלק הפונדמנטלי. זה האחרון נשאר רק בטווחים הארוכים מאוד. שפטו בעצמכם: ביום הורדת הריבית ב-0.5% (18-09) השוק סיים נמוך מהפתיחה שלו, למחרת (19-09) יום אדיר ממש של עליות, וביום שישי (יום של פקיעת אופציות בהיקף נומינאלי של 5.1 טריליון דולר (!)), יציבות יורדת. בכלל האם להתייחס לשיא כל הזמנים האחרון הזה ברצינות? כמו שצריך, עקרונית? או שלפנינו הכנה לפריצת שווא קטנה?
בשבוע הבא התשובות תגענה, כאשר העיניים עכשיו נשואות לחלק האחרון של קמפיין הבחירות של נובמבר. נזכיר להתייחסות: דרמת הפד מאחורינו, ה-Buy-Backs נחלשים לקראת עוד עונת דוחות, והמיתון כבר עובדה מוגמרת מאושרת על ידי קובעי המדיניות המוניטאריים. ועוד נזכיר: בטווחים הקצרים, יש עדיין רוב מוחלט של מכונות הפועלות על בסיס טכני, וזה חשוב לדעת כאשר ממשיכים בעונתיות הפחות טובה של השנה.
לגבי השוק שלנו אומר כך: אין צורך בלהיות גאון גדול כדי לראות את השוני המגמתי המוחלט בין השוק הישראלי לחברו האמריקאי. כאן, אין שיאים חדשים, אלא נסיגה מתחת ל-2020, שתמיד ראיתי בה רמה חשובה מאוד להמשך חיובי. אין צורך שארחיב יותר מדיי על הסביבה העוינת שלנו, אבל נאמר רק זאת: מה כבר צריך לעשות לחיזבאללה כדי שיתפתה לפתוח במלחמה חזיתית? כזו שתאפשר לנו לבצע את הנדרש להחזרת תושבי הצפון?
נדמה לי שכבר עשינו, וניסינו לא מעט, ושהוא עומד על שלו להימנע מפתיחה של חזית מלאה מולנו. המסקנה הישירה וההגיונית היא זו: הפטרון האיראני (וגם ארה"ב שבוודאי מעבירה את המסר גם לאיראן...) לא מעוניינים בחזית בעצימות מלאה. וכל עוד המצב הוא כזה, המכות לשוק הישראלי יהיו כנראה זמניות בלבד. לעומת זאת, ברגע שנראה טנקים בדרום לבנון או מטוסים הורסים תשתיות מדינתיות של לבנון, נדע שהכלים נשברו כי לזה חיזבאללה לא יוכל להמשיך להבליג מבחינת הפוליטיקה הפנימית הלבנונית. ועוד משהו: 1880 נקבעה עכשיו כעמדת הערך של שוק המניות המקומי, כאשר 2020 היא רמת הבסיס להתחלה של מגמה חיובית. כל המאורעות האחרונים לא שינו זאת.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
חמישה טריליון ומאה מיליארד דולר (!). זה היה הסכום המייצג של עמדות הנגזרים שפקעו ביום שישי שעבר. ברור, שכאשר מדובר בסכומים כאלו, שאי אפשר אפילו לדמיין אותם, זה ממש לא משחק שניתן לתת לשוק אקראי לקבוע. הכוחות האדירים יהיו מוכנים להשקיע המון כדי למקסם את ההפסד של קוני הנגזרים, ועל ידי כך, למקסם את התמורה לכיסם של המוכרים אותם.
הסגירה של יום שישי, בכל הזירות שבהן נסחרו אותם נגזרים שפקעו, כוונה בדייקנות של שעון שוויצרי. עכשיו, כשאנו יודעים זאת, מה אנו יכולים לחשוב על יום רביעי, ויום חמישי? אינני אומר שהמשקיעים הגדולים והקובעים ידעו על ה-0.5%, אבל שהם ידעו איך להגיב בכל מקרה שיהיה. חיזוק נוסף לכל העניין הוא הסדר המופתי של התנועות האחרונות במדד. אין כמו סרגלי Fibonacci כדי להראות לנו זאת.
התיקון של יולי מחק כ-78.6% בדיוק מהעלייה מאמצע אפריל ועד השיא של אמצע יולי. והירידה של תחילת ספטמבר מחקה כחצי בדיוק (עם תחתית כפולה) של העלייה המדהימה של אוגוסט. עכשיו, נותר רק לשאול שאלה פשוטה: האם הפריצה של יום חמישי הייתה פריצת אמת? המומנטום עדיין מצביע על הכנה לסטייה שלילית משולשת, אבל שתתבטל במהרה אם ימשיכו העליות בשבוע הבא.
כאן המקום להזכיר: שוק ההון הוא לא קזינו. איננו מהמרים. אנו לקוחים עמדות מחושבות סטטיסטית, עם סיכון מחושב. לכן, פריצת שיא היא תמיד עניין חשוב שמצביע על מגמה חיובית. במקרה הזה, הסיכון ממש מינימאלי: 5660-5640 ומי שרוצה הרחבה נאמר: 5600. פחות מזה, העמדה תהיה אנטי מגמתית בעליל, ובמצב כזה אנו אף פעם לא מוכנים להיות. אגב, ירידה מ-5400 תהיה משמעותית ביותר ותהווה איתות אדיר מימדים למבול של פקודות חיסול פוזיציות.
(הגרף בוצע בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
הגרף היומי של המדד, והמומנטום בו, מצביעים על המדמנה הבעייתית שבה אנו נמצאים. אחרי שהשוק עלה חזרה מההלם של תחילת המלחמה (1600 עד 2020), הוא נמרח על פני זמן ארוך של דשדוש ופריצות שווא, הנובעות מן התנודתיות של המאורעות הבלתי צפויים המגיעים מהזירה הביטחונית. כמו שאמרתי לעיל, דבר אחד טוב יוצא לנו מכל זה:
הרמות מאוד עקביות, ומייצרות אזורי קביעת סיכון ברורים מאוד. 1880 כאזור הערך המקומי, 2020 כאזור פריצה לאופטימיות חדשה, 2100 כשיא זמני כאשר חושבים ש"יהיה טוב", ו-1810 כנקודת אחיזה אחרונה לפני קריסה מהירה. כל השאר הוא ספרות זולה.
מקריאת הדיווחים היומיים באתר, על הבורסה שלנו, למדנו שהמחזורים היו דלים בתקופה האחרונה. גם כללית וגם מוסדית. לכן, רמות המחיר האלו אינן משקפות רגש ציבורי של פרטים, אלא חישוב ערכי של אנליסטים. בכך, יש להם תוקף חזק מהרגיל, עבור רמות מחיר היסטוריות. והעניין הנוסף הוא שהמרווחים כאן מאוד קטנים יחסית. יחד ננצח!
