הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חול / צילום: Dreamstime
בנק ישראל
23/09/2024
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרביע השני בכ-5.1 מיליארדי דולרים (כ- 1%) ועמדה בסופו על כ-503 מיליארדי דולרים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי השקעות ישירות נטו של תושבי חוץ.
היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך השני ירד בכ-1.1 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני על כ- 27.2%.
יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השני של שנת 2024 בכ-13.6 מיליארדי דולרים (כ-1.9%) ועמדה בסוף יוני על כ-732 מיליארדים.
שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע השני ב-2.2 מיליארדי דולרים (כ-2%), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו להשקעה.
שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע השני בכ-9.3 מיליארדי דולרים (כ-3.7%), בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו של תושבי ישראל בניירות הערך הזרים בהיקף של כ-6.3 מיליארדי דולרים ומעליית מחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים ע"י תושבי ישראל בהיקף של כ-3.8 מיליארדים. משקי הבית, המשקיעים המוסדיים והמגזר העסקי השקיעו נטו בהיקפים דומים, מנגד המגזר הבנקאי מימש השקעות בהיקף זניח. (תרשים 1)
שווי נכסי הרזרבה ירד במהלך הרביע השני בכ-3.5 מיליארדי דולרים (כ-1.6%) והגיע בסוף יוני לרמה של כ-210 מיליארדים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר ממשיכות נטו של הממשלה.
הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרביע השני, משקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל נותר ללא שינוי ועמד בסוף יוני על רמה של 44%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב עמד בסוף הרביע על 56%.
2. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרביע השני בכ-5.1 מיליארדי דולרים (כ-1%) ועמדה בסופו על 503 מיליארדים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ אשר קוזזה בחלקה על ידי השקעות נטו של תושבי חוץ בישראל.
שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע השני בכ-3 מיליארדי דולרים (כ-1.2%) כתוצאה מהשקעות נטו של תושבי חוץ (כולל רווחים שנצברו להשקעה) בהיקף של כ-5.9 מיליארדי דולרים שקוזזו בחלקן על ידי ירידה במחירי מניות הישראליות שמוחזקות על ידי בעלי עניין תושבי חוץ. היקף ההשקעות הישירות נטו (ללא רווחים שנצברו להשקעה) היה גבוה משמעותית יחסית לרביעים הקודמים.(תרשים 2)
שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, המשיך להצטמצם ברביע השני של השנה בעוד כ-6.4 מיליארדי דולרים ועמד בסוף יוני על כ-57.5 מיליארדים. הקיטון בשווי התיק נבע מירידה במחירי ניירות הערך הישראליים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ ומהחלשות השקל מול הדולר (תרשים 3 ותרשים 4).
העלייה ביתרת הנכסים וירידה ביתרת ההתחייבויות הביאו לעלייה של כ-18.7 מיליארדי דולרים (8.9%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף יוני על 229 מיליארדים (תרשים 6).
יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השני של שנת 2024 בכ-13.6 מיליארדי דולרים (כ-1.9%) ועמדה בסוף יוני על כ-732 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של תושבי ישראל בחו"ל ומעלייה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי תושבי ישראל.
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרביע השני בכ-5.1 מיליארדי דולרים (כ- 1%) ועמדה בסופו על כ-503 מיליארדי דולרים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ. ירידה זו קוזזה בחלקה על ידי השקעות ישירות נטו של תושבי חוץ.
ברביע השני חל גידול בהשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק, כמו כן ניכרת התמתנות משמעתית במימושים נטו של תושבי חוץ בניירות הערך ישראליים, בהשוואה לשני הרביעים הקודמים.
עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך השני בכ-18.7 מיליארדי דולרים (8.9%) ועמד בסופו על כ-229 מיליארדים.
עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע השני בכ-9.5 מיליארדי דולרים (3.7%) ועמד בסוף יוני על כ-266 מיליארדי דולר.
היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך השני ירד בכ-1.1 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני על כ- 27.2%.
1. יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל
יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השני של שנת 2024 בכ-13.6 מיליארדי דולרים (כ-1.9%) ועמדה בסוף יוני על כ-732 מיליארדים.
שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע השני ב-2.2 מיליארדי דולרים (כ-2%), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו להשקעה.
שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע השני בכ-9.3 מיליארדי דולרים (כ-3.7%), בעיקר כתוצאה מהשקעות נטו של תושבי ישראל בניירות הערך הזרים בהיקף של כ-6.3 מיליארדי דולרים ומעליית מחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים ע"י תושבי ישראל בהיקף של כ-3.8 מיליארדים. משקי הבית, המשקיעים המוסדיים והמגזר העסקי השקיעו נטו בהיקפים דומים, מנגד המגזר הבנקאי מימש השקעות בהיקף זניח. (תרשים 1)
שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרביע השני בכ-6.9 מיליארד דולרים (כ-4.8%). העלייה נבעה מהפקדות נטו של תושבי ישראל (כולל בנקים) בפיקדונות בחו"ל בהיקף של כ-4.2 מיליארדים, ממתן הלוואות לתושבי חוץ בהיקף של כ-1.3 מיליארדי דולרים ומהשקעות נטו בנכסים אחרים בהיקף דומה. כנגד נרשם קיטון באשראי לקוחות בהיקף של כ-0.8 מיליארדי דולרים.
שווי נכסי הרזרבה ירד במהלך הרביע השני בכ-3.5 מיליארדי דולרים (כ-1.6%) והגיע בסוף יוני לרמה של כ-210 מיליארדים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר ממשיכות נטו של הממשלה.
הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרביע השני, משקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל נותר ללא שינוי ועמד בסוף יוני על רמה של 44%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב עמד בסוף הרביע על 56%.
2. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל ירדה במהלך הרביע השני בכ-5.1 מיליארדי דולרים (כ-1%) ועמדה בסופו על 503 מיליארדים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הישראלים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ אשר קוזזה בחלקה על ידי השקעות נטו של תושבי חוץ בישראל.
שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע השני בכ-3 מיליארדי דולרים (כ-1.2%) כתוצאה מהשקעות נטו של תושבי חוץ (כולל רווחים שנצברו להשקעה) בהיקף של כ-5.9 מיליארדי דולרים שקוזזו בחלקן על ידי ירידה במחירי מניות הישראליות שמוחזקות על ידי בעלי עניין תושבי חוץ. היקף ההשקעות הישירות נטו (ללא רווחים שנצברו להשקעה) היה גבוה משמעותית יחסית לרביעים הקודמים.(תרשים 2)
שווי תיק ניירות הערך ירד במהלך הרביע השני בכ-4.8 מיליארדי דולרים (כ-2.5%) בעיקר כתוצאה מירידה במחירי ניירות הערך הישראלים בהיקף של כ-3.7 מיליארדי דולרים וממימושים נטו של תושבי חוץ בהיקף של כ-0.8 מיליארדים. ברביע השני של השנה ההשקעות נטו של תושבי חוץ בניירות ערך ישראליים היו זניחות וחלה התמתנות משמעותית בהיקף המימושים של אגרות החוב בהשוואה לשני הרביעים הקודמים. תושבי חוץ השקיעו במניות הישראליות היקף של כ-0.7 מיליארדי דולרים ומנגד מימשו את השקעותיהם באגרות חוב הישראליות היקף של כ-1.5 מיליארדים.
שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, המשיך להצטמצם ברביע השני של השנה בעוד כ-6.4 מיליארדי דולרים ועמד בסוף יוני על כ-57.5 מיליארדים. הקיטון בשווי התיק נבע מירידה במחירי ניירות הערך הישראליים שמוחזקים על ידי תושבי חוץ ומהחלשות השקל מול הדולר (תרשים 3 ותרשים 4).
שווי ההשקעות האחרות במשק ירד במהלך הרביע השני בכ-3.3 מיליארדי דולרים (כ-4.9%) לרמה של כ-63 מיליארדים. הירידה נבעה ממשיכות נטו של תושבי חוץ (כולל בנקים) מפיקדונות בבנקים ישראליים בהיקף של כ-2.2 מיליארדים וירידה באשראי ספקים בהיקף של כ- 0.8 מיליארדי דולרים.
יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק ירדה במהלך הרביע השני בכ-5.1 מיליארדי דולרים (3.5%) לרמה של כ- 140.8 מיליארדים.
היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך הרביע השני ירד בכ-1.1 נקודות האחוז ועמד בסוף יוני על כ- 27.2%. (תרשים 5)
3. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל
העלייה ביתרת הנכסים וירידה ביתרת ההתחייבויות הביאו לעלייה של כ-18.7 מיליארדי דולרים (8.9%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף יוני על 229 מיליארדים (תרשים 6).
4. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל במכשירי חוב בלבד
עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע השני בכ-9.5 מיליארדי דולרים (3.7%) ועמד בסוף יוני על כ- 266 מיליארדים (תרשים 7).
יתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ברביע השני בכ-4.3 מיליארדי דולרים ועמדה בסופו על כ-407 מיליארדים, מתוכם כ-210 מיליארדים הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.9 מהחוב החיצוני ברוטו.
