השפעת הכוונה עתידית מצד קובעי מדיניות מוניטרית על השווקים

המאמר אומד את השפעתה של "הכוונה לעתיד" (Forward Guidance) עבור משק קטן ופתוח ומשתמש בישראל כמקרה בוחן. אני מציע בעבודה זו גישה אלטרנטיבית לשיטה הסטנדרטית שלGürkaynak et al  (2005), שמשחררת את הנחת המבנה הקבוע ואומדת את ההשפעה עבור כל מאורע וטווח לפדיון בנפרד. כלומר, ההנחה שההשפעה היחסית של זעזועי "הכוונה לעתיד" על פני עקום התשואות היא קבועה לאורך זמן, ללא תלות במידע הגלום בכל הודעת "הכוונה לעתיד" - משוחררת. במסגרת גישה זו, מתבצע גם פיקוח על זעזועים גלובליים על רקע ההערכה שהשפעתם עבור משק קטן ופתוח לא זניחה. תוצאות המחקר מעלות שיש מתאם גבוה בין הזעזועים שנגזרים משתי השיטות, אולם, במקרים שבהם הזעזועים השפיעו בעיקר על טווחים מסוימים לפדיון, השיטה הסטנדרטית מובילה לזיהוי לא מדויק. התוצאות מראות שחשוב כי קובעי המדיניות יקחו בחשבון על אילו טווחים לפדיון משפיעה כל הודעת "הכוונה לעתיד" שהם מפרסמים. בהתאם לתוצאות המחקר נמצא גם שלחלק מהודעות "הכוונה לעתיד" המרכזיות שפורסמו על ידי בנק ישראל, הייתה השפעה משמעותית על עקום התשואות.

למאמר המלא לחצו כאן