
כאשר מסתכלים על הגרף השבועי של הדולר-שקל, חושבים כבר תקופה ארוכה מאוד על דשדוש והליכה ל-Nowhere. הנה אותו גרף שבועי, שנבנה על ידי מערכת TradingView:
הקונטראסט בין מה שהיה לפני המלחמה ומה שקרה אחרי החזרה מטה מהפאניקה מדהים למדי. למעשה, התצוגה הזו דומה במקצת למנייה שבה הייתה התלהבות סופית גדולה ומיד חזרה לשפיות. בכל אופן, הדולר-שקל שלנו אינו מניה אלא גורם מכריע בכלכלה הישראלית. ראש וראשון, הוא מהווה את קנה המידה המקובל לפרמיית הסיכון של מדינת ישראל.
העניין הולך כך: איפה נמצא הדולר ביחס לממוצע הרב שנתי שלו (מספר השנים של חישוב הממוצע משתנה על פי המוסד הבודק)? אם יותר גבוה מהממוצע, אזי פרמיית הסיכון עלתה ומשקפת בעיה בכלכלה או ביציבות של המדינה. אם השער יותר נמוך, פרמיית הסיכון משקפת שאננות ואופטימיות לגבי העתיד של המדינה שלנו. כרגע, ועל פי ממוצע של 3 שנים אחורה, שער הדולר-שקל נמצא קרוב מאוד לממוצע, כאשר הגבול התחתון של הדשדוש הגדול הוא אזור הניאוטראלי (סביב 3.5).
אין ספק שהמלחמה חייבת הייתה להוסיף אלמנט של סיכון וזה מבוטא בתנודתיות בתוך הדשדוש כאשר השיא של האזור נמצא סביב 3.85. זה המקום לציין שהשער אינו נוהג להחזיק שם הרבה זמן ושיש כוחות גדולים (מקומיים אבל בעיקר זרים) שמשפיעים לטובה כאשר המחיר מגיע לאותו אזור של פחד זמני. מי שעדיין מהסס לקבל את חוסר התנודתיות של המטבע הישראלי, ברמה אסטרטגית של הדברים, יעשה טוב להסתכל על מדד המומנטום (Macd) המוצג בחל בחלק התחתון של הגרף והמראה היטב כמה הדברים יציבים מאז תחילת 2024.
למה החל אז הדשדוש הגדול? אחרי ההלם הראשוני של התקפת ה-7 לאוקטובר 2023, לא היה ברור כל כך איך מדינת ישראל תתאושש מן המכה הזו. האם היא תשקע בדיכאון הכישלון? ולמרות שלא היה אף פעם סכנה קיומית ממשית למהותה, מצב כזה היה גורם להעמקה של הקרע החברתי, ולמלחמת יהודים ביהודים, שהייתה מביאה להחלשה משמעותית של כל האספקטים של התקומה הציונית הנוכחית. כולל, ואולי במיוחד, החלק המשקי שלה.
אזי, היינו רואים את שער הדולר-שקל מסיק מסקנות ונוסק ל-4.5, 5, וכו... אבל, זה לא קרה. הכאב מזוועות האירוע דווקא אחדו את העם ואפשר את התקומה המהירה. מחלוקות פוליטיות שהיו לפני, במשך, ואחרי ה-7 לאוקטובר לא הצליחו להמעיט בתצוגה הברוכה של כוחו של עם ישראל לקום ולהילחם בעוז על נפשו הפצועה. ראשוני המאמינים היו הזרים, אשר ראו את ה"יום שאחרי" כבר מתחילת 2024 ובמיוחד מאז ספטמבר 2024. המקומיים היססו אבל הבינו שזו הדרך הנכונה להסתכל על המצב, למרות ההטיה של כל אחד מאתנו כלפי מעשי הממשלה המשתנה. כל זה בגיבוי אדיר מימדים מצד שוק ההון האמריקאי.
בקיצור: אין שוני מהותי לדווח כלפי הדולר-שקל. הוא כבר לא מייצג שלוחה רחוקה ואקזוטית של חברו הגדול האמריקאי. הוא מהווה רכבת עצמאית הבנויה כרגע על בסיס השינויים הדרמטיים במזרח התיכון, השינויים הדמוגרפים במדינת ישראל, והאמונה שתוך חודשים לא רבים מדיי, כלכלת ישראל תוכל לחזור להיות נקודת אור אמיתית בין מדינות ה-OECD. על מנת לחזק את דברים בנושא העצמאות של המטבע המקומי שלנו, כפונקציה של הדולר האמריקאי, הנה גרף חודשי די מהמם המציג את היחס בין הדולר הכללי (דולר-אינדקס DXY) והדולר המקומי שלנו (USDILS). גרף זה נבנה על ידי TradingView:
מה אנו למדים מן הגרף הזה? שמאז 2012, הדולר העולמי היה חזק יחסית לדולר המקומי (ביחס לשקל). עובדה שאינה חדשה כל כך עבור מי שעוקב אחרי זירת המט"ח המקומית. עמדת סוחרי המט"ח בתל-אביב ובלונדון הייתה ידועה היטב בהטיית השורט שלה כלפי הדולר ולונג כלפי השקל. שיא החולשה הייתה בשיא הפאניקה של המלחמה. אבל, וזו הנקודה המעניינת: מאז החזרה מאותה פאניקה, היחס הצליח לשבור את תעלת הרגרסיה ארוכת הטווח, ולהתייצב מתחת ל-2 סטיות התקן התחתונות של התעלה.
האם יש כאן חיזוק של הדולר-שקל בלבד? לא. יש כאן גם שילוב של חולשת הדולר הגלובלי. אבל מול יציבות יחסית של הדולר המקומי. בתקופה האחרונה של הרבעון האחרון של 2024 ראינו עלייה ביחס, דהיינו חולשה של הדולר המקומי ביחס לגלובלי, וזה בהחלט הגיוני כאשר רואים מה שקרה בשוק המניות באותה תקופה.
בנוסף נאמר: בגלל שהדולר המקומי מצביע על פרמיית הסיכון של המדינה וכלכלתה, אני חושב שהיציאה מהעימות הצבאי העצים, לכיוון הסדרה מדינית בכל החזיתות, יחד עם תוצאות הלוואי ממה שקרה (ראו סוריה), כל זה יכול להביא להמשך עליית היחס (דולר מקומי חלש מול הגלובלי) וחזרה לתוך התעלה של הרגרסיה ארוכת הטווח. וזאת, בעזרת הישארות ארוכת טווח של הדולר שלנו בדשדוש הגדול כאשר הדולר הגלובלי דווקא יתחזק. שינוי פתאומי לרעה במצב הגיאו-פוליטי, או ביציבות הממשלה, יכול לסדר את הקפלים אחרת, אבל, בינתיים, זה מה שהגיוני שיקרה. יחד ננצח ובגדול!
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]