ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ב') את תקציב רשות ניירות ערך. תקציב הרשות לשנת 2025 יעמוד על כ-230 מיליון ש"ח, לעומת כ-219 מיליון ש"ח בשנת 2024. יו"ר הרשות ציין לשאלות חברי הכנסת, כי עיקר הגידול נובע מעליות המדדים והעלאת אחוז המע"מ.
יו"ר הרשות, ספי זינגר הציג את נתוני שוק ההון לשנת 2024: "יש היום 534 חברות בבורסה, בשווי שוק של 1.14 טריליון ₪, יש אג"ח קונצרני בשווי של כמעט חצי טריליון ₪, אגב אנחנו אחד משוק האג"ח המפותחים ביותר במספרים מוחלטים, יש אג"ח מדינה בשווי של 735 מיליארד ₪ לערך, סך הכול שווי המכשירים שנסחרים בבורסה הוא 2.3 טריליון ₪. הבורסה עשתה תשואות של קרוב ל-30% בשנה, טוב יותר מרוב הבורסות והמדדים בעולם, וזה בשנת מלחמה. גויסו 8.2 מיליארד ₪ בשוק המניות, בשוק אגרות החוב 93 מיליארד ₪, באג"ח הממשלתי 186 מיליארד ₪. הגיוסים והתנהלות השוק מעידים באופן רחב יותר, על איך נראה שוק ההון.
עוד הוסיף זינגר: "אם אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים משוק ההון בזמן מלחמה, אני חושב שהיינו אומרים 3 דברים. ראשית - שיתפקד ולא יעצור. ושוק ההון תיפקד יום-יום באופן מלא ולא עצר ליום אחד כולל לא בהתקפה האיראנית. דבר שני שהיינו רוצים הוא שלא יהיה קריסות, נפילות, איזה מתקפת סייבר יוצאת דופן, וגם זה לא קרה לנו בשוק ההון - שום נפילה או קריסה או זעזוע יוצא דופן. והדבר השלישי - היינו רוצים ששוק ההון יספק את צרכי המשק. בשנה מאוד מאתגרת שוק ההון ישראלי הצליח לספק את צרכי המשק בצורה מלאה. הייתה לנו דאגה שיהיה גיוס ממשלתי מאוד רחב של 200 מיליארד ₪. היה גם גיוס ממשלתי וגם גיוס קונצרני מצוין. בנוסף לזה, שוק ההון עשה גם תשואות מאוד יפות שלא היינו מצפים שהוא יעשה. זה מעיד באופן מאוד עמוק על החוסן של הכלכלה הישראלית ושוק ההון הישראלי".
זינגר התייחס לגידול בפנייה לקרנות הכספיות בקרב הציבור, על רקע אישור החוק שנועד להנגישן לציבור כאלטרנטיבה לפיקדונות בבנק, שאושרה בוועדה השנה, "לפני 3 או 4 שנים השוק של קרנות כספיות היה בערך 40 מיליארד ש"ח. היום השוק גדול עד 150 מיליארד ש"ח. השנה עברנו לראשונה את 150 מיליארד ש"ח. זה גידול של כמעט פי 4 לעומת השנים הקודמות".
לשאלות חברי הכנסת לעניין התייקרות עמלות הקרנות הכספיות, שפורסם בימים האחרונים כי רשמו קפיצה, השיב, "לפי הנתונים שיש לנו, וגם אני קראתי בעיתון מספרים אחרים, העלייה בממוצע בכספיות היא מ-0.17 ל-0.19. זה נושא שעל שולחננו ואנחנו מסתכלים עליו מאוד מקרוב".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מבקש שתעקבו אחר זה. זה נראה אחרת".
יו"ר הרשות הוסיף כי ברשות "צפויים לעבור הרחבה בכל עולם שירותי התשלום שנכנס תחת אחריותנו, לראשונה נעסוק ברישום עצמו, יש עשרות של חברות שמגיעות לכאן, חלקן שחקניות בינ"ל גדולות, גם זה בשורה גדולות, בתקווה למפץ של ממש בתחרות במערכת הבנקאית, יהיו לנו הרבה מאוד עבודה בתחום הזה. ניסנו למרות כל ההרחבה לא להגדיל את התקציב מעבר לעלויות מדד ומע"מ".
במסגרת הדיון, הציגה הרשות, כי שוק ההון הישראלי הראה התאוששות מרשימה למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים הנובעים מהמשך המלחמה. המדדים חזרו ואף עברו את רמותיהם שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומדד ה-VIX המקומי ירד לרמות הממוצעות של השנים האחרונות. עם זאת, פערי הביצועים בין השוק המקומי לשווקים הגלובליים נותרו, והרשות ממשיכה לפעול לצמצומם.
עוד הוצג כי בשנה החולפת התמקדה הרשות בהמשך יישום חזונה לשוק הון מתקדם, תחרותי ואטרקטיבי, בין היתר באמצעות התאמת הרגולציה המקומית לסטנדרטים הגלובליים כדי להסיר חסמים ולהקל על פעילות בשוק ההון.
בתחום האכיפה, הוצג כי הוקמה בשנה החולפת מחלקת ביקורת ואכיפה מאוחדת, שתפעל גם בשנת 2025 לביצוע ביקורות יזומות ולניטור סיכוני טכנולוגיית מידע, לצד המשך פיתוח תהליכי דיגיטציה ואוטומציה במערכות החקירה והפיקוח. הוצג כי הרשות צפויה גם להמשיך במאמצים רגולטוריים, בין היתר באמצעות חקיקה מתקדמת, אשר תכלול , יצירת תשתית לקרנות נאמנות אלטרנטיביות, הרחבת השימוש בניירות ערך מסחריים למימון פעילות תאגידים והגברת שקיפות ופעילות בשוק ההון באמצעות אסדרה מותאמת לייעוץ ושיווק השקעות.
עוד הוצג כי לאור העלייה בריבית, הרשות מגבירה את פיקוחה על סיכוני חדלות פירעון בתאגידים המדווחים ומשקיעה משאבים בבדיקות יזומות בנושאים אלו. במקביל, הוצג כי הרשות משקיעה בשדרוג מערכות מחשוב והעברתם לענן, בפיתוח טכנולוגיות חדשות, ובשיפור הנגשת המידע לציבור, לרבות באמצעות חינוך פיננסי מתקדם ושיתופי פעולה בינלאומיים לפתיחת השוק המקומי לגורמים זרים מובילים.