היכן היית משקיע 100 אלף שקלים?

מחקר חדש ומקיף של הבורסה לניירות ערך משרטט קווים לדמותו של המשקיע הישראלי בפתחה של שנת 2025.

מספר נתונים מעניינים שעולים מהמחקר 

הגיל הממוצע בו מתחילים להשקיע הוא סביב גיל 30, 17% מהמשקיעים הפעילים - מתחת לגיל 21.

נפתח פער לטובת מניות ישראליות אל מול פיקדון בנקאי ופוליסת השקעה.

53% בוחרים להשקיע מחוץ לישראל.

המלצה של משפחה או חברים הוא הגורם המשפיע ביותר (33%) לכניסה לשוק ההון; 19% עושים זאת כדי להגדיל הכנסה, 13% לאחר קבלת סכום כסף חד פעמי.

בטרם קבלת החלטה על מוצרים פיננסיים להשקעה, המשקיעים קודם כל בודקים את רמת הסיכון (67%) ורק לאחר מכן מסתמכים על ביצועי עבר ומוודאים עמלות.

נזילות ההון היא הגורם ההכרחי להחלטה האם להשקיע והמס על רווחי הון הוא הגורם שני בחשיבותו.

היועצים הפיננסיים מאבדים את מעמדם המסורתי כגורם משפיע – המעגל הקרוב (משפחה וחברים) משמש סוכן השפעה משמעותי על המשקיע העצמאי, שניזון גם מעיתונות כלכלית.

מרבית המשקיעים עדיין לא בוטחים מספיק בכלי ה-AI לקבלת החלטות.

השפעת אירועים פוליטיים וגיאופוליטיים על תיק ההשקעות

שאלה מיוחדת במחקר נגעה להשפעות של אירועים חיצוניים בישראל על נכונות ההשקעות. המחקר כלל שתי סוגיות אקטואליות מהותיות: שינוי הרכב הממשלה ואירועי 7.10, ולגבי כל אחת נשאלו המשתתפים כיצד אותו גורם משפיע על הנכונות להשקיע בשוק ההון בישראל. לשינוי הרכב הממשלה אומנם עדיין אפקט חיובי על הנכונות להשקיע, אך פחות מזה שהיה בתחילת השנה. 

אירועי 7/10 עדיין מרחיקים את משקיעי העבר ואת אלה שאינם משקיעים, אך כבר פחות משפיעים על משקיעים פעילים. רק כ-5% מהמשקיעים הפעילים ציינו ששינויים בהרכב הממשלה עשויים להשפיע על החלטותיהם, לעומת 27% בקרב משקיעי העבר ו-14% מאלו שאינם משקיעים כלל. 

הלך הרוח בציבור בנוגע למצבה הכלכלי של המדינה

הלך הרוח בציבור בנוגע למצבה הכלכלי של המדינה בטווח הקרוב נוטה להיות שלילי – יותר מאמינים כי המצב הכלכלי במדינה יילך ויחריף בחצי שנה הקרובה, מאלה שמאמינים כי המצב ישתפר.

היכן היית משקיע 100 אלף שקלים? 

על השאלה 'היכן היית משקיע 100 אלף שקלים'? 53% מקרב המשקיעים הפעילים ענו שהיו משקיעים בשוק ההון (עלייה של 6% מנתוני המחקר הקודם) וכן רבע ממשקיעי העבר (26%).

פיקדון והקטנת הלוואות/משכנתא הן האופציות המועדפות על אלו שאינם משקיעים כלל.

עוד עולה מהמחקר, כי החסם הבולט להשקעה בשוק ההון הוא מחסור בכסף (כ-60%), חסם בולט נוסף הוא החשש להפסיד כסף בהשקעה (35%).  אצל הציבור שאינו משקיע, בולט גם חוסר ההבנה והידע בשוק ההון כחסם משמעותי (49%). לצד הון פנוי, הצורך בהרחבת הידע נותר מניע משמעותי מאד שעשוי להקל על ניהול/יצירת תיק השקעות עצמאי. 

לגבי ציפיות המשקיעים – ניכרת אופטימיות עם נכונות להרחבת תיק ההשקעות בקרב 48% מהמשקיעים הפעילים (לעומת 40% בינואר 2024). רק 3% מהם סבורים שיקטינו את התיק בשנה הקרובה. בקרב מי שאינו משקיע כיום, 44% מתוך משקיעי העבר סבורים שישקיעו השנה (לעומת 41% בינואר 2024) ו- 24% מאלו שלא השקיעו כלל (לעומת 21%).

ציבור המשקיעים מביע אמון בשוק ההון אף יותר מתחילת השנה, ומחזק אותו כאפיק השקעה ברמה הצהרתית, בעוד שההפקדה בפיקדון בנקאי נשחקת. גם מי שאינו משקיע, פתוח כיום יותר מבעבר להשקעה בשוק ההון, אך עדיין אפיק ההשקעה המועדף עליהם הוא הפיקדון הסולידי, על חשבון שחיקה בכיסוי הלוואות ובהשקעה בנדל"ן. לשאלה 

הדו"ח מתבסס על סקר אינטרנטי ארצי ומייצג  שנערך בדצמבר 2024 על ידי חברת "שילוב". הסקר נערך כסקר מכסתי במדגם שכבות מפאנל הגולשים של IPANEL. בסקר השתתפו 1,295 גברים ונשים מעל גיל 18, מתוכם כ- 700 משקיעים פעילים, כ- 300 משקיעי עבר וכ- 300 שאינם משקיעים ולא השקיעו בעבר בבורסה.  הדגימה שוקללה לפי סקר ארצי מייצג מקדים שכלל 505 נדגמים לבחינת תמהיל המשקיעים / לא משקיעים באוכלוסייה. המחקר התמקד בהרגלי השקעה, תפיסות ציבוריות והשפעת גורמים פוליטיים וכלכליים על החלטות השקעה ובחן  את השינויים בהרגלי ההשקעה של הציבור לאורך השנה האחרונה וכלל השוואה למחקר דומה שבוצע לפני כשנה, בינואר 2024.