צפי לירידה חדה בגיוס נטו בשוק האג"ח הסחיר

סקירה כלכלית שבועית - נקודות עיקריות:

בעולם:

ארה"ב: בסוף השבוע האחרון הטיל טראמפ מכסים על יבוא מקנדה ומקסיקו בשיעור של 25% ו-10% על יבוא מסין. צעד זה מסתמן כתחילתה של מלחמת סחר.

הפד מעדיף להמתין ולשמור על הריבית ללא שינוי, עד לקבלת הוכחות להתמתנות נוספת באינפלציה.

כיוון לעתיד: אי הודאות תימשך על רקע כניסת המכסים שהטילה ארה"ב לתוקף והחששות ממלחמת סחר.

בישראל:

בחודש דצמבר נרשם גידול חד ברכישות בכרטיסי אשראי, שנובעת בחלקה מהקדמת רכישות לסוף 2024, ולכן צפוי תיקון בתחילת 2025. יתרה מכך, אנו מוסיפים להעריך כי לנוכח הגזירות הכלכליות, תתקשה השנה הצריכה הפרטית להפגין עוצמה. 

כיוון לעתיד: השנה צפויה ירידה חדה בגיוס נטו בשוק האג"ח הסחיר מכ-140 מיליארד ₪ ב-2024 לכ-40-50 מיליארד ₪, עובדה שתיתן רוח גבית לשוק האג"ח המקומי.

ארה"ב

בשבוע האחרון גברו החששות מהטלת מכסים, לאחר שטראמפ ציין, במענה לשאלה, כי הוא מעוניין בשיעור מכסים גלובלי גבוה יותר מאשר 2.5%. החששות התממשו ובסוף השבוע האחרון הטיל טראמפ מכסים על יבוא מקנדה ומקסיקו בשיעור של 25% החל מיום שלישי, למעט יבוא נפט, עליו הוטל מכס בשיעור של 10%. בנוסף, הוטל מכס  בשיעור של 10% על יבוא מסין. צעד זה מסתמן כתחילתה של מלחמת סחר, מכיוון שמקסיקו וקנדה הודיעו על הטלת מכסים על יבוא מארה"ב, בתגובה. היצוא לארה"ב מהווה כ-20% מהתוצר של מקסיקו וקנדה, ולכן המכסים צפויים להכניס את כלכלות אלה למיתון, ובמקביל, היבוא מסין, קנדה ומקסיקו מהווה 43% מיבוא המוצרים של ארה"ב, והמכסים צפויים להוביל לעליה באינפלציה בארה"ב. אמנם הטלת מכסים היא אירוע שמשפיע על האינפלציה באופן חד פעמי, ולכן העליה באינפלציה לא מחייבת שינוי במגמת הריבית, אולם, סביר שהיא תעצור את הפחתות הריבית בשלב הראשון. 

היקף המכסים הנוכחי גבוה משמעותית מאלה שהוטלו על סין ב-2018-2019, וההכנסות ממכסים צפויות להיות משמעותיות. במידה והממשל לא ישתמש בהכנסות על מנת לקצץ מיסים או להגדיל הוצאות, צפויה פגיעה משמעותית בכלכלת ארה"ב.

עם זאת, אי הודאות נותרה גבוהה, ועדיין קיים סיכוי שהממשלות יגיעו להסכמה ויוותרו על המכסים. מכיוון שההחלטה על מכסים פורסמה ביום שבת, היא עדיין לא השפיעה על התמחור בשווקים, ולמרות שהנשיא רמז על כוונותיו, השווקים האמינו כי ההכרזות הן חלק ממשא ומתן, ולא תמחרו העלאת מכסים משמעותית ופתיחה של מלחמת סחר. 

כצפוי, הפד שמר על הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%-4.25%, לאחר הפחתת ריבית חדה בשלוש הישיבות הקודמות. להערכת הנגיד, הריבית נמצאת במקום "הנכון", למרות שהיא עדיין מרסנת ואין צורך למהר ולהפחית ריבית. הפד מעדיף להמתין ולשמור על הריבית ללא שינוי, עד לקבלת הוכחות להתמתנות נוספת באינפלציה, לאור נתוני שוק העבודה החזקים ויציבות הכלכלה האמריקאית, במקביל לצפי כי צעדי הממשל החדש בארה"ב יתמכו בסביבת אינפלציה גבוהה יותר. הנגיד סיפק הנחיות מעטות בלבד לגבי המדיניות בשנה הקרובה ושמר על מסר ניטרלי. הסיכון המרכזי לתחזית הריבית הינו מדיניות הממשל בתחומי המכסים וההגירה, הטלת מכסים בזמן ההמתנה של הפד, תוביל לעליה באינפלציה ועלולה למנוע הפחתת ריבית. 

הצמיחה בארה"ב ברבעון הרביעי עמדה על 2.3%, התמתנות לעומת 3.1% ברבעון השלישי, עם זאת, ההתמתנות נובעת מהשביתה בבואינג וסופות ההוריקן, שפגעו בהשקעות. מנגד, קצב התרחבות הצריכה הפרטית האץ מ-3.7% ל-4.2%, ומעיד על המשך עוצמת הכלכלה האמריקאית.

אירופה

ה-ECB הפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-2.75%, בהתאם לציפיות, ושידר טון דובי הרבה יותר מאשר הפד.   על פי הערכות הבנק, האינפלציה ממשיכה להתמתן והכלכלה ממשיכה לסבול מחולשה, ולכן מוקדם לחשוש מסיום תהליך הפחתת הריבית.

ישראל

בחודש דצמבר נרשם גידול חד ברכישות בכרטיסי אשראי, על רקע הפסקת האש בצפון, שנכנסה לתוקף בסוף נובמבר, ובטרם העלאת המע"מ והתייקרויות נוספות החל מינואר 2025 (במחירים קבועים, ישראלים, בארץ בלבד). היקף הרכישות בדצמבר עלה ב-2.8% בהשוואה לנובמבר, וכתוצאה, נרשם ברבעון האחרון גידול של 3.1% לעומת הרבעון השלישי. למעשה, ברבעון הרביעי אשתקד ראינו עליה בכל הענפים, למעט דלק, חשמל וגז, כאשר גידול של כ-13% נרשם ברכישת שירותי טיסות, תיירות ואירוח, ו-7%-6% - בענפים הלבשה והנעלה, חשמל ואלקטרוניקה. 

כאמור, להערכתנו חלק מהגידול מקורו בהקדמת רכישות לסוף 2024, ולכן צפוי תיקון בתחילת 2025. יתרה מכך, אנו מוסיפים להעריך כי לנוכח הגזירות הכלכליות (העלאות מיסים ומחירים יזומות, אי עדכון מדרגות המס, הקפאת השכר במגזר הציבורי ועוד) והפסקת הזרמות הממשלה (למפונים ולאנשי המילואים), שייפגעו בהכנסה הפנויה, תתקשה השנה הצריכה הפרטית להפגין עוצמה. 

יצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק) ירד באוקטובר-נובמבר, לאחר מגמת עליה החל מאפריל. כתוצאה, ההיקף החודשי הממוצע בתקופה ינואר-נובמבר 2024 גבוה ב-4.5% בהשוואה לרמה החודשית בשנת  2023. שיעור גידול זה מתון משמעותית בהשוואה לזה שנרשם ב-2023 - כ-8% בקירוב. עם זאת, אנו מוסיפים להעריך כי השנה נראה שיפור, שעשוי להיתמך בעליה בהיקף גיוסי ההון אשתקד, זאת, גם אם מנכים  עסקאות חריגות (גיוס של מעל 100 מיליון דולר).

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (5/2) שוק העבודה (7/2), גוש האירו: אינפלציה (3/2), מדד מנהלי הרכש (5/2); ישראל: השכר הממוצע במשק - 11/24 (4/2), סקר מגמות בעסקים - 1/25 (6/2).

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

דברי הנגיד בהודעת הריבית על עוצמת הכלכלה הפחיתו את הסיכוי להורדת ריבית בישיבה הקרובה במרץ, ההסתברות המגולמת בשווקים ירדה ל-19%, לעומת 34% לפני הודעת הריבית. סביר להניח כי הטלת המכסים על מקסיקו, קנדה וסין, אם תתממש, תוריד עוד יותר את הסיכוי להפחתה כזו, ותגרום לעליה בציפיות הריבית. השווקים מצפים לשתי הפחתות ריבית עד סוף השנה ל-3.9%, אולם, מכיוון שההודעה על הטלת המכסים פורסמה בשבת, השווקים טרם הגיבו להודעה.

טראמפ הגיב להודעת הריבית והצהיר כי הפד נכשל בטיפול בבעיה האינפלציונית שהוא עצמו יצר, וחזר על הבטחתו לטפל באינפלציה באמצעות הורדת מחירי האנרגיה. עם זאת, הורדת מחירי האנרגיה לא בהכרח מורידה את אינפלציית הליבה (אינפלציה בניכוי אנרגיה ומזון), ולכן לא תאפשר הפחתת ריבית. בנוסף, האינפלציה בארה"ב בשנה האחרונה נובעת מעליית מחירי השירותים, שפחות מושפעים ממחירי האנרגיה, ולכן להערכתנו המהלך של טראמפ לא יאיץ את ירידת האינפלציה והריבית.

תשואות האג"ח האמריקאי ל-10 שנים ירדו השבוע ב-8 נ"ב, הירידה נבעה ברובה מהירידות בשוקי המניות,  והתמתנה בהמשך לאחר שהשווקים ראו שהירידות בשווקים בעקבות ההתפתחויות ב-AI הן תיקון זמני ואינן מתפתחות בשלב זה לירידות מתמשכות.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

בשוק האג"ח המקומי נרשמה במהלך השבוע ירידה של 3 נ"ב בתשואות השקליות לטווח של שנתיים, ו-7 נ"ב לטווח של 10 שנים. יש לציין, כי לאחר שבאמצע ינואר התרחב פער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי ל- 25(-) נ"ב, לעומת פער אפסי בסוף 2024 (וכ-50+ נ"ב בתחילת דצמבר), ראינו לאחרונה צמצום הפער השלילי לסביב 5(-) נ"ב. 

עם זאת, כפי שרשמנו בשבוע שעבר, לנוכח הרמה הגבוהה של חוסר הוודאות, שאפיינה את השנה החולפת, שלוותה, בין היתר, בהפתעות מעלה בגביית המסים, נרשמו אשתקד עודפי גיוס בהיקף של 34 מיליארד ₪. עובדה זו, בשילוב עם הירידה הצפויה בגירעון מ-6.9% תוצר ב-2024 לכ-4.9% השנה, תוביל להערכתנו לירידה חדה בהנפקות בשוק המקומי. בהנחה שהיקף הגיוס נטו בחו"ל יעמוד השנה על 20-25 מיליארד ₪ (בדומה ל-2023-24), ושמשרד האוצר ישתמש בחלקו הארי של עודף הגיוס מ-2024, הרי שצפוי השנה גיוס נטו בשוק האג"ח הסחיר בהיקף של כ-40-50 מיליארד ₪ לעומת כ-140 מיליארד ₪ ב-2024. ירידה זו עשויה לתמוך בשוק האג"ח המקומי, ולהוביל להתרחבות מחודשת של פער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי.

השוק ממשיך לגלם ריבית של 4% בסוף השנה, בדומה להערכות שלנו. אנו מוסיפים להעריך כי נראה במהלך המחצית השניה של השנה שתי הפחתות ריבית.

סחורות

המסרים הנחרצים של טראמפ ממשיכים להוריד את מחיר הנפט, שירד השבוע ב-2.2% ל-76.8$ לחבית.  הטלת המכסים על יבוא נפט מקנדה ומקסיקו, שתי יצואניות הנפט הגדולות ביותר לארה"ב, צפויה להשפיע על שוק הנפט האמריקאי, אולם, מכיוון שתפוקת הנפט של ארה"ב קרובה לרמות השיא, היא לא צפויה להאיץ את התפוקה האמריקאית.

הזהב עלה ב-1% על רקע ירידת התשואות והחששות מפני הטלת מכסים והתגברות אי הודאות.

שוק המט"ח

דברי טראמפ התומכים בהטלת מכסים, תמכו בהתחזקות הדולר ומיתנו את הפיחות שנגרם מהירידות בשווקים וחששות מפגיעה במגזר ה-AI בארה"ב, בסיכום שבועי התחזק הדולר ב-1%. למרות התחזקות הדולר והירידות בשוקי המניות בחו"ל, השקל נותר יציב, ובבחינת השינוי במטבעות בעולם מתחילת שנת 2025 השקל הוא אחד המטבעות החזקים על רקע התקדמות עסקת החטופים.