תשואת הפדיון על האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.3%

לא בכדי עלתה תשואת הפדיון על האג"ח של ממשלת ארה"ב, בששת החודשים האחרונים, מ-3.6% ל-4.6% (ואף 4.8% בשלב מסוים). מנגד, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה מ-5% ל-4.3%. פער של אחוז ורבע "לטובתנו" הפך ל-0.3 אחוז "לרעתנו". כשמדובר ב-10 שנים, הרווח/הפסד ההון היחסי גבוה.

אצלנו נהנות האג"ח הממשלתיות מרוח גבית שנושבת מציפיות שהריבית תרד (אולי לפני אמצע השנה), תיסוף השקל, חזרה של משקיעים זרים (שרואים התייחסויות פחות שליליות של סוכנויות הדירוג), צפי שהאינפלציה תרד (מהרבע השני ואילך) ותיקון לביצועי החסר של זמן המלחמה. לאור הרגיעה הביטחונית ירדה פרמיית הסיכון היטיבה עם שוקי המניות והאג"ח  הקונצרניות, שצמצמו מרווחים. נתוני התקציב משתפרים כבר כמה חודשים (עוד לפני "הבוננזה" של ינואר) וכבר מאמצע השנה שעברה הגירעון יורד (במונחי תוצר) וההכנסות ממיסי פעילות עולות דו ספרתית.

מנגד נערכים בארה"ב למדיניות של הפחתות מס וגידול של מערכי מימון הגירעון הממשלתי. מדיניות המכסים וצמצום ההגירה עלולה לגרור עלייה חוזרת של האינפלציה וגם השכר עדיין עולה מהר מדי.

ייתכן שהמדד הגבוה של ינואר שפורסם השבוע מהווה איתות ראשון לכך. כל אלו יקשו על הפד להוריד ריבית והאופטימיות שהייתה לו שהריבית תרד 4 פעמים השנה, באחוז מצטבר, התחלפה בשוק לציפיות שהיא תרד לכל היותר ברבע אחוז.

ואחרי כל זה, ראינו בפתיח שהשווקים הסולידיים גם כאן וגם בארה"ב יכולים להיות מאוד תזזיתיים.

בעוד שבארה"ב לא נראה שיש כרגע משהו שיגרום לתשואות הפדיון לרדת, הרי שבישראל יש מתיחות רבה, תגובתיות חזקה ותלות רבה בהתפתחויות הביטחוניות, שנכון להיום יש הרבה סימני שאלה לגביהן.