השווקים בישראל מגלמים שתי הפחתות ריבית בסוף השנה

השווקים בישראל, שחוו כבר, בשנה האחרונה, אירועים קשים ומורכבים יותר, מושפעים עתה יותר מההתפתחויות הכלכליות בעולם.

ירידה בצריכה של משקי הבית בפתיחת השנה, לאחר גל הרכישות של הרבעון הרביעי לפני העלאות המסים. יחד עם זאת, רמת הצריכה עדיין גבוהה מאוד.

שוק העבודה עדיין הדוק, קיים מחסור בעובדים בענפי השירותים והתעשייה, והשכר הוא גורם שמעכב את הירידה באינפלציה.

בישראל השווקים עדיין מגלמים שתי הפחתות ריבית לרמה של 4% בסוף השנה, כלומר ריבית שגבוהה יותר מזו המגולמת לסוף השנה בארה"ב – מצב שלא היינו בו בעשר השנים האחרונות. 

ישראל
 

הרבה נקודות החלטה פוליטיות נכונות לנו בשבועות הקרובים, האם יהיה מעבר לשלב השני בהסכם עם החמאס, תקציב ממשלה שצריך לעבור אישור בכנסת עד סוף החודש, ולאלו נוסף ניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. השווקים בישראל, שכבר חוו בשנה האחרונה, אירועים קשים ומורכבים יותר, מושפעים עתה יותר מההתפתחויות הכלכליות בעולם. טרמאפ מספק חדשות על בסיס יומי, ואפילו גרמניה כבר לא משעממת, והיא שוברת מסורת ארוכת שנים של שמירה על גירעון תקציבי אפסי.

ירידה בצריכה של משקי הבית בפתיחת השנה, לאחר גל הרכישות של הרבעון הרביעי לפני העלאות המסים. יחד עם זאת, רמת הצריכה עדיין גבוהה מאוד. מדד אמון הצרכנים הגיע בפברואר לרמה הגבוהה ביותר מזה כשנתיים וחצי. העלייה באמון הצרכנים הושפעה להערכתנו, בין היתר, מהשיפור במצב הביטחוני כתוצאה מיישום השלב הראשון בהסכם עם החמאס וחזרת החטופים. התרוממות הרוח גברה בהשפעתה על המגמה השלילית בשווקים הפיננסיים, וכן על המשך עליות המחירים במשק, ששחקו את כוח הקנייה של משקי הבית. הרכישות בכרטיסי האשראי ירדו בחודש ינואר ב-1.4% אך זאת לעומת חודש דצמבר שאופיין בהקדמת רכישות גדולה לפני עליית המע"מ. בהתייחס לעלייה ברכישות בחודשים האחרונים של 2024, הנתון לינואר הוא עדיין גבוה ומצביע על צריכה איתנה. 

נתוני השכר לחודש דצמבר 2024 עדיין מראים על קצב התרחבות מהיר של השכר במשק. בשנתיים האחרונות השכר הממוצע עלה בממוצע שנתי של 6.9%. אומדן ראשוני לשכר בחודש ינואר מצביע על האטה ניכרת בשכר, אך להערכתנו קיימים הרבה רעשי רקע וקשה להסתמך על הנתון הזה. אנו סבורים ששוק העבודה עדיין הדוק, קיים מחסור בעובדים בענפי השירותים והתעשייה, והשכר הוא גורם שמעכב את הירידה באינפלציה.

השקל נחלש בשבוע החולף בשיעור של 2.2% מול סל המטבעות. היחלשות השקל מוסברת בירידות השערים בשוקי המניות בארה"ב. לאורך זמן גורמים מקומיים כמו מצב הלחימה, ותקציב המדינה, ישפיעו יותר על כיוון שער החליפין.

הסביבה הכלכלית בישראל הפכה להיות שונה מזו של ארה"ב ואירופה, והשאלה היא האם גם המדיניות המוניטרית תתנתק מהן. הצמיחה בארה"ב מתחילה להתמתן ובאירופה היא כבר נמוכה. יתכן, ואולי גם סביר, שזה יגיע גם אלינו, אבל בינתיים נתוני הצריכה טובים ושוק העבודה הדוק. האינפלציה בישראל גבוהה בנקודת הפתיחה מזו של ארה"ב ואירופה – נכון שזה בגלל העלאות המסים של חודש ינואר, אבל העלאות מסים אינן משהו שאפשר להתעלם ממנו בחישוב, זה חלק מהשפעות המלחמה. השווקים החלו לגלם שלוש הפחתות ריבית עוד השנה בארה"ב – כלומר ריבית של 3.75% בסוף השנה. באירופה הריבית ירדה ל-2.5% והשווקים מגלמים בין הפחתה לשתיים עד סוף השנה. בישראל השווקים עדיין מגלמים שתי הפחתות ריבית לרמה של 4% בסוף השנה, כלומר ריבית שגבוהה יותר מזו שבארה"ב – מצב שלא היינו בו בעשר השנים האחרונות. 

גלובלי 
 

שבוע נוסף של תהפוכות במלחמת הסחר- נשיא ארה"ב דחה שוב את כניסתם לתוקף של מכסים על יבוא ממקסיקו וקנדה. המכסים של 25% על ייבוא מקנדה וממקסיקו שהוכרזו בינואר ונדחו לרביעי במרץ, נכנסו לתוקפם ביום שלישי, אך יומיים לאחר מכן נדחו שוב בחודש (עד לשני לאפריל), בתחילה רק למקסיקו אך מיד לאחר מכן גם לקנדה. אי-הוודאות לגבי מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ, יחד עם נתונים פחות טובים של הכלכלה האמריקנית הביאה לירידות בשוקי המניות בארה"ב זה השבוע השני ברציפות. הטלת מכסים תפגע אולי יותר בקנדה ומקסיקו, אך גם בצרכן האמריקני. בארה"ב עלו בחודשיים האחרונים הציפיות לאינפלציה וגם תחזיות הצמיחה התמתנו, כולל צפי להתכווצות של התוצר ברבעון הראשון של 2025.

שבוע שני של ירידות שערים חדות בארה"ב. על אף עליות השערים שנרשמו ביום שישי, בסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות בארה"ב. מדד ה-S&P500 ירד ב-3.1% והשלים ירידה של כ-6% מהשיא, ומדד הנאסד"ק ירד ב-3.5%. באירופה נרשמה מגמה מעורבת. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.1%, מדד הדאקס בגרמניה עלה ב-2.0% ומדד הפוטסי בבריטניה ירד ב-1.5%. באסיה נרשמו עליות שערים במרבית שוקי המניות, למעט מדד הניקיי ביפן שירד ב-0.7%. המדד של שנחאי עלה ב-1.6%, מדד הניפטי בהודו עלה ב-1.9% ומדד הקוספי בקוריאה עלה ב- 1.2%. מחיר הנפט בעולם הוסיף לרדת על רקע החשש מירידה בסחר העולמי ומחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד לרמה של כ-70 דולר, ירידה של כ-15% לעומת מחיר של 82 דולר באמצע חודש ינואר השנה. 

ארה"ב: האינדיקטורים המובילים מציגים תמונה מעורבת. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים של חברת ISM לחודש פברואר עלה לרמה של 53.5 נקודות והוא מוסיף להצביע על התרחבות ואילו המדד למגזר התעשייה ירד מעט החודש לרמה של 50.3 נקודות והוא שוב מתקרב לרף המפריד בין התכווצות להתרחבות. רכיבי המחירים בשני הסקרים עלו בחודש האחרון, ורכיב המחירים של התעשייה עלה בכ-7.5 נקודות לרמה של 62.4, הרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2022. 

נתונים מעט מאכזבים משוק העבודה בארה"ב – מספר המשרות החדשות בפברואר עלו קצת פחות מהצפי ומסתמנת עלייה בשיעור האבטלה. בחודש פברואר נוספו למשק האמריקני 151 אלף משרות, מעט מתחת לצפי לחודש זה שעמד על 160 אלף. בחודש האחרון נרשמה תוספת משרות בולטת במגזר הבריאות (52 אלף משרות) ובמגזר הפיננסי (22 אלף משרות). בממשל הפדרלי נרשמה ירידה של עשרת אלפים עובדים, על רקע הצעדים שנוקטת המחלקה ליעילות ממשלתית (DOGE). מסקר משקי הבית עולה ששיעור האבטלה בפברואר עלה לרמה של 4.1% מ-4.0% בחודש הקודם, ושיעור ההשתתפות ירד לרמה של  62.4%. מספר המועסקים במשרה חלקית מסיבות כלכליות גדל בפברואר ב-460 אלף ל-4.9 מיליון. מועסקים אלה היו מעדיפים עבודה במשרה מלאה אך עבדו במשרה חלקית כי שעות העבודה שלהם הצטמצמו או שהם לא הצליחו למצוא עבודה במשרה מלאה. שיעור האבטלה הרחב שכולל גם עובדים אלו עלה מ-7.5% ל-8.0%. השכר עלה בפברואר בשיעור של 0.3%, בדומה לצפי וקצת פחות מהקצב בחודשים הקודמים, ושיעור עליית השכר השנתי עמד על 4.0%, קצב עליית שכר שאינו תומך בחזרה מהירה של האינפלציה לרמה של 2%.

בשבוע האחרון נרשמה עלייה קלה בתשואות האג"ח הממשלתיות הבינוניות והארוכות בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה לרמה של 4.30% מ-4.21%, והתשואה לחמש שנים עלתה לרמה של 4.09%. התשואה לשנתיים נותרה בשבוע האחרון בקירוב ללא שינוי ברמה של 4.0%.  הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, נותרו בקירוב ללא שינוי בשבוע האחרון והן מגלמות בין שתיים לשלוש הפחתות ריבית ב-2025. השוק צופה שבהחלטות הקרובות של הפד הריבית תיוותר ללא שינוי (הסתברות של 40% להפחתה במאי) ושבחודש יוני תירשם הורדת ריבית לרמה של 4.25%. הורדת ריבית נוספת צפויה בחודש ספטמבר, והשוק נותן הסתברות של כ-75% להורדה גם בדצמבר 2025 לרמה של 3.75%. יו"ר הפד ציין בשבוע שעבר שלמרות אי הוודאות הגבוהה כלכלת ארה"ב מוסיפה להיות במקום טוב, כמו כן ציין שהפד לא צריך למהר ושהם יכולים להמתין להתבהרות המצב בטרם יפחיתו שוב את הריבית.

גוש האירו- מדדי מנהלי הרכש מוסיפים להצביע על האטה בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה של גוש האירו לחודש פברואר עלה אמנם לרמה של 47.6 נקודות, אך הוא מוסיף להצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית בגוש האירו מאז יולי 2022. המדד למגזר השירותים ירד חודש שני ברציפות לרמה של 50.6 נקודות. נתוני המכירות הקמעונאיות מצביעים גם הם על האטה בפעילות, והם ירדו בינואר ב-0.3%. אומדן ראשון למדד המחירים לחודש פברואר הצביע על עלייה של 0.5%, מעט מעל הצפי לעלייה של 0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.4% ומדד הליבה עלה ב-2.6%, האצה קלה לעומת החודש הקודם. 

עליית תשואות חדה באירופה. ממשלת גרמניה הודיעה בשבוע שעבר על כוונתה להגדיל באופן חד את הוצאות הביטחון וההשקעה בתשתיות. ההחלטה התקבלה בין היתר על רקע המתיחות הביטחונית באירופה והמדיניות של ארה"ב בנושא. המדיניות בגרמניה לאורך השנים, ובעיקר לאחר משבר החובות באירופה, הייתה חתירה לאיזון תקציבי. העלייה הצפויה ביחס החוב של גרמניה הביאה לעלייה בתשואות. תשואת אג"ח ממשלת גרמניה לעשר שנים עלתה מרמה של 2.40% ל-2.83%. עליית תשואות דומה נרשמה במדינות נוספות בגוש האירו ובמידה מתונה יותר בבריטניה. 

ריבית ה-ECB ירדה בשבוע שעבר בדומה לציפיות לרמה של 2.50%. הציפיות להמשך הורדות ריבית התמתנו בשבוע האחרון והשוק צופה כעת הפחתה נוספת בחודש מאי (הסתברות של 60% לאפריל) לרמה של 2.25%, והפחתה נוספת בסבירות של 75% לרמה של 2.0% בחודשים האחרונים של השנה.