למה בישראל הבנקים מרוויחים מיליארדים והלקוחות לא נהנים מהרווחים?

בכל פעם שאנחנו מגיעים לבנק לברר על משכנתה לדירה או הלוואה, רבים מאתנו מרגישים פרפרים בבטן כמו לפני דייט או פגישה חשובה וגורלית.

כשמשכנתה ממוצעת עומדת כבר על מעל מיליון וחצי שקל, וההחזר החודשי יכול להגיע גם ל-7,000 שקל ויותר במקרים רבים, אין פלא שההרגשה היא שאנחנו תלויים מאוד בבנקים, והיחס בין בעל הדעה ובעל המאה במקרה זה ברור לחלוטין, לכאורה. אבל מה שורש הבעיה לעיוות ביחסי הכוחות בין הלקוחות לבנקים? מה קורה בעולם?

בדקנו כמה בנקים במדינות עם אוכלוסייה דומה למספר התושבים בישראל, כ- 10 מיליון תושבים, ואפילו פחות, והתשובה ברורה, שוק הבנקאות בישראל קטן לא תחרותי וריכוזי.

אוסטריה 9 מיליון תושבים – יש כ- 573 בנקים, כולל בנקים מסחריים, אזוריים. וקואופרטיביים.

דנמרק כ- 6 מיליון תושבים - יש מעל 100 בנקים.

שווייץ 9 מיליון תושבים – יש כ-250 בנקים, כולל בנקים פרטיים ובינלאומיים.

פורטוגל 10.2 מיליון תושבים – יש כ-150 בנקים, כולל בנקים זרים.

שבדיה 10.5 מיליון תושבים – יש כ-120 בנקים, כולל מסחריים וחסכונות.

צ'כיה 10.8 מיליון תושבים - יש כ-50 בנקים פעילים.

הונגריה 9.6 מיליון תושבים – יש כ-40 בנקים מסחריים.

המצב בישראל

מול אותם מדינות עם בין עשרות למאות בנקים, המתחרים ביניהם באופן אפקטיבי על ציבור הלקוחות באותם מדינות, בישראל יש 5 בנקים מסחריים פעילים בלבד, ועוד כמה גופים פיננסיים שאינם בנקים מסורתיים. המספר בישראל נמוך דרמטית לעומת הנעשה בעולם. 

מערכת הבנקאות בישראל נשלטת על ידי חמש קבוצות עסקיות

5 הקבוצות הם: בנק הפועלים,  בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, והבנק הבינלאומי, המחזיקות יחד בנתח שוק של כ-95% מהפעילות הבנקאית במדינה!  

ריכוזיות הבנקים בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על יוקר המשכנתאות. הנה כמה מההשלכות העיקריות של ריכוזיות זו על שוק המשכנתאות

התחרות הנמוכה גורם ישיר לריביות גבוהות

כפי שראינו מערכת הבנקאות הישראלית נשלטת על ידי מספר מצומצם של בנקים גדולים, מה שמגביל את רמת התחרות בשוק המשכנתאות. היעדר תחרות משמעותית מאפשרת לבנקים לקבוע ריביות גבוהות יותר על המשכנתאות.  כאשר יש תחרות נמוכה, הלקוחות מתקשים לקבל הצעות תחרותיות להלוואות, מכיוון שהבנקים שומרים על מדיניות תמחור דומה, קשה ללקוחות למצוא הפרשים משמעותיים בריביות המוצעות להם, מה שמגביר את יוקר המשכנתאות.

חסמי כניסה לגופים חוץ-בנקאיים

למרות שגופים חוץ-בנקאיים (כמו חברות ביטוח וגופי אשראי) התחילו להציע משכנתאות, הרגולציה עדיין מקשה עליהם להתחרות ישירות בבנקים הגדולים. החסמים כוללים דרישות הון מחמירות יותר, גישה מוגבלת להון זול ומגבלות על יכולתם להציע תנאים תחרותיים. תהליך כניסת בנק חדש או אפילו חברת סליקת אשראי חדשה, נימשך שנים, ולא ממש מפתה שחקנים חדשים להיכנס לשוק הבנקאות וההלוואות בישראל

מרווחי ריבית גבוהים

הבנקים קובעים את הריביות על המשכנתאות בהתאם לעלות הגיוס שלהם בשוק ההון (כגון תשואות אג"ח ממשלתיות). במערכת ריכוזית, המרווח בין ריבית הגיוס לריבית ההלוואה (מה שמכונה "מרווח האשראי") נותר גבוה, מה שמוביל לעלויות גבוהות לצרכן.

השפעת הריבית של בנק ישראל על התחרות

כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, הבנקים מעלים את הריביות על המשכנתאות באופן כמעט מיידי. אך כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית, ההפחתה בריביות המשכנתה איטית יותר. ריכוזיות הבנקים מאפשרת להם לשמור על ריביות גבוהות גם כאשר יש ירידה בעלויות המימון שלהם.  התנהגות הבנקים מקוממת במיוחד בכל הקשור לריבית הנמוכה שלא לומר אפסית לעיתים קרובות, שמקבל הציבור על יתרות זכות בעו"ש או ריבית נמוכה מאוד בפיקדונות הבנקים, בוודאי ביחס לריבית החובה.

כוח מיקוח נמוך של הלקוחות

בשל היעדר תחרות אמיתית, לצרכנים קשה יותר לנהל משא ומתן על תנאי המשכנתה שלהם. לקוחות רבים אינם משווים הצעות בין בנקים או שאינם יכולים לקבל תנאים טובים יותר בגלל ההומוגניות בשוק. יועצי המשכנתאות יכולים בהחלט לסייע בהשוואה אך לא כל רוכשי הדירות ונוטלי המשכנתאות נעזרים ביועצים מקצועיים.

ואם כבר הלקוחות נוטלים משכנתאות במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, חשוב מאוד להסביר לאותם לקוחות את אופציית המיחזור, ומתי כדאי להם במיוחד למחזר משכנתה.

כפי שניתן לראות בטבלה (לוח א'-1) 2 בנקים לאומי והפועלים, מחזיקים ביותר מ50%  מרוב הפעילות הקמעונאית בישראל! אז איפה בדיוק התחרות?..
 

פתרונות אפשריים לשינוי המצב לטובת לקוחות הבנקים

הסרת חסמי כניסה למתחרים חדשים מול הבנקים - הגברת התחרות באמצעות כניסת שחקנים חדשים , חיזוק פעילות הגופים החוץ בנקאיים , ומתן הקלות רגולטוריות, שיאפשרו להם להציע מסלולים ותנאים תחרותיים מול הבנקים.

שיפור השקיפות והנגישות למידע - יצירת פלטפורמות פשוטות וברורות לתפעול ע"י הלקוחות, שיאפשרו לצרכנים להשוות תנאי משכנתאות בקלות ולנהל משא ומתן אפקטיבי יותר, בנוסף לרגולציה שתקל על מחזור משכנתה והחלפת בנק, מה שיגביר את כוח המיקוח של הצרכנים. יש לציין לטובה כי בשנים האחרונות חלה התקדמות בנגישות הציבור למידע זמין על ריביות למשכנתאות ולהלוואות הבנקים, אך עדיין יש מה לשפר. 

פיקוח על מרווחי הריבית - ייתכן שבנק ישראל או  אפילו הרשות להגבלים עסקיים יצטרכו להתערב ולפקח על הריביות שהבנקים גובים, כדי להבטיח שהצרכנים אינם משלמים ריביות מופרזות.

הגיע הזמן לצעדים משמעותיים להקלה על הציבור

כפי שראינו ריכוזיות הבנקים בישראל משפיעה  ישירות על יוקר המשכנתאות וההלוואות בכלל על ידי הקטנת התחרות, הגדלת מרווחי הריבית, והגבלת אפשרויות הצרכן.

בכל ריבעון ובכל שנה מפרסמים הבנקים ריווחי שיא של מיליארדים, לא בגלל הצטיינות יתירה, התייעלות, או פעילות יוצאת דופן, אלא פשוט בגלל הריבית הגבוהה במשק שמגולגלת לציבור, (וכמובן בניגוד לריבית הנמוכה על הפיקדונת  שמקבל הציבור מהבנקים),  שמניבה להם רווחים אדירים.

הפתרון טמון בהגברת התחרותיות והפחתת חסמי הכניסה לשחקנים חדשים, בשוק הבנקאות בכלל ובפרט בשוק המשכנתאות וההלוואות.