הטלטלה בשווקים היא קריאת השכמה לכל מי שנרדם עם השקעה פסיבית

רבות דובר על הירידה בהשקעות אקטיביות. הרבה פחות נאמר על הסיכונים והחסרונות של גישת ההשקעה הפסיבית

 

 
ריצ׳רד אולדפילד, מנכ״ל Schroders, צילום: Schrodersריצ׳רד אולדפילד, מנכ״ל Schroders, צילום: Schroders
 

ריצ׳רד אולדפילד, מנכ״ל Schroders
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/03/2025

נתחיל בכך שאניח את הקלפים על השולחן: אני מנהל עסק שבו אנו גובים עמלות עבור החלטות השקעה שאנו מקבלים לגבי כספם של הלקוחות. לכן, לא תופתעו לגלות שאני מאמין נלהב בערך של ניהול השקעות אקטיבי.

אבל אני רואה גם ערך בהשקעות "פסיביות", שיכולות להציע תמהיל השקעות מגוונים בעלות ניהול נמוכה, המשקפים באופן פסיבי השקעה בהרכב מדדי רוחב עולמיים כמו MSCI World או S&P500 . יש להן מקום. בשנת 2014 וורן באפט טען שהכסף של אשתו יושקע בקרן מחקה, ואני מסכים: כל משקיע נדרש לכלול החזקות פסיביות מסוימות כמקור אפקטיבי לפיזור עלויות.

עם זאת, אני לא מסכים עם אלה שטוענים כי השקעה פסיבית – שצמחה באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות – תבטל אי-פעם את הצורך העמוק בניהול השקעות אקטיבי. השקעה אקטיבית, שבה ההחלטות מבוססות על מחקר יסודי, היא המפתח ל"גילוי מחיר" – התהליך שבאמצעותו השווקים מייחסים ערך לנכסים.

כל השקעה צריכה להתבסס על החלטות מושכלות, כולל התחשבות בסיכון. כרגע אנו כלואים בנקודת מפנה שבה יש לבחון מחדש את האיזון בין עלות, סיכונים ותשואות. הרכב השווקים של ימינו, והכוחות שמעצבים את רווחיות החברות בעתיד, יוצרים סיכונים ממשיים בתיקים פסיביים – ובמיוחד בכך שמשקיעים נגררים לנטילת סיכונים לא מכוונת.

ריכוזיות חסרת תקדים בשוק

תופעה מדאיגה נעוצה במדדי רוחב דומיננטיים שנשלטים על-ידי קומץ של מניות, ממדינות ספורות ובענפים מוגבלים.

שוק המניות האמריקאי מהווה כיום 74% ממדד MSCI World  - ומשקף "שליטה" ברמה גבוהה ביותר של ארה"ב במדד זה, מזה לפחות 55 שנים. ריכוזיות זו ניכרת גם ברמות נמוכות יותר, כאשר עשר המניות הגדולות בארה"ב מהוות 37% משוק המניות האמריקאי. אפילו בתקופת בועת הדוט-קום בסוף שנות ה-90, עשרת המניות הגדולות לא עברו את ה-25% מהרכב מדד  ה-500P&S. אם לא די בכך כדי לשקף תופעה מטרידה, גם ההחזקות הגדולות ביותר כיום מייצגות הימור חד-כיווני – על טכנולוגיה אמריקאית.

התופעה הזו אינה מוגבלת רק לארה"ב ולמגזר הטכנולוגיה. היא מתרחשת גם באזורים, בתעשיות ובמדדים נוספים. היא מערימה סיכונים עבור כל המשקיעים ודורשת גישה אקטיבית לניהולם. השווקים זזים בזריזות: כדי לשמור על חשיפה מתוכננת ומודעת, גם עלייך כמשקיע להיות זריז בהתאם.

מחיר וערך אינם זהים: אם בחרת בקרן מחקה עולמית כי שמעת שזה אמצעי ההשקעה הזול ביותר, עליך גם להבין – ולישון בשקט בלילה בידיעה – שחלק ניכר מהכסף שלך מושקע במספר מצומצם של חברות, כולן פועלות בתעשיות הקשורות זו בזו.

שיבושים מכל עבר

חוסר-ודאות הוא סטטוס קוו בעולם שלי. מעולם לא הגעתי לעבודה בהרגשה שחוסר הוודאות נעלם. אבל בשנים הקרובות אנו ניצבים בפני טלטלות משמעותיות, הן ברמת השוק והן ברמה המאקרו-כלכלית. במשך רוב חיי, הגלובליזציה הייתה המגמה השלטת, אך כעת היא נבלמת כאשר כוחות מרובים, כמו פרוטקציוניזם ופופוליזם, גוררים לפירוק קשרי סחר, מסחר ופוליטיקה. באותו אופן, תשואות האג"ח ירדו במשך כארבעה עשורים, אך כעת הן שוב עולות.

השוק משתנה גם באופן שבו הוא מגיב לאותות. לדוגמה, הצהרותיו של טראמפ – בין אם בצורת צווים נשיאותיים או ציוצים – אינן בהכרח מזיזות את מחירי המניות: השוק מתעלם מדברים שבעבר היו מהווים אותות ברורים. בסביבה כזו, משקיעים חייבים להיות גמישים ומצוידים בהבנה של האופן בו תוצאות מדיניות אמיתיות ישפיעו על שווי החברות. הדבר דורש ניתוח מעמיק של פעילותן העסקית של חברות, ועבודת ניתוח זו מתבצעת רק על-ידי מנהלים אקטיביים שמסוגלים לנצל אותה.

משקיעים חייבים להביט קדימה

השקעה פסיבית בהכרח מסתמכת על העבר. המשקל של מניה בתיק פסיבי נקבע רק על סמך מה שכבר קרה. השקעה אקטיבית יכולה לשקלל סיכונים צפויים בטווח הבינוני והארוך, כגון סיכוני אקלים. הדאגה כאן אינה קשורה לעניין "פרוגרסיבי" אלא חשש מהתרחשותם של איומים ממשיים.  השפעת הבינה המלאכותית, ככל שהיא מתפשטת על פני תעשיות וחברות, מציבה גם היא תרחישים דומים.

יש דרך נוספת שבה משקיעים אקטיביים יכולים להניב תשואה: על-ידי עידוד החברות שבבעלותם להסתגל למגמות שעלולות לפגוע או לחזק את עסקיהן. הידע שאנו צוברים על החברות שבהן אנו משקיעים מעניק לנו תובנות וקשרים קריטיים למעורבות זו. שוב, מדובר בתהליך יקר, אך הוא נועד למקסם ערך עבור המשקיעים – וזהו דבר שקרנות פסיביות אינן מצוידות לבצע.

הכוונת השקעות לתמיכה בצמיחה

לסיום, נקודה שונה אך חשובה. מעקב רחב אחר מדדים מנתב הון למקומות שבהם מחירי המניות כבר גבוהים ביותר. מדאיג לחשוב שחברות טכנולוגיה אמריקאיות ענקיות – כמו אפל, מיקרוסופט, או אנבידיה – כל אחת מהן שווה יותר מהשווי הכולל של 100 החברות הגדולות בבורסת לונדון. נאמר הרבה על הירידה בהשקעה אקטיבית; הרבה פחות נאמר על הסיכונים והחסרונות של גישת השקעה פסיבית. זה המקום להזכיר זאת.

x