סחורות
נפט: האם הפוקוס עובר מנפט הפצלים האמריקאי לשווקי נפט אחרים?
נראה כי חלה הפוגה מהירידה במחירי הנפט שכעת נסחרים סביב ה$70. התקררות מצב הרוח בשוק, אי הודאות לגבי התחזית הכלכלית והביקוש לנפט ממשיכים להפעיל לחץ על המחירים. נדמה כי הרעש הגיאופוליטי מצליח להסתיר את השינויים המבניים המתהווים. גידול התפוקה שהבטיחו מדינות הנפט מגביר את התחרות בשוק הנפט, וכנראה מגביל את נתח השוק של נפט הפצלים האמריקאי. כעת עליונותה של ארה"ב נראית כאילו היא נתונה תחת זכוכית מגדלת, ומבחינה בסיסית, אנו רואים את שוק הנפט נע לעבר עודף היצע. אנו צופים שמחירים ינועו לכיוון $65 מאוחר יותר השנה.
מחירי הנפט נראים כאילו הם לוקחים הפוגה מהירידה האחרונה שלהם. מאז תחילת השנה, תשומת הלב של השוק עברה מההגבלות המחמירות של ארה"ב על ייצוא רוסי אל עבר רטוריקת ה"Drill, baby, drill" החדשה של הממשל האמריקאי, דרך הכרזת מדינות הנפט על סיום קיצוצי הייצור, ולבסוף אל חששות רחבים יותר בנוגע לכלכלה ולביקוש לנפט. המעברים בין נושאים אלה חפפו לשינוי משמעותי במצב הרוח של השוק מרמות שוריות מוגזמות לרמות ניטרליות יותר. קרנות גידור ומשתתפים אחרים הפחיתו את החשיפה שלהם בשוק החוזים העתידיים, מה שהפעיל את הלחץ המוכר על המחירים. מצב הרוח צפוי להמשיך להתקרר.
בגדול, נראה כי שוק הנפט מצויד היטב, כאשר המחסור הנתפס באחסון בצפון אמריקה מתקזז עם מלאים בשפע בסין. מדינות "מנודות" כמו רוסיה ואיראן ממשיכות למצוא קונים באסיה, ומוכיחות את יכולתן להסתגל להגבלות. הביקוש לנפט מדשדש, שכן הביקוש לדלק כבישים נשחק באירופה ובסין ואינו עולה בצפון אמריקה והמעבר האנרגטי נראה בבירור.
ייתכן כי שינוי בסיסי נוסף נמצא בתהליך. החלטת מדינות הנפט להקל סוף סוף על קיצוצי ההיצע קשורה בחלקה להשקעות האחרונות של כמה מחברותיהן. קזחסטן, איחוד האמירויות, ובקרוב גם רוסיה, השלימו או עומדות להשלים פרויקטים שונים. ככל הנראה, שוק הנפט לא יוכל לספוג את כל הכמויות. התחרות צפויה להתגבר וייצוא הנפט של ארה"ב עשוי לעבור מצמיחה לסטגנציה. הדיונים על האפשרות שהתפוקה של נפט הפצלים האמריקאי תגיע לשיאה לפני או אחרי 2030 מוסיפים מימד נוסף לשינוי זה.
האם תעשיית נפט הפצלים האמריקאי תראה האטה בפריון ועלייה בעלויות עקב הצורך לעבור למאגרי איכות נמוכה יותר, או שהביקוש הגלובלי לנפט פצלים אמריקאי מצד קונים אירופאים ואסיאתיים יפחת בכל מקרה? מעבר לרעש הגיאופוליטי הרם, נראה כי אכן מתהווים שינויים מבניים, אך מסיבות כלכליות ולא פוליטיות.
אנו שומרים על גישה ניטרלית וצופים שהמחירים ינועו לכיוון ה$65 מאוחר יותר השנה. נראה כי שוק הנפט נע לעודף היצע השנה. המשא ומתן על הפסקת אש באוקראינה עשוי לכלול הקלה בסנקציות הנוגעות לנפט הרוסי, אך הקלה זו עשויה להתאזן על ידי החמרת מגבלות הייצוא על איראן או ונצואלה. עם זאת, דרישותיה של רוסיה נותרות לא ידועות בשלב זה בתהליך המשא ומתן המתמשך, כמו גם נכונותו של הממשל האמריקאי להקל על הסנקציות על נפט רוסי ולהגביר את התחרות.
נורברט רוקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר "הדור הבא", יוליוס בר
מקרו
אינפלציה בארה"ב: ההקלה מספקת מעט מרווח נשימה לקראת המכסים
ההקלה הקטנה באינפלציה סייעה להפחית את החששות שהמכסים יובילו לעלייה חדה יותר באינפלציה בארה"ב. ירידה בקצב עליות המחירים על שירותים עולה בקנה אחד עם התקררות הביקוש עקב רמת אי-הוודאות הפוליטית הגבוהה. במקביל, האינפלציה נותרת קרובה יותר ל-3% מאשר ל-2%, וההתקדמות לעבר יעד האינפלציה של הFed נותרת איטית במיוחד. נתוני האינפלציה המתפרסמים לפני ישיבת ועדת השוק הפתוח (FOMC) החודש יעודדו במעט את בחינת הורדת הריבית, שכן גם רמות האינפלציה וג אי-הוודאות שאופפת אותה נותרות גבוהות.
האינפלציה בארה"ב דווחה כנמוכה מהצפוי, כאשר שיעור האינפלציה הכללי ירד בפברואר ל-2.8% והמדד הליבה ל-3.1%. העליות החודשיות במחירים היו נמוכות באופן משמעותי בהשוואה לינואר, אז רצף של התאמות מחירים הובילה לעליות נרחבות. עלויות הדיור, שהיו גורם מרכזי באינפלציה הגבוהה, עולות בקצב איטי יותר מבעבר.
אם נוציא את רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים, מדד הליבה של האינפלציה התמתן בזכות ירידה במחירים של עלויות תעופה ושל רכבים חדשים. מחירים נמוכים יותר של מוצרים בני קיימא מצביעים על כך שהתקררות הביקוש כתוצאה מהאי-ודאות הפוליטית הגבוהה מילאה תפקיד מרכזי בחודש פברואר.
עם זאת, המכסים עשויים להפעיל לחץ שיוביל לעליית מחירים על מוצרים בחודשים הקרובים. מאחר שהאינפלציה בארה"ב נותרת קרובה יותר ל-3% מאשר ל-2%, לFed נותר מרחב מוגבל להורדת הריבית בישיבה של הFOMC החודש. אנו מצפים כי הן רמות האינפלציה והן אי-הוודאות סביב האינפלציה יישארו גבוהות בחודשים הקרובים.
דייוויד קול, הכלכלן הראשי, יוליוס בר
הכנסה קבועה
סין: הבנק המרכזי של סין (PBoC) ימשיך לתמוך ביואן למרות העלייה במכסים
תגובתה של סין לארה"ב לאחר המכסים הנוספים הייתה מדודה. לאור המתיחות הגבוהה בתקופה זו, איננו מצפים שהבנק המרכזי של סין (PBoC) יוריד את הריבית לפחות עד 2 באפריל וזאת בכדי למנוע הסלמה נוספת. בינתיים, ההתאמות האחרונות שביצע הPBoC מראות כי הוא מעדיף יואן יציב ואף מוכן לפעול נגד התחזקות היואן. אנו רואים מרחב מוגבל בלבד להתחזקות היואן בהתחשב ביעד הצמיחה השאפתני והפגיעה בייצוא לארה"ב.
סין סיפקה תמריצים שהיו ברובם בהתאם לציפיות בקונגרס הלאומי של העם, זאת על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. עם מודל צמיחה שלה שמבוסס על ייצוא והפגיעה בייצוא לארה"ב כתוצאה ממכסים מתגברים (כעת בשיעור של 20%), יעד הצמיחה של 5% של סין נראה יותר ויותר מסובך. ללא ספק, סין חייבת כעת להסתמך על צריכה פנימית כדי לאפשר צמיחה.
הגברת הצריכה תיעשה באמצעות הגברת הגירעון התקציבי ומכסת אגרות החוב הממשלתיות. לאור החולשות בביקוש הצרכני, כפי שמשתקף בנתוני מדד המחירים לצרכן (CPI) האחרונים, הממשלה צריכה להציע תמריצים אגרסיביים יותר כדי להשפיע על הכלכלה.
הבעיה היא שה300 מיליארד יואן שהוקצו למימון הרחבת תוכנית סחר הצרכנים נראים קטנים בהשוואה ל-1.3 טריליון יואן של מכסת אגרות החוב הממשלתיות המיוחדות שהן ארוכות הטווח במיוחד.
ראש הממשלה לי צ'יאנג גם התחייב לעצור את המשבר בשוק הדיור של סין. מכירות חוזי הדיור הארציות המשיכו לרדת בחודשים האחרונים, מה שמעיד כי השפעת התמריצים החזקים בספטמבר עשויה לדעוך.
בעוד שמכירות הנדל"ן בערים בדרגה 1 מגיבות לאמצעים התמריציים, החולשות בערים בדרגה 2 ומטה, שבהן הירידות במכירות היו חדות יותר, ממשיכות להכביד על המכירות הארציות. יזמים עם חשיפה גדולה לערים אלו ממשיכים להתמודד עם קשיי נזילות.
בהתחשב באפקט העושר על משקי הבית, על הממשלה להגדיל את ההיצע של אמצעים לרכישת בתים חדשים שלא נמכרו לטובת דיור ציבורי, במיוחד אם מכירות הנדל"ן ימשיכו להחמיר במרץ.
למרות הסלמת המתחים בסחר, הבנק המרכזי של סין (PBoC) הודיע כי יאמץ מדיניות מוניטרית 'יחסית רופפת' תוך דבקות במדיניות של יואן יציב.
אנו מציינים כי הPBoC דחה את הורדות הריבית, הפסיק רכישות אג"ח, ואפילו איפשר מחנק נזילות כדי למנוע ירידה נוספת של היואן ובריחת הון.
בהתחשב במתחים הגבוהים עם ארה"ב, סביר להניח שהPBoC לא יוריד ריבית בטווח הקרוב וזאת במטרה למנוע הסלמה נוספת. עד ה2 באפריל, ארה"ב תמשיך לבחון מחדש את השלב הראשון של הסכם שנחתם עם סין בשנת 2020.
היחלשות האחרונה של הדולר, הירידה במניות בארה"ב והאופטימיות לגבי בינה מלאכותית בסין הביאו לביקוש ליואן ולהחזרת זרימות הון למדינה.
יתר על כן, יואן יציב יחד עם דולר חלש יובילו ליואן חלש יותר מול סל המטבעות המסחרי שלו, דבר חיובי בנוגע לייצוא.
אנו מאמינים כי סין תדבוק במדיניות של יואן יציב, וכי כל התחזקות של היואן תהיה מוגבלת, בהתחשב ביעדי הצמיחה הכלכליים של הממשלה.