סקירה שבועית - 16.03.2025 - חדר עסקאות מזרחי טפחות

תמצית

מדד המחירים המקומי לפברואר מפיק מתנה חביבה לפורים בכלל, ולסוף השבוע בפרט. הירידה במחירים היא רוחבית יחסית, ומרמזת על השפעת מטבע, בין היתר, וכנראה גם סנטימנט צרכני נמוך ממה שהתרגלנו. להערכתנו, היא תדרוש גם תיקוף מחדש של ההערכה לגבי מגבלות צד היצע, במצב הפסקת האש הנוכחי. ולמרות כל הטוב הזה, היחלשות השקל, ועליית שכר המינימום, יחד עם עונתיות וחגים כמובן, צפויות להביא למדדים גבוהים במרץ-אפריל. אז מעבר לזה שהורדת ריבית בעוד שלושה שבועות לא עומדת, להערכתנו, על הפרק, הורדה במאי אינה תרחיש הבסיס שלנו, גם אם היא אפשרית. 

נתוני החשבון השוטף, בינתיים, מצביעים על צמצום ניכר בעודף ברבעון הרביעי, במידה רבה כתוצאה מעלייה בגירעון במאזן הסחר, והקדמת רכישות לקראת העלאת המע"מ. אבל אותו גירעון במאזן הסחר מצביע על צמצום אל תוך פברואר 25', אל רמות הקרובות לאלה של לפני המלחמה. ראוי לציין, עם שיפור ביצוא השירותים בינתיים. 

בארה"ב, מגמה דומה עם מדד מחירים לצרכן שהפתיע מעט כלפי מטה בפברואר. ירידה במחירי הטיסות מבשרת כמובן טובות על מחירי השירותים, שהיו גורם אינפלציוני משמעותי עד כה. אבל המשך העליות במחירי השכירות וכמובן החשש מהשפעות המכסים מהווים גורם משמעותי בהותרת העקום האמריקאי גבוה, גם אחרי פרסום אינדיקציות דומות וממתנות ממדד המחירים ליצרן. 

בקנדה, הבנק המרכז ממשיך במסעו דרומה בריבית מרמת 5.0%, לפני כתשעה חודשים, הפעם ל-2.75%. ולמרות זאת, השפעת המכסים מעלה את האפשרות שהמסע הגיע לסיומו. 

מאקרו

ישראל: מדד המחירים המקומי הפתיע כלפי מטה בפברואר, ללא שינוי חודשי מזה של ינואר, ומיתן אגב כך משמעותית את האינפלציה השנתית מ-3.8% ל-3.4%. נוסיף כי בפעם האחרונה שראינו פברואר נמוך מזה הייתה ב-2020, קרי בקורונה, כאשר המדד ירד חודשית ב-0.1%. אבל בשנים 2021-2024 הממוצע החודשי לפברואר עמד על כ-0.5%, בין היתר מהעובדה שסביבת האינפלציה הייתה גבוהה לרוב, ותיקוני מחירים של תחילת שנה, קרי ינואר, הביאו להשפעה שניונית בפברואר. 

הפעם, מבחינת סביבת המאקרו של המדד הזה, ציפינו לנתון נמוך יחסית (0.2%), במידה רבה בעקבות התיסוף בשקל. עם זאת, היסטורית, יש לציין, העלאת המע"מ בעיקר של ינואר, ובמידה מסוימת גם שאר העלאות המחירים האחרונות של החודש היו אמורות להביא פה להשפעות סדר שני, בשלב הזה גם במחירי המוצרים, אבל במידה מסוימת גם בשירותים. 

מחירי הירקות בלטו בצד השלילי של המדד, עם ירידה כוללת של 7.1%, אשר גרעו כ-10 נ"ב מהמדד. נוסיף כי כלל הקטגוריה הזאת מצביעה כרגע על ירידה של 9.0% בשנה האחרונה. מצד שני, פבר' 24' הושפע כמובן מהמחסור בפועלים בענף החקלאות בגלל המלחמה. לעומת לפני שנתיים, מדד מחירי הירקות הנוכחי מצביע על עלייה של 7.5%, לעומת אינפלציה כוללת של 6.0%. על פי אומדננו עד כה, לא נצפתה עליית מחירי ירקות במרץ, למרות הרמדאן. אבל אנחנו כן מעריכים שיש ברמות המחירים הנוכחיות תגובת יתר של גידול ירקות עקב המחירים הגבוהים של סוף הקיץ, ונצפה לתיקון כלפי מעלה בהמשך. מחירי הפירות, מנגד, עלו ב-10.5% ניכרים מאוד, ותרמו כ-9 נ"ב למדד. בראייה שנתית, כל קטגוריית הפירות והירקות ירדה ב-0.8%. וזולת הירקות והפירות, המדד מצביע על עלייה שנתית של 3.5% - לא דרמה. 

סעיפי ההלבשה ירדו ב-3.0% וגרעו כ-6 נ"ב מהמדד. מעבר להשפעה העונתית יש פה, להערכתנו, השפעה מצמצמת של שער החליפין, יחד עם הגידול הכללי בחודשים האחרונים במספר הטסים לחו"ל. 

סעיף הדיור היה שלילי מאוד החודש, כאשר קטגוריית שירותי דיור בבעלות הדיירים ירדה ב-0.3%, וגרעה כ-5 נ"ב מהמדד. סעיף שכר דירה קיזז מעט מזה, עם עלייה של 0.3% שתרמה 2 נ"ב. נעיר עם זאת, כי מדובר בעיקר בדינמיקה של מספר מחדשי חוזה נמוך, כאשר קצב עליית השכירות למחדשי חוזה טיפס מ-2.6% בחודש שעבר ל-2.7% החודש – שיא מאז מרץ אשתקד. כנ"ל, חותמי החוזים החדשים עשו זאת ב-4.4% יותר מאשר בשנה שעברה – שיא מאז אוגוסט – נצפה שהקטגוריה תמשיך להיות חיובית בחודשי הקיץ. 

הטיסות לחו"ל, כנ"ל ירדו ב-1.4%, וגרעו כ-2.5 נ"ב מהמדד. נעריך שגם במונחים דולריים הקטגוריה קרובה לרף התחתון בתנאים הנוכחיים, כאשר הפיחות בשקל ידחוף את המחירים למעלה בחודשים הקרובים. תוספת של חברות לואו קוסט, במקרה של אי התחדשות המלחמה, מנגד, תהווה גורם מרסן. מחירי המלונות, מנגד, עלו בארבעה אחוזים, והוסיפו כ-2 נ"ב למדד, על רקע הגידול במספר התיירים במדינה.
 

 

סעיף "דלק, הטענה ושמנים לכלי רכב" הוסיף 1.4% ניכרים במהלך החודש, ותרם עוד קרוב ל-4 נ"ב. למדד. נוסיף כי מחירי הדלק הוסיפו כ-1.5% במהלך החודש, מ-7.2 ל-7.31 ₪. הרוב צפוי לרדת במדד מרץ, עם ירידה של כ-1.1% במחירי הדלק. ולמרות היחלשות השקל, הירידה במחירי הנפט מצביעה כרגע על צפי להורדה קלה נוספת במחירי הדלק באפריל. 

בחיוביים בלטו מחירי העופות, עם עלייה של 2.3%, אשר הוסיפה כ-2.5 נ"ב למדד. כמובן שנצפה להמשך עליות משמעותי במרץ-אפריל. עם זאת, יש לציין כי כלל קטגוריית המזון ללא ירקות ופירות עלתה ב-0.3% במהלך החודש, לעומת ממוצע חודשי של 0.5% בחמש השנים האחרונות.  

לסיכום, מה שהוגדר  בתחילת המלחמה כמגבלות צד היצע, הביא במקרים כאלה ואחרים לעלייה במרווחים הגולמיים. אפשר היה להצדיק את אלה יותר בתקופה המלחמה. אבל פעילות מקומית הביאה לירידת מחירים לדוג' במקרה של הירקות, רגיעה יחסית בלחימה הביאה לעלייה בהיצע העולמי במקרה של הטיסות ובמזון לא רואים אמנם ממש ירידות. אבל עולה ספק קל עד כמה בענף המזון יהיה אפשר להמשיך להעלות מחירים, לפחות בקצב האינפלציה. הודעת הריבית הבאה היא בעוד כשלושה שבועות (7/4), והיא תכלול עדכון לתחזית חטיבת המחקר ומסיבת עיתונאים. לא נצפה להסקת מסקנות מנתון אחד (כזכור, ינואר היה בחלק העליון של הציפיות). אבל הטיעון של מגבלות צד היצע כתוצאה מהמלחמה יידרש לתיקוף מחודש, אולי בהישענות על עליית שכר המינימום. 

בהמשך הדרך, כרגע אנחנו צופים עלייה של 0.9% במדד המחירים של מרץ-אפריל יחדיו, זה אומר אינפלציה ב-2.9% בהודעת הריבית של מאי. בהנחה וזו תגיע עם יציבות בשקל, נראה את זה כסביבה המאפשרת, אבל רחוקה מלחייב, הורדת ריבית נוספת.

הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על עודף  בחשבון השוטף, של 3.0 מיליארד ד'. מדובר בהתמתנות ניכרת לעומת הרבעון השלישי (4.7 מיליארד), ובנתון נמוך משמעותית מהממוצע במהלך המלחמה (5.6 מיליארד) או ביחס ל-5 השנים האחרונות (4.3 מיליארד). הרבה מההתמתנות בעודף במהלך הרבעון האחרון נבעה באופן לא מפתיע מהעלייה ביבוא הסחורות, מכ-24.0 מיליארד ד' ל-25.5, כמובן לקראת העלאת המע"מ, בינואר.

רוב ההפרש שנותר הגיע מקטגוריות ה-"הכנסה הראשונית", כאשר הכנסות הישראלים מהשקעות בחו"ל ירדו בכמיליארד ד' לעומת הרבעון השלישי. קרוב לחצי מזה קוזז על ידי ירידה בהשקעות הזרים בישראל. 

הירידה בהכנסות הישראלים בחו"ל נבעה מהתמנות בהכנסות מהשקעות ישירות (FDI) מכ-1.7 מיליארד ד' ל-0.6. אז ייתכן והתיסוף בדולר השפיעה על זה, כתוצאה מהשקעה במקומות אחרים, או שמדובר במחיקה חד פעמית.
 

 

בניגוד לחשבון השוטף, הגירעון במאזן הסחר המקומי ממשיך להתמתן אל תוך השנה, ברמה של 2,727 מ' ד', במונחים מנוכי עונתיות, בפברואר, לעומת 3,123 מ' בינואר.  רמת הגירעון הנוכחית, נוסיף, היא הנמוכה מאז אוגוסט. וקרובה לממוצע בשנה של לפני המלחמה. 

יבוא הדלקים התמתן ל-676 מ' ד', לעומת 876 מ' בינואר, וקרוב ל-800 מ' ד' בשנה האחרונה. נוסיף על זה כי מחירי הברנט נעו סביב ממוצע של 75$ במהלך החודש, לעומת כ-71$ כרגע. גם הפחם ירד בעיקר במהלך פברואר, עם ממוצע של מעט מעל ל-100$ לטון במהלך החודש, לעומת כ-98$ כרגע. ועל זה אפשר להוסיף את שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שצפוי להיות גבוה בתקופה הקרובה.  

סך היבוא ללא אנרגיה התמתן גם הוא, בכ-263 מ' ד', ל-7,255 מ'. הרבה מהירידה (107 מ' ד') נבעה מחומרי גלם. ונצפה לגידול פה, על רקע המשך הפעילות במשק. 

יבוא מוצרי הצריכה חזר בצורה מהירה למסלולו, עם גידול של 73 מ' ד', ל-2,148. מדובר בתגובה מהירה משהו, ביחס לציפיותינו, כאשר הרוב מרוכז במוצרים לצריכה שוטפת, אחרי השפעת המע"מ. 

היצוא התאושש גם הוא, אחרי ירידה בינואר, עם עלייה של 133 מ' ד', ל-4,528 מ'. בגדול, מדובר ברמות אופייניות לתקופה של לפני תחילת המלחמה. נעריך כי ייתכן ומדובר בעלייה מסוימת בביקושים בעולם באופן כללי על רקע מלחמת הסחר. בפרט, גירעון מאזן הסחר האמריקאי הגיע ל-131 מיליארד ד' חריגים בינואר. 

ארה"ב: מדד המחירים לצרכן בארה"ב הצביע בפברואר על עלייה של 0.22%. מדובר בהפתעה שלילית מתונה של כ-0.1% בלבד לעומת הקונצנזוס. ועדיין, זו הפעם הראשונה מאז מדד יוני אשתקד שהמדד האמריקאי מפתיע כלפי מטה. מצד שני, היא מגיעה אחרי הפתעה מהותית כלפי מעלה במדד ינואר. האינפלציה השנתית במדינה מצביעה עכשיו על 2.8% קרובים יותר ליעד הפד, לעומת 3.0%, בחודש שעבר. הליבה, מנגד, הוסיפה 0.2% גם היא, והגיעה ל-3.1% שנתיים – שפל של קרוב ל-4 שנים. 

בהודעה על פרסום המדד, ה-BLS המשיכה להדגיש את עליית מחירי הדיור, עם תוספת חודשית אופיינית של 0.36% - מגמה דומה לקצב העלייה של השנה האחרונה (4.25%), אחרי שהירידה בסדרה הזו הייתה הגורם העיקרי להתמתנות האינפלציה בשנתיים האחרונות. 

האינפלציה החודשית מותנה באופן בולט על ידי ירידה של 4.0% במחירי הטיסות, וירידה של אחוז במחירי הדלקים בתחנה. עוד צוין כי למרות הירידה הזו, כלל סעיפי האנרגיה עלו ב-0.2%, על רקע עליית מחירי החשמל והגז הטבעי - בכל זאת, חורף עם מה שהיה אז מחירי גז גבוהים מאוד באירופה – כמובן שכל העסק צפוי להתמתן בהמשך.

מחירי המזון כולם עלו גם כן ב-0.2%. ובניגוד לחולשה שראינו לאחרונה בענפי הפנאי והאירוח בשוק התעסוקה, סעיפי המזון מחוץ לבית, בפרט, עלו ב-0.4%. נזכיר שקטגוריית המזון בכללותה כוללת את השפעת שפעת העופות והמחסור החריף בביצים. אז מבחינת מגמה בכלל המזון שלילי.

עוד לקראת השפעת ה-Tariff, בולטים בהיעדרם מחירי המכוניות החדשות, אשר איבדו 0.1% במהלך החודש, וממשיכים לרדת בשנה האחרונה. ובניגוד לזה, השפעת ההוצאות הגבוהות של ממשל ביידן עודנה מורגשת, כאשר המשומשות עלו ב-0.9% ניכרים מאוד. עוד ב-Tariff, מחירי ההלבשה עלו 0.6%, ומשלימים כעת עלייה זהה בשנה האחרונה. סעיפי הבריאות הוסיפו גם הם 0.3% משמעותיים – ברף הגבוה של החודשים האחרונים. 

ה-Supercore (שירותים ללא דיור) עלה גם הוא ב-0.22%, והתמתן לעלייה שנתית של 3.8%, מ-4.0%, בחודש שעבר.
 

 

מדד המחירים ליצרן בארה"ב הפתיע גם הוא כלפי מטה בפברואר, עם נתון ללא שינוי חודשי בסה"כ. וגם זה עם תרומה חיובית של מחירי המזון (עלייה במחירי הביצים עקב שפעת העופות) שזולתה וזולת מחירי האנרגיה, מדד המחירים ליצרן איבד 0.1%, אשר הביאו את האינפלציה במדד ליצרן לרמת 3.2% - שפל של שלושה חודשים. נוסיף כי אינדקציות שוק מהימים האחרונים מצביעות על ירידה במחירי הביצים ובנוסף, גם במדד המחירים ליצרן של פברואר נרשמה ירידה במחירי העופות הצעירים המעובדים, אשר עשויה לרמז על גידול בהמשך בכמות המטילות.

הנתונים המתונים האמורים נרשמו למרות שמחירי המוצרים במדד המחירים ליצרן ללא מזון ואנרגיה עלו ב-0.4%, חודשית, לקראת העלאת המכסים. 

הסנטימנט הצרכני בארה"ב ממשיך להתמתן בקצב מהיר. על פי הנתונים הראשוניים של מדד סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן למרץ, הסנטימנט הכללי איבד קרוב ל-7 נק' במרץ, לאחר ירידה דומה בפברואר. כרגיל, עיקר הסיפור הוא בסעיפי הציפיות, עם ירידה של קרוב ל-10 נק', ל-54.2 – רמה אופיינית לשיאי האינפלציה של 2022. 

הירידה בציפיות הכלליות מתקדמת במקביל להתמשכות מגמת עליית ציפיות האינפלציה של המגדירים עצמם דמוקרטית. ציפיות האינפלציה הקצרות, לשנה, של כלל המשיבים לסקר זינקו לרמה של 4.9%, לאחר שנעו באופן בולט מתחת לרף ה-3%, בחודשים של לפני הבחירות. מתוך זה, ציפיות הדמוקרטים זינקו לרמת 6.5%. באופן דומה, כלל הציפיות לטווח של 5-10 שנים זינקו גם הם, לרמת 3.9%, מה שמעלה את השאלה איך המכסים יהיו הקטליזטור למשהו כזה. כאן, נוסיף, מדובר בשיא הציפיות של האינדיקטור מאז 1993. וגם פה, כמובן הדמוקרטים אחראים לרוב התרומה, עם עלייה לציפיות אינפלציה של 4.6%, כאשר בקרב הרפובליקנים הציפיות לטווח הזה דווקא נותרו על 1.3% נמוכים מאוד.

בהודעה הנלווית לפרסום נתוני הסנטימנט, מכון המחקר של אונ' מישיגן ציין כי הירידה בסנטימנט הייתה עקבית בין קבוצות הגיל השונות, השכלה, הכנסה, עושר, שיוך פוליטי ומיקום גיאוגרפי. מעבר לירידה באינפלציה, צוין כי סעיפי הציפיות ירדו משיקולי הכנסה, תעסוקה, תנאים עסקיים וכמובן שווקי המניות. עוד צוינו חוסר הוודאות לגבי המדיניות וגורמים כלכליים נוספים. 

בניגוד לניסיון הכללי, ראוי לציין שהעלייה בציפיות האינפלציה, גם אם זו מרוכזת אצל הדמוקרטים, לא הביאה לגידול רוחבי חריג ברכישות מוצרים או אפילו ברכישות מוצרים בני קיימא, כאשר המכירות הקמעונאיות, נזכיר, ירדו בינואר בצורה דיי רוחבית. יהיה מעניין בהקשר הזה לעקוב אחרי נתוני המכירות הקמעונאיות בפברואר, אשר יפורסמו מחר. 
 

 

קנדה: כצפוי, ה-Bank of Canada הוריד את הריבית  ברבע אחוז בשבוע שעבר, לרמת 2.75%. הורדה אשר עשויה להיות אחרונה, או קרוב לכך במסע הנחוש שעברה הריבית במדינה מרמת 5.0%, באמצע השנה שעברה. 

הודעת הריבית של הבנק ביטאה באופן בולט את האמביוולנטיות בקביעות המדיניות כרגע על ידי הבנק. בכלל זה, צוינה האינפלציה על קרוב ליעד ה-2%, והצמיחה החסונה. מנגד, נכתב כי מתיחות הסחר והמכסים מארה"ב יאטו את קצב הפעילות הכלכלית ויגבירו את הלחצים האינפלציוניים במדינה. 

עוד על זה נכתב כי קצב הצמיחה של 2.6% ברבעון הרביעי גבוה מהציפיות בהודעת הריבית של ינואר. וכי הורדות הריבית עד כה האיצו את הפעילות הכלכלית, בפרט בצריכה הפרטית ובדיור. למרות זאת, בדומה לארה"ב צוינו נתוני סקר המצביעים על האטה בסנטימנט הצרכני ובסנטימנט העסקי, אשר מביאים לירידה בהשקעה של עסקים. 

עוד על האינפלציה נכתב כי למרות שזו קרובה ליעד, היא צפויה לעלות לסביבת  %½2 במרץ, לאחר ביטול הפטורים ממס, שהושתו זמנית במדינה. בנוסף לזה, נכתב כי ציפיות האינפלציה הקצרות עלו לאור החששות מהשפעת המכסים על המחירים. 

בסיכום ההודעה, הבנק ציין כי מדיניות מוניטרית לא יכולה לקזז את השפעת מלחמת הסחר. אבל היא כן יכולה לוודא שמחירים גבוהים יותר לא מביאים לאינפלציה מתמשכת. וכי הוועדה המוניטרית תהיה זהירה בהערכת תזמון והשפעת הלחצים השליליים לאינפלציה, כתוצאה מכלכלה חלשה יותר, מחד, והלחצים האינפלציוניים כתוצאה "מעלויות גבוהות יותר" כנראה ברמיזה למכסים נגדיים על תוצרת וחומרי גלם אמריקאים.