מאזן הכוחות הכלכלי משתנה: ארה"ב מקצצת, אירופה משקיעה
הדיכוטומיה החריפה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי בארה"ב היא המניע המרכזי מאחורי צעדי המדיניות של ממשל טראמפ שנראות לכאורה בלתי יציבות אך למעשה הן מייצגות מאמץ מתואם להשגת איזון פיסקלי ולניתוק הכלכלה האמריקאית מהתמכרותה להוצאות ציבוריות.
מעברו השני של האוקיינוס, גם משקי הבית באירופה צברו עושר לאורך העשור האחרון ונחשבים לחוסכים גדולים, כאשר שיעורי החיסכון שלהם נותרים גבוהים באופן עקבי מאלה של מקביליהם האמריקאים. בינתיים, ממשלות האיחוד האירופי, ובמיוחד גרמניה, לא נקטו בגישה אגרסיבית להמרצת הכלכלות שלהן בתקופה זו ובכך תוך נמצאות בפיגור ניכר אחרי ארה"ב הן לפני והן במהלך "חגיגת" ההוצאות הפיסקליות של מגפת הקורונה.
עם זאת, שינוי המדיניות של וושינגטון כלפי אוקראינה מספק ליבשת חלון הזדמנויות להשתחרר מ'כבליה של אמנת מאסטריכט' (Maastricht straitjacket) ולעבור מצנע פיסקלי לפזרנות פיסקליות. בכך מציבה וושינגטון לראשונה אתגר משמעותי לדבקותה הקשוחה של גרמניה במדיניות 'האפס השחור' (Schwarze Null) שלה, במטרה לבצע תיעוש מחדש ולהגדיל משמעותית את הוצאות הביטחון.
בזמן כתיבת שורות אלו, הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני העביר את החבילה הפיסקלית שלו עם הרוב הנדרש של שני שלישים. מפלגת הירוקים הגרמנית (German Green Party), שקולותיה היו נחוצים להשגת רוב זה, התרצתה בסופו של דבר לאחר שהתנגדה בתחילה, כדי לכלול בעסקה מספר סדרי עדיפויות משלה. אישור הבית העליון של הפרלמנט צפוי ביום שישי (21 במרץ), אך בשלב זה הוא נחשב בעיקר לצעד פורמלי בלבד. 'הבזוקה הפיסקלית' של גרמניה, שמטרתה העיקרית היא לשקם את יכולות הביטחון של המדינה ולחדש את תשתיותיה המיושנות, אמורה לספק דחיפה מתמשכת למניות הגרמניות בפרט ולמניות האירופאיות בכלל—זאת כל עוד לא יתרחש מיתון בארה"ב, אשר עשוי לגרור שוק דובים נרחב יותר שיהיה למניות האירופאיות קשה להימנע ממנו.
איב בונזון, מנהל השקעות ראשי, יוליוס בר