מדד STOXX600 מול מדד S&P500 בכיוונים מנוגדים - אז איך משקיעים באירופה ?

ההנחה הכללית היא ששוקי המניות הגלובליים די קורלטיביים, כאשר אלו של המערב (אירופה-ארה"ב-קנדה-בריטניה-אוסטרליה) קורלטיביים עוד יותר מאחרים. לפחות כאשר מדובר במדדים העיקריים הגדולים, המכילים את החברות החשובות ובעלות השווי הגדול בכל המדינות. הסיבה די פשוטה לכאורה: החברות הגדולות האלו הינן גלובליות. ולא רק שחלק גדול מהן מופיעות בבורסות שונות למסחר אלא שהן מהוות בבועה של מצב הכלכלה הגלובלית המערבית.

וכאשר אנו באים לאירופה, העניין מודגש הרבה מאוד. ואכן, מוכח שנים על גבי שנים, חוץ ממקרים מיוחדים שבהן היו קשיים "מקומיים" או ייחודיים. למשל, המשבר האירופי-יווני של 2011, וכו... לאחרונה, העניינים האלו קצת השתנו. ולפני שנמשיך, הנה גרף יומי מעניין שנעשה בעזרת TradingView:
 

כאמור, מדובר בגרף יומי, כאשר הנכס המרכזי הוא מדד STOXX600 (המיוצג על ידי נרות הייקן-אשי). הגרף מציג את מה שנעשה מאז יולי 2024, עד עכשיו, כאשר על גבי המדד האירופי שמתי גם את מדד S&P500 כעקומה ירוקה על מנת לקבל מושג לגבי הקורלציה ביניהם.

והנה, כצפוי, עד אוגוסט 2024, העניינים היו די "ישרים" בין שני המדדים. אפשר לומר שעד אוקטובר ניתן להרחיב את הקורלציה היפה ביניהם... אבל, אז, כאשר המדד האמריקאי "עף" לגבהים חדשים, המדד האירופי דווקא פיתח מגמה יורדת ברורה במסגרת של תעלה יורדת. זאת, עד תחתית כפולה סביב 500. המגמה היורדת הזו הסתיימה רק בפריצה של הגבול העליון של התעלה (17-01-2025). שהיוותה התחלה של משהו די מדהים: ריצת אמוק מעלה, עד 565 (עלייה של כ-12%!), כאשר וול-סטריט הייתה כבר כמה זמן בדשדוש אופקי, באזור השיא שלה של 6150. ומה קרה לאחרונה ממש, כאשר הסנופי תיקן מטה בצורה כה מהירה וחמורה (מ-19-02-2025)? האירופים דווקא עלו עוד קצת, ואז השתתפו בירידה בצורה מתונה מאוד. אבל, מיהרו לחזור לעלות (13-03-2025) כך שכמעט לא נגרם נזק למדד. מה קורה כאן? מה גרם לשינוי החיובי כלפי שוק המניות האירופי מול חברו האמריקאי?

ניחשתם נכון את מילת המפתח: טראמפ. אבל, חייבים להרחיב כי זה ממש לא מספיק... מה הייתה התמורה המשמעותית של הממשל החדש לשינוי שקרה? כאן העניינים קצת מסתבכים... כלכלני יוליוס בר כתבו על כך בצורה רהוטה למדי אבל ארצה להוסיף עוד מקוריות מעניינת לדעתי... נכון שניתן להסביר את שקרה ב"סגירה" בחזית המסחר בארה"ב, בגלל מכסי הייבוא שהנשיא אוהב כל כך להטיל, מול ההתפתחות בהוצאות החדשות באירופה בגלל ענייני הביטחון החדשים. ויש לומר שאותם מכסי ייבוא יכולים לגרום לאינפלציה באמריקה דווקא, וכאשר זה קורה יחד עם הקטנה משמעותית של המגזר הציבורי (DOGE), זה כבר מכניס ללחץ תחת הכותרת של "סטגפלציה".

אבל השאלה היא: האם זהו באמת הגורם המיידי לשינוי הגישה של המשקיעים? אחרי הכול, השינויים בגלובליזציה (עקב שינויים תנאי הסחר), השינויים במבנה השירות הציבורי בארה"ב, ותוכניות ההגנה החדשות באירופה, כל אלו תהליכים ארוכי טווח. לא סביר שהשפעתן תהיה מיידית כל כך... אז מה בכל זאת החשוד העיקרי והשפיע מייד? ההיגיון אומר שמה שדחף עד כה מעלה את השווקים האמריקאיים נמצא בכוונת של הסיבות העיקריות: הנזילות (כסף זמין להשקעה). או, ליתר דיוק, החוסר באותה נזילות אמריקאית מול המשך זרימתה היחסית במקומות האחרים. נזכור שוול-סטריט נהנתה, בזמן ממשל ביידן, משילוב נדיר של הרחבה פיסקאלית אדירה (תוכניות שונות ומשונות של 2 טריליון דולר) עם הרחבה סמויה של ריקון מאגרי הנזילות בבנק המרכזי (כ-2.7 טריליון דולר) כדי לאזן את אפקט העלאת הריבית. חלק מאוד גדול של הכספים האלו הוזרמו להשקעות והביאו את שווי חלק מהמניות לגבהים אסטרונומיים.

כל זה נגמר! השוני העיקרי, בעיני שוק ההון, בין ביידן וטראמפ אינו עניין המכסים, ענייני המלחמה ושלום, ה-DEI, אף לא שינוי הגישה כלפי ההגירה ההמונית. מה שחשוב לשווקים הוא הפסקה טוטאלית של זרימת הכסף החינמי וכניסה למשטר של צמצום, הקטנת חוב וגירעון, וייעול פעילות המדינה. התפיסה החדשה אומרת כך: מצד אחד נעצור את הבזבוזים ונעצור את הגידול בחוב הקיים, ומצד שני נקטין אותו על ידי צמיחה גדולה שתבוא מגידול משמעותי בפעילות הכלכלית הפנימית בארה"ב. פעילות שתבוא מחזרה הביתה של חלק גדול מהייצור, ומהגדלה משמעותית בסקטור השירותים על ידי העברת פעילות ממשלתית אליו.

וכך, הרבה מהחמצן של וול-סטריט נגמר כאשר הריבית עדיין ברמות גבוהות וכאשר הבנק המרכזי ממאן להורדה מהר בגלל ענייני האינפלציה-סטגפלציה המאיימים. אירופה, ועוד מקומות אחרים, נהנים כרגע מן המעבר של כסף להשקעה לאזורים שבהם יש צפי להזרמות ממשלתיות ומוניטאריות שונות. מסווה ביטחוני או כלכלי אינו חשוב כל כך כל עוד הכסף מופק ומוזרם. בגדול, ממשל טראמפ מנסה "להבריא" את הטווח הארוך על חשבון סבל בטווח הקצר. האם הם יוכלו להחזיק מעמד פוליטית מספיק זמן כדי שנראה את פירות המדיניות החדשה? זוהי השאלה הקובעת והמעניינת ביותר של השנים הקרובות.

למי שמעוניין להשקיע בחלק האירופי של קרנות הנאמנות המקומיות, הנה טבלה המורכבת מחלק עליון המכוון יותר למדד הגדול Stoxx600, וחלק תחתון של הקרנות המנוהלות בנושא:

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]