פאנל השקעות בכירים היה הפאנל המרכזי ב"כנס מהסרטים" של FUNDER שהתקיים השבוע (שני) בסינמה סיטי.
הפאנל נערך בהנחיית אודי אלוני, מייסד שותף ומנכ"ל FUNDER ומעיין פרילוק, מנחת תוכנית "סוגרים שוק" בערוץ 10 – ערוץ הכלכלה, ובהשתתפות בכירי תעשיית ההשקעות בישראל: גילעד אלטשולר - מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף, חברת אלטשולר שחם; צבי סטפק, ממייסדי מיטב בית השקעות, וחבר דירקטוריון מיטב קרנות נאמנות; רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות; אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות; ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים.
הפאנל עסק בהשקעות באופן כללי והפגיש, אולי בפעם הראשונה, את קהל המשקיעים הפרטיים בישראל עם בכירי התעשייה.
אודי אלוני פתח את הפאנל במילים הבאות: "חברים, מרגש לשבת כאן אתכם בפאנל השקעות. אני חושב שבפאנל הזה יש לנו במצרפי בערך 200 שנות ניסיון בשוק ההון, ואולי קרוב לטריליון שקלים בניהול השקעות. זה בהחלט מאוד מרשים".
אלוני התייחס לתקופה הסוערת שבה אנו נמצאים כיום, ואמר: "אנחנו נמצאים פה בתקופה מאוד ייחודית, אפילו הייתי קורא לה היסטורית, שיש בה חילופי שלטון דרמטים בארה"ב, ובעצם יש תופעות גלובליות מאוד מאוד גדולות שאני לא זוכר כמעט בימי חיי. טראמפ מנסה לשנות סדרי עולם, וישראל נמצאת בעין הסערה של המאבק שלנו בציר הרשע. ההשפעה של המלחמה הכלכלית והביטחונית על הכספים שלנו היא עצומה. אולי אפילו תימשך לדורות קדימה".
הוא מיקד את הנקודות המרכזיות שבהן ידון הפאנל: "בפאנל הזה במיוחד, אנו נרצה לשמוע את דעתכם על כל מה שקורה ובמיוחד על התופעות שאנו רואים היום בעולם, אם זה במזרח ואם זה יותר קרוב אלינו".
את השאלה הראשונה הפנה אלוני אל צבי סטפק, מייסד מיטב בית השקעות:
אני רוצה להתחיל עם צבי, אתה מורה להיסטוריה, נכון? כך התחלת, ואנחנו בתקופה היסטורית. איך אתה רואה את זה בפרספקטיבה של היסטוריון ושל מנהל השקעות? איך נולד הדבר הזה של המכסים של טראמפ? מכסים זה משהו טכני, אבל מה הפרספקטיבה? צבי סטפק, ממייסדי מיטב בית השקעות, וחבר דירקטוריון מיטב קרנות נאמנות השיב כי יש קשר בין הדברים, למרות שזה לא נראה כך. "אני אגיד כך, מבלי להיכנס עכשיו לפרטי תוכנית המכסים (אני מניח שנדבר עליה יותר במפורט אחר כך), אני חושב שצריך לראות זאת בקונטקסט יותר רחב ממה שכרגע מתרכזים בו. מתרכזים כרגע בתוכנית ומה ההשלכות הכלכליות שלה". צבי סטפק: "לחזרה של ארה"ב למדיניות בדלנות של התכנסות פנימה, יש השלכות עצומות" לדברי סטפק, אין כאן הפתעה גדולה: "טראמפ מדבר על זה כבר עשרות שנים. מבחינתו, ארה"ב היא 'הפראיירית של העולם – שכולם מנצלים אותה'. כבר בקדנציה הראשונה הוא הטיל מכסים על סין. מה שמפתיע זו העוצמה ושיעור המכסים שהוא קבע, שאף אחד לא צפה אותם." הוא מזהה שני רבדים במדיניות של טראמפ: "הרובד הכלכלי - מדיניות פרוטקציוניסטית של הגנה על התוצרת המקומית, והרובד הבדלני – החזרה למדיניות הבדלנות של התכנסות פנימה, ויש לכך השלכות עצומות". סטפק מציין שאם טראמפ יצליח במהלך הזה, מבחינתו הוא יכול גם מחר לפרוש מנאט"ו או להקטין מאוד את ההשתתפות הכספית של ארה"ב. "מחרתיים הוא יכול להחליט שגם האו"ם לא מוצא חן בעיניו. זו נסיגה גדולה מאוד, וזה משתלב עם הנושא של נסיגה מהגלובליזציה". כשנשאל מדוע טראמפ מתנגד לגלובליזציה, השיב סטפק כי "דווקא ארה"ב הרוויחה ממנה הכי הרבה – יחד עם סין. תכנית מרשל, החדשנות הטכנולוגית, ההשכלה הגבוהה – כל אלה התחזקו בזכות פתיחות כלכלית והגירה. טראמפ, שהוא אדם עם מאפיינים מגלומניים, בוחר בגישה קיצונית, שלדבריי היא טעות. ייתכן שיש גרעין של אמת בטענה שארה"ב הייתה נדיבה מדי, אבל מהלכים כאלה צריכים להיעשות בהדרגתיות ובהסכמה, לא באופן חד ופוגעני לשווקים." גילעד אלטשולר: "לצאת עכשיו מהשוק? זו אולי הטעות הכי גדולה שתעשו" את השאלה הבאה הפנה אלוני אל גילעד אלטשולר: גלעד, אני אשאל אותך את מה שכולם רוצים לשאול אותך - מה יהיה? גילעד אלטשולר, מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף, חברת אלטשולר שחם , השיב בחיוך כי יש רק שני דברים ודאיים בשלב זה: "קודם כל, בוודאות מחר תזרח השמש, ובוודאות כולנו נמות. מכאן בוא נמשיך הלאה". אלשטשולר נשאל האם כדאי "לצאת מהשוק עד יעבור זעם", והגיב בנחרצות כי "זה אחד המשפטים הכי מסוכנים שיש". הוא הסביר זאת בכך ש"ברוב המקרים, כשהזעם עובר – השוק כבר במקום אחר לגמרי". לדבריו, הבעיה איננה במכירה בשיא הפאניקה – אלא בכך שהמשקיעים לא יודעים לחזור בזמן. "גם אם השוק ממשיך לרדת, הסיכוי שמישהו ייכנס מחדש כשזה באמת נמוך – כמעט אפסי. אנשים תמיד מחכים יותר מדי." בהתייחסות למצב הנוכחי, אמר אלטשולר: "כל החדשות הרעות כבר מגולמות בשוק. בהמשך תתחיל רגיעה, יגיעו הסכמים, האינפלציה תתחיל לרדת, ובהדרגה גם הריבית. כשהריבית תרד – הכסף יחזור לשוקי המניות. ראינו את זה בקורונה – היה הרבה יותר פחד, אבל השוק טס למעלה, פשוט אנשים לא מסוגלים לשבת על אפס ריבית וגם לא על ריבית נמוכה. רק כשהריבית תהיה סביב ה-2-3% הכסף יחזור חזרה לשווקי המניות. בהיבט ארוך הטווח הוא אופטימי: "עסקים טובים מתפתחים וממשיכים הלאה, והכלכלה הגלובלית ממשיכה הלאה ולא רואה סיבה מיוחדת למה זה לא יקרה הלאה, כי הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן ויש פיתוחים כל הזמן ויש התייעלות בנושא הזה של פיתוחים טכנולוגים חדשים, אז מה יהיה בלונג טרם, אני די משוכנע שאפ גוינג. בשורט טרם הכול פתוח כמובן". אבישי קרואני: "למכור אג"ח ארוכות ולהסיט אותם בפעימות לכיוון מניות" מנחת הפאנל מעיין פרילוק קמה מכסאה וגילמה את ההיסטריה שחש ציבור המשקיעים בתקופה הנוכחית סביב הטלטלות המשמעותיות בשווקים: חברים יקרים, אני בלחץ! אני רואה את המדדים, אני רואה את החוזים, אני רואה את ת"א ומאתמול הבורסה אדומה ואודי יושב פה והוא הבטיח לי את טובי בכירי שוק ההון בישראל, ואני בלחץ! הגיעו לפה אנשים שהם בלחץ כמוני. עכשיו תגידו לי אתם, מה עושים? מה אני עושה עם הכסף שלי? אני נכנסת עוד לבורסה? אני יוצאת מהבורסה? אני הולכת לאג"ח? את השאלה הזו היא הפנתה אל אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות. "אם היית שואלת אותי, הייתי אומר לך בשתי מילים – 'לא למכור'. אם היית מתעקשת על מילה אחת? הייתי אומר: 'לקנות". קרואני השיב. לדבריו, "מי שנכנס לשוק עם תיק מאוזן, במיוחד כזה שאינו מורכב כולו ממניות, אינו צריך להיבהל מהירידות הנוכחיות. "זה משבר יזום, שלא בטוח שמי שיזם אותו הבין עד כמה חריפה תהיה התגובה. אבל כמו כל משבר – גם זה ייגמר." קרואני ממליץ למשקיעים לשקול להסיט חלק מהשקעות האג"ח הארוכות לכיוון שוק המניות: "מי שיש לו תיק מאוזן, יש לו גם נכסים שמפצים, אג"ח ממשלתיות מפצות. בכלל, הייתי מציע לתיק שכיח של עד 30% מניות למכור אג"ח ארוכות ולהסיט אותם בפעימות לכיוון מניות". בהתייחסות לירידות החדות בשוק, הוא אמר: "אנחנו נמצאים היום בעולם מאוד מהיר שחי ממינופים גדולים, ורואים היום כל מיני משחקים שנגזרים וכל מיני כאלה דברים והשוק מגיב בהרבה יותר קיצוניות לדברים האלה, גם ברמת גוף מוסדי, אלו חד משמעית הזדמנויות לקנות, ולנסות למצוא את העיוותים האלה". ומה לקנות? "עוד מוקדם לנתח את העניין של המכסים ועל מה הוא ישפיע והשוק כבר מתמחר, עדיין לא גבו דולר אחד של מכס בארה"ב, וכבר השווקים מפילים את כל השוק כולו. יהיו גופים או חברות שיפגעו יותר ויש שפחות". היכן כדאי להשקיע – בישראל, בארה"ב או באירופה? קרואני השיב: "בישראל יש הזדמנויות. זה שוק לא יקר, בעיקר בגלל המלחמה ופרמיית הסיכון של ישראל, ועכשיו אנחנו שוב פעם חוזרים לראות הזדמנויות. עוד מוקדם לדעת כמה בדיוק ישראל תיפגע מהמכסים, אבל רוב הייצוא של ישראל הוא ייצוא שירותים ללא סחורות שאמור פחות להיפגע מזה. בארה"ב צריך לנתח שם לגבי כל דבר איך הוא ייפגע. מוקדם לומר עדיין מה ייפגע ומה לא". רפי גוזלן: "אתה צריך לקנות חברות טובות ולחכות שהשכל הישר והרציונל יחזרו לתמונה" את השאלה הבאה הפנה אודי אלוני אל רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות: ארה"ב מנהלת גירעון של 7% בתקציב, בזמן שהמשק בתעסוקה מלאה ולא במיתון ולא עם מלחמה, ומנהלת את זה בצורה לא-אחראית, אז אם אתה משקלל את 'סיכון טראמפ' בתיק השקעות, הרציונל הוא לשים כמה שפחות, לא? רפי גוזלן השיב כי "לפני הכל יש לומר שהשווקים הגיעו עם אפס תמחור סיכון לאירוע - יש פריסת סיכון שכמעט לא הייתה קיימת. "יש מניות במכפילים שלא ראינו הרבה זמן, מרווחים בשפל, וסוג של תפיסה שמצב העולם הולך להיות רק יותר טוב, אולי מתוך אמונה שטראמפ עשה טוב בחלקים ראשונים של הקדנציה שלו, והשוק קיבל Wake up call. הטעות המכריעה שלו היא שהוא ניסה לעשות קופי פייסט למה שהוא שעשה בקדנציה הקודמת וזה לא מתאים. "היום לפד יותר קשה לחלץ את טראמפ מהשטויות שהוא עושה. אם הוא יראה פגיעה יותר מהותית, הוא יבוא וייתן את שלו, אבל כרגע הם בעמדת המתנה ובצדק". גוזלן הסביר כי "בסופו של דבר יש פה איזושהי תפיסה שהממשל פחות אמין, לוקח החלטות לא טובות, והבעיה היא שאף אחד מתוך הממשל לא קורא תיגר על טראמפ ומי שנאשר לעשות את זה, זה רק השווקים. אתה צריך לקנות חברות טובות ולחכות שהשכל הישר והרציונל יחזרו לתמונה". גילעד אלטשולר: "מכפילים הם לא חזות הכול" אודי הפנה שאלה נוספת לגילעד אלטשולר: הקטר שלקח אותנו לשיא של ה- 6000 ב-S&P 500 הן שבע המופלאות. הגענו לאירוע הזה עם מכפיל מאוד גבוה. המכפיל היה קרוב ל- 30 וכרגע המכפילים צונחים אבל הם עדיין לא נמוכים. איך אתה רואה את זה? אלטשולר השיב כי "מכפילים הם לא חזות הכול". הוא הזכיר כי אם נחזור 15 שנים בזמן וניזכר שסטיב ג'ובס דיבר על מוצר חדש שנקרא 'סמרטפון', אז המכפיל של החברה היה 200 אולי, אבל זה לא משנה, מפני שהחברה עשתה מהלך פתאום מטורף. "בטכנולוגיה לא תמיד המכפילים קובעים, והקצב המהיר כל כך של הגידול בהכנסות, עצום. המכפיל של אנבידיה היה יקר גם לפני 5 ו-10 שנים, נגיד שהיום היא שווה רבע מהשיא, זה עדיין זה פי 50 מהמחיר שהיא הייתה בו בלי מכפיל. "זו בדיוק הנקודה היום, שלא הכול זה מכפיל, וצריכים להבין שהטכנולוגיה כובשת את העולם ולוקחת את הכסף מכל העולם. חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולא רק 7 המופלאות, גם אחרות, לוקחות את הכסף מכולם אליהן. ענף אחר ענף". אלטשולר מחדד את הנושא של המכפילים ואומר כי "חברות שהיום הן בלי מכפיל בכלל, יהיו בעוד 10 שנים החברות המובילות בעולם, בדיוק שלפי 10 שנים היינו קונים חברות נפט או מובייל עם מכפיל נמוך שלא עשו כלום בתקופה הזו, בזמן שהטכנולוגיה עשתה פי 5 או 10 באותה תקופה. אז יותר צריכים להסתכל על המגמות העולמיות שיש". ליאור יוחפז: "אני מאוד מאמין במחירים בישראל, אז בטוח שלא צריך לברוח מכאן" ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי, במנורה מבטחים, הסכים עם חברי הפאנל, ואומר: "אני מצטרף לכל מה שאמרו כאן, ואני חושב שצריך לעשות ניהול המקצועי ולא להפוך כלי מסוים (כמו למשל ה-S&P 500) למסלול. "לא צריך להיבהל מהשוק, צריך לדעת לנהל את זה נכון ולא לטעות, וללמוד את כל נושא המחירים שזו מקצוענות". לגבי השוק המקומי, ציין יוחפז: "אני מאוד מאמין במשק הישראלי, הלוואי והייתה לנו הרבה יותר נזילות והיינו יכולים להיות הרבה יותר פעילים בו, יש קושי של נזילות לעבוד בשוק הישראלי בהיקפים שלנו, אבל אני מאוד מאמין בשוק הישראלי והוא בטח לא יקר עכשיו, אני אוהב את המחירים. יוחפז סיכם ואמר: "אני מסתכל על המנוע. כמו שגלעד אמר, יש את המוח שתמיד מביא לנו עוד חברות גדולות. יש לנו דמוגרפיה, שגם אם היא לא מושלמת, אין בעולם משהו דומה לזה, שמייצר צמיחה פנימית של אנשים. אז זה מייצר קרקע מאוד טובה להשקעות ואני מאוד מאמין במחירים בישראל, אז בטוח שלא צריך לברוח מכאן". אלו היו עיקרי הדברים מפאנל ארוך ומעמיק בנושא השווקים וההשקעות. בהמשך נצרף סרטון וידאו לצפייה בפאנל. צילום כל התמונות בכתבה: עמי ארליך.