הבהלה האמיתית נמצאת באג"ח הממשלתי האמריקאי ופחות במניות

למרות המהומות הגדולות שאנו רואים בשוקי המניות בעולם, ובמיוחד בארה"ב, הדאגה הגדולה של קובעי המדיניות הכלכליים אינה נמצאת בזירה ההיא. מה שקורה באג"ח, ובמיוחד באג"ח הממשלתי, הוא מה שמדיר שינה מעיניהם הטרוטות. יש לציין דבר נכון תמיד: עבורנו, כציבור, שוק המניות הרבה יותר "סקסי" ומסוקר. הוא מכיל את החדשות המעניינות הקשורות לאנשים, חברות, וקצת פוליטיקה.

הוא מכיל את החזית של החדשנות, של העולם הפיננסי הפרטי הרעשני, ובכלל, הוא שוק שיש בו הרבה מה לומר עליו, כל יום, כאשר חברה זו אחרת מודיעה על אירוע זה או אחר. לעומת זאת, גם העולם של האג"ח הקונצרני, ובמיוחד העולם של האג"ח הממשלתי, "משעמם" עד מוות. הסולידיות (לכאורה...) של המכשירים האלו והידיעה המובטחת של התוצאה הסופית (במקרה של אחזקת האג"ח עד פקיעתו, ובמיוחד בסקטור הממשלתי) אינו עניין חדשותי שניתן להרחיב עליו.

אבל, שוק האג"ח הממשלתי בעל משמעות הרבה יותר קריטית למשק כולו מאשר כל מה שיכול לקרות בשוקי המניות. לדוגמה: תשואתו של האג"ח ל-10 שנים קובע, למעשה, את הריבית הנגבית ברוב העסקאות הכרוכות באשראי לצריכה. האשראי לקנייה של דירות או מכוניות, ואף הרבה מאוד מן המימון לפעילות מסחרית. כל אלו ייקבעו על פי אותה תשואה נסחרת בבורסה. ולא, כפי שחלק מן הציבור הנאיבי חושב, על פי הריבית האפקטיבית של הבנק המרכזי.

כמו כן, וזו הנקודה החשובה עוד יותר: התשואה של האג"ח הממשלתי (בכל הטווחים) ייקבע את העלות שהמדינה צריכה לשלם עבור החובות שלה. כרגע, מדובר בכטריליון דולר לשנה (!!) היוצאים מן התקציב ומונעים פעילות מיטיבה לאזרחים או לביטחון המדינה. יעידו על כך המכרזים האחרונים של האג"ח הממשלתי ל-10 שנים ו-30 שנה שבוצעו בשבוע שעבר: בראשון, הקונים קיבלו תשואה של 4.44% במקום ה-4.31% שהייתה בחודש הקודם, ובשני ראינו תשאה של 4.81% מול ה-4.62% (!) בפעם הקודמת. זה יכול להיראות שינויים קטנים יחסית לעין הלא מזוינת. אבל, אלו הבדלים דרמטיים כאשר מגלגלים טריליונים.

וכאן אזכיר שהחוב הלאומי השוטף של ארה"ב נמצא סביב ה-36 טריליון דולר ושחלקו מתגלגל כך. אז למה כל ההקדמה הזו? כי בחסות המהומה הגדולה בשוקי המניות ועקב ענייני המכסים החדשים, ראינו שינויים דרמטיים לרעה בשוק האג"ח הממשלתי. דהיינו, המשך עלייה בתשואות. הנה גרף 15 דקות של מה שקרה בתשואה של האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים (נעשה בעזרת TradingView):
 

ומה אנו רואים בגרף הזה? ראשית, שהתשואות בעלייה כאשר הריבית האפקטיבית עדיין עומדת ולא משתנה, ושנית, שהיא עולה למרות נתוני האינפלציה הנמוכים יחסית. והנה סיכום השינוי מה-04-04 ועד ה-11-04: עלייה של 18.31% (!!), מאזור 3.87% ל-4.57%. מה קורה כאן? יש שקישרו את העניין הזה עם נושא המכסים וטענו שיש כאן מתקפה סמויה של הסינים וכל מידי מדינות המחזיקות אג"ח אמריקאי.

למה שייעשו זאת? אם חושבים על זה לעומק, המכסים והסידורים החדשים, שרוצה הנשיא האמריקאי ליישם, יקטינו את זרימת הדולרים אליהם. וכל עוד הדולר עדיין מהווה את מטבע הסחורות והרזרבות, "לבזבז" אותו ואת האג"ח הממשלתי שבידיהם יהיה מעשי שטות. שלב המלחמה ה"חמה" שתכלול מעשי תוקפנות פיננסית עדיין לא הגיע....

אז מי האשמים? קרנות הגידור והמוסדיים שישחקו את משחק ה-Basis Trade. ניתן למצוא ברשת הסבר קצר ואף וידאו מאיר עיניים על המהות הזו אבל אנסה לתמצת לכם ואומר: בין המחיר האמיתי (Spot) של נכס פיננסי והמחיר של חוזה עתידי עליו (Futures) ישנו תמיד הבדל משמעותי שגופים גדולים יכולים "לתפוס" ולנצל. למשל, במכירה של אונקיית זהב: חוזה: 3200$, בפועל: 3100$. וכאשר עושים זאת בכמויות, ובמינופים גדולים, זה יכול להביא לרווחים עצומים "ללא סיכון" כל עוד ניתן לשלוט על הפוזיציה.

אבל, כאשר פורצת תנודתיות עצומה (כמו שראינו לאחרונה) מהירות השוק כה גדולה שמחזיקי העמדות האלו אינם מצליחים לקזז אותן בזמן, ומחויבים על ידי הבנקים שנתנו להם את האשראי לביצוע המינוף "לחסל" את העמדות ולעמוד בדרישות ה-Margin החדשות שנוצרו כתוצאה מן התנודתיות החדשה. זה מה שקרה בשוק האג"ח, שבו היו ארגונים גדולים מאוד, ובכמויות גדולות מאוד (מינופים של עד 30%) בלונג על האג"חים הממשלתיים. הן כביטחונות והן לצורך ביצוע העמדה המרוויחה עד כה. הצורך לחסל את האג"ח הממשלתי חייב מכירה בהולה שלהם ועל ידי כך עלו התשואות ועשו מהומה בכלכלה האמיתית.

עכשיו נשאלת השאלה הגדולה: האם זה נגמר? ואם לא, האם הפד יבוא לעזרת הגופים האלו כמו במקרה של LTCM? ובכלל, האם יש תשואות שמסכנות את היציבות של הממשל, המעוניין לצמצם את החוב ואת התשלומים עליו? על כך נענה יחד, כאשר נראה את מה שיקרה השבוע. בכל מקרה, מאוד רצוי לעקוב אחרי השוק הזה (למשל על ידי מעקב אחרי תעודת הסל TLT) כסוג של אתראה למשבר פיננסי גלובלי אפשרי. יחד ננצח ובגדול!

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]