מדד מרץ הפתיע מעלה ועלה ב-0.5%

נקודות עיקריות:

בעולם:

ארה"ב: בנאום השבוע חזר נגיד הפד על הצורך לשמור על ציפיות האינפלציה לטווח ארוך בשליטה, ולהבטיח שעליית מחירים חד פעמית לא תהפוך לבעיה מתמשכת. בהתאם, הנגיד ממשיך להאמין שרמת הריבית הנוכחית מאפשרת לבנק להמתין ולבחון את השפעת המכסים על הכלכלה.

גוש האירו: כצפוי, ה-ECB הפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-2.25% ועדכן כי הבנק צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית על מנת לתמוך בכלכלה לאור הפגיעה הצפויה ממדיניות המכסים.  
כיוון לעתיד: בטווח הקצר טראמפ ימשיך לטלטל את השווקים, אולם, סביר להניח כי הסכמי הסחר שיחתמו בחודשים הקרובים יובילו לרגיעה בהמשך.

בישראל:

מדד מרץ הפתיע מעלה ועלה ב-0.5%, וקצב האינפלציה השנתי האט מ-3.4% ל-3.3%. עם זאת, מחירי השירותים ממשיכים לעלות בקצב מהיר מאד - 4.6%, עובדה שבוודאי מטרידה את בנק ישראל.

כיוון לעתיד: להערכתנו, האינפלציה תתמתן לקצב שנתי של2.2% שנה קדימה. זאת, בהנחה שנראה שחרור לחץ בשוק העבודה, האטה בביקושים המקומיים ושהשקל לא ישוב וייחלש.

ארה"ב

אי הודאות לגבי מדיניות המכסים של ממשל טראמפ נותרה גבוהה, דיווחים על משא ומתן עם יפן ובריטניה יצרו אופטימיות לגבי היכולת להשיג פשרה ומיתנו את התנודתיות בשווקים, אך מדדי התנודתיות נותרו גבוהים מרמתם לפני הכרזת טראמפ על המכסים.  

המכירות הקמעונאיות התאוששו במרץ, לאחר חולשה בתחילת השנה, ועלו ב-0.4%, בנוסף, נתוני פברואר עודכנו מעלה והצביעו על התרחבות של 1.3%, לעומת 1% בהערכות המוקדמות. הנתונים מצביעים על התרחבות הצריכה הפרטית ברבעון הראשון, אך בקצב מתון בהשוואה לרבעונים קודמים. במקביל, הייצור התכווץ ב-0.5%, בעקבות מזג אוויר נוח שפגע בתפוקת החשמל, ובניכוי השפעה זו תפוקת התעשייה התרחבה ב-0.3% ובקצב מהיר ברבעון השלישי כולו. הנתונים החזקים יחסית, לא הרשימו את השווקים, שחוששים מהשפעה שלילית של המכסים על הכלכלה האמריקאית.

בנאום השבוע חזר נגיד הפד על הצורך לשמור על ציפיות האינפלציה לטווח ארוך בשליטה, ולהבטיח שעליית מחירים חד פעמית לא תהפוך לבעיה מתמשכת. בהתאם, הנגיד ממשיך להאמין שרמת הריבית הנוכחית מאפשרת לבנק להמתין ולבחון את השפעת המכסים על הכלכלה. כזכור, לפד שני יעדים, אינפלציה ותעסוקה, לפיכך, החששות שמכסים יובילו לסטגפלציה, עליית מחירים ובמקביל האטה ופגיעה בתעסוקה, יוצרים סתירה בין יעדי הפד, ומקשים על הפד לתמוך בכלכלה. השווקים הגיבו בירידות לנאום, עקב חששות שהפד ימנע מלהפחית ריבית. לאחר נאום הנגיד, התבטא הנשיא כנגד נגיד הפד, אולם להערכתנו, התבטאויות אלה לא משנות את התמונה, מכיוון שהנשיא לא יכול לפטר את הנגיד, והנגיד ציין בעבר כי לא יתפטר במידה והנשיא יבקש ממנו. לכן, אנו מעריכים שהנשיא לא ישפיע על מדיניות הריבית, עד לתום כהונת פאואל ב-2026. 

אירופה

כצפוי, ה-ECB הפחית את הריבית ב-25 נ"ב ל-2.25%, ועדכן כי הבנק צפוי להמשיך ולהפחית את הריבית על מנת לתמוך בכלכלה לאור הפגיעה הצפויה ממדיניות המכסים. הנגידה ציינה כי הגוש מתמודד עם זעזוע הפוגע בביקושים ויוצר אי ודאות גבוהה. עם זאת, במפתיע, הנגידה ציינה כי קיימים חילוקי דעות אם הזעזוע הוא אינפלציוני או דיפלציוני. להערכתנו, הסיכוי שמלחמת הסחר תהיה אינפלציונית עבור גוש האירו הינו נמוך ומותנה בהיחלשות האירו ובהחרפת מלחמת הסחר בעקבות הטלת מכסים על יבוא לגוש האירו. בשבוע האחרון נרשמה ירידה נוספת בציפיות הריבית בשווקים ל-1.5% בסוף השנה - שלוש הפחתות ריבית נוספות.

ישראל

לאחר מדד פברואר שהפתיע מטה, מדד מרץ עלה ב-0.5% והפתיע מעלה (התחזית שלנו עמדה על 0.4%, והקונצנזוס - 0.3%), והקצב השנתי התמתן מ-3.4% ל-3.3%. אינפלציית הליבה (ללא אנרגיה, פו"י) האטה מ-3.7% ל-3.6%, והליבה בניכוי התערבות ממשלה נותרה ברמה של 2.6%.
הסעיף העיקרי שהפתיע מעלה הינו סעיף הדיור, שעלה ב-0.9%, כאשר הקצב השנתי של הסעיף המרכזי - חוזים מתחדשים (משקלו 18% ממדד המחירים לצרכן), המשיך והאיץ, מ-3.4% בפברואר ל-3.9%. בנוסף, הפתיעו מעלה סעיף פירות וירקות, שעלה ב-0.7%, וסעיף המזון (15% מהמדד) שעלה ב-0.2% וב-4.8% במהלך 12 החודשים החולפים.

מנגד, מחירי התחבורה (17% מהמדד) נותרו ללא שינוי, על רקע מגמות סותרות, ובהן, ירידה של 0.8%  במחירי הרכב הפרטי ואחזקתו (לרבות, ירידה במחירי דלק ושמנים, ביטוח רכב ומחירי המכוניות המשומשות), ומנגד, התייקרות של 0.9% במחירי הטיסות ו-2.3% במחירי התחבורה הציבורית. בנוגע לתחבורה הציבורית, נרשמה עליה חדה במחירי הנסיעה ברכבת, ובמצטבר תוך חודשיים עליה של כ-8% (לנוכח התייקרות הנסיעה ברכבת הקלה). יתרה מכך, נזכיר, כי במהלך אפריל מתייקרים מחירי הנסיעה במוניות, ברכבת ישראל ובאוטובוסים.

מחירי השירותים, ללא שירותי דיור, תקשורת ונסיעות, חשמל ומים (מהווים 27% מהמדד הכללי), שמשקפים בעיקר ביקושים בשוק המקומי, עלו ב-0.4%, וממשיכים לעלות בקצב שנתי מהיר מאד - 4.6%. במקביל, מחירי הסעיפים הלא סחירים במדד (לא מושפעים משער החליפין וממחירי היבוא), שמהווים אף הם אינדיקציה לביקושים מקומיים, שבו והאצו מקצב שנתי של 3.8% ל-4.1%, קצב שלא נרשם מאז אוקטובר 2023.

להערכתנו, האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן לקצב שנתי של 2.8% בסוף 2025, ו-2.2% שנה קדימה. זאת, בהנחה שנראה שחרור לחץ בשוק העבודה, שהפגיעה בהכנסה הפנויה של משקי הבית, על רקע הגזרות הכלכליות, תוביל להאטה בביקושים המקומיים, ושהשקל לא ישוב וייחלש. עם זאת, נזכיר, כי באפריל עודכן שכר המינימום ב-6.25%, כך ששוק העבודה עדיין מהווה איום על התכנסות האינפלציה, כמו גם סעיף הדיור במדד, שמהווה אף הוא סיכון.

לפיכך, על אף התמתנות האינפלציה, בנק ישראל לא צפוי להוריד ריבית לפני סוף אוגוסט, לכשיווכח שהאינפלציה, לרבות מחירי השירותים, מתכנסים לטווח היעד, ולכן, להערכתנו, יוריד את הריבית פעמיים עד סוף 2025, ושלוש פעמים במהלך 12 החודשים הבאים.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (23/4), מדד אמון הצרכנים (25/4);   גוש האירו: מדד מנהלי הרכש (23/4); ישראל: סחר חוץ - 3/25 (21/4), סקר כוח אדם - 3/25 (23/4), משרות פנויות - 3/25 (24/4).

אג"ח ממשלתי בחו"ל 

השווקים לא השתכנעו מדברי נגיד הפד השבוע, וציפיות הריבית המשיכו לרדת ומגלמות צפי ליותר משלוש הפחתות ריבית עד סוף השנה ל-3.5%, והפחתה נוספת ב-2026. להערכתנו, ציפיות אלה מתעלמות מהסיכון לסטגפלציה, ומגלמות צפי לעליה חד פעמית בלבד וזמנית באינפלציה, כשהשווקים ממשיכים לצפות שהפד יתעלם מהסיכון האינפלציוני ויתמקד בחששות מפגיעה בכלכלה. ציפיות אלה מנוגדות למסרים שמשדר הנגיד ובכירים אחרים בפד, אנו מעריכים כי הפחתת הריבית ב-2025 תהיה מתונה יותר, והפד יפחית ריבית פעמיים.

לאחר התנודות והעליה החדה שנרשמה בתשואות הארוכות בשבוע הקודם, במהלך השבוע האחרון נרשמה ירידת תשואות לכל אורכו של העקום, והתשואות לשנתיים ולעשר שנים ירדו ב-16 ו-17 נ"ב, בהתאמה. בהקשר זה נציין כי התשואה לעשר שנים ירדה מ-4.5% ל-4.33%, כשב-7/4/25 עמדה התשואה על 3.9%. 

התנודות החדות בתשואות הותירו רושם משמעותי על השווקים, מכיוון שהן מאפיינות נכסים פיננסיים של משקים מתפתחים ולא את מטבע הרזרבה הגדול בעולם, שיחד עם האג"ח הממשלתי של ארה"ב נחשבים לנכסים בטוחים מובילים בעולם. השמועות שסין מכרה אג"ח ממשלת ארה"ב, בין אם כחלק ממלחמת הסחר ובין אם לא, הן ספקולציה בלבד, שכן הנתונים מתפרסמים בעיכוב של חודשיים. כאמור, התנודות החדות, מעוררות תהיות לגבי יכולתו של אג"ח ממשלת ארה"ב להוות נכס בטוח בתיקים, כפי שציין בשבוע האחרון המפקח על הביטוח באיחוד האירופי. בהעדר תחליף סחיר, אנו מעריכים, שסביר שהתנודות יגרמו למשקיעים זרים המחזיקים 22% מהחוב הממשלתי הסחיר, לשקול לפזר את השקעותיהם במידה מסוימת.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל 

בניגוד לשוק האמריקאי, נרשמו במהלך השבוע החולף שינויים אפסיים בעקום השקלי (בין 1- נ"ב ל-1+ נ"ב), וגם במהלך השבועיים האחרונים השינויים היו מינוריים (ירידה של 4 נ"ב בתשואה לשנתיים ועליה של 4 נ"ב בתשואה ל-10 שנים). כך, נרשמה ירידה בפער התשואות ל-10 שנים בין האג"ח השקלית של ממשלת ישראל לאג"ח האמריקאית, מכ-40 נ"ב לפני שבועיים ל-12 נ"ב (7 נ"ב לפני שבוע). עם זאת, להערכתנו, אין לראות בכך ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, אלא התנתקות בין השוק המקומי לאמריקאי. שכן, התנודות החדות, שכאמור, מאפיינות את השוק האמריקאי בתקופה האחרונה, לא מחלחלות לשוק האג"ח המקומי.

באותה עת, האינפלציה לשנה המגולמת בחוזים נותרה יציבה במהלך השבוע החולף, ברמה של 2%, ירידה לעומת הרמה שנרשמה לפני שבועיים - 2.2%. מנגד, בריבית המגולמת בשוק החוזים, לא חלו, במהלך השבועיים החולפים שינויים מהותיים, כאשר הריבית לסוף 2025 עומדת על כ-3.88%, כלומר, הסתברות של כ-45% לשלוש הפחתות ריבית עד סוף השנה, והריבית לסוף 2026 עומדת על כ-3.55%. עם זאת, בראשית אפריל עמדו הריביות על 4% וכ-3.85%, בהתאמה, רמה גבוהה בהשוואה לרמתן היום.

להערכתנו, אינפלציה של 2% לעוד שנה הינה נמוכה מדי, כמו גם ריבית של 3.88% בסוף 2025.

סחורות

מחיר הנפט ממשיך לסבול מתנודתיות גבוהה ועלה השבוע ב-4.9%, לאחר ירידה חדה בשבוע הקודם, ולמרות שסוכנות האנרגיה הבינלאומית וקרטל אופ"ק הפחיתו את התחזית לביקוש לנפט, בעקבות הצפי להאטה בסחר העולמי, על רקע מדיניות המכסים של טראמפ.

מחיר הזהב נהנה מהתנודות בשווקים ומאי הודאות ועלה ב-2.4%, לאחר עליה חדה בשיעור של 6.6% בשבוע הקודם. על רקע אי הודאות באשר ליכולתם של הדולר ואג"ח ממשלת ארה"ב לתפקד כמקלט בטוח, ערכו של הזהב כנכס בטוח עולה. 

שוק המט"ח

הדולר המשיך להיחלש בעולם והגיע לשפל של שלוש שנים, במהלך השבוע נרשם פיחות של 0.9% ומתחילת השנה פיחות של 9%. החלשות הדולר מגבירה את החששות כי משקיעים זרים מממשים השקעות בארה"ב.

השקל התחזק ב- 0.9% בשבוע האחרון על רקע התמתנות התנודתיות בשוקי המניות בעולם והחלשות הדולר. למרות זאת, שקל נשאר אחד המטבעות החלשים מול הדולר מתחילת השנה, לאור הירידות בשוקי המניות בעולם שתמכו בהחלשות השקל, והחלשות הדולר בעולם שתמכה בהתחזקות מרבית המטבעות.