מדד S&P 500 עלה מנקודת השפל

באפט אמר פעם ש"תחזיות מאקרו כלכלה דומות להטלת מטבע". מה שהיה בעבר חסר משמעות לגבי העתיד וכל ניסיון לגזור מסקנות מנתונים עכשוויים לגבי מגמות עתידיות משול להימור. הכל מקרי ואין חוקים. מאז 2008, אמירתו של באפט שיקפה נאמנה את המציאות. מאקרואיסטים מדופלמים למדו בדרך הקשה שהתחזיות שלהם אינן מתממשות בגלל שהמציאות מורכבת ומה שהיה רלוונטי בנקודת זמן מסוימת, אינו דומה למה שעכשיו. מאז שהממשל החדש בארה"ב נכנס לתפקידו בינואר, האמירה של באפט נראית אקטואלית מאוד. מצד אחד, מדד S&P 500 עלה מנקודת השפל השנה (שנרשמה ב 8/4) בכמעט 14% למרות שבמהלך כל התקופה הזו רוב החדשות, הן הכלכליות והן הפוליטיות היו שליליות למדי.

התנודתיות החריפה והשוק מגיב לכל ידיעה או אמירה באופן עצבני. הנה דוגמה קטנה. בתחילת המסחר ביום חמישי, אגרת החוב של ארה"ב לעשר שנים נסחרה בתשואה של 4.13%. שעתיים לפני תום המסחר התשואה עלתה ל 4.23% מבלי שהתפרסמה ידיעה כלשהי. מה הסיבה לעלייה? ממש לא ברור. מה אמור המשקיע להסיק מהתנודתיות הזו? להאריך או לקצר מח"מ? גם לא ברור. העובדה הברורה היחידה היא שהעולם סוער מאוד מאז הטלת המכסים האגרסיבית על ידי ממשל טראמפ בתחילת אפריל. מבין שלל הנתונים שהתפרסמו לאחרונה, בחרנו להציג דווקא את נתוני מדד מנהלי הרכש של מגזר הייצור שפורסמו בחמישי האחרון ומתארים באופן די ברור את תמונת המאקרו. שני דברים בולטים לעין. הראשון, היקף ההזמנות ירד זה החודש השלישי ברציפות ובמקביל, מחירי המוצרים עלו ב 0.4%, חודש שביעי ברציפות (!), כאשר מגמת העלייה הואצה בשלושת החודשים האחרונים.
 

עד עתה רוב הכלכלנים נמנעו מלהגדיר את המצב שבו הפעילות הכלכלית יורדת לצד עלייה במחירים, אבל נראה שהגיע הזמן לקרוא לילד בשמו, סטגפלציה. אם יש סיטואציה ששנואה יותר מכל על ידי הבנקים המרכזיים (וכמובן גם על ידי המשקיעים) זו הסטגפלציה. אם יעלו את הריבית, הם עלולים להחריף את ההאטה ואם יורידו, יש סיכון שהאינפלציה תמשיך לעלות. וכדי לבלבל אותנו עוד יותר ולסבך את המצב, הגיעו נתוני התעסוקה ביום שישי שבישרו "הכל בסדר". מספר המועסקים עלה הרבה מעל הצפי ושיעור האבטלה לא השתנה. ואם זה לא משכנע, אז קבלו כמה ציטוטים משיחת הועידה של ויזה לסיכום הפעילות של הרבעון הראשון: "במהלך הרבעון ועד ל 21/4, לא ראינו סימנים לירידה בצריכה הפרטית", "הן הצריכה של מוצרי בסיס והן הצריכה של מוצרים ברי קיימא (Discretionary) נותרה חזקה". מבולבלים? ננסה לעשות סדר.

כל עוד נתוני האינפלציה בפועל וציפיות האינפלציה נמצאים מעל היעד של הפד, הריבית לא תרד. יתרה מכך, נתוני התעסוקה הטובים של אפריל מקטינים עוד יותר את ההסתברות להפחתת ריבית.

ויזה אמנם אינה רואה האטה בצריכה הפרטית, אולם ככל שהמחלוקות בין ארה"ב לבין סין לא יפתרו, או לפחות יראו סימנים של התקרבות בין הצדדים, סביר להניח שגם הצרכנים וגם העסקים יעדיפו לדחות השקעות/רכישות בשל אי הוודאות.

למרות ששוק המניות עלה בחדות מנקודת השפל ומחק למעשה את הירידות מאז שהוכרזו המכסים, מוקדם להכריז על תחילתה של מגמת עלייה. מדד S&P 500 נסחר כעת במכפיל עתידי של 20, גבוה מהמכפיל הממוצע בחמש ועשר השנים האחרונות.

שורה תחתונה, שוק המניות האמריקאי הפגין עוצמה רבה. אולם להערכתנו, התמחור הנוכחי שלו אינו מגלם את העלייה במתח הגיאו-פוליטי והכלכלי בעולם. ההנחה שהנה, האמריקאים והסינים מתחילים לדבר והדברים יסתדרו מהר, היא נאיבית למדי. מלחמת הסחר היא רק חזית אחת מבין כמה חזיתות במאבק הבין גושי בין ארה"ב לבין סין ובמידה מסוימת גם במחלוקות שבין ארה"ב לבנות הברית שלה. ההתאוששות המפתיעה של שוק המניות האמריקאי היא אמנם מרשימה מאוד, אך להערכתנו מתעלמת מהמציאות המורכבת שעתידה להשפיע על הדינמיקה הכלכלית בטווח הקצר והארוך. התחלנו עם באפט ונסיים עם באפט שאומר שאסור להמר נגד ארה"ב. אנחנו לא מהמרים נגד ארה"ב, אבל המציאות החדשה שנטוותה בחודשים האחרונים מחייבת את גיוונו של התיק, לאירופה למשל.

מזה כמה חודשים שאנחנו סבורים שהשינויים הגיאו-פוליטיים בעולם ידחפו את הכלכלה של אירופה ויסייעו לצמיחתה של היבשת הרדומה. הדינמיקה של השינויים באירופה מואצת וכלל אינה מאפיינת את ההתנהלות שלה בעשורים האחרונים, מה שמותיר אותנו די אופטימיים לגבי ההמשך. הנה כמה דברים שקרו באירופה בחודש האחרון.

זינוק בהוצאות הצבאיות: מדינות אירופה מניעות גידול משמעותי בהוצאות הביטחון העולמיות. חברות נאט"ו צפויות להוסיף בין 700 מיליארד אירו ל-2 טריליון אירו בהשקעות צבאיות עד 2030. גרמניה ביקשה מהאיחוד האירופי לפטור את הוצאות הביטחון מהכללים הפיסקליים כחלק מאסטרטגיית חימוש מחדש לחמש שנים.

תלות בקבלנים אמריקאים: חלק גדול מההוצאה הזו מועיל כיום לחברות אמריקאיות גדולות כמו לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן בשל היעדר תשתית תעשייתית באירופה. כיום רק 22% מהוצאות הביטחון של האיחוד האירופי מקורו בייצור של חברות אירופאיות. זה עומד להשתנות לאחר שאירופה מתכוונת להגדיל את הייצור המקומי של אמצעים צבאיים על חשבון יבוא מארה"ב.

חולשות ורפורמות תעשייתיות: חברות ביטחוניות אירופיות הן בדרך כלל קטנות, מפוצלות ולא יעילות בהשוואה לענקיות אמריקאיות. מדינות אירופה מציגות דגמים מתחרים מרובים של טנקים, ספינות ומטוסים, בניגוד לגישה האמריקאית היעילה. יש דחיפה לקונסולידציה והתמחות, כמו במקרה של ריינמטאל, שמתרחבת באגרסיביות ושואפת לשלש את ההכנסות עד 2030.

יוזמות מוסדיות: האיחוד האירופי פועל לריכוז הרכש עם תוכנית הלוואות של 150 מיליארד אירו ויעדים לרכישות משותפות.

מעורבות המגזר הפרטי והון סיכון: העניין בהשקעות הולך וגדל. הון פרטי והון סיכון מכוונים לסטארט-אפים ביטחוניים, במיוחד בטכנולוגיות מתקדמות כמו רחפנים, בינה מלאכותית ולוחמת סייבר. מימון הון סיכון אירופאי בהגנה הגיע לרמות שיא ב-2024, עם השראה מסטארט-אפים מעמק הסיליקון הפעילים במערכת האקולוגית הביטחונית בארה"ב.

הזדמנות למגזר הפיננסי: בנקי השקעות אירופיים צפויים להרוויח משמעותית על ידי ייעוץ לגבי מיזוגים, ארגון מחדש וגיוסי הון, התומכים בהתרחבות המגזר.

החלק הישראלי של הסקירה השבוע יהיה קצר. הנשיא טראמפ אמור להגיע לביקור באזורנו באמצע מאי. נכון לעכשיו, הנשיא אמור לבקר בסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר. הנשיא מגיע "לעשות עסקים". כדי לעשות עסקים, יש לדאוג שהתנאים באיזור יאפשרו זאת. במילים אחרות, אם לא יהיה כאן שקט, יהיה קשה מאוד לעשות עסקים. הנחתנו היא שעולה הסבירות לכך שטראמפ ידחוף להסדר בחזית הדרומית שלנו במהלך הזמן הקרוב. ככל שכך יהיה, הדבר יתמוך בשוק הישראלי.