האוצר מבקש להגביר שליטה על ראשי הפיקוח הפיננסי

אושר לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה: תקופת צינון של שנתיים לראשי רשויות פיקוח פיננסיות; שנה וחצי לבעלי תפקידים בכירים ברשויות.

בנוסף, מגבילה הצעת החוק את סמכות הוועדה למתן היתרים ופטורים לקצר את תקופת הצינון או להכיר ב'תקופת צינון פנימית'; נציגי הרשויות מתנגדים בחריפות ומזהירים: "מהלך שעלול לרסק את הרשויות הרגולטוריות".

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ שלום דנינו, המרחיבה את תקופת הצינון לבכירים ברשות פיקוח על גופים פיננסים. 

כיום, עומדת תקופת הצינון, האוסרת על הבכירים לקבל טובות הנאה, לרבות משרה, מגופים שהיו מפוקחים על ידם או תחת סמכותם, על שנה בלבד.

הצעת החוק שתפגע בראשי גופי הפיקוח הפיננסים

על פי ההצעה, תוארך התקופה לשנתיים, עבור מי שעומדים בראש גופי הפיקוח הפיננסיים, והם: הממונה על התחרות ברשות התחרות, יו"ר הרשות לניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון והמפקח על נותני שירותים פיננסיים והמפקח על הבנקים. 

תקופת הצינון לבעלי תפקידים בכירים אחרים ברשויות תורחב גם היא לשנה וחצי. בנוסף, כוללת ההצעה מגבלות על סמכותה של הוועדה למתן היתרים ופטורים בכל הנוגע לקיצור תקופת הצינון, כך שזו לא תפחת ביותר מחצי שנה מאורך התקופה המקורית המוגדרת בחוק. כמו כן, נקבע כי הוועדה לא תוכל להכיר ב'תקופת צינון פנימית', כגון שירות מילואים וחופשת לידה- כתחליף לתקופת הצינון לאחר הפרישה. הנוסח שאושר הוא ריכוך של הצעת החוק המקורית, שקבעה תקופת צינון של 5 שנים לבכירים. 

בהתייחס להסדרים קודמים נקבע בהחלטת ממשלה כי פורשים המצויים בתקופת צינון יוכלו לקבל תגמול חלקי מהמדינה במהלך התקופה, על פי תנאים שהוגדרו. הצעת החוק הנוכחית מסמיכה את שר האוצר לקבוע הסדר גם עבור בעלי התפקידים הנכללים בה, מבלי לקבוע את פרטיו. כתוצאה מכך, עלה בדיון היום כי לא ניתן כרגע לקבוע את העלות התקציבית של הצעת החוק.

יוזם הצעת החוק ח"כ שלום דנינו: "כיום מוגדרת תקופת צינון של שנה וגם היא מתקצרת במקרים רבים לחודשים בודדים. זה לא מתקבל על הדעת. חייבים חוק צינון משמעותי כדי לשמור על האינטרס הציבורי".

במהלך הדיון הביעו מספר נציגים של רשויות הפיקוח התנגדות חריפה להצעת החוק, הזהירו מפני השלכותיה ודרשו שלא להעבירה ללא הסדר כלכלי עבור הפורשים למשך תקופת הצינון.

מנכ"ל הרשות לניירות ערך עודד שבירר אמר: "המהלך הזה עלול לרסק את הרשויות הרגולטוריות. אי אפשר להשלים את ההצעה הזאת בלי הסדר כלכלי מנגד, ואפילו עם תגמול כספי מדובר בהסדר בעייתי מאוד. אף עובד רציני לא ירצה לקחת חלק בשירות המדינה ולהתקדם לתפקידים בכירים ואם לא יהיו שם עובדים טובים תהיה פגיעה קשה בציבור. מה אתם רוצים שיעשה עו"ד בדיני ניירות ערך אחר כך? יהיה מלצר? אתם משאירים פה את כל הגופים עם אי ודאות נוראית". 

אורן פונו, ראש תחום במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "אנחנו חושבים שההצעה הזו מאוזנת יותר מהנוסח שהגיע בהתחלה ועדיין חושבים שיש כמה נקודות שהעלו הגופים וראוי להקשיב ולהבין את המשמעויות שלהן. אנחנו כמובן בעד טוהר מידות. מצד שני יש את הצורך לשמור על זה שאנשים מצוינים יבואו לעמוד בראש הגופים האלה ולהיות חלק מהשדרה המקצועית שתתקדם. כשבא אדם לעמוד בראש גוף חמש שנים ואח"כ הוא מחויב לשבת בבית שנתיים, זה מאוד משמעותי ביכולת לגייס אנשים טובים בתחומים מאוד מקצועיים שנדרש בהם ניסיון משמעותי. אנחנו לא מכירים ב-20 השנים האחרונות מקרים של קיצור תקופת צינון לראש גוף. לגבי עובדים מצאנו בקשות בודדות, חלקן של בכירים וחלקן של זוטרים יותר. לא בטוח שיש כאן תופעה שמצדיקה לפגוע באינטרס הציבורי להביא לתפקידים האלה את האנשים הטובים ביותר". 

זוהר אלטמן רפאל, לובי 99: "הנוסח החדש משופר לעין ערוך מהנוסח הקודם. 5 שנים זו תקופה ארוכה מיד והנוסח הנוכחי מתייחס גם לסוגיית הצינון הפנימי. כיום 96% מהבקשות לקיצור תקופת הצינון, עד כדי קיצורו לחודשים בודדים וראינו מקרים שבהם הוועדה אישרה לעובד לעבור לעבוד אצל מי שהיה מפוקח על ידו שבועיים בלבד לאחר פרישתו הרשמית, לאחר הכרה בתקופת שירות מילואים כתחליף לתקופת צינון. אכן יש צורך במידתיות כי חשוב שאנשים טובים יגיעו למערכת, זה אינטרס ציבורי, אבל חשוב גם שמי שיגיעו לא יחשבו על היום שאחרי ועל המעבר לאותה חברה או לחברה מתחרה". 

בתום הדיון אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה.