לקראת פרסום מדד המחירים של אפריל

‏

סקירה שבועית - 11.05.2025 - חסר עסקאות מזרחי טפחות - תמצית

האינדיקציות ללחצים האינפלציוניים המקומיים ממשיכות להיות מהותיות, עם גידול ניכר בכמות הישראלים שיוצאים לחו"ל, כמו גם אלה שנכנסים לארץ. מנגד, הסתכלות על לוח הטיסות בנתב"ג מרמזת שכנראה שלא נראה השנה תנודתיות במחירי הטיסות במדד, כפי שראינו בשנה שעברה. 

ברמה הצרכנית, המכירות ברשתות השיווק נראות שליליות באופן בולט, במרץ. זה מגיע על רקע אינדיקציות להמשך רוח פנים לצריכה הפרטית גם באפריל. 

מנגד, צד ההיצע המקומי, כפי שמעיד סקר העסקים של הלמ"ס דווקא נראה אופטימי באופן ראוי לציון, גם לגבי הפעילות בהמשך, ולמרות הביקושים הנמוכים יותר אשר מושרים על ידי העלייה בטיסות לחו"ל.

בארה"ב, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, ומעביר מסר חזק של ציפייה לעתיד, לפני שינויי מדיניות עתידיים. שוק הריביות מגיב באובדן של הרבה מהאופטימיות שפיתח להורדת ריבית. 

במקביל, נתוני האשראי הצרכני בארה"ב הצביעו על האטה במרץ, בהמשך לאי הוודאות המושרית על ידי המכסים. 

בצד ההיצע, סקר ה-ISM לענפי השירותים מתאושש מעט, אם כי ציפיות האינפלציה בענפי השירותים דווקא עולות גבוה מאוד. 

באירופה, מדד המחירים ליצרן יורד בצורה בולטת, על רקע ירידת מחירי הגז הטבעי. ולהערכתנו, התופעה תימשך ביתר שאת בחודשים הבאים, על רקע ירידת מחירי האנרגיה העולמיים.

מאקרו

ישראל: לקראת פרסום מדד המחירים של אפריל, השבוע, הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על עלייה ניכרת בתנועה האווירית מ- ו-אל ישראל. בפרט, מספר הישראלים היוצאים לחו"ל עלה בכ-31% בנתונים מקוריים (!), והגיע לכ-800 א'. מדובר בעלייה של קרוב ל-50% לעומת אפריל שנה שעברה. ולא פחות משמעותי מזה, עלייה של כ-8.8% לעומת אפריל 2023, קרי, גבוה אפילו מלפני המלחמה. 

במונחים מנוכי עונתיות, מספר היוצאים לחו"ל דרך האוויר עלה בכ-7.3% ל-810 א' - גבוה גם כן כמובן בראייה היסטורית, ומרחק 3.3% בלבד משיא כל הזמנים לנתון הזה, אשר נרשם בינואר 2023 (כ-838 א'). לכשעצמה, מעבר למשמעות האינפלציונית, כמות הטיסות הגבוהה בראייה היסטורית מעידה כמובן על סנטימנט צרכני חיובי, עבור פלח האוכלוסייה שזה רלוונטי אליו. 

בראיית העומס על נתב"ג, לכמות האמורה מתווספת עלייה חריגה יחסית של כ-70%, בנתונים מקוריים, בכמות התיירים שנכנסה לישראל דרך האוויר באפריל, ל-156 א'. הסכום של אלה עם הישראלים היוצאים לחו"ל שם אותנו יחדיו על 955 א' – עלייה חודשית של כ-36%, כמובן שיא מתחילת המלחמה, וקרוב לרמות של הקיץ לפני המלחמה.

בהשוואה לזה, נדגיש כי הגידול בצד ההיצע היה ראוי לציון גם הוא, כאשר לפי הערכתנו מלוח הטיסות בנתב"ג, כמות ההמראות והנחיתות היומית בשדה עלתה מסביבת 490 ל-640, במהלך החודש, קרי כ-31%. מתוך זה, נציין, עיקר הגידול היה בחברות Low Cost, מסביבת 120 המראות ונחיתות ביום, אל קרוב ל-190.
 

בהתייחס לפגיעת הטיל החות'י בסמוך לנתב"ג בתחילת השבוע שעבר, נוסיף כי מספר ההמראות והנחיתות בלוח בנתב"ג אמנם התמתן בתחילת מאי, לסביבת 620 עד כה החודש, להערכתנו, כמובן על רקע דיווחים בתקשורת על מספר חברות שהשהו את פעילותן. אבל אפשר באותה המידה לייחס את זה לעונתיות עצמה, קרי, הירידה בביקוש אחרי הפסח. מעבר לזה, מתוך אלה, מספר הטיסות המבוטלות בלוח הטיסות בנתב"ג עד כה במהלך החודש עומד על כ-13% - גבוה לכשעצמו. אבל לקראת סוף השבוע הנתונים היומיים כבר ירדו אל מתחת ל-10%, ונצפה לחזור לרמות אופייניות של אחוזי ביטול בודדים, בהמשך. 

הלמ"ס דיווחה בשבוע שעבר על האטה ניכרת במכירות ברשתות השיווק. בפרט, נתוני מרץ הצביעו על ירידה חודשית של 1.1% במכירות, אשר ניטרלה כמעט לגמרי עלייה של 1.6% בפברואר.  זה מביא אותנו, לדוג' לירידה שנתית של 0.9% בפדיון הרשתות. נוסיף כי המגמה בנתוני הרשתות שונה באופן בולט מהרכישות בכ. אשראי על פי נתוני הלמ"ס, אשר הצביעו על עלייה חודשית של 0.2% בפדיון, ונמצאים כעת בעלייה שנתית של 6.6%. ובמובן הזה, אי אפשר להאשים רק את העלייה ביציאות הישראלים לחו"ל, בתור הגורם ממתן הפעילות המקומית. 

מתוך הרכישות בכ. אשראי, מכירות המזון רשמו ירידה משמעותית מאוד, של 4.2%, והן מצביעות כעת על ירידה שנתית של 4.3%. כמובן שייתכן שלרמדאן הייתה השפעה במהלך החודש. אבל, להערכתנו, היא לא הייתה מהותית מספיק כדי להסביר את כל הירידה ברכישות ברשתות המזון בפרט, והרשתות בכלל. כנ"ל, נזכיר כי הנתונים הם במחירים קבועים. ובמובן הזה, סביר שלמדד שהיה אינפלציוני יחסית, במהלך החודש, הייתה השפעה. אבל שוב, גם זה להערכתנו לא אמור להסביר את כל הירידה פה. 
 

נזכיר כי נתוני ש.ב.א הזמינים על ידי בנק ישראל הצביעו על עלייה בסך הרכישות של כ. אשראי, במהלך מרץ. אבל זו הושפעה בעיקר מרכישות מוצרים רפואיים, אשר ייחסנו למבצעים בפארמים לקראת סוף הרבעון. לעומת זה, באותם הנתונים, ניכרת לדוג' עלייה מסוימת באפריל במזון, בסדר גודל של 1.3%. הנתונים האלה אמורים להיות מנוכי עונתיות, קרי מגולמי השפעת פסח. ובמובן זה נראה אותם כחיוביים יחסית. וגם במסעדות נרשמה עלייה של 0.5% - חיובי בהתחשב בגידול בטיסות לחו"ל.

אל מול הנתונים החיוביים ברובם בפעילות הצרכנית, גם צד ההיצע ממשיך להיראות אופטימי יחסית. על פי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס, מאזני הנטו של המכירות בענפי המסחרי הקמעונאי עברו לטריטוריה חיובית במרץ, דווקא, לאחר חמישה חודשים שליליים. על רקע זה, גם ראיית החברות בענף את מצבם העסקי עברה לרמת 21.1 נק' חיובית מאוד בראייה היסטורית.

באופן דומה, גם בענפי השירותים מאזן המכירות נטו עבר לרמת 8.3 נק' חיובית באופן בולט, אחרי חודשיים שליליים.

כנ"ל, באופן רוחבי ציפיות המנהלים לפעילות בחודש מאי היו חיוביות, למעט ענף המלונאות. כמובן שהסקר נערך לפני השפעת הטיל החות'י, והחזרה ללחימה בעזה, שלהערכתנו, ימתנו מקומית את הפעילות בתקופה הקרובה. 

ארה"ב: הפד הותיר שוב את הריבית ללא שינוי בשבוע שעבר, ברמת 4.25%-4.5%. רמת הציפיות הייתה נמוכה לפני ההודעה הזו, בהינתן אי הוודאות לקראת השפעת המכסים כמובן. ועדיין, ניכר לתפיסתנו שהפד לקח פה אפילו עוד צעד אחד אחורה. בכלל זה, הפד פתח את הודעת הריבית עם רמיזה לאי הוודאות הנובעת מהמכסים. והצהיר כי "למרות השפעת התנודות ביצוא נטו על הנתונים, האינדיקציות האחרונות מעידות כי הפעילות הכלכלית המשיכה לצמוח בקצב יציב." כנראה שאותו קצב יציב הוא התייחסות להתכווצות בנתוני התוצר האחרונים, לרבעון הראשון. מנגד, עוד בהתייחסות לכך, נכתב כי "אי הוודאות לגבי הפעילות הכלכלית גדלה עוד." והוסיף כי לדעת הוועדה "הסיכונים לאבטלה ואינפלציה גבוהות יותר, עלו."

בנאום הפתיחה, יו"ר הפד פאוול הרחיב על הנקודה הזו, וציין כי הירידה בתוצר ביטאה תנודתיות ביצוא, "שככל כנראה נבעה מכך שעסקים הקדימו ייבוא לקראת העלאת מכסים פוטנציאלית." ואל מול זה פאוול הציג אינדיקטור של "צריכה פרטית מקומית למוצרים סופיים" (Private Domestic Final Purchases – PDFP) כאינדיקטור אשר אינו כולל את סחר החוץ, השקעות במלאים והוצאות ממשלתיות. וציין כי זה צמח ב-3% מוצקים. לאחר סקירה שוק התעסוקה, על נקודותיו החמות, והאינפלציה הגבוהה מהיעד, פאוול סיכם את דברי הפתיחה ב-"לעת עתה, אנחנו במצב טוב להמתין לבהירות נוספת לפני שנשקול כל התאמה במדיניות שלנו." 

בהצהרה הזו, ובמסיבת העיתונאים העוקבת, על פי כתב ה-WSJ ניק טימיראוס, פאוול השתמש 22 פעמים במילה “wait” על הטיותיה השונות, כאשר במחצית מהן זה היה “.wait and see”

אותה גישת ה-Wait and see של הפד באה לידי ביטוי בולט בשוק הריביות, עם IRS אמריקאי לשנה שהוסיף כ-9 נ"ב, מההודעה ועד לסוף השבוע האחרון, לסביבת שיא של החודש וחצי האחרונים. המגמה המשיכה עד סביבות התשואות ל-3 שנים, עם תוספת של קרוב ל-14 נ"ב ניכרים מאוד, והתמתנה משם. 
 

לאחר נתון נייטרלי מאוד בפברואר, סך האשראי הצרכני בארה"ב ללא אשראי לדיור חזר להתרחב במרץ, הפעם בכ-10.2 מיליארד אופייניים יחסית לסדרה הזו. ולמרות זאת, הפעם שיעור ניכר מהגידול היה לאשראי לא מתגלגל, הכולל הלוואות לרכבים ושכ"ל, נעריך שעל רקע העלייה ברכישת רכבים לקראת ההשפעה הפוטנציאלית של עליית המכסים, כאשר זה טיפס בכ-8.3 מיליארד ד'. מנגד, מצבת האשראי לכ. אשראי טיפסה בכ-1.9 מיליארד מתונים הרבה יותר, במהלך החודש. 

לאחר ירידה חדה בחודש שעבר, סקר ה-ISM למנהלי רכש בתחום השירותים רשם התאוששות ראויה לציון של כ-0.8 נק', ל-51.6, באפריל. למרות שברמת הסנטימנט, מדובר בפסימיות מאופקת, ה-ISM מציינים רמה של 48.6 נ' ככזו שלאורך זמן שהייה מעליה מצביעה על התרחבות בכלכלה. אז במובן הזה, אפשר להגיד שאנחנו כבר דיי רחוקים, לפחות מבחינת האינדיקטור הזה, מהפסימיות שראינו בנתוני הסקרים לאחרונה, על רקע השפעת המכסים.

השיפור ניכר גם בנתוני סעיף התעסוקה של הסקר, אשר עלה ב-2.8 נקודות לרמת 49. ראוי כמובן לציין שגם הפסימיות העמוקה יותר של מרץ לא הביאה כזכור לנתון NFP פסימי במיוחד. ובמובן זה, הסקר מעיד גם על יציבות מהכיוון הזה. 

בניגוד בולט, מדד המחירים ששולמו על ידי החברות עלה ב-4.2 נק' לרמות גבוהות מאוד של 65.1 נק', המסכמות חמישה חודשים מעל לרמת 60 נק'.

מבחינה ענפית, ה-ISM דיווחו על עליות גדולות במיוחד בפעילות בקטגוריית ההארחה והמזון, מסחר סיטונאי כרייה ונדל"ן, לפי הסדר הזה.
 

אירופה: מדד המחירים ליצרן ב-Eurozone רשם ירידה ניכרת של כ-1.6%, וגרר את האינפלציה הכוללת לרמת 1.9%, אחרי שבחודש שעבר נרשם 'שיא' מקומי של 3.0% באינפלציית המחירים ליצרן. עוד נזכיר כי האינפלציה במדד המחירים ליצרן ב-Eurozone יציבה לאחרונה על סביבת 2.2%, כאשר הרוב מגיע ממחירי שירותים. קרי, עליית מחירי יצרן משמעותית הייתה צפויה להסיט את האינפלציה הכללית מהתוואי.

על פי ה-Eurostat, עיקר התיקון החודש נבע ממחירי האנרגיה, אשר איבדו 5.8%. זולת זה, רוב הקטגוריות הן מתונות יחסית, כאשר מדד מחירי התעשייה באופן כללי ללא אנרגיה עלה אמנם, אבל ב-0.1% בלבד. 

חשוב לזכור כי עיקר הירידה האחרונה במחירי הנפט התרחשה בתחילת אפריל. והמחיר הגולמי במהלך מרץ היה נמוך במעט, אם כי דומה, ככלל, לזה של פברואר. ולהערכתנו, עיקר ההשפעה בירידת מחירי האנרגיה נבעה מהכיוון הזה. בכל מקרה, גל הירידות האחרון צפוי לדחוף עוד כלפי מטה את המדד ליצרן. 

עוד על ציפיות האינפלציה ב-Eurozone, נציין כי רמות האינפלציה הגלומות באג"ח ל-3 שנים בגרמניה לדוג' התמתנו לאחרונה מסביבת 1.6% בתחילת אפריל, לכ-1.0% כרגע. לא מדובר בשפל של השנה האחרונה. ועדיין, יש פה דוגמה איך גם בעת הנוכחית, ולמרות המדיניות המרחיבה יחסית של ה-ECB, גורמים חיצוניים מצליחים להשפיע משמעותית יותר מהמדיניות, וגם על הציפיות.